מהו נזק נפשי? ומתי הוא יזכה אתכם בפיצוי כספי

נזק נפשי כנזק גוף: מי זכאי לפיצוי ומה נחשב נזק משני

גורמים רבים יכולים להשפיע על מצבנו הנפשי – התעללות, פגיעות פיזיות ואירוע מטלטל שנחשפנו אליו. אלו יכולים להוביל לדיכאון, פוסט טראומה, הפרעת הסתגלות ובמקרים קיצוניים לסכיזופרניה.

חשוב להבין שנזק נפשי הוא נזק גוף לכל דבר ועניין

במידה והייתם עדים לפגיעה של יקר לכם יתכן ובמקרים מסוימים תהיו זכאים גם כן לפיצוי כספי לא מבוטל.

מהו נזק נפשי?

נזק נפשי הוא למעשה תגובה רגשית שהיא מעבר לתגובה “רגילה” אותנו אנו חווים במהלך היומיום. תגובה זו עלולה לבא לידי ביטוי בתגובות פיסיות של הגוף (לחץ דם גבוה, הזעת יתר, חרדה ועוד), במקרים חמורים נזק נפשי אף עלול לגרום לנכות כגון פוסט טראומה או הפרעת הסתגלות או דיכאון או סכיזופרניה.

קביעת נכות רפואית בגין נזק נפשי מחייבת הוכחה כי הנפגע נזקק לטיפולים רפואיים אצל פסיכיאטר, פסיכולוג, נטל ונוטל טיפול תרופתי וחלה ירידה כללית בכל רבדי חייו (גם ברובד האישי, החברתי והתעסוקתי).

הכרה בנזק נפשי בעקבות קרות אירוע מסוים איננה פשוטה ומעוררת לא אחת תמיהה וחשדנות כלפי הנפגע שכן קיים חשש שאולי הוא מגזים בתיאור מצבו הנפשי על מנת לקבל פיצויים מוגדלים או בכלל.

חברת הביטוח במקרים כאלו תבדוק היטב את עברו הרפואי, התנהגותו, מצבו של הנפגע לפני קרות האירוע על מנת לעמוד על טיב הנזק הנפשי שנגרם לו והקשר הישיר שלו לאירוע עצמו, כמו כן יבדק הקשר הגנטי. אין זה מבטל כמובן את זכותו הבלעדית להוכיח שהנזק הנפשי נגרם כתוצאה מהאירוע ושהוא לא היה מנת חלקו קודם לכן.

תביעה בגין נזק משני כתוצאה מתאונת דרכים

ידועים לא מעט מקרים בהם הורה ראה או היה מעורב בתאונה בה נהרג הילד שלו, לכך מן הסתם השלכות נפשיות קשות אותן הוא נושא עימו לאורך כל חייו.

“פרשת אלסוחה”: ע”א 80/88 אלסוחה ואח’ נגד עזבון דהאן ז”ל, אשר נדונה בפני השופט שמגר, בבית המשפט העליון מפרטת את אמות המידה לפיהן זכאי אדם לקבלת פיצוי בגין נזק נפשי שנגרם לו עקב פגיעת קרובו בתאונה – מדובר בנזק נפשי משני.

אלו הן אמות המידה:

א. מידת הקירבה של התובע לנפגע, לפיה מותרת תביעה רק לקרובי משפחה מדרגה ראשונה.

ב. התרשמות ישירה מן האירוע המזיק, דרישה לעדות ראייה ושמיעה לאירוע הטראומטי אינה שוללת אפשרות להכיר בנזק נפשי שנגרם כתוצאה מקבלת מידע מכלי שני, במקרים בהם עמידה על דרישת החוויה החושית הישירה עלולה להביא לתוצאות שאינן צודקות.

ג. מידת הקירבה במקום ובזמן לאירוע המזיק גם כאשר לנזק הנפשי תוצאות מאוחרות הרחק ממועד קרוב לקרות האירוע וגם נזק נפשי כתוצאה ממגע מתמיד ומתמשך עם הנושא לאורך זמן, ניתן להעריך נזקים נפשיים ברי פיצוי.

ד. מידת הפגיעה – מהותו של הנזק הנפשי: נדרש נזק נפשי קשה, תגובות נפשיות מהותיות ורציניות, גם אם אינן עולות כדי מחלת נפש.

