מעסיק מחויב לספק סביבת עבודה בטוחה ונאותה לעובדיו, לרבות הקפדה על נקיטת אמצעי בטיחות מתאימים, שימוש באמצעי מיגון וקיום הדרכה בטיחותית שוטפת לשמירה על שלמות גופם ובריאותם של העובדים.
מה עושים בשעות הראשונות שאחרי הפגיעה
בשלב הראשון יש לקבל טיפול רפואי מיידי ולוודא שהאבחנה הראשונית מתעדת את נסיבות הפגיעה כפי שאירעה במקום העבודה. בשלב השני יש לדווח על הפגיעה למעסיק באופן רשמי ובכתב, ולבקש עותק של דוח הפגיעה שהוגש. בשלב השלישי יש לצלם את מקום האירוע, את הציוד או המכשיר המעורב, ואת כל מפגע רלוונטי, בטרם הוא מתוקן או מוסר. בשלב הרביעי יש לאסוף פרטי קשר של כל עמית שהיה עד לאירוע או שראה את מקום המפגע בסמוך לפני קרותו. בשלב החמישי, לפני החתימה על כל מסמך שהמעסיק מציג, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי כדי לוודא שהזכויות נשמרות במלואן.
פגיעה במקום בעבודה
פציעה או חבלה בעבודה, או כתוצאה ממנה, מוגדרות כתאונת עבודה או מחלת מקצוע.
תאונת עבודה – הינה אירוע פתאומי הקורה לעובד, תוך כדי עבודתו, או עקב עבודתו, במהלכו נחבל העובד או נפצע כתוצאה משימוש במכשיר מסוים, עשיית פעולה ספציפית או פגיעה עקב מפגע בטיחותי הקיים במקום.
לדוגמא – שימוש במכשיר חד אשר גרם לחבלה חמורה באצבע, נפילה מסולם בעת העמסת סחורה, החלקה עלמשטח רטוב ועוד.
מחלת מקצוע – הינה אירוע הנגרם עקב אופי העבודה, תנאי העבודה או עקב נסיבות אחרות הקשורות לעבודה. (לדוגמא – צפצוף חוזר ונשנה באוזניים עקב עבודה הכרוכה חשיפה ממושכת לגורמי רעש שונים, כאבי גב מתמשכים עקב נשיאת משאות כבדים לאורך זמן ועוד.)
פקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ”ח- 1968, מהווה את המקור המשפטי להגשת מרבית תביעות רשלנות המעביד בגין תאונות עבודה הכרוכות בתשלום פיצויים לעובד.
סעיף 35 לפקודה מפרט -“עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח-יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות;
ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה”.
מה חשוב לדעת?
קיים מגוון רב של פגיעות במקום העבודה, העלולות להיות מוכרות כתאונת עבודה, עליהן נמנים:
א. החלקה על חומר רטוב, שמן, משטח לא רציף, מהמורות.
ב. נפילה מגובה, מסולם.
ג. פגיעה או פציעה מכלי עבודה, חומר, או מכונה.
ד. התחשמלות.
ה. פציעה או חבלה עקב נפילה לבור, פתח, מקום לא מגודר.
ו. פגיעה כתוצאה מנפילת חפץ שנזרק או משקל כבד על עובד.
ז. שברים, כוויות, חתכים, קטיעת איברים.
ח. פציעה או חבלה עקב מפגע כלשהוא בעבודה.
ט. הרמת משא כבד
י. פגיעה ממכונה/מכשיר מסוכנים או לא מגודרים לבטח
יודגש כי פציעה, פגיעה, מחלה או כל נזק גוף שנגרם במסגרת עבודתו של העובד, אינה מטילה חבות אוטומטית על המעביד ואין מדובר באחריות מוחלטת של המעביד כלפי העובד שלו. כמו בכל תביעת רשלנות, יהיה צורך לבדוק האם המעביד התרשל כלפי העובד והאם הנזק נגרם באשמתו – רק אז יהא העובד זכאי לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו.
