תא המטען של הרכב נסגר על היד – האם זו תאונת דרכים?

נהוג לחשוב שתביעת פיצויים בגין תאונת דרכים מצטמצמת בעיקר למקרים בהם התרחשה נסיעה
ברכב שהיה מעורב בתאונת דרכים חזיתית עם רכב אחר, או כתוצאה מהתנגשות, סטייה מהכביש,
או כל פעולה אחרת שארעה במהלך הנסיעה בה נגרמו לנהג או לנוסעיו פגיעות גוף כלשהן.

טווח היריעה בה ניתן להכיר בתאונה כתאונת דרכים – רחב ומורכב

פגיעה זו בה ארעה חבלה בעקבות סגירת תא המטען, הוכרה כתאונת דרכים בגינה הוחלט כי הנפגעת זכאית לפיצוי.

 פעולה זו הוגדרה כנלווית לנהיגה ולפיכך מוגדרת כתאונת דרכים.
 פתיחת תא המטען וסגירתו להוצאת המצרכים שנותרו בו, הוגדרה כפעולה המהווה חלק אינטגרלי מן השימוש ברכב לצורך הנסיעה.
על פי החוק הרי שהנסיעה לא הסתיימה, כן לא הסתיים השימוש ברכב, טרם נסגר תא המטען

מקרה זה מעיד יותר מכל על הצורך בהבנה מקצועית עמוקה באשר למקרים רבים נוספים בהם ניתן לתבוע פיצויים בגין תאונת דרכים.

לדוגמא – מצב בו אדם הולך לביתו וחוזר לקחת דבר מה מתא המטען לא יחשב לתאונת דרכים כי “הנסיעה” הסתיימה כבר קודם לכן.

אירוע זה יכול להיחשב גם כתאונת עבודה במידה וארע עם חזרתכם הביתה אך זאת במידה ולא הייתה כל “סטייה ניכרת” מהדרך הרגילה הביתה.

על מנת להבין את הדקויות הללו ולדעת מה מגיע לכם, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתאונות דרכים.

שאלות נפוצות בנושא גבולות ההגדרה של תאונות דרכים ומימוש זכויות

שאלה: מדוע סגירת תא מטען לאחר סיום הנסיעה נחשבת בחלק מהמקרים כ”תאונת דרכים”, בעוד שבמקרים אחרים פעולה זהה לחלוטין תידחה?

תשובה: ההבחנה המשפטית אינה קשורה לפעולה הפיזית עצמה (סגירת הדלת), אלא לשאלה האם הפעולה מהווה חלק אינטגרלי מרצף הנסיעה או שהיא נחשבת לפעולה מנותקת ממנה. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פד”ח) מגדיר “שימוש ברכב מנועי” באופן רחב, הכולל גם פעולות לוואי חיוניות.

כאשר נהג עוצר את הרכב, מכבה את המנוע, וניגש מיד לפתוח את תא המטען כדי להוציא מצרכים או חפצים שהובלו בנסיעה זו, מערכת המשפט רואה בכך את השלמת “השימוש ברכב”. הנסיעה, מבחינה משפטית, מסתיימת רק כאשר הושלמו פעולות הלוואי הטבעיות והמיידיות הנלוות לה.

לעומת זאת, אם אדם החנה את רכבו, עלה לביתו, שהה שם מספר דקות, ואז נזכר ששכח חפץ כלשהו, ירד חזרה לחצר וסגר את תא המטען על ידו – אירוע זה לא יוכר כתאונת דרכים. הסיבה לכך היא שנוצר נתק מוחלט בזמן וברצף הפעולות; הנסיעה המקורית הסתיימה כבר קודם לכן, והחזרה לרכב אינה חלק משרשרת הפעולות הטבעית של הסעת הנוסעים או המטען של אותה נסיעה.

שאלה: מהי המשמעות המשפטית של “סטייה ניכרת” מהדרך, וכיצד היא משפיעה על היכולת להכיר בתאונת דרכים גם כתאונת עבודה במקביל?

תשובה: פגיעה שיכולה להיחשב כתאונת דרכים עשויה במקביל להוות גם “תאונת עבודה” אם היא התרחשה בדרך מן העבודה אל הבית (או להיפך). שילוב זה מאפשר לנפגע לתבוע זכויות הן מחברת הביטוח של הרכב והן מהמוסד לביטוח לאומי. עם זאת, החוק קובע סייג קשיח: אם העובד ביצע “סטייה ניכרת” מהמסלול הרגיל והמקובל שבין מקום העבודה לביתו, הביטוח הלאומי עלול לשלול את ההכרה באירוע כתאונת עבודה.

“סטייה ניכרת” אינה נמדדת רק במרחק גיאוגרפי, אלא בעיקר במטרה ובזמן:

• סטייה סבירה (שאינה שוללת זכויות): עצירה קצרה וספונטנית בדרך לקניית לחם, איסוף הילד מהצהרון, או תדלוק הרכב. פעולות אלו נתפסות כחלק משגרת החיים ולא ינתקו את הקשר לעבודה.

• סטייה ניכרת (ששוללת הכרה): אם העובד נסע לעיר אחרת כדי לבקר חבר, ישב במסעדה במשך שעתיים, או נסע לסידורים אישיים ממושכים שאינם קשורים לדרך הרגילה הביתה. במקרים אלו, אם ארעה פגיעה במהלך הסגירה של תא המטען (או בכל שלב אחר), האירוע עדיין יוכר כתאונת דרכים מול ביטוח הרכב, אך המוסד לביטוח לאומי ידחה את התביעה להכרה כתאונת עבודה, משום שהזיקה לעבודה נותקה עקב הסטייה מהדרך.

שאלה: באילו מצבים “סטטיים” נוספים, שאינם כוללים נסיעה אקטיבית בכביש, ניתן להכיר באירוע כתאונת דרכים המזכה בפיצויים?

תשובה: תפיסת הציבור לפיה תאונת דרכים מחייבת התנגשות או רכב בתנועה היא מוטעית ומצמצמת. קיימת שורה ארוכה של מצבים שבהם הרכב עומד לחלוטין, ובכל זאת פגיעת הגוף תזכה בפיצויים מלאים מכוח חוק הפד”ח.

דוגמאות נפוצות למצבים כאלו כוללות:

• כניסה ויציאה מהרכב: נפילה או פגיעה פיזית המתרחשת תוך כדי הניסיון להתיישב בכיסא הנהג/נוסע, או במהלך התנועה של היציאה מהרכב אל המדרכה (למשל, תנועה לא נכונה בגב או החלקה ביציאה).

• טיפולי דרך ותיקוני חרום: אם במהלך הנסיעה התעורר צורך דחוף לעצור בצד הדרך כדי להחליף גלגל עקב תקר (פנצ’ר) או למלא מים במנוע שהתחמם, ואותו אדם נפגע במהלך התיקון (למשל, מכסה המנוע נסגר על ידו או המגבה/ג’ק קרס) – האירוע יוכר כתאונת דרכים, שכן מדובר בתיקון דרך הכרחי להמשך הנסיעה.

• פגיעה מרכב חונה: מצב שבו אדם נפגע פיזית מרכב שחנה במקום אסור (למשל, חניה המהווה סיכון תחבורתי על נתיב נסיעה או בשול הדרך), גם אם הרכב החונה היה ללא נהג ומנועו היה כבוי.

לקבלת ייעוץ אישי המתייחס ל”סיפור” שלכם אתם מוזמנים לפנות למשרדנו.

עו”ד בנו גליקמן, מתמחה ברשלנות רפואית, נזקי גוף וביטוח.