לא מדובר רק על פיצוי כספי אלא בין היתר ואולי בעיקר על הרתעה…
- ריב על מקום חנייה, הוביל לוויכוח קולני, במהלכו נפגע אחד הנהגים ואיבד את עינו.
- הורה הגיע לבית הספר לשיחה עם המורה של אחד מילדיו, תוך כדי שיחה בהיותו לא מרוצה מדבריה, תקף אותה וגרם לה לנזק פיסי ונפשי.
- תקיפות של הצוות הרפואית בבתי החולים וקופות החולים.
ודאי שמעתם או חלילה נפגעתם מאירוע תקיפה במהלך חייכם.
מה עשיתם, כיצד נהגתם? החלטתם להגיש תביעה?
תקיפה עלולה לצערנו להופיע בדרכים שונות ומגוונות. הגדרת החוק כוללת מגוון של אירועים המופיעים תחת המושג “תקיפה”. אין המדובר במגע פיסי בלבד.
החוק מגדיר את עוולת התקיפה כשימוש בכוח מכל סוג שהוא ובמתכוון, נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית, וכן ניסיון או איום, על ידי מעשה או על ידי תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח, מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו.
מסתבר שלא בכל מקרה המוגדר כתקיפה על ידי החוק אתם תזכו בתביעתכם
אם נפגעתם בעקבות אלימות של מאן דהוא אתם זכאים להגיש תביעה לבית המשפט. תביעה פלילית תוגש על ידי המדינה וזאת לא בכל מקרה של תקיפה אלא בעיקר כאשר קיימת חבלה של ממש.
במידה והתוקף לא הורשע בבית המשפט הפלילי אזי מבחינתכם יהיה זה כמעט בלתי אפשרי להוכיח את אלמנט” הכוונה” במשפט האזרחי וזאת כדי שהארוע יחשב כתקיפה. לא מספיק רק ההיבט הפיזי אלא צריך להיות גם היבט נפשי שך כוונה.
בכל מקרה בבית המשפט האזרחי ניתן להגיש תביעה נגד התוקף בהתבסס על פקודת הנזיקין, שהתוקף התרשל כלפיכם.
חשוב לדעת ולשים לב – כאשר מי מכם, חס ושלום, נפגע מתקיפה בעבודה מדובר על “תאונת עבודה” ואז נפתח לכם אפיק נוסף של תביעה מול הביטוח הלאומי! שם ניתן לתבוע דמי פגיעה ונכות, במידה ונותרה.
מהו הנטל הראייתי הנדרש בהליך האזרחי לעומת הפלילי
הליך פלילי מחייב הוכחת אשמה “מעבר לספק סביר”, סטנדרט הוכחה מחמיר במיוחד. ההליך האזרחי, לעומת זאת, מסתפק ב”מאזן ההסתברויות” – כלומר די בכך שיותר סביר שהתקיפה אכן התרחשה כפי שנטען, מאשר שלא התרחשה. משמעות הדבר היא שגם כאשר המשטרה סגרה תיק פלילי מחוסר ראיות מספיקות, או כאשר התוקף זוכה בהליך הפלילי, עדיין ייתכן שניתן יהיה לזכות בתביעה אזרחית על סמך אותן ראיות עצמן, שכן הרף הנדרש להוכחה נמוך משמעותית. עובדה זו חשובה במיוחד לנפגעים שהתאכזבו מתוצאת ההליך הפלילי ומניחים בטעות שאין להם עוד מה לעשות.
מהם ראשי הנזק שניתן לתבוע בתביעת תקיפה
הפיצוי בתביעת תקיפה כולל הוצאות רפואיות וטיפולים (לרבות טיפול פסיכולוגי הנדרש להתמודדות עם הטראומה הנפשית שאירוע כזה גורם לרוב), הפסד השתכרות אם הפגיעה מנעה חזרה זמנית או קבועה לעבודה, ופיצוי בגין כאב וסבל. בשונה מתביעת רשלנות “רגילה”, בתי המשפט נוטים להתחשב גם באופי המכוון והזדוני של המעשה בעת קביעת גובה הפיצוי בגין כאב וסבל, ולעיתים אף נפסק פיצוי בעל אופי מחמיר יותר, מתוך הכרה בכך שפגיעה מכוונת פוגעת בקורבן באופן חמור יותר מתאונה מקרית, גם כאשר הנזק הפיזי דומה בהיקפו.
