לצערנו הרב כל אחד מאיתנו ימצא את עצמו לפחות פעם בחייו ניגש אל המלר”ד, עם או ללא הפנייה מרופא, עקב תחושות גופניות שדורשות, לפחות בעיני המטופל, התייחסות מיידית.
מדוע רשלנות רפואית יכולה להיות שכיחה בחדר המיון
תפקיד המחלקה לרפואה דחופה (מלר”ד), המוכרת יותר כ”חדר מיון”, היא המחלקה הראשונה שאליה ייכנס האדם החש ברע. במלר”ד יילקחו מספר מדדים כגון לחץ דם, דופק וטמפרטורת גוף, תיערכנה בדיקות שונות בהתאם למצבו של החולה וכן יתבצע תשאול על ידי רופא. לאחר מכן, על סמך הבדיקות, תשובות החולה והערכת מצבו, יקבל הרופא החלטה האם יש לאשפז את החולה ובאיזו מחלקה, או האם יש לשחררו הביתה ולהמשך טיפול בקהילה.
מצב המחלקה הדחופה בישראל
לצערנו, במציאות של ימינו, עלול האדם הפונה למלר”ד להיתקל ברופאים עייפים ושחוקים כתוצאה מתורנויות ארוכות, עומס רב במחלקה שגורר עיכוב בהגעת תוצאות הבדיקות, לטעויות אנוש, לעיכוב באבחון מצבים מסכני חיים ועוד. עם זאת, אין העייפות והשחיקה מהוות הצדקות ראויות למקרים שבהם רופא עייף יטעה באבחנה או יקבל החלטה שגויה בהתאם למטופל, שכן סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין התשכ”ח – 1968 מטילים על הרופא את החובה לנהוג ככל רופא סביר תוך שימוש במיומנויות ונקיטת זהירות סבירה כמצופה מתפקידו.
ברור לכולנו ששחיקה הנובעת מעומס עבודה וגורמת לאיבחון או טיפול רשלניים אינה מהווה הגנה למוסד הרפואי מתביעות רשלנות רפואית.
האם נקבל את האבחון המיטבי
בעיה נוספת שעולה היא היקף הבדיקות שנערכות במלר”ד. לא אחת, עלתה בפסיקה השאלה האם נערכו כל הבדיקות הרפואיות על מנת לאבחן את מצב המטופל באופן המיטבי, בין אם מדובר בתשאול מקיף יותר ובין אם מדובר בבדיקות מעמיקות יותר. דוגמה לכך ניתן למצוא בע”א 9063/03, פלוני נגד הסתדרות מדיצינית הדסה: אישה כבת 30 הגיעה אל חדר המיון לאחר שהוכתה על ידי בעלה, והיא חבולה בכל חלקי גופה, לרבות בבטנה. הרופא המתמחה אשר בדק אותה זימן שני רופאים מתמחים נוספים לייעוץ, מתחומי האורתופדיה והפסיכיאטריה. לאישה לא נערכו בדיקות דם, לא נערכה בדיקה של חלל הבטן והיא שוחררה מחדר המיון אל ביתה. כעבור מספר שעות נמצאה מתה בביתה, וחוות הדעת הפתולוגית קבעה שגורם המוות הוא דימום פנימי אל חלל הבטן, שאירע כתוצאה מקרע בקופסית הטחול. השופטים היו חלוקים בינם לבין עצמם בשאלה, האם ראוי היה, בטרם שחרור המנוחה לביתה, לערוך בדיקות נוספות שהיו עשויות לשפוך אור נוסף על מצבה ולמנוע את מותה, או לכל הפחות להשאירה להשגחה בבית החולים. השופטים ריבלין ופרוקצ’יה, בדעת רוב, קבעו כי על הרופא שקיבל את המנוחה היה לערוך בדיקות נוספות, לרבות בדיקות בחלל הבטן. תחת זאת, לא מוצו כל הבדיקות אשר תכליתן קביעת אבחנה ושיפור מצבה של במנוחה. הרופא שחרר את המנוחה לביתה תוך אבחון שטחי ומתן הוראות שאינן ברורות דיין בעניין המשך הטיפול בבית.
האם בעת ביקור במחלקת רפואה דחופה אנו אמורים לקבל סט שלם של בדיקות
מכאן עשויה לעלות שאלה: האם תמיד, ובכל מצב, יש לבצע סט שלם ומוגדר של בדיקות רפואיות? האין מדובר ברפואה מתגוננת? התשובה היא לא. לא תמיד יש לערוך, באופן אוטומטי, את כל הבדיקות לחולה ולא, לא תמיד יש לנקוט בכל אמצעי הזהירות שבידי הרפואה. ואולם, במקרה שלפנינו, היה על הרופא שקיבל את המנוחה בחדר המיון להפגין שיקול דעת. ראשית, המנוחה הגיעה לחדר המיון כאשר היא נסערת מאוד, טענה לכאבים בחלקי גופה השונים, לרבות באזור מפושט בבטן, והסבירה כי החבלות קרו משום שהוכתה על ידי בעלה. בתקופה בה התרחש האירוע לא הייתה מודעות כפי שקיימת היום, אך למרות זאת ציינו השופטים כי היה מקום לתת את הדעת גם על הנסיבות שבעטיין הגיעה המנוחה אל המלר”ד. כיום, כאמור, דרך ההתמודדות על מקרים כאלה היא אחרת לחלוטין. שנית, כפי שעלה מחוות דעת הפתולוג בתביעה, מחוות הדעת של המומחים בתיק ומהעדויות, הרופא במלר”ד עשה את המינימום, ולא עשה די. ייתכן ובדיקת דם הייתה מצביעה על תחילת הדימום הפנימי, ייתכן וביצוע בדיקה אחרת מאוחר יותר הייתה מסייעת להצלת חייה של המנוחה, וייתכן שהשארתה להשגחה למשך מספר שעות הייתה מונעת את מותה בגלל הגישה לרופאים ולחדר ניתוח.
