תאונת שרשרת עם אופנוע: מי משלם על הפציעה ומי על האופנוע

תאונת שרשרת עם אופנוע: נזקי הגוף ונזקי הרכוש בשני דינים נפרדים

בתאונת שרשרת שבה מעורב אופנוע יש שני חשבונות נפרדים. את הפציעה של הרוכב מפצה מבטח ביטוח החובה של האופנוע, וזה נכון גם כשהרוכב עצמו אשם בחלק מהאירוע. את הנזק לאופנוע, לקסדה ולביגוד משלם מי שהתרשל, ולכן בנזקי הרכוש השאלה "מי אשם" היא השאלה שמכריעה. את המסגרת הכללית של תביעה אחרי תאונת דרכים אפשר לקרוא אצל עורך דין תאונות דרכים במשרדנו, את מה שייחודי לרוכבי אופנוע בעמוד עורך דין תאונות אופנוע, ובעמוד הזה נתמקד ברוכב שנקלע בין שני רכבים.

מה מיוחד בתאונת שרשרת שבה מעורב אופנוע

רוכב אופנוע אינו מוגן בקליפה של פח, חגורה וכרית אוויר. מכה מאחור שנגמרת בשריטה ברכב פרטי עלולה להעיף רוכב אל הכביש או אל הרכב שלפניו. בנוסף, בתאונה עם שלושה כלי רכב ויותר כל מבטח יכול להצביע על הנהג האחר: מי בלם פתאום, מי לא שמר מרחק, מי פגע ראשון. כדי לא להסתבך בטענות האלה צריך להפריד בין שני סוגי נזק שהדין מטפל בהם בנפרד.

הגוף והאופנוע: שני דינים שונים

החוק קובע במפורש שהאחריות לנזקי גוף בתאונת דרכים היא מוחלטת ומלאה. גם רוכב שלא שמר מרחק ופגע ברכב שלפניו, ואחר כך נפגע מרכב שנכנס בו מאחור, לא מאבד את הפיצוי על פציעתו בגלל אשמו. מצד שני, החוק מגדיר נזק גוף כפגיעה גופנית, נפשית או שכלית, ולכן אינו מכסה את האופנוע עצמו.

מי משלם על הפציעה של הרוכב

בתאונה שבה מעורבים כמה כלי רכב, כל נהג אחראי לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו (סעיף 3(א) לחוק). פוליסת ביטוח החובה מכסה את בעל הרכב ואת הנוהג בו בהיתר בגין נזק גוף שנגרם להם בתאונת דרכים (סעיף 3(א)(2) לפקודת ביטוח רכב מנועי, כפי שנוסח בחוק הפיצויים). בפועל, תביעת הפציעה מוגשת אל חברת הביטוח שהנפיקה את ביטוח החובה של האופנוע, ולא אל הנהגים שמסביב.

יש בחוק גם הוראה שמסדירה התחשבנות בין חברות הביטוח. כשבתאונה מעורבים אופנוע ורכב אחר שאינו אופנוע, מבטחי הרכב האחר משלמים למבטחי האופנוע 75% מהפיצויים על נזקי הגוף (סעיף 3(ג)). זו התחשבנות בין חברות, ולא חשבון שהרוכב צריך לנהל.

שני תנאי סף חשוב לבדוק בשלב הראשון. החוק שולל פיצוי ממי שנהג ללא רישיון נהיגה תקף וממי שנהג ללא ביטוח חובה (סעיף 7(3) ו-7(5)). יש חריג צר למי שנהג בהיתר מבעל הרכב ולא ידע ולא היה סביר שידע שאין ביטוח (סעיף 7א). לכן לפני כל דבר אחר מוודאים שהפוליסה והרישיון היו בתוקף ביום התאונה.

גובה הפיצוי נקבע בסוף לפי ממצאי מומחה רפואי שבית המשפט ממנה. כל צד רשאי לפנות אליו בשאלות הבהרה בכתב, ולהביא מומחה נוסף רק ברשות בית המשפט (סעיף 6א לחוק). הנזק הלא ממוני מחושב לפי שיטה תעריפית שמושפעת מאחוזי הנכות ומימי האשפוז, ואילו הפסדי שכר, עזרה בבית והוצאות רפואיות מוכחים בראיות.

לא חייבים לחכות לסוף ההליך כדי לקבל תשלום ראשון. מי שחייב בפיצויים צריך לשלם הוצאות ריפוי ותשלומים חודשיים תוך 60 ימים מדרישה בכתב (סעיף 5 לחוק), ואם הדרישה לא נענתה אפשר לבקש מבית המשפט תשלום תכוף (סעיף 5א).

מי משלם על האופנוע: מי שהתרשל

בנזק לרכוש אין אחריות מוחלטת. הפקודה קובעת שהתרשלות היא מעשה או מחדל שאדם סביר לא היה נוקט באותן נסיבות (סעיף 35), ומי שגרם בהתרשלותו נזק לאחר עושה עוולה. מי שאשם בחלק מהנזק לא נשאר בלי פיצוי, אלא שהפיצוי מופחת בשיעור שבית המשפט מוצא לנכון (סעיף 68(א)).