נזק נפשי או מחלה נפשית הוא נזק גוף לכל דבר ועניין. יתכן ואתם זכאים לפיצוי כספי בגינו.

תביעת נכות על פוסט טראומה: מה בודקים ואיך מוכיחים

מי שחווה תאונה, תקיפה או אירוע מפחיד אחר ממשיך לא פעם לחיות אותו שוב ושוב. חלומות, בהלה בנסיעה, הימנעות ממקומות מסוימים, קושי להתרכז ושינה קטועה אינם חולשה. אלה תסמינים שיכולים להיות חלק מפוסט טראומה, וכשהם משפיעים על התפקוד, אפשר לבחון תביעת נכות על פוסט טראומה. מי שהקושי החל אחרי תאונת דרכים שהסתיימה בפגיעה נפשית או אחרי אירוע אחר יכול לקבל כיוון ראשוני בשיחת ייעוץ.

הדרך לשם אינה קצרה, מכיוון שאין בדיקה אובייקטיבית שמראה נזק נפשי, כמו צילום של שבר. לכן ההוכחה נשענת על התיעוד, על הרצף הרפואי ועל התרשמות המומחה שיבדוק אתכם.

תיעוד שמחזק את התיק

• אבחנה של פסיכיאטר, ורצוי גם של פסיכולוג, שמתארת את התסמינים ואת הקשר בינם לבין האירוע.
• רצף של טיפולים: פגישות, תכנית טיפולית, שינויים בטיפול ותרופות. רצף בלי פערים גדולים מראה שהקושי אינו חולף.
• רישום של מה שהשתנה בחיי היומיום: בעבודה, בזוגיות, במשפחה ובחברה. אפשר להיעזר ביומן קצר שמצוין בו תאריך.
• תיעוד של היעדרויות, של שינויים במשרה או בהכנסה, ושל מסמכים מהמעסיק.
• סיכומים של רופא המשפחה, כי גם שם עולים לפעמים תלונות על שינה, כאבים או חרדה לפני שמגיעים לטיפול מקצועי.
• עדויות של בני משפחה או חברים לעבודה שמכירים אתכם מלפני האירוע ומתארים את ההבדל.

מומחה רפואי וקביעת הנכות

הערכה של נכות נפשית נעשית בדרך כלל על ידי פסיכיאטר מומחה. אופן המינוי של המומחה ומשקל חוות הדעת שלו משתנים בין סוגי ההליכים, ולכן כדאי לברר בתחילת הדרך מי יבדוק אתכם ובאיזו מסגרת. בכל מקרה, כדאי להגיע לפגישה עם מסמכים מסודרים ולתאר את הדברים בכנות, בלי להגזים ובלי להמעיט.

פגיעה נפשית בתאונת עבודה

כשהפגיעה הנפשית נגרמה בעבודה, יש לבדוק גם מסלול של הביטוח הלאומי. תביעה בגין תאונת עבודה מוגשת בתוך 12 חודשים. בענייני נפש חשוב לתאר בבירור מהו האירוע המסוים שהביא לפגיעה, ומה קרה סביבו, ולא להסתפק בציון המצב הרגשי בלבד. מידע נוסף על ההליך אפשר למצוא בעמוד על תביעות בגין פגיעה במקום העבודה.

מצב קודם והשפעתו

אדם שסבל לפני האירוע מחרדה או מדיכאון עדיין עשוי להיות זכאי לבדיקה. הבדיקה בוחנת מה היה מצבכם קודם, ומה החמיר בעקבות האירוע. כדאי לספר על העבר ולא להסתיר, כי חברת הביטוח תקבל את התיק הרפואי הקודם בכל מקרה, ופער בין גרסתכם לבין התיעוד פוגע באמינות. שמרו מסמכים על הטיפול הקודם, אם היה כזה, וציינו מה השתנה מאז האירוע.

מהם סוגי הנזק שנבחנים

• הוצאות טיפול: פסיכותרפיה, ייעוץ, תרופות ונסיעות לפגישות.
• הפסד הכנסה, בעבר ובעתיד, כשהקושי הנפשי פוגע ביכולת לעבוד.
• כאב וסבל, בהתאם לנכות שנקבעה.
• עזרה בבית, אם הצורך הוכח.