מחויבות הרופא במחלקת רפואת חירום
לסיכום, על הרופא בחדר המיון לנקוט בכל אמצעי הזהירות כפי שהיה נוהג הרופא הסביר, חרף המגבלות והעומסים שצוינו במאמר. על הרופא להקדיש לכל אדם העומד מולו את תשומת הלב הראויה, לא בביצוע כל הבדיקות שיש בספרי הרפואה, אלא בהפעלת שיקול דעת מיטבי, הפניית המטופל לבדיקות מתאימות ובמידת הצורך השארת המטופל להשגחה, כדי למנוע מוות ונזק מיותרים.
שאלות ותשובות בנושא רשלנות רפואית בחדר מיון
הרופא במיון עמוס, זה פוטר אותו מרשלנות?
לא. עומס ולחץ בחדר המיון אינם הגנה משפטית. המטופל זכאי לרמת בדיקה וטיפול סבירה בכל מקרה, וגם רופא עמוס נדרש להפעיל שיקול דעת מיטבי ולהפנות לבדיקות המתאימות.
שוחררתי מהמיון ורק אחר כך התברר שהיה מצב חמור, מה עושים?
יש לבדוק את התיק הרפואי מהביקור במיון: אילו בדיקות בוצעו, אילו תלונות דווחו, ומה הנחה את ההחלטה לשחרר, מול הסטנדרט הרפואי המקובל למקרה כזה.
מי תובעים, הרופא הספציפי או בית החולים?
ברוב המקרים התביעה מוגשת נגד המוסד הרפואי (בית החולים) שמבוטח בפוליסת אחריות מקצועית, ולא נגד הרופא באופן אישי.
ארבעת התנאים להוכחת רשלנות רפואית בחדר מיון
גם כאן יש להוכיח ארבעה תנאים מצטברים. חובת זהירות – קיימת בין הרופא במלר”ד לכל מטופל שמגיע אליו. הפרת החובה – סטייה מהסטנדרט הרפואי, כגון שחרור מוקדם מדי בלי הבדיקות הנדרשות, אבחון שגוי, או אי-מתן הוראות שחרור ברורות. נזק – החמרה במצב, נכות, או מוות. קשר סיבתי – הוכחה שאילו בוצעה הבדיקה או הפעולה הנדרשת, התוצאה הייתה שונה. תנאי זה נבחן על ידי מומחה ברפואה דחופה או בתחום הרפואי הרלוונטי לאבחנה שהוחמצה, הבוחן את הפרוטוקול המקובל למקרה דומה.
חשיבות הוראות השחרור מחדר המיון
מקור שכיח לתביעות בתחום זה נוגע לא רק לבדיקות שלא בוצעו, אלא לאיכות הוראות השחרור שניתנו למטופל. כאשר מטופל משוחרר מחדר המיון, על הרופא לתת הוראות ברורות ומובנות לגבי מה לעשות אם התסמינים חוזרים או מחמירים (“סימני אזהרה לחזרה מיידית”), ולא להסתפק בניסוח כללי מדי. כאשר הוראות השחרור מעורפלות, אינן מתורגמות למצב הספציפי של המטופל, או אינן ניתנות בשפה שהמטופל מבין, זהו כשל נפרד שיכול לבסס עילת תביעה, גם אם הבדיקות שכן בוצעו היו תקינות.
קיבלתי הוראות שחרור מעורפלות ולא הבנתי מתי לחזור, זו עילה?
כן, ייתכן. הוראות שחרור לא ברורות או לא מותאמות למצבכם הספציפי הן כשל נפרד מבדיקות שלא בוצעו, ויכולות לבסס עילת תביעה עצמאית אם החמרה במצבכם הייתה נמנעת בעקבות חזרה מוקדמת יותר.
איזה מומחה רפואי נדרש לחוות דעת בתביעת רשלנות בחדר מיון?
תלוי במהות המקרה – לרוב מומחה ברפואה דחופה, ולעיתים גם מומחה בתחום הרפואי הספציפי הרלוונטי לאבחנה שהוחמצה (למשל קרדיולוג, נוירולוג או כירורג).
כמה זמן יש להגיש תביעה כזו?
ככלל שבע שנים מיום ההתרשלות הנטענת. במקרה של פטירה, מומלץ להיוועץ בהקדם, שכן תביעת עיזבון או תלויים כפופה גם היא למגבלות זמן ולצורך באיסוף מהיר של התיק הרפואי המלא.
המתנתי שעות ארוכות במיון לפני שראה אותי רופא, זה יכול להיות חלק מהתביעה?
כן, זמן המתנה ממושך שגרם להחמרת המצב, במיוחד במקרים דחופים שדורשים מיון (טריאז’) מהיר יותר, עשוי להיות חלק מהעילה, אם ניתן להוכיח שההמתנה הייתה בלתי סבירה ביחס לחומרת המצב.
מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה נפגעים ומשפחות שנפגעו מרשלנות רפואית בחדרי מיון, מבדיקת התיק הרפואי המלא ועד לחוות דעת מומחה וניהול ההליך המשפטי. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק ולא נבהלים מטענת “עומס בחדר המיון”. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, ללקוח ולבני משפחתו.
אתם או בן משפחה נפגעתם או נפטרתם בעקבות טיפול לקוי בחדר מיון? דברו איתנו לפני שאתם פונים בחזרה לבית החולים. צרו קשר עוד היום, לפני הצעד הבא.
לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.