מהם ראשי הנזק שניתן לתבוע מהמעסיק
מעבר לדמי הפגיעה ולקצבת הנכות המשולמים מהביטוח הלאומי ללא תלות בהוכחת אשמה, תביעת רשלנות נגד המעסיק, כאשר מוכחת, עשויה להוסיף פיצוי בגין כאב וסבל (ראש נזק שביטוח לאומי אינו משלם בגינו כלל), הפסד השתכרות מלא המשקף את השכר שהיה ונפגע ולא רק תחליף חלקי לפי נוסחת הגמלה, ועזרת צד ג’ במקרים המתאימים. משום כך, גם עובד שכבר מקבל תשלום מהביטוח הלאומי בגין הפגיעה, ראוי שיבחן במקביל האם קיימת גם עילת תביעה אזרחית נגד המעסיק שתוסיף על הפיצוי המתקבל.
מה תפקידן של תקנות הבטיחות הספציפיות לענף
מעבר לעוולת הרשלנות הכללית, קיימות תקנות בטיחות ספציפיות לענפים שונים – תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תקנות הבטיחות בעבודה הנוגעות לעבודה בגובה, לשימוש במכונות ובציוד מסוכן, ולעוד תחומים רבים. הפרת תקנה ספציפית וברורה (למשל אי-שימוש ברתמת בטיחות בעבודה בגובה, או אי-גידור מכונה מסוכנת) מקימה עילת תביעה של “הפרת חובה חקוקה”, שלעיתים קלה יותר להוכחה מאשר עוולת הרשלנות הכללית, שכן די בהוכחת אי-העמידה בדרישת התקנה עצמה ואין צורך להוכיח בנפרד מהו סטנדרט ההתנהגות הסביר.
על מה נסמכת תביעת רשלנות בעבודה?
תביעת רשלנות מעביד נסמכת בדרך כלל על אחת משתי עוולות – “הפרת חובה חקוקה” (סעיף 63), “רשלנות” (סעיף 35) או על שתיהן גם יחד.
הפרת חובה חקוקה – יש להצביע על החיקוק שהופר, דהיינו פירוט דיני הבטיחות בעבודה על פי חוק שהופרו ומשום כך, התרחשה הפגיעה.
במידה ולא נמצא חיקוק בעניין זה, המתייחס לתחום בו ארעה התאונה ניתן לבסס את עילת התביעה על עוולת רשלנות מעביד, המחייבת את העובד להוכיח כי המעביד נהג שלא בהתאם לאדם הסביר שהיה נוהג כך בנסיבות דומות, כן קיימת חבות מעביד.
הגשת תביעה בגין פגיעה במקום העבודה הינה מורכבת וכוללת התייחסות לפקודת הבטיחות בעבודה, חוק ארגון הפיקוח על העבודה, חובות המעביד ופרמטרים נוספים הנבחנים בהתאם למקרה הנדון ונסיבותיו. לדוגמא – בדיקה האם העובד שמר על כללי הבטיחות הנדרשים, האם הפגיעה התרחשה במקום העבודה, או בעת יציאה לבצוע עבודה במקום אחר/ספק אחר ועוד.
נפגעתם או נפצעתם במהלך עבודתכם?
מוזמנים להתייעץ איתנו על מנת לוודא שהנכם פועלים נכון, לרבות איסוף מסמכים וחוות דעת רפואיות לצד בדיקת מכלול הנסיבות שהביאו לפגיעה בבריאותכם. התייעצות בזמן אמת, תסייע לכם להתמודד כראוי עם השלכות הפגיעה ובקבלת הפיצוי המגיע לכם על פי חוק.
משרדנו עומד לרשותכם,
אנו מתמחים בתביעות רשלנות רפואית, תאונות עבודה, תאונות דרכים, תביעות ביטוח, תביעות אובדן כושר עבודה ומחלות מקצוע.
מה עושים אם המעסיק לוחץ לחתום על מסמך מיד לאחר הפגיעה
לא אחת, מעסיקים או נציגי חברת הביטוח שלהם פונים לעובד הפגוע בסמוך מאוד לאירוע, לעיתים עוד בזמן שהוא מאושפז או תחת השפעת תרופות, ומבקשים ממנו לחתום על הצהרה, ויתור על תביעות עתידיות, או הסכם פיצוי מהיר וחלקי. אין לחתום על שום מסמך כזה לפני התייעצות עם עורך דין, שכן חתימה כזו עלולה לוותר על זכויות משמעותיות בטרם התבררו מלוא היקף הנזק וההשלכות ארוכות הטווח של הפגיעה. גם אם המעסיק מציג את הבקשה כ”פרוצדורה רגילה” או כתנאי להמשך תשלום השכר, יש לזכור שהאינטרס של המעסיק בשלב הזה עשוי להיות שונה מהאינטרס של הנפגע.
