כולנו מכירים את רפואת המשפחה. זה קורה כשאנחנו מרגישים לא טוב, זקוקים לייעוץ, או אמורים לעבור תהליך רפואי מורכב. זה המקום אליו נפנה ראשית, כי שם מכירים אותנו, את הרקע הרפואי שלנו, הכי קרוב שרק אפשר.
ברב המקרים, הרופא או הרופאה שלנו, יקשיבו לנו, יאבחנו את המצב ויחליטו על המשך טיפול תרופתי, הפנייה לבדיקות או לרופא מומחה ואנו נרגיש טוב יותר, נבריא ונחזור לתפקד כרגיל.
מה קורה כאשר אנו פונים לרופא המשפחה ו”משהו” קורה שם… אנחנו לא מקבלים טיפול מתאים? נגרם לנו נזק? הפסדנו זמן יקר כתוצאה מאבחון שגוי?
ויותר מכך – נגרם לנו נזק בלתי הפיך שלא ניתן לתיקון. הרי מדובר בחיים שלנו ושל הקרובים לנו.
רשלנות רפואית עלולה להיות הסיבה לכך, במקרים לא מעטים, שכדאי לכם לדעת עליהם יותר.
מתי ניתן להגדיר רשלנות רפואית של רופא משפחה?
א. כאשר רופא המשפחה לא הפנה את המטופל לבדיקות המתאימות, כתוצאה מכך לא אובחנה המחלה כראוי ובזמן וחלה התדרדרות במצב המטופל לרבות נזקים בלתי הפיכים במצב בריאותו.
ב. כאשר לא חל מעקב כלל או מעקב הולם ומקצועי אחר תוצאות בדיקותיו של המטופל, מה שגרם להרעה במצבו הבריאותי, עקב אי קבלת טיפול מתאים או בזמן.
ג. כאשר רופא המשפחה איננו מעניק חשיבות מספקת ויתירה לתלונות חוזרות ונשנות של המטופל, מה שגורם לגילוי מאוחר של מחלה המצויה בשלבי התפתחות מתקדמים שלא טופלו קודם.
ד. אבחנה שגויה של רופא המשפחה – זו נקודה רגישה כי לרופא מותר לטעות אבל הבחנה שגויה שרופא סביר לא היה מגיע אליה מהווה רשלנות רפואית.
תקופת ההתיישנות בתביעת רשלנות של רופא משפחה
ככלל, תביעת רשלנות רפואית מתיישנת בחלוף שבע שנים מיום קרות הנזק. מאחר שרשלנות של רופא משפחה מתגלה לרוב רק בדיעבד, כאשר המחלה שלא אובחנה בזמן מתפתחת ומחריפה, מרוץ ההתיישנות עשוי להימנות ממועד גילוי הנזק (כלומר מהמועד שבו הובנה לראשונה החומרה האמיתית של המצב) ולא ממועד הביקור המקורי שבו הוחמצה ההזדמנות לאבחון מוקדם. בשל המורכבות בקביעת מועד זה, ובשל היתרון הראייתי הברור בפעולה מוקדמת, מומלץ לפנות לבירור משפטי מיד עם קבלת אבחנה חמורה שמתעורר לגביה חשד שהייתה יכולה להתגלות מוקדם יותר.
תפקידו הייחודי של רופא המשפחה כ”שוער” המערכת הרפואית
רופא המשפחה ממלא תפקיד ייחודי במערכת הבריאות – הוא הגורם המתאם בין המטופל לבין כלל המומחים והבדיקות שהוא נזקק להם, ועליו מוטלת החובה לעקוב אחר תוצאות הבדיקות שהפנה אליהן, לוודא שהמטופל אכן פנה לרופא המומחה שאליו הופנה, ולחבר בין ממצאים שונים המתקבלים ממקורות שונים לכדי תמונה קלינית שלמה. כשל בתפקיד התיאום הזה – למשל אי-מעקב אחר תוצאת בדיקת דם חריגה שהוזמנה, או אי-חיבור בין תלונה נשנית של המטופל לבין ממצא שכבר קיים בתיקו – מהווה עילת רשלנות עצמאית, נפרדת מעצם האבחנה הקלינית שניתנה בחדר הבדיקה.
חובת הזהירות המושגית והקונקרטית
כאשר מוגשת לבית המשפט תביעה בגין רשלנות רפואית, נבחנת חובת הזהירות המושגית של הרופא כלפי המטופל – מגיש התביעה. חובה זו נבדקת בהתאם למבחן הציפיות. כלומר – בית המשפט בודק האם רופא משפחה סביר, יכול היה לצפות מראש את התרחשות הנזק שארע לחולה.
אמצעי הזהירות בהם היה על הרופא לנקוט נבחנים בהתאם לנסיבות המקרה ויכולותיו הסבירות. בית המשפט לרוב מכריע כי חבות זהירות מושגית קיימת תמיד אבל חובת הזהירות הקונקרטית נבחנת על פי המקרה הספציפי ולא תמיד ימצא הקשר הסיבתי הנדרש להוכחת רשלנות רפואית.
מה תפקידה של חוות הדעת הרפואית בתביעה נגד רופא משפחה
מאחר שבית המשפט אינו יכול להכריע לבדו בשאלה האם רופא משפחה סביר היה פועל אחרת, כל תביעה נשענת על חוות דעת של רופא מומחה ברפואת משפחה, הבוחן את הרישום הרפואי המלא ומעריך האם ההתנהלות הקלינית – ההקשבה לתלונות, ההפניות שניתנו או לא ניתנו, והמעקב אחר הבדיקות – עמדה בסטנדרט המקובל בענף. במקרים שבהם האיחור באבחון נגע לתחום קליני ספציפי (למשל קרדיולוגיה או אונקולוגיה), נדרשת לעיתים גם חוות דעת נוספת ומשלימה של מומחה באותו תחום, שתבחן את הקשר בין האיחור שבו התרכזה חוות הדעת של רופא המשפחה לבין הנזק הרפואי הסופי שנגרם.
דוגמאות שכיחות למחלות שמתפספסות אצל רופא המשפחה
תסמיני חרדה ולחץ נפשי המיוחסים באופן גורף למצב נפשי, בעוד שבפועל הם עשויים להעיד על בעיה לבבית או הורמונלית שלא נבדקה. עייפות מתמשכת המיוחסת ל”עומס” או לחוסר שינה, בעוד שהיא עשויה להעיד על אנמיה, תת-פעילות בלוטת התריס או אפילו מחלה ממארת בשלב מוקדם. כאבי בטן חוזרים המטופלים כ”בעיית עיכול” ללא הפניה לבדיקות הדמיה, שבסופו של דבר מתגלים כתלונה המקדימה אבחון מאוחר של גידול. תסמינים אצל ילדים המיוחסים ל”וירוס עובר” חרף חזרות חוזרות ונשנות של ההורים למרפאה, בעוד שמדובר בזיהום חמור המחמיר. בכל אחת מהדוגמאות הללו, השאלה המרכזית היא האם רופא משפחה סביר היה מפנה לבירור נוסף בשלב מוקדם יותר, בהתחשב בתדירות ובעקביות התלונות שהוצגו בפניו.
מדוע הגשת תביעה במקרים אלו, הינה מורכבת?
תביעה בגין רשלנות רופא משפחה הינה מורכבת וסבוכה. חשוב לציין כי לשם הגשת תביעת רשלנות רפואית כנגד רופא משפחה, יש להביא תימוכין המאושש את קיום המחדל והרשלנות הרפואית. תימוכין אלו יבואו לידי ביטוי בהגשת חוות דעת רפואיות של מומחים בתחום רפואת המשפחה ובמידת הצורך של מומחים רפואיים נוספים.
יצוין כי בתי המשפט ביקשו לא אחת לאזן במקרים אלה בין האינטרסים השונים של שני הצדדים. מחד, חולה זכאי לקבל מרופא המשפחה טיפול אמין ומקצועי, אשר יתייחס למכלול התסמינים המוצגים על ידו ויתחקה אחר הסיבה לתחושותיו.
מצד שני, הטלת משימות בלתי הגיוניות ואפשריות על רופא המשפחה, עד כדי גיבוש התפיסה כי הינו מומחה בכל תחום שקיים, איננה אפשרית וכדאי שהמטופלים יבינו וידעו זאת.
רוחב היריעה במקרים כאלו – הולך וגדל בעיקר משום שרופאי המשפחה אינם יכולים לאבחן כל סממן או מצוקה המובאת בפניהם. חובת ההוכחה בבית המשפט בגין רשלנות רפואית מחייבת ידע וניסיון, לרבות הכרות מעמיקה עם סעיפי החוק ופרשנויותיו.
מוזמנים לפנות אלינו, כדי להסתייע בידע ובניסיון המקצועי שלנו. אנו מומחים בטיפול בתביעות בגין רשלנות רפואית.
מהם ראשי הנזק בתביעת רשלנות של רופא משפחה
הפיצוי נבנה כמו בכל תביעת רשלנות רפואית, בהתאם לחומרת הנזק שנגרם מהאיחור באבחון או מכשל המעקב: הוצאות רפואיות וטיפולים, הפסד השתכרות בעבר ובעתיד, עזרת צד ג’ במקרים המתאימים, ופיצוי בגין כאב וסבל. כאשר האיחור באבחון פגע בסיכויי ההחלמה או בפרוגנוזה (למשל אבחון מאוחר של מחלה ממארת), נבחנת גם עילת “אובדן הסיכוי”, המזכה בפיצוי יחסי בהתאם למידת הפגיעה בסיכויים, גם כשאי אפשר לקבוע בוודאות שאבחון מוקדם יותר היה משנה את התוצאה הסופית לחלוטין.
טעויות נפוצות שמטופלים עושים מול רופא המשפחה
הטעות הראשונה היא ויתור על התעקשות להפניה לבדיקות נוספות כשהתסמינים נמשכים, מתוך אמון עיוור שהרופא “בטח יודע יותר טוב”. הטעות השנייה היא אי-בקשת עותק אישי של תוצאות הבדיקות, במקום להסתמך על כך שהרופא יעדכן אם משהו לא תקין. הטעות השלישית היא הפסקת הפניות לאותה מרפאה לאחר תלונה שנדחתה פעם אחת, במקום לחזור שוב או לבקש חוות דעת נוספת כאשר התסמינים אינם חולפים. הטעות הרביעית היא אי-תיעוד עצמי של מועדי הביקורים והתלונות שהועלו בכל אחד מהם, מה שמקשה בהמשך לשחזר את הרצף המדויק של האירועים לצורך תביעה.
שאלות ותשובות בנושא רשלנות רפואית של רופא משפחה
רופא המשפחה טוען שהתסמינים היו לא ספציפיים, זה מגן עליו?
לא בהכרח. השאלה היא האם רופא משפחה סביר, מול אותם תסמינים ותלונות חוזרות, היה מפנה לבדיקות נוספות או למומחה בשלב מוקדם יותר.
כמה חוות דעת רפואיות צריך בתביעה כזו?
לרוב נדרשת חוות דעת ברפואת משפחה, ולעיתים גם חוות דעת נוספת בתחום הספציפי שבו התפתחה המחלה שלא אובחנה בזמן.
מה אם עברתי בין כמה רופאי משפחה לפני שהתגלה הנזק?
יש לבחון את התיק הרפואי המלא מול כל רופא בנפרד, שכן האחריות עשויה להתחלק בין כמה גורמים לפי מידת התרומה של כל אחד לאיחור באבחון.
לא חזרתי לרופא אחרי שהוא דחה את התלונה שלי פעם אחת – זה פוגע בתביעה?
זה עשוי להיבחן כחלק מהנסיבות הכוללות, אך אינו שולל את התביעה, במיוחד אם הדחייה הראשונית עצמה הייתה בלתי סבירה ביחס לתסמינים שהוצגו. חשוב לתעד את הביקור הראשוני ואת התלונות שהועלו בו, גם אם לא חזרתם אחר כך.
יש הבדל אם הרופא שלי הוא מקופת חולים ולא רופא פרטי?
לא מבחינת העקרונות המשפטיים – חובת הזהירות זהה. ההבדל העיקרי הוא זהות הנתבע: בקופת חולים התביעה מנוהלת מול הקופה כמעסיקה, ואילו ברופא פרטי היא מנוהלת מולו ומול חברת הביטוח שלו.
הטעות בפועל נעשתה על ידי המומחה שרופא המשפחה הפנה אליו, לא על ידו – מי אחראי?
ייתכן ששני הגורמים אחראים בנפרד: רופא המשפחה על עצם ההפניה בזמן סביר ומעקב אחר תוצאותיה, והמומחה על הטיפול הספציפי שניתן בפועל. יש לבחון כל שלב בנפרד כדי לקבוע היכן בדיוק אירעה ההתרשלות.
איך משיגים את התיק הרפואי המלא מקופת החולים?
ניתן לפנות בבקשה רשמית בכתב לקופת החולים ולבקש את מלוא התיק הרפואי, כולל רישומי כל הביקורים, תוצאות הבדיקות וההפניות, מכוח הזכות החוקית לעיין ברשומה הרפואית האישית.
מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה נפגעים מרשלנות רפואית של רופאי משפחה, מבדיקת התיק הרפואי המלא ועד לחוות דעת מומחה וניהול ההליך המשפטי. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק ולא נבהלים מטענת “תסמינים לא ספציפיים”. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, ללקוח.
מרגישים שרופא המשפחה שלכם פספס משהו חשוב? דברו איתנו לפני שאתם פונים בחזרה לקופת החולים. צרו קשר עוד היום, לפני הצעד הבא.
לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.
