בקע מפשעתי כתאונת עבודה
כאב חד ופתאומי באזור המפשעה או הבטן התחתונה, התנפחות מקומית, תחושת שריפה חריפה או קושי ממשי להתכופף ולהרים משאות. עבור עובדים רבים – במיוחד עובדי כפיים, סבלים, עובדי בניין, טכנאים, מחסנאים, אך גם עובדים במשרד הנדרשים לעיתים להרמת ציוד כבד – בקע מפשעתי (הידוע בלשון העם כ”קילה” או “הרניה”) הוא פציעה משביתה וכואבת במיוחד.
המציאות המשפטית בישראל קשה וחד משמעית: המוסד לביטוח לאומי והחוק יוצרים לצערנו לפעמים מכשולים בפני נפגעי בקע מפשעתי. מדובר באחת הפציעות שמולן הביטוח הלאומי נלחם הכי קשה, מתוך נטייה אוטומטית לטעון כי הבקע אינו תאונת עבודה, אלא “תהליך תחלואתי מתמשך”, “חולשה טבעית של דופן הבטן” או “מצב רפואי קודם”.
כמי שייצג במשך כ-17 שנים את חברות הביטוח הגדולות בישראל והכיר את חדר הישיבות שבו התקבלו ההחלטות על דחיית תביעות, וכיום מייצג נפגעים בלבד – אני מכיר בדיוק את המנגנונים המשפטיים ואת הטריקים שבאמצעותם המערכת מנסה להתנער מאחריות.
המדריך שלפניכם נכתב כדי לתת לכם מפת דרכים מלאה, מעשית וחסרת פשרות. נפרק בהוראות חוק הביטוח הלאומי את סעיף 84 (הסעיף הקשוח הדן בבקע מפשעתי), נחשוף את 3 תנאי הברזל שבלעדיהם התביעה תידחה על הסף, ונציג את הדרך לבנות תיק נזיקין וביטוח לאומי חסין שיבטיח לכם את המקסימום המגיע לכם.
בקליפת אגוז: התמונה המלאה של התיק שלכם
לפני שנצלול לעומק הדינים והסעיפים, הנה תמצית המענה המשפטי שאתם חייבים להכיר מיד:
- האתגר המרכזי: הביטוח הלאומי רואה בבקע מפשעתי פציעה הדרגתית. כדי שהיא תוכר כ”תאונת עבודה”, חובה להוכיח שהיא נגרמה בגלל אירוע תאונתי מוגדר.
- סעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי: מציב 3 תנאים מצטברים קשוחים להכרה: אירוע חריג ומאמץ בלתי רגיל, פנייה לטיפול רפואי תוך 72 שעות, ומתן הודעה בכתב למעסיק.
- גורם הזמן: עיכוב של יותר מ-72 שעות בפנייה לרופא או בדיווח למעסיק הוא הסיבה מספר 1 לדחיית תביעות בקע על ידי ביטוח לאומי.
- מסלול הפיצוי הכפול: מלבד דמי פגיעה וקצבאות נכות מביטוח לאומי, במידה והתאונה נגרמה עקב רשלנות המעסיק (חוסר בציוד הרמה, היעדר הדרכה, חוסר בכוח אדם), קיימת עילה להגשת תביעת נזיקין נפרדת נגד המעסיק וחברת הביטוח שלו (חבות מעבידים).
מילון מושגים: להבין את השפה המשפטית של המערכת
חברות הביטוח והפקידים בביטוח הלאומי בונים על כך שלא תכירו את המונחים המקצועיים בתיק שלכם. הנה מושגי היסוד:
- בקע מפשעתי (Inguinal Hernia): יציאה של איבר פנימי (לרוב חלק מהמעי) דרך נקודה חלשה בדופן השרירים באזור המפשעה.
- סעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי: הסעיף הספציפי בחוק הקובע תנאים מיוחדים ונוקשים להכרה בבקע מפשעתי כתאונת עבודה.
- אירוע חריג / מאמץ בלתי רגיל: הדרישה המשפטית להוכיח שהבקע נגרם עקב פעולה פיזית יוצאת דופן (כמו הרמת משא כבד במיוחד) ולא במהלך עבודה שגרתית.
- דמי פגיעה: תשלום מביטוח לאומי עבור ימי אי-הכושר הראשונים (עד 91 ימים) שבהם הנפגע לא היה מסוגל לעבוד עקב הפציעה.
