שיתוק מוחין (CP) הוא הגדרה כוללת למספר ליקויים נוירולוגיים הנגרמים כתוצאה מנזק מוחי הנגרם לעובר ו/או לתינוק במהלך ההיריון או הלידה או לאחריה. שיתוק מוחין מלווה בדרך כלל בשיתוק הגפיים ונזקיו ההתפתחותיים באים לידי ביטוי כהפרעה תפקודית, הפרעה בדיבור, פיגור שכלי ועוד.
חשוב לציין שתסמיני וחומרת הפגיעה הנוירולוגיות, יכולים להתגלות רק בשלבים מתקדמים יותר בחיי התינוק, וזאת לנוכח עיכוב התפתחותי אליו ניתן לשים לב רק לאחר מספר חודשים מיום הלידה. לפיכך, חלה אחריות מצד הצוות המטפל לעקוב אחר כל שינוי בקרב יילודים עם גורמי סיכון לשיתוק מוחין ו/או בקרב פעוטות בהם התגלו תסמינים המעוררים חשד לפגיעה מוחית.
מהם גורמי הסיכון לשיתוק מוחין?
הפרעה נוירולוגית הגורמת לשיתוק מוחין, עלולה להתרחש על רקע גורמי סיכון שונים שהנפוץ שבהם הינה פגות (לידה לפני מועדה המשוער), כאשר גורמי סיכון נפוצים נוספים כוללים: ירידה באספקת החמצן למוח, זיהומים שונים, מצבים מולדים המתרחשים על רקע הימצאותם של מומים התפתחותיים במוח, אוטם מוחי הנובע כתוצאה מחסימת זרימת הדם למוח, חבלות מוחיות ועוד.
שיתוק מוחין – אבחון
עיקר האבחנה של שיתוק מוחין היא קלינית, כאשר בירור החשד בנוגע לשיתוק מוחין מתרחש ברוב המקרים על רקע הימצאותם של תסמינים אופייניים כגון: עיוותים ופרכוסים, איחור התפתחותי, מתח שרירים ירוד, קשיי אכילה ובליעה, בעיות נשימה ועוד.
הבירור הראשוני כולל סדרה של בדיקות אשר נועדו לשלול מצבים רפואיים אחרים המתאפיינים גם הם בתסמינים אלו, כאשר הבדיקות המקיפות יותר לבירור חשד לשיתוק מוחין כוללות: בדיקות הדמיה כגון: MRI מוח ו-אולטרסאונד, בדיקת EEG ובדיקות דם לאבחון מחלות גנטיות ו/או מחלות מטבוליות.
חשוב לציין שקיימת חשיבות רבה לאבחון מוקדם ככל האפשר, וזאת אף על פי שלא תמיד ניתן לאבחן מראש מצב של שיתוק מוחין. חשיבותו של האבחון המוקדם נובעת לנוכח הצורך במתן טיפולים שיקומיים כגון: טיפול אורטופדי המיועד לתיקון פגמי שרירים ועצמות, טיפולי פיזיותרפיה המיועדים לשיפור היציבות, הגמישות וכדומה, טיפול ריפוי בעיסוק המיועד לשיפור מיומנויות מוטוריות וכדומה וטיפול תרופתי המיועד להקלה על נושקות שרירי הגוף.
תביעת רשלנות רפואית במקרה של שיתוק מוחין – מה חשוב לדעת?
העילות המאפשרות הגשה של תביעת רשלנות רפואית במקרה של שיתוק מוחין, הן רבות ומגוונות, וזאת לנוכח גורמי הסיכון הרבים הנלווים לאורך כל תקופת ההיריון, הלידה ולאחריה. בין יתר העילות האפשריות להגשת תביעת רשלנות רפואית בגין שיתוק מוחין ניתן למצוא שתי עילות מרכזיות, האחת לנוכח מעקב היריון רשלני, והשנייה לנוכח רשלנות במהלך הלידה.
מעקב הריון רשלני עלול להתרחש על רקע אי אבחון פגמים מולדים, אי גילוי מצבים רפואיים העלולים לגרום לשיתוק מוחין אצל העובר, אי ביצוע בדיקות למחלות זיהומיות ופעולות מעקב רשלניות בכל הנוגע להתפתחות העובר ומצבה של נושאת ההיריון.
רשלנות במהלך הלידה עלולה להתרחש על רקע קבלת החלטות שגויה מצד הצוות המיילד, לרבות, רשלנות באבחון מצוקה עוברית במהלך הלידה, אי ביצוע ניתוח קיסרי בזמן, רשלנות בביצוע לידת ואקום ו/או לידת מלקחיים, לידה מהירה ו/או איטית מדי אשר גרמה לנזק מוחי לעובר ופעולות רשלניות נוספות במהלך הלידה העלולות להתרחש בין היתר על רקע הערכה שגויה של משקל העובר.
חשוב לציין שתביעות רשלנות בשיתוק מוחין, ניתנות להגשה גם בעילת רשלנות מייד לאחר הלידה וזאת לנוכח אי אבחון של זיהומים ו/או דלקת קרום המוח בקרב העובר ולנוכח רשלנות בטיפול במקרים של ירידת דופק, דימום והפסקת נשימה אצל העובר. עילות נוספות להגשת תביעת רשלנות רפואית בשיתוק מוחין, קשורות לאבחון שגוי ו/או מאוחר של שיתוק מוחין באמצעות הליך בירור רפואי מקיף החייב להיעשות בכל אותם מקרים בהם עולה חשד לשיתוק מוחין בקרב היילוד.
מעקב הריון רשלני כגורם עצמאי לשיתוק מוחין
לא כל מקרה של שיתוק מוחין קשור לאירוע שהתרחש בזמן הלידה עצמה. חלק ניכר מהתביעות מתמקדות דווקא בתקופת ההריון: אי ביצוע בדיקת סקירת מערכות מקיפה, אי הפניה לבדיקת מי שפיר כאשר תוצאות בדיקת השקיפות העורפית או חלבון העוברי חריגות, אי איתור זיהום כגון ציטומגלווירוס או טוקסופלזמה שעלול לפגוע במוח העובר בטרם הלידה, ואי מעקב הולם אחר עצירת גדילה תוך רחמית (IUGR) שעלולה להעיד על אספקת חמצן לקויה לעובר. במקרים אלה, הרשלנות אינה בהכרח באירוע בודד אלא בכשל מתמשך לאורך כל ההריון, שהצטבר לכדי פגיעה בלתי הפיכה.
גרף הניטור העוברי – הראיה המרכזית בתביעה
בכל תביעה שעניינה נזק מוחי בלידה, גרף הניטור העוברי (הצג’) הוא לרוב הראיה החשובה ביותר. הוא מתעד ברצף את דופק העובר ואת עוצמת הצירים, ומאפשר לזהות בדיעבד סימני מצוקה עוברית כגון ירידות בדופק (דצלרציות), איבוד שונות הדופק, או דפוסים חריגים אחרים. מומחה מטעם התובעים בוחן את הגרף כדי לקבוע מתי בדיוק החלה המצוקה, וכמה זמן חלף עד שהצוות הרפואי הגיב אליה. פער זמן ממושך בין הופעת הסימנים לבין קבלת ההחלטה על התערבות (כגון ניתוח קיסרי דחוף) הוא לרוב הבסיס המרכזי לקביעת רשלנות. חשוב לדעת שהגרף הוא מסמך שיש לבקש באופן מפורש מבית החולים, שכן לעיתים הוא אינו כלול בסיכום השחרור הרגיל.
רשלנות בטיפול ביילוד לאחר הלידה – צהבת קשה וזיהומים
לא כל נזק מוחי נגרם בהריון או בלידה עצמה. גם בימים הראשונים לאחר הלידה קיים סיכון ממשי. אחד המקרים המוכרים הוא צהבת ילודים שאינה מטופלת כראוי: כאשר רמת הבילירובין בדם התינוק עולה מעבר לסף המסוכן ואינה מזוהה או מטופלת בזמן (באמצעות טיפול באור כחול או, במקרים חמורים, החלפת דם), עלול להיגרם נזק מוחי בלתי הפיך המכונה קרניקטרוס. מקרה נוסף הוא זיהום או דלקת קרום המוח (מנינגיטיס) אצל היילוד, שאם אינם מאובחנים ומטופלים באנטיביוטיקה במהירות הנדרשת, עלולים לגרום לנזק נוירולוגי קשה. במקרים אלה בודקים האם בוצעו בדיקות הבילירובין השגרתיות בזמן הנדרש, והאם הצוות הגיב כראוי לסימני אזהרה כגון חוסר עירנות, סירוב לינוק, או חום.
תביעות רשלנות בשיתוק מוחין – למי פונים?
בדומה לכל תביעת רשלנות רפואית אחרת, גם תביעות רשלנות בשיתוק מוחין, מחייבות אתכם לשכור את שירותיו של עורך דין רשלנות רפואית המתמחה בכל ההיבטים המשפטיים הנלווים להגשת תביעת נזיקין בגין עוולה רפואית. היוועצות מוקדמת עם עו”ד רשלנות רפואית, תאפשר לכם לפעול בהתאם להנחיותיו המקצועית החל משלב איסוף המסמכים הרפואיים הנדרשים לצרכי הגשת התביעה , דרך הפנייה לקבלת חוות דעת רפואית מרופא מומחה ועד לשלבי הגשת התביעה וניהול התביעה אל מול הגופים הרלוונטיים.
