תביעת עזבון אחרי מוות בתאונה: שלוש הלכות של בית המשפט העליון שקובעות כמה פיצוי יקבלו היורשים והתלויים ומהם מקורות הפיצוי.
מוות פתאומי של אדם יקר, בתאונת דרכים, בתאונת עבודה או עקב רשלנות רפואית, מפיל על המשפחה קודם כל אבל כבד, ומיד אחריו שאלות כלכליות דוחקות. ממה נתקיים עכשיו, מי ישלם את המשכנתא, ומה עלה בגורל כל השנים שבהן המנוח היה אמור לעבוד ולפרנס? על השאלות האלה משיב הדין הישראלי בשני ערוצים נפרדים, תביעת עזבון ותביעת תלויים, וההבדל בין מי שמכיר את הכללים למי שאינו מכיר אותם עשוי להסתכם במאות אלפי שקלים ואף יותר.
את התחום הזה עיצבו שלושה פסקי דין מרכזיים של בית המשפט העליון, שנבנים זה על גבי זה. הראשון הכיר בזכותו של העיזבון לפיצוי על השנים האבודות, אותן שנים שבהן המנוח היה אמור להשתכר, ונשללו ממנו.
השני התמודד עם השאלה כיצד מחשבים את הפיצוי כאשר למנוח אין תלויים, למשל צעיר רווק שעדיין לא הקים משפחה.
והשלישי הכריע במצב הביניים, של מנוחה שהותירה אחריה גם יורשים וגם תלויים, וקבע כיצד נוהגים בשנים שלאחר תום התלות.
כאן נסביר מה קובעת כל אחת משלוש ההלכות, כיצד פועלת שיטת הידות שלפיה מחושב הפיצוי בפועל, מה המשמעות המעשית למשפחה ששוקלת תביעת עזבון או תביעת פיצויים לאחר מוות של אדם קרוב, ובעיקר מהם מקורות הפיצוי הנוספים שעשויים לעמוד למשפחת המנוח.
תביעת עזבון ותביעת תלויים, שני מסלולים שחשוב להכיר
תביעת העזבון היא למעשה תביעתו של המנוח עצמו, שעוברת לאחר מותו ליורשיו. כל עילה שהייתה בידו ברגע הפטירה, בין על כאב וסבל, בין על קיצור תוחלת חיים, ובין על אובדן ההשתכרות והפגיעה בזכויות הסוציאליות, עוברת לעיזבון ומתחלקת בין היורשים לפי צוואה או לפי דין. הבסיס לכך נמצא בסעיף 19 לפקודת הנזיקין, הקובע שעילת תביעה אינה מתה יחד עם האדם.
תביעת התלויים, לעומתה, היא תביעה עצמאית ונפרדת, של מי שהיו סמוכים על שולחנו של המנוח לפרנסתם, בדרך כלל בן או בת הזוג והילדים. היא מעוגנת בסעיפים 78 עד 80 לפקודת הנזיקין, ומפצה על אובדן התמיכה הכספית, ולא רק הכספית, שקיבלו התלויים מהמנוח בחייו. חשוב לדעת שלעיתים אותם בני משפחה הם גם היורשים וגם התלויים, ובמצב כזה בתי המשפט נזהרים מכפל פיצוי, בוחנים את שתי התביעות, ופוסקים למשפחה את הסכום הגבוה מביניהן.
ההלכה הראשונה: המהפכה של “השנים האבודות” – קטין בן 12 שנהרג בתאונה
עד שנת 2004 נהג בישראל כלל נוקשה: ילד או אדם צעיר שנספו בתאונה, עיזבונם לא זכה בפיצוי כלשהו על שנות העבודה שנגזלו מהם, מתוך תפיסה שלפיה באין חיים אין הפסד השתכרות. התוצאה הייתה כמעט אבסורדית, שכן מבחינת המזיק היה זול יותר לגרום למוות מאשר לנכות קשה.