- דרגת נכות רפואית: אחוז הנכות שנקבע בוועדה הרפואית. נכות של 10%-19% מזכה במענק חד-פעמי; נכות של 20% ומעלה מזכה בקצבה חודשית לכל החיים.
- תביעת חבות מעבידים: תביעת נזיקין מול פוליסת הביטוח של המעסיק בגין רשלנות שהובילה לפציעה.
פרק 1: למה ביטוח לאומי נלחם כל כך קשה בתביעות בקע?
כדי לנצח את המערכת, צריך קודם כול להבין איך היא חושבת.
מבחינה רפואית טהורה, בקע מפשעתי יכול להיווצר בשני ערוצים:
- ערוץ הדרגתי (תחלואתי): חולשה גנטית או טבעית של רקמות חיבור ודופן הבטן, שנשחקת לאורך שנים עקב שיעול כרוני, עישון, מאמץ מתמשך או גיל.
- ערוץ טראומטי (תאונתי): קרע פתאומי בדופן הבטן שנוצר עקב עלייה פתאומית וחדה בלחץ התוך-בטני – כתוצאה ממאמץ פיזי חריג, הרמת משא כבד באופן בלתי צפוי או חבלה ישירה.
מכיוון שהביטוח הלאומי אינו מעוניין לשלם מקצבאות המדינה על חולשה גנטית טבעית של עובדים, עמדת הזינוק האוטומטית של פקידי התביעות היא: “הבקע של העובד היה מתפתח במוקדם או במאוחר בכל מקרה, ללא קשר לעבודה”.
כדי למנוע את הניסיון הזה להתחמק מתשלום, חוקק מחוקק המשנה את סעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ”ה-1995. סעיף זה קובע משוואה חד-משמעית: אם העובד עומד בשלושה תנאים עובדתיים ורפואיים נוקשים בזמן אמת – החוק מחייב את הביטוח הלאומי להכיר בבקע המפשעתי כפגיעה בעבודה.
פרק 2: שלושת תנאי הברזל של סעיף 84 (וניתוחם המשפטי)
אם הנפגע מפספס אפילו אחד משלושת התנאים הללו, התביעה שלו תידחה בסבירות גבוהה מאוד. הנה ניתוח עומק של מה שנדרש להוכיח:
התנאי הראשון: הופעת הבקע כתוצאה ממאמץ לא רגיל או פגיעה ישירה
החוק דורש להוכיח שהבקע נגרם עקב “מאמץ לא רגיל” בעבודה, או עקב פגיעה פיזית ישירה בדופן הבטן.
מהו “מאמץ לא רגיל”?
בתי הדין לעבודה נקטו קו ברור: מאמץ שגרתי, הכלול בסדר היום הרגיל של העובד, אינו נחשב ל”מאמץ לא רגיל”.
- דוגמה שלילית (תידחה): מחסנאי המורגל בהרמת קרטונים במשקל 10 ק”ג מדי יום, והרים קרטון של 10 ק”ג. הביטוח הלאומי יטען מולו: “זהו חלק משגרת עבודתך, לא היה כאן שום אירוע חריג”.
- דוגמה חיובית (תאושר): אותו מחסנאי נדרש פתאום לפרוק לבדו משטח של ציוד במשקל 40 ק”ג; או שהמשטח החליק מידיו והוא נאלץ לבצע תנועה פתאומית וחדה כדי למנוע את נפילתו; או עובד משרדי שנדרש להרים כספת כבדה.
מניסיוננו, הביטוח הלאומי ינסה תמיד לחלץ מהנפגע אמירות כמו: “אני תמיד מרים משאות כבדים בעבודה”. אמירה כזו היא גזר דין מוות לתביעה! בעת מילוי הטפסים וההודעה לחוקר ביטוח לאומי, חובה להדגיש ולהגדיר בדיוק מה היה מיוחד, שונה, כבד או פתאומי באירוע הספציפי שבו הופיע הכאב.
התנאי השני: פנייה לטיפול רפואי תוך 72 שעות
החוק קובע כי העובד חייב להפסיק את עבודתו עקב הופעת הבקע ולהיבדק על ידי רופא בתוך 72 שעות (3 ימים) מרגע האירוע התאונתי.
למה התנאי הזה כל כך מכשיל?
עובדים רבים, במיוחד עובדי כפיים חזקים, נוטים לשחק אותה “גיבורים”. כשמופיע הכאב במפשעה, הם נוטלים משכך כאבים, מנוחים סוף שבוע בבית, ומקווים שהנפיחות או הכאב יעברו. כשרק כעבור שבוע או שבועיים הכאב הופך לבלתי נסבל והם ניגשים לרופא – מבחינת הביטוח הלאומי התיק סגור ודחוי!
מה חייב להיאמר ולהירשם אצל הרופא?
לא מספיק רק להגיע לרופא תוך 72 שעות – התיעוד הרפואי חייב לכלול אנמנזה (גרסה רפואית) מדויקת.
הרופא במיון, במוקד או בקופת החולים חייב לרשום במפורש מפיו של המטופל:
“אתמול/לפני יומיים במהלך העבודה, בעת שהרמתי משא כבד/ביצעתי מאמץ חריג, הרגשתי כאב חריף ופתאומי במפשעה”.
אם הרופא ירשום רק: “סובל מזה מספר ימים מכאבים במפשעה”, ללא ציון העבודה וללא ציון המאמץ החריג – הביטוח הלאומי ינצל את החור הזה בתיעוד כדי לדחות את התביעה.
התנאי השלישי: הודעה למעסיק (או לביטוח הלאומי) תוך 72 שעות
התנאי השלישי דורש כי הודעה על הופעת הבקע והאירוע התאונתי תמסר למעסיק (או למוסד לביטוח לאומי אם מדובר בעצמאי) בתוך 72 שעות מרגע ההתרחשות.
איך מוכיחים שניתנה הודעה בזמן?
שיחת טלפון בעל פה היא מתכון לבעיות בעתיד. המעסיק עלול לשכוח, להכחיש, או להתחלף.
לפיכך, חובה לייצר תיעוד דיגיטלי בכתב.
שלחו למעסיק/למנהל העבודה הודעת וואטסאפ, מסרון (SMS) או דוא”ל מפורט מיד לאחר האירוע:
“היי משה, מעדכן שאמונשקדתי על פריקת המשטח הכבד, הרמתי את המנוע וספגתי מכה/כאב חריף במפשעה. אני פונה כעת לבדיקה רפואית במוקד”.
צילום מסך של הודעה זו מהווה ראיית ברזל משפטית שלא ניתן לערער עליה.
פרק 3: “אני עצמאי / פרילנסר” – איך זה עובד עבור עובדים עצמאיים?
שליחים, קבלנים, שיפוצניקים, הובלות ובעלי מקצועות חופשיים הפועלים כעוסק פטור או מורשה, חוששים כי בהיעדר “מעסיק” שיחתום על טופס בל/250, זכויותיהם ייפגעו.
האמת המשפטית:
עצמאי שמשלם מקדמות כחוק למוסד לביטוח לאומי זכאי לכל הזכויות של עובד שכיר! הטופס הרלוונטי לעצמאי הוא ב.ל. 283 ומעבר לזה הכל כמו אצל שכיר.
ההבדלים היישומיים לגבי בקע מפשעתי אצל עצמאי:
- הודעה בכתב: בהיעדר מעסיק, הודעה תוך 72 שעות צריכה להינתן בכתב למוסד לביטוח לאומי או להירשם במפורש בגיליון הרפואי של הרופא המטפל בזמן אמת.
- הוכחת האירוע החריג: עצמאי נדרש להראות באמצעות חשבוניות, תעודות משלוח, יומן עבודה או עדויות של לקוחות/ספקים שהעבודה שביצע באותו יום הייתה יוצאת דופן בהיקפה או במשקלה ביחס לשגרת עבודתו.
- חישוב הפיצוי: דמי הפגיעה וקצבאות הנכות ייגזרו מההכנסה המוצהרת של העצמאי בשומת המס האחרונה, תוך אפשרות להוכיח גידול בהכנסות שנקטע עקב הפציעה.
