שכיר או עצמאי ואפילו מתנדב שנפגעו בתאונת עבודה ומעוניינים לקבל את הפיצוי והתקבול המלא המגיע לכם, כדאי תקראו:
תהליך ההכרה בעובד שכיר או עצמאי ואפילו מתנדב כנפגע עבודה אינו מסתכם רק בהופעה בפני ועדה רפואית, כי אם ראשיתו במילוי טפסים רלוונטיים באופן המיטבי, והגשת כל טופס במועדו בצירוף מסמכים מתאימים.
סקרנו עבורכם ארבעה טפסים עיקריים שיש למלא לאורך תהליך ההכרה כנפגע עבודה, משלב הטיפול הרפואי הראשוני בקופת החולים או בחדר המיון, ועד לצורך בהכרה בעובד כנכה נזקק וקביעת שיעור נכות עבורו לפרק זמן מוגבל.
שימו לב בבקשה לדגשים – טפסי הביטוח הלאומי מהווים הודאה שלכם ושל המעסיק שלכם בעובדות, בנסיבות הפגיעה, באופי הפגיעה, השלכותיה ולכן חשוב מאוד להקפיד למלא את הטפסים בזהירות ובאופן מיטבי מבחינתכם.
ב.ל.250 / ב.ל.283 – טופס למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה
אחד הטפסים הכי חשובים שבעצם מהווה הודאה של המעביד לקרות התאונה ונסיבותיה.
בין היתר טופס זה מיועד למתן טיפול ראשוני לשכיר ולעצמאי שנפגע בתאונת עבודה ומסדיר את קבלת הטיפולים הרפואיים לעובד מקופת החולים ובתי החולים. עובד אשר מבוטח בביטוח לאומי זכאי לתשלום דמי פגיעה עד 91 יום בשל אי כושרו לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת.
הטופס נועד למתן מענה ראשוני בקופת החולים או במקרה חירום – בחדר המיון. המעסיק נדרש למלא את כל הפרטים בטופס, לחתום עליו ולמסרו לעובד. יש להקפיד על מילוי מדויק ומפורט של נסיבות התאונה, לרבות תאריך, שעה ומקום בו התרחשה, פרטי קופת החולים של העובד וכן האבחנה הרפואית.
כמו כן, יש להגיש טופס זה לרופא בקופת החולים ולבקש ממנו תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה.
ב.ל. 211 – תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה
טופס זה מיועד לעובדים שכירים, עצמאיים וכן למתנדבים שנפגעו במהלך פעולת התנדבות. הטופס משמש כהודעה על פגיעה בעבודה ויש להגישו כחלק מהתביעה לתשלום דמי הפגיעה על מנת שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בפגיעה כתאונת עבודה. יש לצרף לטופס זה תעודה רפואית ראשונה, דו”ח מחדר המיון או סיכום מחלה מבית החולים וכן כל מסמך אחר המעיד על הנזק אשר נגרם לנפגע כתוצאה מהפגיעה.
על עובדים זרים לצרף צילום דרכון, ועל מתנדבים לצרף טופס הפניית מתנדב, או כרטיס / תעודת מתנדב.
מוכרחים להגיש את טופס התביעה תוך שנה מהפגיעה!
במידה ומדובר בתאונת דרכים, יש לשים לב לחלק ייעודי בטופס אשר בו יש למלא פרטים על ההודעה למשטרה, מקום התאונה, פרטי הרכבים המעורבים, פרטי הנהג והנוסעים ברכב וכן פרטים בעניין תביעה, ככל שהוגשה, לחברת הביטוח.
בטופס הזה מפרטים את האיברים שנפגעו וסוגי הפגיעות שחוויתם – תפרטו כמה שיותר!
בהמשך הטופס יש למלא פרטים על מקום העבודה ולצרף תלושי שכר משלושת החודשים אשר קדמו לתאונה. כמו כן, יש למלא פרטים לגבי עיסוקים לאחר התאונה, לציין האם הנפגע שב לעבודתו, ובמידה ואכן חזר – האם למשרה מלאה או להיקף משרה אחר. יש למלא פרטי חשבון בנק. במידה וקיים פטור ממס הכנסה – יש לציין זאת.
במידה ומדובר בעובד שכיר – יש לשים לב כי על המעסיק למלא חלק גדול מהסעיפים בסוף.
ב.ל. 200 – תביעה לקבלת דרגת נכות מעבודה
טופס זה מיועד למי שנפגע בתאונת עבודה או חלה במחלת מקצוע, והוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה. המפתח הוא במילה “הוכר”, כי מי שלא הוכר יכול להגיד תביעת הכרה לבית הדין לעבודה ואינו יכול להגיד תביעה לנכות.
יש להגיש את התביעה תוך שנה ממועד ההכרה של הביטוח הלאומי.
יש לשים לב כי הגשה במועד מאוחר יותר עלולה לפגוע בזכאות לקצבה, כולה או חלקה. רצוי להגיש את הטופס בסמוך לתום תקופת תשלום דמי הפגיעה, ובכל מקרה לא יאוחר ממלאת שנה להכרה בפגיעה כתאונת עבודה או מחלת מקצוע.