התמונה השתנתה בעקבות מקרה טרגי, ילד בן 12 שנספה בשל רשלנות בירושלים. הוריו ועיזבונו עמדו על פיצוי גם בגין אובדן יכולת ההשתכרות בשנים שבהן היה אמור לעבוד, ובית המשפט העליון, בהרכב מורחב, הפך את ההלכה הישנה וקבע את מה שידוע כיום כהלכת השנים האבודות. נקבע שכושר ההשתכרות הוא נכס, וכאשר מעשה עוולה מקצר את חיי האדם נשלל ממנו נכס שהיה צפוי להניב הכנסה, ולכן זכאי העיזבון לפיצוי על ההשתכרות שאבדה בשנים האבודות. בית המשפט הוסיף טעם הרתעתי, ששלילת הפיצוי הייתה פוטרת את המזיק מחלק ניכר מהנזק ופוגעת בהרתעה (ע”א 140/00 עיזבון המנוח מיכאל אטינגר ז”ל).
למעשה, ההלכה תיקנה פגם של הדין עצמו, מצב שבו מוות השתלם למזיק. מאז אטינגר, כל תביעת עזבון בישראל, בין ברשלנות רפואית, בין בתאונת עבודה ובין בתאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל”ה-1975, כוללת גם את ראש הנזק של השנים האבודות.
ההלכה השנייה: נער בן 17 וחצי בלי תלויים, וכלל ה-30 אחוז
לאחר אטינגר נותרה שאלה מעשית גדולה, כיצד בכלל מחשבים. מה עושים עם נער צעיר שאין לו עדיין משפחה משלו, אישה וילדים שלפיהם אפשר לאמוד כמה היה חוסך? בתי המשפט המחוזיים נחלקו, וחלקם בנו למנוח משפחה רעיונית סטטיסטית, עם מועד נישואין משוער ומספר ילדים לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
את הפיצול חתם עניינו של פינץ ז”ל, נער שנספה בתאונת דרכים ביום 26.3.2004, בהיותו בן שבע-עשרה שנים ושמונה חודשים. בית המשפט העליון, מפי המשנה לנשיא ריבלין, קבע כלל ברור, כשאין למנוח תלויים אין בונים לו משפחה וירטואלית, ובמקום זאת נפסק פיצוי גלובלי בשיעור 30 אחוז מהשכר (אצל צעיר שטרם עבד, 30 אחוז מהשכר הממוצע במשק) לכל שנות העבודה האבודות, מגיל 21 ועד גיל הפרישה. ההיגיון פשוט, אדם מוציא את רוב שכרו על מחייתו, ומה שנותר לחיסכון הוא כשליש בקירוב. עוד נקבע שההלכה חלה גם על תביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (ע”א 10990/05 פינץ).
המשמעות המעשית מרחיקת לכת. הורים שאיבדו ילד רווק אינם נדרשים עוד להתווכח עם חברת הביטוח על השאלה מתי היה מתחתן וכמה ילדים היו לו. החישוב נעשה אחיד וצפוי, שכר או שכר ממוצע, כפול 30 אחוז, כפול מקדם ההיוון של שנות העבודה שאבדו.
ההלכה השלישית: אם גרושה עם ילדים, ולמה לא מרחיבים את הלכת פינץ
ומה במצב המורכב יותר, של מנוחה שהותירה אחריה גם יורשים וגם תלויים? זו הייתה השאלה בעניינה של אם גרושה, אם חד-הורית לילדים, שנפטרה והותירה עיזבון וילדים תלויים. חברת הביטוח העלתה טענה מתוחכמת, שלפיה בשנים שלאחר גיל 21 של הילדים, עם תום התלות, המנוחה הייתה נותרת לבדה, ולכן יש לחשב את אותן שנים כאילו הייתה רווקה חסרת תלויים, לפי כלל ה-30 אחוז בלבד.
בית המשפט העליון דחה את הטענה וקבע עיקרון חשוב, הלכת פינץ היא חריג שאין למתוח אותו. מי שביום מותו הייתה לו משפחה של ממש, החישוב בעניינו ייעשה לפי שיטת הידות ועל בסיס המשפחה שהייתה קיימת בפועל, גם לגבי התקופה שלאחר תום התלות של הילדים. כשם שאין ממציאים למנוח רווק משפחה וירטואלית, כך אין מוחקים למנוחה את המשפחה שהייתה לה באמת. בית המשפט אף הוסיף הבחנה מחיי המעשה, שהורים, גם כאשר ילדיהם כבר אינם תלויים בהם, אינם נוהגים לבזבז על עצמם כרווק צעיר, אלא דווקא שומרים על חסכונות (ע”א 8488/08 עזבון המנוחה סושרד).
אז איך באמת מחשבים? שיטת הידות בשפה פשוטה
שיטת הידות נשמעת מסובכת, אבל הרעיון פשוט. לוקחים את ההכנסה של המנוח ומחלקים אותה ל”ידות”, מנות שוות של הוצאה. יד לכל אחד מבני המשפחה התלויים, יד אחת למשק הבית (חשמל, שכירות, אחזקה), ובתביעת עזבון מוסיפים גם ידת חיסכון, החלק שהמנוח היה חוסך. מסכום ההכנסה מפחיתים את “ידת הקיום” של המנוח עצמו, מה שהיה מוציא על עצמו, כי את זה ממילא לא היה מותיר למשפחה. מה שנשאר, מהוון להיום, הוא הפיצוי.
דוגמה מספרית פשוטה. מנוח גרוש שהשתכר 12,000 ש”ח נטו, אלמנה ושני ילדים. מחלקים לחמש ידות (אלמנה, שני ילדים, משק בית, וידת קיום של המנוח), 2,400 ש”ח כל אחת. הפסד המשפחה הוא ארבע ידות, 9,600 ש”ח לחודש, ובתביעת העיזבון מביאים בחשבון גם את ידת החיסכון. את הסכום החודשי מכפילים במספר החודשים עד גיל הפרישה, עם היוון. כך מגיעים לסכומים שנעים בין מאות אלפי שקלים למיליוני שקלים, תלוי בגיל המנוח, בשכרו ובהרכב המשפחה. כמובן שכאשר המנוח נשוי וקיימת הכנסה נוספת של בת הזוג, אז הידה שמפסידים גבוהה יותר.
תוחלת חיים, גיל פרישה ומחלות רקע: איפה מתנהל הקרב האמיתי
אחרי שנקבע שיש פיצוי על השנים האבודות ואיך מחשבים אותו, מתחיל קרב שני, פחות מדובר אבל לא פחות משמעותי, כמה שנים בכלל להכניס לחישוב. חברת הביטוח תבקש להקטין את מספר השנים, למשל בטענה שהמנוח היה מעשן, סבל ממחלות רקע או ממחלה שקיצרה ממילא את תוחלת חייו, ולכן ההשתכרות ה”אבודה” קצרה יותר. המשפחה, מנגד, תראה שגיל הפרישה עלה עם השנים, ושמחלת רקע אינה מקצרת אוטומטית את אופק העבודה. כל שנה שנוספת או נגרעת בחישוב שווה עשרות אלפי שקלים, ולכן זה אינו ויכוח טכני אלא לב הפיצוי.
נקודה נוספת שמתעוררת היא בסיס השכר. כשלמנוח היו הכנסות לא מדווחות או משתנות, למשל עוסק פטור או עוסק מורשה שהכנסתו האמיתית הייתה גבוהה מזו שדיווח עליה, נדרשת עבודה ראייתית להוכיח את ההשתכרות האמיתית, כי היא הבסיס שממנו נגזר הכול. גם כאן ניכר ההבדל בין תיק שמנוהל בקפידה לתיק שמסתפק בשומות המס הרשמיות.
מקרים אמיתיים של משפחות, ומה אפשר ללמוד מהם
אדם הגיע לחדר המיון עם כאבים בחזה, הצוות אבחן את הכאב ככאב שריר-שלד, והוא נשלח הביתה, זמן קצר לאחר מכן נפטר מאירוע לבבי. בית המשפט בחן את סדרת השאלות הקלאסית בתביעת עזבון שמקורה ברשלנות רפואית, מה סיבת המוות, מה היה מצבו בעת שהגיע למיון, האם הייתה התרשלות באבחון, והאם קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות למוות, וקבע חבות, ובהמשך נפסקו לתלויים פיצויים בניכוי גמלאות הביטוח הלאומי (ת”א (שלום נצרת) 454-04-08 מולא נ’ משרד הבריאות, פסקי הדין מ-2015 ו-2016).