כך נראה הדבר בתיקים אמיתיים. צעיר שחזר מהעבודה בכביש 70 בשעת לילה, באזור שבו נסגרו נתיבים בגלל עבודות, הפחית מהירות ונעצר, ורכב מאחור התנגש בו. המבטחת טענה שהוא בלם בפתאומיות ולכן אשם בחלק מהתאונה. בית משפט השלום בקריות דחה את הטענה: כלל ההכרעה בתאונות כאלה הוא שמי שפוגע מאחור ולא שמר מרחק אחראי, והטלת אשם על הנהג הבולם דורשת הוכחה שהבלימה נעשתה בלי תכלית. כאן הבלימה נעשתה בגלל העבודות בכביש, ולכן לא נקבע לו אשם תורם. נשאר עניין אחד שחשוב להכיר: המומחה הרפואי מטעם בית המשפט לא מצא נכות, ולכן סך הפיצוי שנפסק לו היה 12,334 ש״ח בלבד, בעיקר על כאב וסבל. הפער בין אחריות ברורה לבין סכום צנוע נקבע בבדיקה הרפואית ולא בשאלת האשמה (ת״א 5484-12-21, בית משפט השלום בקריות, 2024).

בתאונת שרשרת חמורה יותר, נהג טויוטה בכביש 70 ליד צומת רמזורים נפגע מאחור ממשאית, נדחף לתוך סיטרואן, שנדחפה לתוך פולקסווגן. נהג המשאית הודה והורשע בארבע עבירות של אי שמירת מרחק. בית המשפט המחוזי בחיפה קבע בהחלטה בשאלת האחריות שהרשעה פלילית כזו, כשלא התבקשה רשות להביא ראיות לסתור אותה, היא ראיה כמעט מכרעת. לא הוכח אשם תורם לנהג שנפגע, ומבטחת המשאית נדרשה לשלם, משום שלא הוכח שהנהג ידע על שלילת רישיונו (ת״א 28173-02-22, בית המשפט המחוזי בחיפה, 2024). לקח מעשי: כשיש הליך פלילי בעקבות התאונה, תיק החקירה וההרשעה יכולים להכריע את שאלת האחריות.

על בסיס ההוראות האלה אפשר לתאר כמה תרחישים נפוצים:

• עצרתם בזמן ונפגעתם מאחור. תקנה 21 לתקנות התעבורה מחייבת לשמור מרחק, ובתי המשפט רואים בנהג האחורי אחראי. זה המצב הפשוט ביותר מבחינת הוכחה.
• פגעתם קלות ברכב שלפניכם ואחר כך נפגעתם בעוצמה מאחור. אם יוכח שפגעתם ברכב שלפניכם, ייתכן שתיוחס לכם אחריות חלקית בנזק לרכוש (סעיף 68(א)), ואילו הנזק שנגרם מהפגיעה מאחור יוטל על מי שגרם לו. לכן חשוב לצלם ולתעד בנפרד את הנזק בחזית האופנוע ואת הנזק בחלקו האחורי.
• הרכב שלפניכם בלם בלי סיבה נראית לעין. תקנה 53 מתירה בלימת פתע רק כדי למנוע תאונה או מטעמי בטיחות. מי שבלם בלי תכלית עלול לשאת בחלק מהאחריות, וזו טענה שצריך להוכיח בראיות ולא להניח.

כשכל מבטח מפנה אל נהג אחר, אפשר לתבוע את כל המעורבים יחד. פסק דין נגד אחד המעוולים אינו חוסם תביעה נגד אחר (סעיף 83 לפקודה), והחשבון ביניהם מתנהל אחר כך לפי מידת האחריות של כל אחד (סעיף 84). לא צריך להסכים לחלוקה שחברת ביטוח אחת מציעה רק כדי לסיים את העניין.

מה עושים בשעות הראשונות

• בדיקה רפואית עוד באותו יום. גם כשהכאב קל, ודאו שהרשומה הרפואית מתארת מה שקרה בפועל, ובלי תוספות והשמטות. בתי המשפט נותנים משקל רב למה שנרשם בזמן אמת.
• תיעוד מכל הכיוונים. צלמו את כל כלי הרכב המעורבים, את הפגושים הקדמיים והאחוריים שלהם, את המרחקים ביניהם, את סימני הבלימה ואת תנאי הדרך.
• פרטים מכל הנהגים. שם, מספר רכב, חברת ביטוח חובה ופרטי הפוליסה של כל מי שהיה מעורב, ולא רק של מי שפגע בכם ישירות.
• דיווח למשטרה. מומלץ לוודא שמספרי כל הרכבים נרשמים. דוח משטרה ותיק חקירה עשויים להיות הראיה המרכזית, כפי שנראה בתיק בחיפה.
• בלי הודאות ובלי חתימות בשטח. אל תכתבו ואל תחתמו שאתם אשמים, ואל תחתמו על ויתור על תביעות. רצף האירועים מתברר רק אחר כך.

כשהרכב שפגע בכם נמלט

אם לרוכב יש ביטוח חובה בתוקף, נזקי הגוף נתבעים בדרך כלל ממבטח האופנוע גם כשהנהג הפוגע נעלם. קרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, באה במקרים שבהם אין מבטח שאפשר לתבוע מפני שהנהג האחראי אינו ידוע (סעיף 12(א)(1) לחוק). קרנית מפצה על נזקי גוף בלבד. נזק לרכוש מרכב שנמלט תלוי באיתור הנהג, ולכן מספר רכב חלקי, עדים ומצלמות הם הדבר החשוב ביותר. פירוט נוסף על תביעות כאלה מופיע בהסבר על תביעת קרנית של רוכב פצוע.

תאונת שרשרת בדרך לעבודה או במהלכה

כששרשרת התאונה קרתה בנסיעה מהבית לעבודה או בחזרה, או במהלך העבודה עצמה, כמו אצל שליח, התאונה נחשבת גם תאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי (סעיפים 79 ו-80(1)). נפתח אז מסלול נוסף, מול המוסד לביטוח לאומי.

המסלולים אינם נותנים כפל פיצוי. דמי פגיעה משולמים עד שלושה עשר שבועות, כלומר 91 ימים (סעיף 92(ב)), והם שלושה רבעים מהשכר הרגיל עד תקרה (סעיף 97(א)). תביעה לגמלה צריכה להיות מוגשת למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה העילה (סעיף 296(א)). לאחר מכן המוסד רשאי לתבוע מהצד האחראי, כולל ממבטח, את החזר הגמלה ששילם (סעיף 328(א)), ובפסקי דין סכומי הביטוח הלאומי מנוכים מהפיצוי. לכן תיאום בין שני המסלולים משפיע על הסכום הסופי.

נזק נפשי אחרי תאונת שרשרת

הגדרת נזק גוף בחוק כוללת גם פגיעה נפשית. רוכבים שמתקשים לעלות שוב על האופנוע, סובלים מחרדה בנהיגה או מהפרעות שינה אחרי תאונה, עשויים להיות זכאים לפיצוי גם על זה. ההוכחה נעשית דרך מומחה רפואי, ובהתאם לצורך אפשר לבקש מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה.

שאלות ותשובות

פגעתי קלות ברכב שלפניי, ואחר כך נכנסו בי מאחור. האם זה פוגע בפיצוי על הפציעה?

לא. האחריות לנזק גוף היא מוחלטת, ואשם תורם אינו מפחית אותה. האשם שלכם רלוונטי רק לנזק האופנוע, ושם הוא מפחית את הפיצוי לפי חלקכם ולא שולל אותו.

יש לי רק מכות יבשות וכאבי גב. שווה לתבוע?

שווה לבדוק. הכאבים עלולים להחמיר, וכדאי שהכל יהיה מתועד מוקדם. עם זאת, מי שמחליט הוא מומחה בית המשפט, ובתיק בקריות שתואר למעלה לא נקבעה נכות והפיצוי שנפסק היה נמוך. כדאי להגיע לתביעה עם ציפיות מדויקות.

כמה זמן לוקח התהליך?

אי אפשר לדעת מראש. הזמן תלוי בחומרת הפציעה, במינוי המומחים ובהסכמה לחלוקת האחריות. אם יש צורך מיידי בכסף לטיפולים ולמחיה, אפשר לדרוש תשלום תכוף, כמתואר למעלה.

איך מתנהל הייצוג ומה התנאים?

את תנאי ההתקשרות מסבירים בפגישת הייעוץ הראשונה, בשקיפות ובלי התחייבות מצדכם.

לפני שמחליטים מה לחתום

אחרי תאונת שרשרת מגיעות בדרך כלל כמה פניות: ממבטח האופנוע, ממבטחים של נהגים אחרים ולעיתים ממשטרה או מביטוח לאומי. אם עברתם תאונה כזו, שווה לדבר איתנו לפני שחותמים על הצהרה או על הסכם פשרה. אפשר להתקשר למשרד בטלפון 03-6135337 ולתאר מה קרה, ונסביר מה צריך להוכיח ובאיזה סדר.

עו״ד ונוטריון בנו גליקמן מתמחה בנזקי גוף, ובכלל זה תאונות דרכים, תאונות עבודה ורשלנות רפואית, עם ניסיון מקצועי של למעלה מ-20 שנה (מאז אפריל 2006). כעורך דין תאונות דרכים שייצג בעבר את חברות הביטוח הגדולות, הוא מכיר מבפנים את האופן שבו הן בוחנות תביעות של רוכבים, ויודע לצפות מראש את טענות ההגנה. אלפי התיקים שניהל מול בתי המשפט ומול הביטוח הלאומי מאפשרים למשרד לפעול כ-ONE STOP SHOP עבור הנפגע ומשפחתו.

לשירותכם,
צוות המשרד עו״ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי