רשלנות רפואית עשויה להיות מקור למשבר לא קטן בחיי החולה. מעבר לנזק הרפואי שעבורו הוא טופל או המחלה שממנה הוא סובל, עליו להתמודד במפתיע גם עם השלכות הרשלנות. אלה עשויות להתבטא בנזקים גופניים, נפשיים וכספיים לא מבוטלים.
על רקע זה, רבים פונים לעורך דין רשלנות הרפואית ומגישים תביעה כנגד הגוף שהיה אחראי למקרה. למעשה, היקף התביעות עולה בהתמדה. לשם ההמחשה, נציין כי הוא עלה בסדר גודל של פי 3.5, בין השנים 2005 ו-2015 (לפי נתוני משרד הבריאות ומשרד האוצר, כמוזכר במעריב). עוד על היקף התופעה ועל ההתמודדות איתה, במאמר הבא:
תופעה נרחבת
עוד בשנת 2017, התפרסמו באתר ישראל היום נתונים מעניינים מאוד בנושא הרשלנות הרפואית בישראל: 130 מקרים של הרשעת רופאים ברשלנות רפואית נרשמו בעשור האחרון. בנוסף למספר לא קטן זה, גם הורשעו באותה התקופה 69 רופאים בעבירה פלילית. נציבות תלונות הציבור במשרד הבריאות מקבלת סדר גודל של 1,400 פניות בנושא רשלנות רפואית בשנה. 50% עד 60% מהפניות נסגרות, בתוך פרק זמן אופייני של ארבעה חודשים ו-70% נסגרות מהן בתוך שנה.
נכון למועד מסירת הנתונים, 57 תיקים בנושא רשלנות רפואית היו עדיין פתוחים. הנתונים נחשפו בפני הציבור על ידי נציב תלונות הציבור במשרד הבריאות, ד”ר בועז לב. זאת, במסגרת דיון בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, אשר התכנסה לשם טיפול ב”בקשה לדעתו של מבקר המדינה בנושא: הסתרה וטיוח של רשלנות רפואית תוך פגיעה בחולים”.
המדינה תטפל בכך?
על פי ישראל היום, ד”ר לב אמר כי רופאים מסתירים מידע, עקב חשש מהפללה עצמית. את תהליך הטיפול בתלונות שמוגשות לנציבות תלונות הציבור במשרד הבריאות, הוא תיאר במילים “איום ונורא”. כמו כן, הוא העריך כי תוצאות מתקבלות בערוץ טיפול זה, רק לאחר שנתיים עד שלוש שנים מהתרחשות האירוע. על פי הנתונים שעלו בוועדה, מסתבר כי רק שישה רופאים הושעו לצמיתות עקב מקרים מסוג זה.
גם השעיות אלה, לא בוצעו למעשה ישירות בגלל רשלנות, אלא עקב מקרים שהוגדרו כפשיעה פלילית. ניתן לגבש בשלב זה סיכום ביניים, לפיו המדינה עדיין רחוקה מלטפל ביעילות בנושא הרשלנות הרפואית. אגב, מקרים כאלה עשויים להיגרם לא רק בגלל רופאים מקומיים. עם היקף הטיולים הנרחב יחסית של עם ישראל, מתרחשים גם מקרים רבים של רשלנית רפואית בחו”ל.
לא פשוט להתמודד
הגשת תביעה בנושא רשלנות רפואית איננה דבר של מה בכך. לרוב, מדובר בתביעת סכומי כסף לא מבוטלים והדבר לא רלבנטי לביצוע באמצעות בית הדין לתביעות קטנות. התהליך המשפטי הוא תהליך לא פשוט ולא קצר, שצריך להתחיל מניתוח המצב והיערכות לפנייה לבית המשפט. ראשית, יש להבין את מי בדיוק תובעים (רופא ספציפי? איש צוות רפואי אחר? מוסד רפואי? קופת חולים? חברת ביטוח?).
מעבר לכך, צריך לנתח את מה שהתרחש, לוודא שאכן יש עילה של ממש לתבוע וכן סיכוי טוב לזכות. נזכיר בהקשר זה, שלא כל טעות של רופא היא רשלנות. כמובן, יש לתכנן את הגישה הנכונה לתביעה – מה בדיוק ייטען? מה יוצג כרשלנות רפואית? ומה לתבוע כפיצויים? עבור ביצוע התביעה עצמה, יהיה צורך להשיג חוות דעת מקצועיות וגם את כל הניירת הרלבנטית. אגב, ניירת זו נמצאת פעמים רבות בחלקה הגדול אצל הגופים הרפואיים הנתבעים.
מודעות גוברת
כפי שהזכרנו קודם לכן, היקף תביעות הרשלנות רפואית בארץ, הולך וגדל עם השנים. אחת הסיבות המרכזיות לכך, היא מודעות גדלה של הציבור. זאת, הן מבחינת מודעות לנושא הרשלנות בפני עצמו והן מבחינת מודעות למידע הרב שזמין באינטרנט בנושאים אלה. תחומי הרשלנות הרפואית אמנם רבים מאוד, אבל ברובם המכריע ישנו עושר מידע גדול, שזמין לאיתור מהיר.
יותר מכך – אנשים מוצאים באינטרנט מידע שתואם באופן ספציפי למצבם המיוחד ולאירועי רשלנות שהם עצמם עברו. מידע זה עשוי להתייחס להיבט הרפואי של המקרה או להיבטו המשפטי. כמובן, לא מומלץ לקבל החלטות בנידון רק על סמך מידע מסוג זה, אבל הוא תורם למודעות ולנכונות לטיפול בכך, ביוזמת הנפגע.
מה בדיוק צריך להוכיח בתביעה אזרחית – בניגוד להליך הפלילי
חשוב להבין את ההבדל המהותי בין הליך פלילי לתביעה אזרחית, שכן זהו לרוב מקור לבלבול. בהליך פלילי, המדינה היא זו שתובעת את הרופא, ורף ההוכחה הנדרש הוא “מעל לכל ספק סביר” – רף גבוה מאוד שמסביר מדוע רק מספר קטן יחסית של רופאים מורשעים פלילית. בתביעה אזרחית, לעומת זאת, הנפגע עצמו תובע פיצויים, ורף ההוכחה הוא “מאזן ההסתברויות” – כלומר, מספיק להראות שסביר יותר שהייתה התרשלות מאשר שלא הייתה. יש להוכיח ארבעה תנאים מצטברים: חובת זהירות של הרופא כלפי המטופל, הפרת חובה זו (סטייה מהסטנדרט הרפואי המקובל), נזק בפועל, וקשר סיבתי בין ההפרה לנזק. ההליך הפלילי וההליך האזרחי עצמאיים זה מזה לחלוטין, וניתן להצליח בתביעה אזרחית גם כאשר לא הוגש כלל כתב אישום פלילי.
טעויות נפוצות שנפגעי רשלנות רפואית עושים
נפגעים רבים מפספסים זכויות בשל כמה טעויות חוזרות. פנייה לנציבות תלונות הציבור במקום, או לפני, פנייה לעורך דין – כפי שעולה מהנתונים, הליך זה עשוי לקחת שנתיים-שלוש ולעיתים אינו מוביל לפיצוי כלל, בעוד שתביעה אזרחית מקבילה יכולה להתנהל במקביל וממוקדת בקבלת פיצוי בפועל. המתנה ממושכת מדי לפני פנייה משפטית – איסוף התיק הרפואי המלא לוקח זמן, וככל שממתינים יותר קשה יותר להשיג מסמכים ועדויות. הנחה שאין טעם לתבוע כי “זו רק טעות אנוש” – לא כל טעות מהווה רשלנות, אך גם לא כל טעות היא “בגדר הסביר”, ורק חוות דעת מומחה יכולה לקבוע זאת בוודאות.
עורך הדין לעזרתך
מסיבות אלה, ברור שחיוני להגיש תביעת רשלנות רפואית בסיוע עורך דין אשר מתמחה בכך. יש לזכור, כי האדם הממוצע שמוצא עצמו ניזוק מרשלנות רפואית, לא מתמצא בעריכת דין. בנוסף לכך, יהיה צורך להתעמק גם בנושאים רפואיים, שגם הם מורכבים מאוד בפני עצמם. כך שנפגע הרשלנות עומד בפני מצב מורכב למדי.
עורך דין שמתמחה בנושאים אלה, יוכל להעריך ולתת לו תשובה מבוססת, האם ועד כמה ישנו סיכוי להצליח בתביעה, לגבי המקרה הספציפי שבו מדובר. בהמשך, אם יוחלט להגיש תביעה, ניסיונו המקצועי יסייע באופן ניכר לשפר את הסיכויים לזכות בתביעה. לעתים, השיקול הכספי עשוי להראות כמחסום לשכירת שירותי עורך דין. מצד שני, כאשר מדובר בתביעת פיצויים, בוודאי בסכומים הגדולים שעליהם מדובר לרוב בתחום הרשלנות הרפואית, כדאי לברר את תנאי שכר הטרחה בפגישת הייעוץ הראשונית לפני קבלת החלטה.
שאלות ותשובות בנושא הגשת תביעת רשלנות רפואית
אם מספר הרופאים שהורשעו פלילית כל כך נמוך, יש טעם להגיש תביעה אזרחית?
כן, בהחלט. תביעה אזרחית לפיצויים אינה תלויה בהרשעה פלילית של הרופא, ולה רף הוכחה שונה (מאזן ההסתברויות ולא מעל לכל ספק סביר). רוב תביעות הרשלנות הרפואית בישראל כלל אינן עוברות דרך ההליך הפלילי.
את מי בדיוק תובעים, הרופא או המוסד הרפואי?
ברוב המקרים התביעה מוגשת נגד המוסד הרפואי (בית החולים או קופת החולים) שמבוטח בפוליסת אחריות מקצועית, ולא נגד הרופא באופן אישי.
כמה זמן לוקח לקבל את המסמכים הרפואיים מהמוסד הנתבע?
זה משתנה, אך לעיתים נדרשת פנייה פורמלית ואף בקשה לבית המשפט לגילוי מסמכים כדי לקבל את מלוא התיק הרפואי, ולכן חשוב להתחיל בכך מוקדם.
הגשתי תלונה לנציבות תלונות הציבור במשרד הבריאות, זה משפיע על תביעה אזרחית?
לא בהכרח, ושני ההליכים יכולים להתקיים במקביל. עם זאת, מומלץ לא להסתמך רק על ההליך המנהלי, שכן הוא עוסק בבירור התלונה ולא בפיצוי כספי, וממילא עשוי לקחת זמן רב.
כמה זמן יש להגיש תביעת רשלנות רפואית?
תקופת ההתיישנות הכללית היא שבע שנים מיום ההתרשלות, ולעיתים ממועד גילוי הנזק בפועל. כשהנפגע קטין, המניין מתחיל רק מגיל 18, כך שניתן להגיש עד גיל 25.
נפגעתי מרשלנות רפואית בחו”ל, יש לי אפשרות לתבוע בישראל?
זה תלוי בנסיבות ובמקום מתן הטיפול. במקרים מסוימים ניתן לתבוע בישראל, ובאחרים יש צורך לפעול במדינה שבה ניתן הטיפול. מומלץ להיוועץ בעורך דין שיבחן את הסוגיה הבינלאומית הספציפית.
מה עושים אם המוסד הרפואי מסרב למסור את התיק הרפואי המלא?
ניתן לפנות בבקשה רשמית ומפורשת, ואם הדבר לא מועיל, לבקש מבית המשפט צו לגילוי מסמכים. החוק מחייב מוסדות רפואיים למסור את התיק הרפואי, שהוא בבעלות המטופל ולא בבעלות המוסד.
מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה נפגעי רשלנות רפואית בכל שלבי התביעה, מהערכה ראשונית של סיכויי התיק ועד לחוות דעת מומחה וניהול ההליך המשפטי המלא. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק ולא נבהלים מתיק רפואי מורכב. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, ללקוח.
מרגישים שקיבלתם טיפול רפואי רשלני? דברו איתנו לפני שאתם פונים בחזרה לגורם המטפל. צרו קשר עוד היום, לפני הצעד הבא.
לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.