חשוב לציין שהיוועצות מוקדמת עם עורך דין רשלנות רפואית, תאפשר לכם לבחון בהיבט המשפטי את סיכויי התביעה וזאת בטרם נקיטת צעדים משפטיים כאלו ואחרים. בכל אותם מקרים בהם יתברר ויוחלט (בהתאם להמלצות עורך הדין המתבססות על חוות הדעת הרפואית) להגיש תביעת רשלנות רפואית בשיתוק מוחין, סכום הפיצויים ייקבע על פי הנזק שנגרם בעקבות האבחון ו/או הטיפול הרשלני ובהתאם להשלכות העתידיות של הנזק המוחי אשר נגרם לעובר.
תביעות רשלנות רפואית בשיתוק מוחין, הן ברוב המקרים תביעות נזיקין בהיקף סכומי פיצוי גדולים, וזאת בהתאם להיקף הנזק המוחי אשר נגרם ליילוד.
שאלות ותשובות בנושא רשלנות רפואית ושיתוק מוחין
מה זה קרניקטרוס, וכיצד הוא קשור לרשלנות רפואית?
קרניקטרוס הוא נזק מוחי בלתי הפיך הנגרם מרמת בילירובין גבוהה מדי בדם היילוד, שאינה מטופלת בזמן. מדובר במצב הניתן למניעה כמעט לחלוטין באמצעות בדיקות שגרתיות ומעקב תקין, ולכן כאשר הוא מתרחש בכל זאת, קיים חשד ממשי לכשל בתהליך המעקב אחר היילוד בימים הראשונים לחייו.
שיתוק מוחין תמיד נובע מרשלנות בלידה?
לא. לעיתים שיתוק מוחין נובע מגורמים גנטיים או סיבוכים שלא ניתן היה למנוע. יש לבחון את התיק הרפואי המלא, כולל דפי ניטור העובר, כדי לקבוע האם היה בפועל איחור באבחון מצוקה עוברית או תגובה לא נאותה שהיה ניתן למנוע.
כמה זמן יש להגיש תביעה בשם הילד?
תקופת ההתיישנות לקטין ארוכה משמעותית מהרגילה, ומתחילה להימנות רק מגיל 18 של הילד, כך שיש זמן רב יותר לבדוק את הזכאות.
למה חשוב לפנות לעורך דין לפני שפונים למומחה רפואי?
עורך הדין בוחן תחילה את הכרונולוגיה המלאה בתיק הרפואי ומזהה אם יש בסיס לתביעה, ורק אז מפנה למומחה מתאים בתחום הגניקולוגיה, המיילדות או הנוירולוגיה לחוות דעת ממוקדת.
מה ההבדל בין תביעה שמתמקדת בהריון לבין תביעה שמתמקדת בלידה עצמה?
תביעה שמתמקדת בהריון בוחנת את איכות בדיקות המעקב וההפניות לבירור נוסף לאורך תשעת החודשים, בעוד תביעה שמתמקדת בלידה בוחנת את קבלת ההחלטות בזמן אמת בחדר הלידה. לעיתים קיימות שתי העילות במקביר, ויש לבדוק את שתיהן במסגרת אותו הליך.
איך משיגים את גרף הניטור העוברי אם בית החולים לא מספק אותו מרצונו?
ניתן לפנות בבקשה רשמית ומפורשת לקבלת מלוא התיק הרפואי, תוך ציון מפורש שהבקשה כוללת את דפי הניטור העוברי (הצג’). אם בית החולים מתעכב או מסרב, ניתן לבקש מבית המשפט צו לגילוי מסמכים במסגרת ההליך המשפטי.
התינוק שלי אובחן עם צהבת בבית החולים וקיבל טיפול, אבל בכל זאת נשאר נזק, יש עילה?
ייתכן שכן. גם כאשר ניתן טיפול כלשהו, יש לבדוק אם הוא ניתן בזמן הנכון, אם רמות הבילירובין נבדקו במרווחים הנדרשים, ואם הוחלט על החלפת דם כאשר הטיפול באור לא הספיק. עיכוב של שעות ספורות במקרים חמורים יכול לעשות את ההבדל.
מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה משפחות שילדיהן לוקים בשיתוק מוחין בעקבות רשלנות רפואית בלידה, מבדיקת התיק הרפואי המלא ועד לחוות דעת מומחה וניהול ההליך המשפטי. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק ולא נבהלים מתיק רפואי מורכב. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, ללקוח ולמשפחתו.
הילד שלכם אובחן עם שיתוק מוחין וטרם בדקתם את התיק הרפואי מהלידה? דברו איתנו לפני שאתם פונים בחזרה לגורם המטפל. צרו קשר עוד היום, לפני הצעד הבא.
לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.