נער בן 12 שנהרג בירושלים הפך, כפי שראינו, לפרשה שממנה נולדה הלכת השנים האבודות, וההורים שאיבדו את בנם שינו את הדין עבור כל המשפחות שבאו אחריהם (ע”א 140/00 עיזבון אטינגר).
ונער בן 17 וחצי שנהרג בתאונת דרכים לפני גיוסו הותיר את השאלה איך מפצים על עתיד שטרם התחיל, והתשובה, כלל ה-30 אחוז, משמשת היום בכל תיק של מנוח רווק, והיא רלוונטית גם לנפגעים חיים שמאושפזים במוסד סיעודי וכל צורכיהם מסופקים על ידי המוסד (ע”א 10990/05 פינץ).
עזבון או תלויים: מתי כדאי כל מסלול, ואיך נמנעים מכפל וקיזוז
שאלה שחוזרת אצל כל משפחה היא איזה מסלול “עדיף”. התשובה תלויה בנתונים, וזה בדיוק מה שעורך דין נזקי גוף בוחן. כשלמנוח היו תלויים רבים והכנסה גבוהה, תביעת התלויים עשויה להניב יותר, כי היא מודדת את התמיכה בפועל שאבדה למשפחה. כשאין תלויים, או כשמדובר בצעיר, תביעת העזבון על השנים האבודות היא העיקר. ברוב התיקים מגישים את שתי התביעות יחד, ובית המשפט פוסק את הגבוה מביניהן בכל רכיב, תוך שהוא נזהר מכפל פיצוי על אותו נזק ממש. הכלל המנחה, המשפחה לא תקבל פעמיים על אותה הכנסה שאבדה, אבל גם לא פחות מהסכום הגבוה שמגיע לה בין שני המסלולים.
נקודה טכנית אך קריטית היא סדר הפעולות בין הפיצוי לניכויים. קצבאות המוסד לביטוח לאומי, שאירים או תלויים, מנוכות מהפיצוי, ולעיתים סדר החישוב, מה מפחיתים ממה ומתי, משנה את התוצאה הסופית בעשרות ואף מאות אלפי שקלים. בפרשות שנדונו בבתי המשפט, כמו בתיק מולא, נדרש דיון נפרד ומדוקדק בשאלת הניכויים לאחר קביעת החבות, וזו דוגמה לכך שגם אחרי שמנצחים בשאלת האחריות, המערכה על גובה הפיצוי בפועל עדיין נמשכת.
מה עוד כלול בתביעת עזבון, ומה מנכים ממנה
מעבר לשנים האבודות, תביעת עזבון כוללת בדרך כלל פיצוי על כאב וסבל של המנוח לפני מותו, פיצוי על קיצור תוחלת חיים, הוצאות קבורה ואבל ומצבה, ולעיתים גם הפסדי פנסיה וקצבת זקנה, שבחישוב לפי כלל ה-30 אחוז כבר מגולמים בתוכו. בתביעת תלויים נוסף אובדן שירותי בן או בת זוג והורה, שווי העבודה בבית ובגידול הילדים שאבד.
מנגד יש ניכויים. מסכום הפיצוי מנכים את גמלאות המוסד לביטוח לאומי שהמשפחה מקבלת בעקבות המוות, קצבאות תלויים בתאונת עבודה או קצבאות שאירים. לכן חשוב לתכנן נכון את התביעה, יש מקרים שבהם הניכויים “בולעים” חלק גדול מהפיצוי, ועורך דין נזיקין מנוסה יידע לבנות את התביעה, ואת התביעות לביטוח לאומי שלצידה, כך שהפיצוי בפועל יהיה המקסימלי האפשרי.