פרק 4: המסלול המלא של התביעה – שלב אחר שלב
כדי שתוכלו לנהל את האירוע בקור רוח, הנה השלבים הבירוקרטיים והמשפטיים מהרגע שבו ספגתם את הבקע:
פציעה בעבודה (הרמת משא/מאמץ חריג) ]
▼
פנייה לטיפול רפואי + דיווח בכתב למעסיק (תוך 72 שעות) ]
▼
הוצאת טופס בל/250 מהמעסיק + תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה (לעצמאי ב.ל. 283)
▼
הגשת תביעה לדמי פגיעה (טופס בל/211) לביטוח לאומי (אותו הטופס גם לעצמאי)
▼
קבלת דמי פגיעה (עד 91 ימי אי-כושר)
▼
הגשת תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה (טופס בל/200 זהה גם לעצמאי)
▼
התייצבות בוועדה רפואית לקביעת אחוזי נכות וקבלת פיצוי
שלב 1: איסוף ראיות וטופס בל/250
מיד לאחר הטיפול הרפואי, פונים למעסיק ומבקשים ממנו למלא ולחתום על טופס בל/250 (טופס מתן טיפול רפואי לנפגע עבודה). הטופס כולל תיאור של האירוע. אם המעסיק מסרב לחתום (תופעה מוכרת עקב פחד מעליית פרמיית הביטוח), עורך דין מגיש את התביעה ישירות לביטוח הלאומי בצירוף מכתב הסבר.
שלב 2: תביעה לדמי פגיעה (טופס בל/211)
הגשת תביעה לקבלת תשלום עבור ימי המחלה וההחלמה. דמי הפגיעה משולמים בשיעור של 75% מהשכר הממוצע של העובד ב-3 החודשים שקדמו לפציעה (עד לתקרה בחוק), לתקופה של עד 91 ימים.
שלב 3: הניתוח הרפואי ותקופת ההחלמה
חלק גדול מנפגעי הבקע נדרשים לעבור ניתוח (פתוח או לפרוסקופי) להשתלת רשת (Mesh) בדופן הבטן. יש לשמור כל מסמך: סיכום אשפוז, דוח ניתוח, אישורי מחלה, קבלות על תרופות וטיפולי פיזיותרפיה.
שלב 4: התייצבות בוועדה הרפואית לקביעת נכות
בחלוף תקופת אי-הכושר הראשונית, במידה והפציעה או הניתוח הותירו מגבלות תפקודיות, כאבים כרוניים או סיבוכים, מגישים תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה.
פרק 5: אחוזי נכות על בקע מפשעתי לפי ספר התקנות
ספר התקנות של המוסד לביטוח לאומי קובע בסעיף 31 את אחוזי הנכות שניתן לקבל בגין בקע:
| מצב רפואי ותפקודי | אחוז נכות מוקצה | המשמעות הכלכלית |
| בקע ניתח שנתרפא לחלוטין ללא סיבוכים או כאב | 0% | אין פיצוי נוסף מעבר לדמי פגיעה |
| בקע חד/דו-צדדי הניתן להחזרה (שאפשר להחזירו בלחיצה) | 9% – 19% | מענק חד-פעמי |
| בקע שלא ניתן להחזרה או בקע גדול המצריך חגורה | 20% ומעלה | קצבה חודשית לכל החיים! |
| סיבוכים לאחר ניתוח: פגיעה עצבית, כאב כרוני, זיהום ברשת | 10% – 30%+ | מענק או קצבה חודשית בהתאם לחומרה |
חשוב לדעת:
גם אם עברתם ניתוח מוצלח והבקע תוקן, אך נותרו לכם כאבים נורולוגיים עקב כליאת עצב ברשת (Chronic Post-Hernioplasty Pain) או מגבלה בהרמת משאות, עורך דין מיומן ידע לדרוש אחוזי נכות נפרדים בגין פגיעה עצבית או צלקת מכאיבה ומכערת, ובכך להעלות את דרגת הנכות הכוללת מעבר ל-10%!
פרק 6: מעבר לביטוח לאומי – תביעת נזיקין נגד המעסיק (חבות מעבידים)
רבים לא מודעים לכך, אך תאונת עבודה אינה מסתיימת בביטוח הלאומי.
אם הבקע המפשעתי נגרם כתוצאה מרשלנות של המעסיק, יש לכם עילה להגיש תביעת אזרחית בבית המשפט נגד המעסיק וחברת הביטוח שביטחה אותו ב”פוליסת חבות מעבידים”.
מתי תיחשב פציעת בקע כרשלנות מעסיק?
- היעדר הדרכה: המעסיק לא ביצע הדרכות בטיחות תקופתיות בדבר טכניקה נכונה להרמת משאות כבדים.
- היעדר עזרי הרמה: העובד נדרש להרים משאות כבדים ידנית עקב היעדר מלגזה, עגלה, מנוף או ציוד עזר תקין.
- חוסר בכוח אדם: העובד נדרש להרים לבדו משא שנועד להרמה על ידי שני בני אדם או יותר.