יש למלא בטופס זה פרטים אישיים, פרטי הפגיעה, פרטי הטיפול הרפואי, פרטי מקום העבודה והמגבלות שנותרו עקב הפגיעה. כמו כן, יש לציין פרטי חשבון בנק של התובע, כאשר חברי קיבוץ או מושב שיתופי יכולים לבקש שהקצבה תשולם לחשבון הקיבוץ או המושב השיתופי.
גם בטופס הזה מפרטים את האיברים שנפגעו וסוגי הפגיעות שחוויתם – תפרטו כמה שיותר!
לאחר הגשת התביעה, יזומן התובע לוועדה רפואית.
ב.ל. 279 – טופס תביעה להכרה בנכה נזקק
לפי תקנה 18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות זמנית בשיעור נמוך מ-100% והוכר כנכה נזקק, עשוי לקבל דרגת נכות בשיעור של פחות מ-100% לזמן מוגבל או דרגת נכות בשיעור של 100% לתקופה של 4 חודשים.
לצורך השלמת קבלת קצבת נכות זמנית בשיעור של 100%, נדרש כי הנפגע יוכר כנכה נזקק על ידי המוסד לביטוח לאומי, בתהליך שיכולים ליזום הן הנפגע והן המוסד לביטוח לאומי.
להכרה כנכה נזקק זכאי נפגע עבודה אשר לגביו התקיימו שלושה תנאים מצטברים:
- נקבעה לו דרגת נכות מעבודה לזמן מוגבל או דרגת נכות זמנית.
- “ועדת רשות” של הביטוח הלאומי קבעה כי לנפגע אין סיכוי סביר לעבוד בעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה.
- לנפגע אין הכנסה מעבודה.
יש למלא טופס זה ולצרף אליו אישור מהמעסיק על חזרה לעבודה בתקופת הנכות הזמנית, ואחד משני המסמכים הבאים:
- אישור מרופא תעסוקתי בדבר רמת כושרו של הנפגע לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת ולכמה זמן.
- סיכום מחלה בגין אשפוז במהלך התקופה שבמהלכה נקבעה הנכות הזמנית.
סדר הפעולות בהליך ההכרה בתאונת עבודה
לפני שנכנסים לפרטי כל טופס, כדאי להכיר את התמונה הכוללת. ההליך מורכב ממספר שלבים עוקבים, ולכל אחד מהם משמעות לשלב שאחריו. הסדר עשוי להשתנות מעט לפי הנסיבות, אבל בדרך כלל הוא נראה כך.
- פנייה לטיפול רפואי בהקדם, תוך אמירה ברורה שמדובר בפגיעה שאירעה בעבודה.
- קבלת טופס הטיפול הרפואי מהמעסיק, אם אתם שכירים, ומילויו על ידכם, אם אתם עצמאים.
- הגשת תביעה לדמי פגיעה והודעה על הפגיעה, בצירוף המסמכים הרפואיים.
- החלטת המוסד לביטוח לאומי בשאלה אם להכיר באירוע כתאונת עבודה.
- לאחר ההכרה, תשלום דמי פגיעה, שנמשך עד 91 ימים, והגשת תביעה לקביעת דרגת נכות.
- זימון לוועדה רפואית, שבה נקבע שיעור הנכות, ככל שנותרה נכות.
כל שלב נשען על הקודם. מה שנרשם בטופס הראשון ילווה אתכם בהמשך, ומה שיאמר בוועדה הרפואית יושווה לכל מה שנכתב קודם לכן.
הטעויות הנפוצות במילוי הטפסים
אפשר לזהות כמה טעויות שחוזרות על עצמן. רובן אינן נובעות מרצון להטעות, אלא מלחץ, מחוסר היכרות או מהנחה שמדובר בטפסים טכניים בלבד.
- תיאור כללי מדי: משפט כמו “נפלתי בעבודה” אינו מספיק. כדאי לפרט מה עשיתם, היכן, באיזו שעה ומה בדיוק קרה.
- השמטת איברים שנפגעו: כאב שלא נרשם בתחילת הדרך עלול להיתפס בהמשך כקשור לאירוע אחר.
- אי התאמה למסמכים הרפואיים: הביטוח הלאומי משווה בין הגרסאות, וסתירה בין הטופס לבין התיעוד הרפואי עלולה להיזקף לחובתכם.
- איחור בהגשה: לכל תביעה מול הביטוח הלאומי יש מועד, ואיחור עלול לפגוע בזכויות. תביעה בגין תאונת עבודה מוגשת תוך 12 חודשים מיום הפגיעה.
- חתימה בלי קריאה: אל תחתמו על טופס בלי לקרוא אותו, ושמרו עותק של כל מסמך.
- השמטת הכנסה ממקור נוסף: למשל כשאתם גם שכירים וגם עצמאים.
אילו מסמכים כדאי לאסוף לפני ההגשה
הכנה מוקדמת חוסכת זמן ומונעת השמטות. מומלץ לרכז בתיק אחד את המסמכים הבאים:
- תעודה רפואית ראשונה, דו”ח מחדר המיון או סיכום מחלה.
- תלושי שכר של התקופה שקדמה לפגיעה, ועבור עצמאים אסמכתאות להכנסה.
- תיעוד של זירת האירוע, צילומים ופרטי עדים.
- קבלות על הוצאות רפואיות, נסיעות וציוד שנרכש בעקבות הפגיעה.
- עותקים של כל טופס שהוגש, עם אישור על מועד ההגשה.
מי רשאי למסור את ההודעה ומתי
התקנות קובעות שהחובה למסור הודעה על פגיעה בעבודה חלה על הנפגע, אבל מסירתה על ידי אדם אחר, למשל בן משפחה, כשרה ופוטרת אותו מהחובה. ההודעה נמסרת בהקדם האפשרי על פגיעה שמחייבת טיפול רפואי או שגרמה לאובדן כושר עבודה של שלושה ימים לפחות. כשלא נמסרה הודעה כלל, המוסד רשאי לשלול את הזכות לגמלה על פי המלצת ועדת התביעות. לכן אם אתם מאושפזים או מוגבלים מאוד, בקשו מאדם קרוב למסור את ההודעה, והחזיקו עותק של מה שנמסר ושל מועד המסירה.
האישור הרפואי שמצורף להודעה
כשהנפגע הפסיק לעבוד בעקבות הפגיעה, יש לצרף להודעה אישור רפואי על תוצאות הפגיעה ועל תקופת אי הכושר. האישור צריך להינתן על ידי שירות רפואי מוסמך, או על ידי מוסד רפואי מאושר אם הנפגע הופנה אליו על ידי המוסד, חדר מיון, המעביד או רופא מטעמו. התקנות מוסיפות שלושה תנאים: הנפגע לא נדרש לשלם בעד מתן האישור, באישור צוינו פרטי הפגיעה, ממצאי הבדיקה והאבחנה הרפואית, והגורם הרפואי מעמיד לרשות המוסד את המסמכים הרלוונטיים לפי דרישתו. לכן אם נתבקשתם לשלם בעד תעודה כזו, כדאי לברר זאת מול קופת החולים לפני התשלום.
מה עושים כשהמעסיק מתעכב
לא פעם המעסיק מתמהמה, חושש מהשלכות או מבקש לשנות את נוסח התיאור. אל תוותרו על הדיוק ואל תסכימו לתיאור שאינו משקף את מה שקרה. פנו למעסיק בכתב, למשל בהודעת דוא”ל או בהודעה בטלפון, וציינו מה אתם מבקשים ובאיזה תאריך. שמרו את הפנייה ואת התשובות, אם התקבלו. כדאי להתייעץ מוקדם, כדי שהעיכוב לא יפגע בזכויותיכם ולא ידחה את הטיפול בתביעה.
אחרי ההחלטה: מועדים לערעור
גם אחרי שהטפסים הוגשו, ההליך לא תמיד מסתיים בהחלטה שאתם מקבלים. אם אינכם מסכימים להחלטה, יש מועדים להגשת ערעור, והם קצרים יחסית.
- החלטת ועדה רפואית: ניתן לערער עליה תוך 60 ימים, והמועד המדויק רשום במכתב ההחלטה.
- החלטת פקיד תביעות: ניתן לפנות לבית הדין האזורי לעבודה, וחשוב לבדוק את המועד מיד עם קבלת ההחלטה.
כדאי לסמן את התאריך שבו קיבלתם את ההחלטה ולספור מהיום הזה. אל תחכו לרגע האחרון, כי הכנת ערעור דורשת איסוף מסמכים וחוות דעת.
שאלות נפוצות
האם אפשר למלא את הטפסים לבד?
מבחינה פורמלית, כן. מבחינה מעשית, מומלץ להתייעץ לפחות לפני ההגשה, משום שהרשום בטפסים ישפיע על המשך ההליך.
טעיתי בטופס שכבר הוגש, מה עושים?
אל תתעלמו מכך. ככלל אפשר לפנות למוסד לביטוח לאומי ולהשלים או לתקן פרטים, אך כדאי לעשות זאת באופן מסודר ובכתב.
האם הכרה בתאונת עבודה פירושה פיצוי אוטומטי?
לא. הכרה היא תנאי ראשון לזכויות, אך שיעור הנכות והיקף הזכויות נקבעים לפי נתוני כל מקרה.
האם מה שכתוב בטפסים משפיע גם על תביעה נגד גורם אחר?
ייתכן. טפסי הביטוח הלאומי משמשים לעיתים כראיה גם בהליכים נוספים, ולכן יש לבחון כל מקרה לגופו.
כשהטפסים כבר הוגשו: מתי הגיע הזמן להתייעץ
אם התביעה נדחתה, אם המעסיק חולק על נסיבות האירוע או אם קיבלתם זימון לוועדה רפואית, זה הרגע להיעזר באיש מקצוע. אפשר לעשות זאת גם קודם, עוד לפני מילוי הטפסים, ואז הליווי הוא ליווי משפטי לנפגעי תאונות עבודה מהשלב הראשון. בפגישה הראשונה תבינו מה מצבכם ומה האפשרויות, בלי שמישהו מבטיח לכם תוצאה.