מקורות פיצוי נוספים שהמשפחה חייבת לבדוק
תביעת העזבון והתלויים היא הלב של הפיצוי, אבל היא רחוקה מלהיות הסיפור כולו. משפחות רבות מותירות על השולחן סכומים גדולים, פשוט מפני שאינן יודעות שקיימים מקורות פיצוי נוספים, שחלקם כלל אינם מקוזזים מתביעת הנזיקין. מיפוי מסודר של כל המקורות האלה, כבר בימים הראשונים, הוא שקובע כמה כסף באמת יגיע בסופו של דבר אל המשפחה.
קרן הפנסיה ופנסיית שאירים
רוב העובדים בישראל מבוטחים בקרן פנסיה, ובמקרה מוות היא מזכה את בן או בת הזוג ואת הילדים בפנסיית שאירים חודשית, לעיתים לכל החיים לגבי בן הזוג ועד גיל מסוים לגבי הילדים. חשוב להבין נקודה מהותית: פנסיית השאירים היא זכות ביטוחית וחוזית של המשפחה מול הקרן, והיא אינה מנוכה מתביעת הנזיקין נגד המזיק. כלומר, המשפחה זכאית גם לפנסיית השאירים וגם לפיצוי בתביעת העזבון והתלויים. לצד פנסיית השאירים, קרנות רבות משלמות גם מענק חד-פעמי למוטבים, ולכן חשוב לבדוק את תקנון הקרן הספציפית ולהגיש את התביעה במועד.
ביטוחי חיים, ביטוח מנהלים וקופות גמל
רבים אינם זוכרים שיש להם, לצד הפנסיה, גם פוליסות פרטיות. ביטוח חיים מסוג ריסק, ביטוח מנהלים, וקופות גמל למיניהן, כולם משלמים סכום כספי למוטבים שנקבעו בפוליסה, ללא כל קשר לשאלת האשמה בתאונה, וללא קיזוז מתביעת הנזיקין. לעיתים מדובר בסכומים משמעותיים שהמנוח צבר לאורך שנים. שווה לאתר כל פוליסה, לבדוק מי המוטבים הרשומים, ולהגיש את הדרישות במקביל להליך הנזיקי.
הביטוח הלאומי: שאירים, תלויים ומענק פטירה
למול הביטוח הלאומי המצב שונה, וכאן ההבחנה קריטית. כאשר המוות אינו קשור לעבודה, המשפחה זכאית לקצבת שאירים. כאשר המוות הוכר כתאונת עבודה, במקומה משולמת קצבת תלויים, ולצידה מענק פטירה. בשונה מהפנסיה והביטוחים הפרטיים, קצבאות אלה מהביטוח הלאומי כן מנוכות מסכום הפיצוי בתביעת הנזיקין, כדי למנוע כפל פיצוי. דווקא בגלל הניכוי הזה, סדר ההגשה והחישוב מול הביטוח הלאומי משפיע ישירות על הסכום הסופי, ותכנון נכון שלו הוא חלק בלתי נפרד מניהול התיק.
ביטוח החובה וקרנית בתאונת דרכים קטלנית
כאשר המוות נגרם בתאונת דרכים, תביעת העזבון והתלויים מתנהלת מול חברת ביטוח החובה של הרכב המעורב, מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. אם לרכב הפוגע לא היה ביטוח חובה בתוקף, או במקרה של פגע וברח שבו הנהג לא אותר, נכנסת לתמונה קרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, שמפצה את המשפחה במקומו של המבטח. עורך דין תאונות דרכים יידע לנתב את התביעה לגורם הנכון כבר בהתחלה.
כיסויים נלווים שקל מאוד לשכוח
מעבר לכל אלה, קיימים כיסויים נלווים שמשפחות שוכחות כמעט תמיד, ולעיתים הם שווים לא פחות. ביטוח משכנתה, למשל, מסלק במקרה מוות את יתרת ההלוואה על הדירה, ומונע מהמשפחה את החשש לאבד את הבית. ביטוח תאונות אישיות משלם פיצוי קבוע במקרה מוות, ללא קשר לאשמה. גם כרטיסי אשראי מסוימים, ארגוני עובדים, ועדי עובדים וקרנות מקצועיות כוללים כיסוי למקרה מוות. ולבסוף, כספי פיצויי הפיטורים שהמנוח צבר עוברים אף הם ליורשים. כל אחד מאלה הוא כסף שמגיע למשפחה, ורק בדיקה שיטתית תחשוף אותו.