- סביבת עבודה לקויה: משטח עבודה חלק, מכשולים ברצפה שאילצו את העובד לבצע תנועה פתאומית תוך כדי הרמת משא.
איך עובד הפיצוי הכפול?
בתביעת נזיקין נגד המעסיק, הפיצויים גבוהים בהרבה מאלו של ביטוח לאומי, שכן הם כוללים רכיבים כמו: הפסדי שכר מלאים לעבר ולעתיד (כולל הפסדי פנסיה), פיצוי בגין כאב וסבל נפשי וגופני, ועזרת הזולת בבית.
מתוך סכום הפיצוי הנפסק בתביעת הנזיקין, מנכים את הסכומים ששולמו על ידי הביטוח הלאומי (כדי למנוע כפל פיצוי), והיתרה המשמעותית משולמת ישירות לחשבון הבנק של העובד!
פרק 7: הסודות מחדר הישיבות – איך חברות הביטוח ינסו להפיל אתכם?
כמי שייצג במשך כ-17 שנים את חברות הביטוח הגדולות בישראל, אני מכיר את שולחן הדיונים שבו יושבים המסלקים, החוקרים ועורכי הדין של חברות הביטוח. הנה הצצה לטקטיקות שבהן הם משתמשים בתביעות בקע:
- נבור במסמכים רפואיים ישנים: חברת הביטוח תוציא צו לפתיחת התיק הרפואי שלכם מקופת החולים מיום לידתכם. אם לפני 15 שנה התלוננתם על “מיחושים בבטן” או שנרשם שלסבא שלכם היה בקע, הם ישלפו את זה ויטענו: “מדובר במצב מולד/רקע גנטי”.
- ניצול אמירות ספונטניות: חוקר פרטי מטעם הביטוח יתקשר אליכם בנחמדות או יגיע אליכם הביתה, וישאל: “נו, ואתה תמיד עובד קשה ומרים דברים כאלה?”. אם תשיבו בחיוב – הם ישתמשו בזה כדי לטעון שלא היה שום “אירוע חריג”.
- טענת השיהוי ב-72 שעות: חברת הביטוח תחשב את השעות על השדנייה. אם הפגיעה אירעה ביום ראשון בשעה 08:00 בבוקר, והגעתם לרופא ביום רביעי בשעה 10:00 בבוקר – הם יטענו שעברו 74 שעות והתביעה מבוטלת לפי סעיף 84!
איך נילחם בזה?
כשמכירים את שיטות העבודה של חברות הביטוח מבפנים, יודעים איך להקדים תרופה למכה:
- מנסחים את כתבי התביעה והטפסים בצורה מדויקת ועקבית.
- מכינים את הלקוח מראש לכל פגישה או שיחה.
- משתמשים בפסיקות עדכניות של בית הדין הארצי לעבודה שקבעו חריגים מוכרים לכלל 72 השעות (כגון שבתות, חגים, או פציעות שבהן הכאב החריף התפתח בהדרגתיות בתוך חלון הזמן).
7 השאלות הנפוצות ביותר על תביעות בקע מפשעתי
- הרמתי משא כבד, הרגשתי כאב עז אך הנפיחות (הבלוטה) הופיעה רק כעבור שבועיים. האם זו תאונת עבודה?
כן, בתנאי שהפניות הרפואיות הראשונות בתוך 72 השעות מתעדות את הופעת הכאב העז בעקבות המאמץ החריג. הפסיקה מכירה בכך שלוקח לעיתים זמן לרקמה להיפתח באופן שיוצר נפיחות נראית לעין, כל עוד הכאב והפציעה הראשונית תועדו בזמן.
- עברתי ניתוח והבקע תוקן לחלוטין. האם עדיין מגיע לי כסף?
חד משמעית כן. מגיעים לכם דמי פגיעה עבור כל ימי אי-הכושר וההחלמה מהניתוח (לרוב בין מספר שבועות לחודשיים), בתוספת החזר מלא על כל ההוצאות הרפואיות, הנסיעות והטיפולים.
- מה קורה אם המעסיק שלי מסרב לחתום על טופס בל/250?
סירוב מעסיק אינו סוף הפסוק. אנו מגישים את התביעה לביטוח הלאומי בצירוף הצהרה של העובד, תכתובות הוואטסאפ/אימייל וראיות המוכיחות את وقوع התאונה. הביטוח הלאומי יפנה בעצמו למעסיק וידרוש הסברים.
- האם עדיף לעבור ניתוח פתוח או לפרוסקופי מבחינת אחוזי הנכות?
הבחירה הניתוחית חייבת להיות רפואית בלבד לפי המלצת המנתח! הוועדה הרפואית אינה קובעת אחוזים לפי סוג הטכניקה הניתוחית, אלא לפי התוצאה התפקודית, סבל הנפגע, וקיומם של סיבוכים או כאבים כרוניים.
- מה קורה אם סבלתי בעבר מבקע בצד ימין, וכעת נפגעתי בעבודה ובקע חדש הופיע בצד שמאל?
מדובר באירוע חדש לחלוטין! בקע בצד שמאל אינו מושפע משיוך רפואי לבקע קודם בצד ימין. התיק ייבחן כתאונת עבודה עצמאית לכל דבר.
- כמה זמן לוקח התהליך עד לקבלת הכסף?
- דמי פגיעה: משולמים לרוב בתוך 30 עד 60 יום ממועד הגשת התביעה המלאה.
- וועדה רפואית ונכות: התהליך אורך לרוב בין 4 ל-8 חודשים מיום סיום תקופת אי-הכושר.
- תביעת נזיקין נגד המעסיק: אורכת בין שנה וחצי ל-3 שנים (לעיתים קרובות מסתיימת בפשרה מחוץ לכתלי בית המשפט).
- למה אני חייב עורך דין? הרי מדובר בטפסים של ביטוח לאומי?
הסטטיסטיקה של הביטוח הלאומי מראה שרוב תביעות הבקע שמוגשות באופן עצמאי – נדחות על הסף! ניסוח שגוי של משפט אחד בתיאור התאונה, או אי-עמידה דווקנית בכללי סעיף 84, עלולים לעלות לכם בעשרות ואף מאות אלפי שקלים. עורך דין מומחה בונה את התיק מהיום הראשון בצורה חסינה.
לסיכום: צ’ק-ליסט להתנהלות נכונה בזמן אמת (גזור ושמור)
ספגתם כאב במפשעה במהלך עבודה פיזית? הנה ארבעת הצעדים שאתם חייבים לבצע מיד:
- עצרו את העבודה ודווחו בכתב: אל תמשיכו להרים משאות. שלחו הודעת וואטסאפ או סמס למעסיק/מנהל העבודה המדווחת על הפציעה והמאמץ החריג.
- פנו לבדיקה רפואית תוך 72 שעות: גשו למיון, למוקד חירום או לרופא המשפחה.
- בדקו מה הנציג מקליד במחשב: ודאו שנרשמו המילים: “פציעה בעבודה בעת הרמת משא כבד/מאמץ חריג”.
- פנו לייעוץ משפטי מוקדם: אל תמלאו טפסי תביעה לביטוח הלאומי לפני שהתייעצתם עם עורך דין המומחה בתאונות עבודה.
היתרון המשפטי: ONE STOP SHOP וייצוג על בסיס הצלחה
ניהול תביעת בקע מפשעתי מחייב ראייה אסטרטגית רחבה. פיצול הטיפול – עו”ד אחד לביטוח הלאומי ועו”ד אחר לתביעת הנזיקין נגד המעסיק – מייצר טעויות, סתירות בגרסאות וקיזוזים כספיים מזיקים.
במשרדנו, כל התיק מנוהל תחת קורת גג אחת (One Stop Shop):
- ייעוץ והכוונה רפואית ראשונית בזמן אמת.
- הגשת התביעות והודעות הדיווח למוסד לביטוח לאומי.
- ייצוג וליווי פרונטלי צמוד של עורך דין בתוך חדרי הוועדות הרפואיות.
- ניהול תביעת נזיקין מקבילה נגד המעסיק וחברת הביטוח בגין רשלנות.
והכי חשוב: הייעוץ הראשוני במשרדנו אינו כרוך בעלות, ושכר הטרחה משולם על בסיס הצלחה בלבד – כאחוז מתוך הפיצוי הכספי שאנו משיגים עבורכם בפועל! אם לא קיבלתם פיצוי – לא שילמתם.
אם נפגעתם בעבודה וצוץ לכם בקע מפשעתי, אל תתמודדו מול הבירוקרטיה והערמות הקשיים של חברות הביטוח והביטוח הלאומי לבדכם. אנחנו כאן כדי להילחם עבורכם ולוודא שתקבלו את כל מה שמגיע לכם, עד השקל האחרון.
לשרותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים עבורך מול הביטוח הלאומי ומול חברות הביטוח.