ההבדל בין עוולת התקיפה לבין תביעת רשלנות נגד התוקף
עוולת התקיפה מחייבת הוכחת יסוד נפשי של כוונה – שהתוקף התכוון להפעיל כוח כלפי הניזוק. כאשר קשה להוכיח כוונה זו (למשל כשאין הרשעה פלילית תומכת, או שהנסיבות אינן חד-משמעיות), ניתן במקביל או לחלופין לבסס את התביעה על עוולת הרשלנות “הרגילה” הקבועה בפקודת הנזיקין, המחייבת הוכחה נמוכה יותר – שהתוקף התרשל, כלומר חרג מסטנדרט התנהגות סביר, גם אם לא הוכחה כוונה מלאה לפגוע. גמישות זו חשובה, שכן במקרים רבים קל יותר להוכיח רשלנות מאשר כוונה פלילית מלאה, ועדיין ניתן לזכות בפיצוי מלא.
ל”תוקף/פוגע” קיימות מס’ הגנות בסיסיות והן יתקיימו במקרים חריגים
- המזיק נהג באופן סביר על מנת להגן על עצמו או על זולתו מפני פגיעה בחיי אדם, בגוף, בחירות או ברכוש והיחס בין הנזק שסביר היה שייגרם מהמעשה לבין הנזק שסביר היה שיימנע על ידיו, היה סביר.
- המזיק השתמש בכוח סביר כדי להגן על רכוש, מיטלטלין, מקרקעין המצויים ברשותו, כאשר הניזוק ניסה לקחת, להכנס, לעכב דבר מה שלא כדין ולאחר שנתנה לו הזדמנות סבירה למלא את בקשתו בדרכי נועם.
- הניזוק לא היה שפוי בדעתו או היה לקוי בשכלו או בגופו, והכוח שהשתמש בו המזיק היה, נחוץ באופן סביר להגנת הניזוק עצמו או להגנת אנשים אחרים כאשר השימוש בו היה בתום לב וללא כוונת זדון.
- המזיק והניזוק הינם חיילים בצבא הגנה לישראל, והמזיק פעל מכוח דין החל על הצבא ולפי אותו דין.
- המזיק נהג כך, תוך כדי ביצוע, או סיוע כדין לבצע צו מעצר או חיפוש, צו מסירה לדין, צו מאסר או צו עיכוב שניתנו על ידי בית משפט או רשות אחרת המוסמכת לכך.
- המזיק עשה בתום לב מעשה שהיה לו יסוד להניח שהוא לטובת הניזוק, אלא שלפני שביצע אותו לא היה בידו לקבל את הסכמת הניזוק, מפני שבנסיבות ההן לא היה בידי הניזוק לציין את הסכמתו.
חשוב לדעת!
- המונח “סביר” ו”תום לב” – יבחנו על ידי בית המשפט.
- במקרים בהן הגנות אלו אינן עומדות לזכות המזיק הרי שהניזוק יצטרך להוכיח את הקשר הסיבתי בין התקיפה לנזק והיקפו שנגרם כתוצאה מכך וזאת מוכיחים באמצעות חוות דעת רפואיות.
אנחנו עומדים לרשותכם על מנת להבין באילו מקרים ניתן להגיש תביעה בגין תקיפה ולסייע לכם בהליך המשפטי במקרה בו תוגש תביעה לבית המשפט. בקיאות והכרות עם החוק וסעיפיו השונים הינה קריטית ועשויה לעזור לכם לקבל את המיטב המגיע לכם על פי החוק. מבחינתנו לא מדובר רק בתביעה שמטרתה לקבל פיצוי כספי בגין הנזקים, אלא שבבסיסה עומדת מטרה נעלה של חינוך הציבור לא לאלימות ושלאלימות יש מחיר כלכלי וחברתי.
מה עושים מיד לאחר אירוע תקיפה
בשלב הראשון יש לפנות לטיפול רפואי מיידי ולוודא שהתיעוד הרפואי מתאר במפורש את נסיבות הפגיעה כתקיפה, לא רק את הפציעה עצמה. בשלב השני מומלץ מאוד להגיש תלונה במשטרה, גם אם אין כוונה להמשיך בהליך פלילי, שכן קיומו של תיק משטרתי מהווה תיעוד רשמי חשוב לתביעה האזרחית העתידית. בשלב השלישי יש לצלם את הפציעות והנזק הפיזי בסמוך ככל האפשר לאירוע, לפני שסימנים חיצוניים דועכים. בשלב הרביעי יש לאתר ולתעד פרטי עדים שנכחו במקום, שכן עדותם עשויה להיות קריטית במיוחד בהיעדר הרשעה פלילית של התוקף.