למה חשוב למפות הכול מראש
ההבדל בין המקורות אינו רק טכני. חלקם, כמו הפנסיה והביטוחים הפרטיים, מצטרפים לפיצוי הנזיקי ואינם מנוכים ממנו, בעוד אחרים, כמו קצבאות הביטוח הלאומי, כן מקוזזים. לכל מקור מועדי הגשה משלו ותנאי זכאות משלו, וטעות או איחור עלולים לעלות למשפחה בזכויות. לכן מיפוי כולל של כל מקורות הפיצוי, כבר בתחילת הדרך, וניהול מתואם שלהם לצד תביעת העזבון והתלויים, הוא שקובע בפועל כמה תקבל המשפחה, וזה בדיוק מה שעורך דין נזקי גוף מנוסה בונה עבורה.
שאלות ותשובות
מהי תביעת עזבון?
תביעת עזבון היא תביעת הפיצויים של המנוח עצמו, שעוברת אחרי מותו ליורשיו. היא כוללת את הנזקים שנגרמו למנוח עד מותו ואת אובדן ההשתכרות בשנים האבודות, והיורשים מנהלים אותה בשם העיזבון נגד המזיק או חברת הביטוח.
מה ההבדל בין תביעת עזבון לתביעת תלויים?
תביעת העזבון היא זכותו של המנוח שעברה ליורשים, ותביעת התלויים היא זכות עצמאית של בני המשפחה שהיו תלויים בו לפרנסתם. לרוב מגישים את שתיהן יחד, ובית המשפט מקפיד שלא ישולם כפל פיצוי על אותו נזק.
מה זה “השנים האבודות”?
השנים האבודות הן שנות העבודה שהמנוח היה אמור לעבוד אלמלא קופדו חייו. מאז הלכת אטינגר משנת 2004, העיזבון זכאי לפיצוי על ההשתכרות שאבדה בשנים האלה, גם כשמדובר בילד או בצעיר שטרם עבד כלל.
כמה פיצוי מקבל עיזבון של רווק צעיר בלי תלויים?
לפי הלכת פינץ, הפיצוי על השנים האבודות של מנוח בלי תלויים מחושב באופן גלובלי, 30 אחוז מהשכר הממוצע במשק (או משכרו בפועל) לכל שנות העבודה מגיל 21 עד גיל הפרישה, בצירוף פיצוי על כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים והוצאות קבורה.
המנוחה הייתה גרושה עם ילדים, איך יחושב הפיצוי?
לפי הלכת סושרד, החישוב ייעשה לפי שיטת הידות על בסיס המשפחה שהייתה קיימת בפועל ביום הפטירה, וזאת גם לגבי השנים שאחרי תום התלות של הילדים. אין מחשבים תקופה זו לפי כלל ה-30 אחוז של רווק.
האם מנכים מהפיצוי את קצבאות הביטוח הלאומי?
כן. קצבאות תלויים או שאירים שהמשפחה מקבלת מהמוסד לביטוח לאומי בעקבות המוות מנוכות מסכום הפיצוי. לכן חישוב נכון של הניכויים הוא חלק קריטי מניהול התיק.
כמה זמן יש להגיש תביעת עזבון?
ככלל, תקופת ההתיישנות בנזיקין היא שבע שנים. בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ההתיישנות היא שבע שנים מיום התאונה, ולקטינים יש הסדרים מיוחדים. אל תחכו, איסוף הראיות נעשה קשה יותר ככל שעובר הזמן.
מי נחשב “תלוי” במנוח?
בן או בת זוג, ילדים והורים, וגם בן זוג ידוע בציבור, ובלבד שהוכחה תלות כלכלית בפועל במנוח. גם ילד בגיר יכול להיחשב תלוי אם הוכיח תלות ממשית.