טעויות נפוצות בתביעת פגיעה במקום העבודה
הטעות הראשונה היא אי-דיווח רשמי ומיידי על הפגיעה למעסיק, אלא הסתפקות בעדכון בעל פה, בעוד שדוח פגיעה רשמי בכתב הוא מסמך ראייתי מרכזי. הטעות השנייה היא חתימה על גרסת האירוע שנוסחה כולה על ידי המעסיק, מבלי להוסיף את הגרסה האישית של הנפגע. הטעות השלישית היא המשך עבודה חרף הפגיעה מתוך רצון “לא להיראות חלש” או מחשש לפיטורים, מה שעלול להחמיר את הנזק ולהקשות על קביעת הקשר הסיבתי. הטעות הרביעית היא אי-בקשת מסמכי הערכת סיכונים ונהלי הבטיחות שהיו אמורים לחול במקום העבודה, מסמכים שיכולים להיות קריטיים להוכחת הפרת חובה חקוקה מצד המעסיק.
שאלות ותשובות בנושא פציעה או חבלה במקום העבודה
המעסיק טוען שאני עצמי אשם בפגיעה, זה שולל את התביעה?
לא בהכרח. גם אם נקבע “אשם תורם” מסוים מצדכם, המעסיק עדיין עשוי להיות אחראי אם התרשל בסיפוק תנאי בטיחות נאותים, ובמצב כזה הפיצוי מופחת ולא נשלל לגמרי.
מה ההבדל בין תביעה לביטוח הלאומי לתביעת רשלנות נגד המעסיק?
ביטוח לאומי משלם קצבאות נכות ודמי פגיעה ללא צורך בהוכחת אשמה. תביעת רשלנות נגד המעסיק דורשת הוכחת התרשלות, אך יכולה לזכות בפיצוי נוסף על כאב וסבל ועל הפסדים שביטוח לאומי אינו מכסה במלואם.
מה עושים מיד אחרי פציעה במקום העבודה?
לדווח למעסיק ולתעד את האירוע בכתב, לפנות לטיפול רפואי ולתעד את הפגיעה, לצלם את מקום האירוע אם ניתן, ולאסוף פרטי עדים.
מפקח בטיחות כבר קנס את המעסיק על אותו ליקוי – זה עוזר לתביעה שלי?
כן, קנס או דוח של מפקח עבודה המצביע על הפרת תקנות בטיחות באותו מקום ובאותו הקשר עשוי לשמש ראיה משמעותית התומכת בטענת הפרת חובה חקוקה או רשלנות מצד המעסיק.
אני קבלן משנה ולא עובד ישיר של החברה שבה נפגעתי – יש לי זכויות?
כן, גם קבלני משנה ועובדי קבלן כוח אדם זכאים להגנה מפני רשלנות בטיחותית באתר העבודה, אם כי ייתכן שהאחריות תתחלק בין הקבלן הראשי, המעסיק הישיר וגורמים נוספים, ולכן חשוב לבדוק את מכלול הגורמים המעורבים.
כמה זמן יש להגיש תביעת רשלנות נגד המעסיק?
תקופת ההתיישנות הכללית היא שבע שנים מיום הפגיעה, אך מומלץ לפעול מוקדם ככל האפשר כדי לשמר ראיות כגון מצב המקום, עדים ומסמכי בטיחות שעלולים להיעלם או להשתנות עם הזמן.
לא היו עדים לפגיעה שלי, זה שולל את התביעה?
לא בהכרח. ניתן לבסס תביעה גם על תיעוד רפואי המתאר את נסיבות הפגיעה, דוח פגיעה שהוגש בסמוך לאירוע, ותיעוד מצב המקום או הציוד שגרם לפגיעה, גם ללא עדי ראייה ישירים.
מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה נפגעי תאונות עבודה בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי ובתביעות רשלנות נגד מעסיקים. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק ולא נבהלים מטענת אשם תורם. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, מהגשת התביעה ועד לקבלת הפיצוי המלא.
נפגעתם במהלך העבודה וטרם התייעצתם עם עורך דין? דברו איתנו לפני שאתם חותמים על כל מסמך מול המעסיק. צרו קשר עוד היום, לפני הצעד הבא.
לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.