לא ניתן לדעת מראש אילו סכומים ייפסקו או אם בכלל. הם תלויים בנכות שתיקבע, בגיל, בעבודה ובראיות.

טיפול ותמיכה במקביל

הרבה אנשים חוששים שהפנייה לטיפול תשפיע על התיק, והסדר הנכון הפוך: הבריאות קודמת. המשיכו בטיפול כל עוד הוא נחוץ, והפגישות עצמן יוצרות תיעוד טבעי שמראה את מצבכם. אם אתם מרגישים שהמצב מחמיר או שיש מחשבות על פגיעה עצמית, פנו מיד לגורם רפואי או למוקד חירום, כי אין דבר חשוב מזה.

מה עלול להחליש את הטענה

• הפסקת טיפול בלי הסבר, למשל כי “כבר עבר”, ואחר כך חזרה לטיפול.
• פרסומים ברשתות שמראים תפקוד שאינו עולה בקנה אחד עם התלונות. אין צורך להסתיר חיים רגילים, אבל כדאי להיזהר מתיאור חד צדדי.
• פער בין מה שנאמר לרופא, לפסיכולוג ולמומחה.
• דחייה ארוכה של פנייה למקצוע בריאות הנפש, מה שיוצר פער בראיות.
• חתימה על פשרה לפני שנקבעה נכות נפשית סופית.

ההבדל בין האבחנה לבין ההשפעה על חייכם

אבחנה רפואית היא רק נקודת פתיחה. מה שמעניין את המומחה הוא גם איך הקושי משפיע על העבודה ועל היומיום שלכם. אותה אבחנה יכולה להתבטא אחרת אצל מורה, אצל נהג ואצל איש הייטק. לכן חשוב לתאר בפירוט מה עבודתכם דורשת ומה נהיה קשה בה, ולא רק מהי האבחנה.

הכנה לפגישה עם המומחה

הכינו לפני הפגישה רשימה קצרה: מתי התסמינים מופיעים, מה מעורר אותם, מה אתם נמנעים ממנו ומה השתנה בשינה, בתיאבון ובריכוז. הדוגמאות הקונקרטיות, כמו “הפסקתי לנהוג בכביש מהיר” או “אני מתעורר פעמיים בלילה”, משכנעות יותר מתיאורים כלליים.

זמן להגשת תביעה

חוק ההתיישנות, התשי”ח-1958, קובע מועדים לתביעות נזיקין. הכלל הוא שבע שנים להגשת תביעה שאינה במקרקעין, כאמור בסעיף 5(1) לחוק. נזק שנתגלה מאוחר נמנה מיום שנתגלה, ולכל היותר עד עשר שנים מיום האירוע (סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין). אם הנפגע היה ילד בעת האירוע, הספירה מתחילה רק בגיל 18, לפי סעיף 10 לחוק. מכיוון שהתסמינים לפעמים מופיעים רק אחרי חודשים, אל תניחו שהזמן עומד לצדכם.

שאלות שנשאלות

האם צריך להיות עד לאירוע כדי לתבוע על פוסט טראומה?

לא בהכרח, ואדם שנפגע בעצמו יכול לתבוע על נזק נפשי. בנוגע לקרוב משפחה שנחשף לפגיעה באדם אחר, חלות אמות המידה שהוזכרו לעיל.

האם כל חרדה אחרי תאונה נחשבת נכות?

לא. נדרשת אבחנה והשפעה ממשית על התפקוד, והיא נקבעת על ידי מומחה.

האם חייבים ליטול תרופות כדי שהמצב יתועד?

ההחלטה על טיפול תרופתי היא עניין רפואי בלבד. אל תתחילו תרופה ואל תפסיקו אותה בגלל תביעה, אלא לפי הנחיית הרופא המטפל, והקפידו שכל טיפול יירשם בתיק.

אפשר לקבל הערכה מראש?

אפשר רק הערכה ראשונית של הצעדים הבאים, אחרי עיון בתיעוד, והתוצאה עצמה אינה ניתנת להבטחה.

איך מספרים לקרובים על כוונה לבדוק את הנושא?

אפשר לשתף אותם בצורה פשוטה: אתם מבררים מה זכויותיכם בעקבות הפגיעה, בלי להתחייב לכלום. קרובים שמכירים אתכם מלפני האירוע יכולים גם לעזור בתיאור השינוי, ולכן כדאי להיות איתם בקשר פתוח.