האם צריך עורך דין לתביעת עזבון?
כן, ומומלץ עורך דין נזקי גוף שמנהל תיקי מוות באופן שוטף. תביעת עזבון משלבת שאלות של חבות, שיטות חישוב מתחרות וניכויי ביטוח לאומי, ובחירת המסלול והחישוב הנכונים היא שקובעת את גובה הפיצוי. ברשלנות רפואית נדרשת בנוסף חוות דעת של מומחה רפואי, ועורך דין רשלנות רפואית יידע לאתר את המומחה המתאים, ובתאונת דרכים קטלנית חשוב עורך דין תאונות דרכים שמכיר את מנגנוני הפיצוי לפי חוק הפלת”ד ומול קרנית.
טיפים מעשיים למשפחה אחרי אובדן
- שמרו את כל תלושי השכר, השומות והדוחות של המנוח מהשנים האחרונות, בסיס השכר הוא הלב של חישוב הפיצוי, וכל ראיה על הכנסה אמיתית גבוהה יותר שווה כסף.
- אל תחתמו על כתב ויתור או הסדר מול חברת ביטוח לפני שעורך דין בדק את החישוב, ההפרש בין חישוב לפי 30 אחוז לחישוב לפי שיטת הידות יכול להגיע למאות אלפי שקלים.
- הגישו במקביל את התביעות לביטוח הלאומי (קצבאות תלויים או שאירים), אבל תכננו את שני המסלולים יחד, כי הקצבאות מנוכות מהפיצוי.
- אם המוות קשור לטיפול רפואי, בקשו מיד את התיק הרפואי המלא מכל המוסדות, כולל רישומי חדר המיון, לפני שמסמכים הולכים לאיבוד.
- תעדו את חלוקת התפקידים בבית, מי הסיע, מי בישל, מי טיפל בילדים, אובדן שירותי הורה ובן זוג הוא ראש נזק אמיתי שנפסק בצידו פיצוי.
סיכום
שלוש ההלכות משלימות זו את זו. אטינגר קבעה שיש פיצוי על השנים האבודות, פינץ קבעה איך מחשבים כשאין תלויים, וסושרד קבעה שכשיש משפחה אמיתית, מחשבים לפיה ולא לפי חריג הרווק.
הלקח המרכזי למשפחות, הדין השתנה לטובתכם. מה שלפני עשרים שנה לא היה בר פיצוי כלל, הוא היום ראש הנזק המשמעותי ביותר ברוב תביעות העזבון וההרוגים בתאונות.
והלקח השני, החישוב הוא הכול. אותו מקרה בדיוק יכול להסתיים בסכומים שונים לחלוטין, תלוי איך נבנתה התביעה, איזו שיטת חישוב הוחלה ואיך טופלו הניכויים. כאן בדיוק נמדד עורך הדין שמלווה אתכם.
על המשרד: עורך דין נזקי גוף שמכיר את המערכת מבפנים
עו”ד ונוטריון בנו גליקמן מתמחה בנזקי גוף, ובכלל זה תביעות עזבון ותלויים, תאונות דרכים, תאונות עבודה ורשלנות רפואית, עם ניסיון מקצועי של למעלה מ-20 שנה (מאז אפריל 2006). כעורך דין נזקי גוף שייצג בעבר את חברות הביטוח הגדולות, הוא מכיר מבפנים את האסטרטגיות שלהן ויודע לצפות את מהלכיהן מראש. אלפי התיקים שניהל מול בתי המשפט ומול הביטוח הלאומי מאפשרים למשרד לפעול כ-ONE STOP SHOP עבור הנפגע ומשפחתו, ולחתור לפיצוי המקסימלי המגיע להם.
איבדתם אדם קרוב בתאונת דרכים, בתאונת עבודה או עקב רשלנות רפואית? אל תתמודדו לבד מול חברות הביטוח והביורוקרטיה. הניסיון שלנו הוא הכוח שלכם. צרו קשר עוד היום לייעוץ.
לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.