טעויות נפוצות בתביעות תקיפה
הטעות הראשונה היא ויתור על הגשת תלונה במשטרה מתוך רצון “לא להסתבך”, בעוד שתיק משטרתי הוא לרוב מקור ראייתי מרכזי בתביעה האזרחית. הטעות השנייה היא אי-תיעוד מצולם של הפציעות בסמוך לאירוע, מה שמקשה להוכיח את היקף הנזק המקורי בדיעבד. הטעות השלישית היא המתנה לתוצאות ההליך הפלילי לפני שקילת תביעה אזרחית, בעוד ששני ההליכים יכולים להתנהל במקביל, ותביעה אזרחית אינה תלויה בהכרח בהרשעה פלילית. הטעות הרביעית היא אי-בדיקת האפשרות לתביעה מקבילה נגד גורם שלישי (כגון מפעיל מקום שבו אירעה התקיפה, אם לא נקט אמצעי אבטחה סבירים), מעבר לתביעה נגד התוקף עצמו.
שאלות ותשובות בנושא תביעות תקיפה ואלימות
התוקף לא הורשע בפלילים, יש עדיין סיכוי בתביעה אזרחית?
כן, אך זה קשה יותר להוכחה. ללא הרשעה פלילית, יש להוכיח בבית המשפט האזרחי, לפי מאזן ההסתברויות, את יסודות עוולת התקיפה או לחלופין את התרשלות התוקף.
מה עושים אם התקיפה קרתה בעבודה?
מעבר לתביעה נגד התוקף עצמו, נפתח מסלול נוסף מול המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, שם ניתן לתבוע דמי פגיעה ונכות במידה ונותרה.
כמה זמן יש להגיש תביעה בגין תקיפה?
תקופת ההתיישנות הכללית בתביעות נזיקין היא שבע שנים, אך מומלץ לתעד את האירוע ולפנות לטיפול רפואי ולמשטרה מיד, כדי לשמר ראיות.
לתוקף אין כסף לשלם פיצוי, מה הטעם בתביעה?
יש לבדוק האם קיים ביטוח רלוונטי (למשל ביטוח דירה או עסק הכולל כיסוי אחריות אישית), והאם ניתן לתבוע גם גורם שלישי בעל יכולת כלכלית, כגון מפעיל המקום שבו אירעה התקיפה אם התרשל באבטחה. גם ללא כך, פסק דין תקף נגד התוקף נשאר ברת אכיפה לאורך שנים ככל שמצבו הכלכלי ישתפר.
יש קרן ציבורית שמפצה נפגעי אלימות, בדומה לקרנית בתאונות דרכים?
קיימים מנגנוני פיצוי ציבוריים מוגבלים לנפגעי עבירות אלימות מסוימות (בעיקר עבירות מין ואלימות חמורה), הנפרדים לחלוטין מהתביעה האזרחית נגד התוקף. מומלץ לבדוק עם עורך דין אילו מנגנונים כאלה עשויים לחול על נסיבות המקרה הספציפי.
התקיפה אירעה במסעדה או בעסק – אפשר לתבוע גם את בעל המקום?
כן, במקרים שבהם מפעיל המקום ידע או היה עליו לדעת על סיכון לאלימות (למשל בעקבות אירועים קודמים במקום) ולא נקט באמצעי אבטחה סבירים, עשויה לקום עילת תביעת רשלנות עצמאית נגד המפעיל, בנוסף לתביעה נגד התוקף עצמו.
מעסיק של התוקף אחראי גם הוא, אם התקיפה קרתה בזמן העבודה?
ייתכן, בכפוף לבחינת השאלה האם התוקף פעל “במהלך עבודתו” ובמסגרת תפקידו, לעומת מעשה אישי מובהק שאינו קשור לתפקיד. יש לבחון את הנסיבות הספציפיות כדי לקבוע אם קמה אחריות שילוחית של המעסיק.
מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה נפגעי תקיפה ואלימות בתביעות נזיקין אזרחיות, כולל במקרים בהם התקיפה אירעה במסגרת העבודה. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק ולא נבהלים מהיעדר הרשעה פלילית. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, ללקוח.
נפגעתם מתקיפה או אלימות וטרם פניתם לעורך דין? דברו איתנו לפני שאתם מוותרים על התביעה. צרו קשר עוד היום, לפני שתחליטו.
לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.