איך לשמור על עצמכם בזמן ההליך

בירור משפטי עלול לעורר מחדש זיכרונות קשים, במיוחד כשצריך לחזור ולספר את מה שקרה. תכננו מראש את הימים של פגישות וועדות, השאירו אחריהן זמן פנוי, ותאמו עם המטפל מה לעשות אם עולה קושי. אל תוותרו על שינה, על תנועה ועל קשר עם אנשים קרובים, גם כשנדמה שאין כוח. הדברים האלה אינם רק עניין של נוחות, והם משפיעים על התפקוד שתתארו בפני המומחה.

לפני שמתקשרים

כדאי לרשום בצד אחד של דף מתי האירוע קרה, ובצד השני מה השתנה מאז. התיאור הזה, יחד עם המסמכים הרפואיים, מאפשר לנו לעבור יחד על המקרה ולבדוק אם יש מקום לתביעה. מי שמחפש כתובת לשאלות כלליות על הפגיעה, יכול לעיין גם בייעוץ משפטי לנפגעי נזק נפשי ונזקי גוף.

שאלות ותשובות נוספות: נזק נפשי

איך תובעים על נזק נפשי ומה צריך להוכיח?

צריך להוכיח שהפגיעה הנפשית קשורה לאירוע ושהיא משפיעה על החיים. מה שמחזק את התיק: אבחנה של פסיכיאטר ורצוי גם של פסיכולוג, רצף טיפולים ותרופות בלי פערים גדולים, רישום של מה שהשתנה בעבודה ובמשפחה, ועדויות של קרובים שמכירים אתכם מלפני האירוע. את הנכות הנפשית מעריך בדרך כלל פסיכיאטר מומחה.

האם מקבלים פיצוי כספי על טראומה נפשית אחרי תאונה?

אפשר לבחון תביעה כשהטראומה פוגעת בתפקוד. הנזקים שנבחנים: הוצאות טיפול ותרופות, הפסד הכנסה בעבר ובעתיד, כאב וסבל לפי הנכות שנקבעה, ועזרה בבית אם הצורך הוכח. אי אפשר לדעת מראש אילו סכומים ייפסקו או אם בכלל, כי הם תלויים בנכות שתיקבע, בגיל, בעבודה ובראיות.

האם אפשר להגיש תביעת נזקי גוף על פגיעה נפשית בלבד?

לפי העמוד, נזק נפשי או מחלה נפשית הוא נזק גוף לכל דבר ועניין, ולכן אפשר לבחון תביעה עליו. עם זאת, לא כל חרדה אחרי אירוע נחשבת נכות: נדרשות אבחנה והשפעה ממשית על התפקוד, והנכות נקבעת על ידי מומחה. לכן חשוב לשמור על רצף טיפולי ולתאר בפירוט מה השתנה בעבודה וביומיום.

אפשר לקבל פיצוי על טראומה נפשית שנגרמה בעבודה?

כשהפגיעה הנפשית נגרמה בעבודה, בודקים גם מסלול של הביטוח הלאומי, ותביעה בגין תאונת עבודה מוגשת בתוך 12 חודשים. בעניינים נפשיים חשוב לתאר בבירור את האירוע המסוים שהביא לפגיעה ומה קרה סביבו, ולא להסתפק בציון המצב הרגשי. כדאי לתעד גם היעדרויות, שינויים במשרה או בהכנסה ומסמכים מהמעסיק.

האם קרוב משפחה שנחשף לפגיעה באדם אחר יכול לקבל פיצוי על נזק נפשי?

במקרים מסוימים כן, וזה נקרא נזק נפשי משני. נבחנים מידת הקרבה (לפי העמוד, רק קרובי משפחה מדרגה ראשונה), ההתרשמות הישירה מהאירוע, הקרבה במקום ובזמן, וחומרת הנזק, שצריך להיות קשה ולא רק תגובה רגילה. לא חייבים להגיע לכדי מחלת נפש, ודי בתגובות נפשיות מהותיות ורציניות.

משרדנו עומד לרשותכם לכל היוועצות רלוונטית בעניין.

לשירותכם,
צוות המשרד עו״ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי