ספסיס ורשלנות רפואית

מה זה ספסיס?

ספסיס, ובעברית “אלח דם”,הינו מצב חירום רפואי, שמתפתח בגוף עקב תגובה חיסונית מוגזמת לזיהום חמור שנוצר בגוף, ואשר עלול להידרדר במהירות למצב מסכן חיים ואף למוות.

הכינוי העממי של ספסיס הינו הרעלת דם, אולם המדובר בהגדרה לא מדוייקת, מאחר שמצב זה פוגע לא רק במערכת הדם בלבד, אלא בכל מערכות אברי ורקמות הגוף.

ספסיס נגרם עקב תגובת יתר של מערכת החיסון של הגוף לזיהום חמור שנוצר בו (ממקור חיידקי, נגיפי, או פיטרייתי). תגובת היתר החיסונית גורמת להיווצרות דלקת נרחבת בכל הגוף, נפיחות, קרישי דם ודליפות בכלי הדם, שפוגעים באספקת הדם לאיברי הגוף, ולרבות האיברים החיוניים, כגון הלב, המח, הכליות, והריאות, דבר שעלול לפגוע בתפקודם ואף לגרום לקריסתם.

כאשר צניחת לחץ הדם חמורה מאד, עלול להתרחש שוק ספטי, אשר מתבטא בפגיעה קשה מאד באספקת דם תקינה וחמצן לאיברים החיוניים הללו, ועלול להידרדר לכשל רב מערכתי ולקריסת הגוף ומוות. חשוב להבין שספסיס איננו מצב נפוץ, אולם כשהוא כבר מופיע, המדובר במצב מסוכן, אשר מחייב טיפול אנטיביוטי דחוף, וזאת כדי למנוע הידרדרות למצב מסכן חיים ואף מוות, כאמור.

מהם הסיבות וגורמי הסיכון של ספסיס

כאמור, ספסיס הינו תגובת יתר חיסונית לזיהום חמור שנוצר בגוף. זיהומים אלו יכולים להיווצר עקב כיבים ואבצסים שנוצרו בגוף, ומחלות זיהומיות כגון דלקת ריאות, דלקת בדרכי השתן, דלקת באיברי הבטן, דלקת קרום המח, ועוד.

בנוסף, ישנם גורמי סיכון שעלולים להגביר את ההיתכנות של היווצרות הזיהומים בגוף, ועקב כך את היווצרותו של הספסיס כתגובת יתר להם. גורמי סיכון אלו כוללים מחלה או אשפוז בבית חולים (במיוחד לאחר ניתוח); מצב בריאותי ירוד עקב עלייה בגיל; מערכת חיסונית ירודה/מדוכאת עקב מחלת סרטן, טיפול כימותרפי, איידס, מחלה אוטואימונית, תרופות מדכאות חיסון שניתנות לאחר השתלה, שימוש בסמים, ועוד.

מן הראוי לציין שאחד הגורמים הנפוצים להיווצרות ספסיס הינו זיהום נוזוקומי, כלומר, זיהום שנרכש עקב אשפוז בבית חולים, וזאת כתולדה משנית לסיבה המקורית שבעטיה אושפז החולה. הסיבות העיקריות להיווצרות זיהומים נרכשים בבתי חולים הינן:

§ חולים רבים בבתי החולים הינם בעלי מערכת חיסונית מוחלשת. רבים מהחולים בבתי החולים גם סובלים מדיכאון ומירידה בתיאבון, שמובילה לתת תזונה, שאף היא תורמת להחלשת מערכת החיסון.

§ העברת החיידקים/נגיפים על ידי הצוות המטפל מחולה לחולה עקב אי נקיטת אמצעי הסניטציה והסטריליזציה הנדרשים.

§ צפיפות ותפוסת מיטות גבוהה, במיוחד בבתי החולים בישראל, שאינה מאפשרת בידוד של חולים מדבקים.

§ שימוש מוגבר באנטיביוטיקה, אשר גורם לעליה בכמות החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה.

מהי חוות הדעת הרפואית הנדרשת בתביעת ספסיס

מאחר שמדובר בתחום רפואי מורכב המערב לעיתים כמה תחומי התמחות (רפואה פנימית, מחלות זיהומיות, טיפול נמרץ), חוות הדעת התומכת בתביעה נדרשת לרוב מרופא מומחה במחלות זיהומיות או ברפואה פנימית, המסוגל לנתח את ציר הזמן הקליני המלא ולקבוע האם קצב האבחון והטיפול עמד בסטנדרט המקובל. במקרים שבהם נגרם נזק לאיבר ספציפי (למשל כליות או ריאות), נדרשת לעיתים גם חוות דעת משלימה של מומחה באותו תחום קליני, להערכת היקף הנזק התפקודי הסופי שנותר למטופל.

מדוע ספסיס נחשב “מרוץ נגד הזמן” ברפואה

מחקרים רפואיים מצביעים על כך שכל שעה של עיכוב במתן טיפול אנטיביוטי מתאים לחולה ספסיס עלולה להעלות משמעותית את הסיכון לתמותה. עיקרון זה, המכונה לעיתים “השעה הזהובה” בטיפול בספסיס, הוא בעל משמעות משפטית מכרעת בתביעות רשלנות מסוג זה: ככל שניתן להראות שחלף פרק זמן ארוך יותר בין הופעת הסימנים הראשונים לבין תחילת הטיפול בפועל, כך מתחזקת הטענה שהעיכוב הוא שגרם להחמרת הנזק, ולא רק המחלה הזיהומית עצמה. משום כך, שחזור מדויק של ציר הזמן – ממועד הופעת התסמינים הראשונים ועד תחילת הטיפול האנטיביוטי בפועל – הוא לרוב הליבה של כל תביעת רשלנות בטיפול בספסיס.

מהם הסימפטומים של ספסיס וכיצד ניתן לאבחנו

הסימפטומים של ספסיס הינם מרובים, וכוללים חום גבוה או נמוך קוצר נשימה, מיעוט שתן, ירידה במצב ההכרה, בלבול, לחץ דם נמוך, צמרמורות ורעד, כאבי ראש, בחילות, הקאות, שלשולים, עור קר, הזיות, וכן עדות לקיומו של זיהום בגוף או חשד למחלה זיהומית כגון דלקת קרום המח, דלקת ריאות, וכיו”ב. לא כל התסמינים הללו חייבים להופיע, כמובן, ועל כן לעתים די בקיומם של חלק מהם כדי לעורר חשד לקיומו של ספסיס.

תסמינים אלו עלולים להופיע באופן פתאומי וחריף, ובהיעדר טיפול אנטיביוטי מתאים ומהיר, הם עלולים להידרדר במהירות להופעת כתמים אדומים על העור, שוק ספטי, ועוד.

כאמור, המדובר במצב שעלול לסכן חיים, ועל כן אבחונו חייב להיות מהיר, על מנת לטפל בו במהירות. האבחון נעשה בהסתמך על הסימנים הקליניים הללו, וניתן לאשרו באמצעות בדיקות כגון בדיקות לחץ דם, תרבית דם, גזים בדם, ספירת טסיות דם, בדיקות קרישה, CBC, תרבית שתן, ועוד.

כיצד ניתן לטפל בספסיס

כאמור, חשוב מאד לאבחן את קיומו של הספסיס בהקדם האפשרי, ולטפל בו במהירות, כדי למנוע את הידרדרות מצב הגוף. הטיפול במקרה כזה כולל מתן אנטיביוטיקה, מתן נוזלים ותרופות באמצעות IV כדי לשמור על לחץ הדם, ומתן חמצן, פלזמה, או מוצרי דם אחרים, כדי לתקן בעיות קרישה כלליות.

אילו אוכלוסיות בסיכון מיוחד לפספוס באבחון ספסיס

קשישים לעיתים אינם מפתחים חום גבוה קלאסי, אלא מציגים תמונה מטעה של בלבול, חולשה כללית או ירידה בתפקוד, מה שעלול להוביל לייחוס התסמינים בטעות ל”זקנה” או לדמנציה במקום לבירור מיידי של זיהום. תינוקות ופעוטות עלולים להציג תסמינים לא ספציפיים כגון עצבנות, סירוב לינוק או נמנום יתר, המקשים על אבחנה מהירה. חולים מדוכאי חיסון (בעקבות כימותרפיה, השתלת איברים או מחלות אוטואימוניות) עלולים שלא לפתח את התגובה הדלקתית ה”קלאסית” שמעלה חשד לזיהום, ולכן דורשים ערנות מיוחדת מהצוות המטפל. מטופלים לאחר ניתוח נמצאים אף הם בסיכון מוגבר, שכן כאב וחום מתון לאחר ניתוח עלולים להיתפס בטעות כתופעה “רגילה” של ההחלמה, ולא כסימן מוקדם לזיהום מתפתח.

רשלנות רפואית לגבי ספסיס

הרשלנות הרפואית לגבי ספסיס יכולה להתרחש הן לגבי אבחונו והן לגבי הטיפול בו.

הרשלנות לגבי אבחון ספסיס יכולה להתבטא באי ביצוע בדיקות אבחון חרף קיומם של סימנים מחשידים וסימפטומים, ביצוע לקוי של הבדיקות, או פיענוח שגוי של ממצאיהן.

הרשלנות לגבי הטיפול בספסיס יכולה להתבטא באי מתן טיפול מתאים, איחור במתן הטיפול, או ביצוע רשלני של הטיפול.

בכל מקרה בו קיים חשד לביצועה של רשלנות רפואית לגבי ספסיס, מומלץ מאד לפנות לעו”ד רשלנות רפואית, וזאת על מנת לבחון האם אכן קיימת לכאורה עילה לתביעת רשלנות רפואית במקרה זה, ולהגיש את התביעה במידה ואכן קיימת עילה כזו. במידה והתביעה תתקבל, ייקבע סכום פיצויים על ידי בית המשפט בהתאם לנסיבות המקרה, וחומרת הנזק שנגרם עקב הרשלנות.

מהם ראשי הנזק בתביעת רשלנות בטיפול בספסיס

הפיצוי כולל הוצאות רפואיות וטיפולי שיקום ממושכים (לעיתים כרוכים בקטיעת גפיים כתוצאה מפגיעה בזרימת הדם), הפסד השתכרות בעבר ובעתיד, עזרת צד ג’ במקרים של נזק תפקודי קבוע, ופיצוי בגין כאב וסבל. במקרים החמורים ביותר, בהם הספסיס הוביל למוות, בני המשפחה עשויים להיות זכאים לעילת תביעה עצמאית מכוח פקודת הנזיקין, הכוללת פיצוי בגין אובדן התמיכה הכלכלית והנפשית שנגרם להם. חומרת הנזק בתביעות ספסיס משתנה מאוד – מהחלמה מלאה לאחר טיפול שניתן באיחור קל ועד לנזק איברים בלתי הפיך או מוות – ולכן הערכת שווי מדויקת מחייבת בדיקה מלאה של התיק הרפואי וחוות דעת מומחה.

טעויות נפוצות בתיעוד ובבדיקת תיק ספסיס

הטעות הראשונה היא אי-דרישת דפי המעקב הסיעודיים (מדדים חיוניים – חום, לחץ דם, דופק) המתעדים את התדרדרות מצב המטופל לאורך זמן, מסמכים שלעיתים חשובים יותר מסיכום הרופא עצמו. הטעות השנייה היא אי-בקשת תוצאות בדיקות המעבדה הרלוונטיות (תרבית דם, רמת לקטט בדם) והשעה המדויקת שבה נלקחו ונמסרו לצוות המטפל. הטעות השלישית היא אי-שחזור ציר הזמן המדויק בין הופעת התסמינים הראשונים לבין תחילת הטיפול האנטיביוטי בפועל, נתון שהוא לרוב הליבה של התביעה כפי שהוסבר לעיל. הטעות הרביעית היא הסתפקות בהסבר כללי של בית החולים כי “המחלה הבסיסית היא שגרמה לתוצאה”, מבלי לבדוק באמצעות מומחה עצמאי האם טיפול מוקדם יותר היה משנה את התוצאה.

שאלות ותשובות בנושא רשלנות רפואית באבחון וטיפול בספסיס

איך מוכיחים שהאיחור באבחון הספסיס הוא זה שגרם לנזק?

באמצעות חוות דעת רפואית מומחה המראה שאילו הטיפול האנטיביוטי היה ניתן מוקדם יותר, סביר שהיה נמנע הנזק או שהיה קטן משמעותית ממה שקרה בפועל.

הספסיס התפתח לאחר ניתוח בבית החולים, מי אחראי?

ברוב המקרים התביעה מוגשת נגד המוסד הרפואי (בית החולים או קופת החולים) בשל אחריותו על מניעת זיהומים נרכשים ועל טיפול נאות, ולא נגד רופא בודד באופן אישי.

כמה זמן יש להגיש תביעה על רשלנות בטיפול בספסיס?

תקופת ההתיישנות הכללית היא שבע שנים מיום קרות הנזק, ולעיתים המניין מתחיל רק ממועד גילוי הנזק בפועל.

הספסיס גרם לקטיעת גפה, זה משנה את שווי התביעה?

כן, משמעותית. קטיעת גפה כתוצאה מפגיעה בזרימת הדם עקב ספסיס מהווה נכות צמיתה חמורה, המזכה בפיצוי גבוה יותר בגין הפסד השתכרות, עזרת צד ג’, התאמות דיור וציוד רפואי, בהתאם להיקף המגבלה התפקודית שנותרה.

יש מדד רפואי מקובל שבתי המשפט מסתמכים עליו כדי להעריך את חומרת הספסיס?

מומחים רפואיים נעזרים לעיתים בכלים קליניים מקובלים (כגון ציוני חומרה מוכרים המבוססים על מדדים פיזיולוגיים) כדי לתעד את מידת ההידרדרות של המטופל לאורך זמן, אך ההכרעה המשפטית תלויה תמיד בחוות דעת מומחה המיישמת כלים אלו על נסיבות המקרה הספציפי.

בית החולים טוען שהמחלה הבסיסית שלי לבדה הסבירה את התוצאה – איך מתמודדים עם זה?

יש לבחון באמצעות חוות דעת מומחה עצמאית האם, לו ניתן הטיפול האנטיביוטי מוקדם יותר, סביר שהתוצאה הייתה שונה או פחות חמורה. עצם קיומה של מחלת רקע אינה פוטרת את הצוות הרפואי מאחריות לאבחון וטיפול בזמן בזיהום שהתפתח.

בן משפחה נפטר מספסיס שאובחן באיחור – מי יכול להגיש תביעה בשמו?

בני המשפחה הקרובים (בן/בת זוג, ילדים) רשאים להגיש תביעה מכוח פקודת הנזיקין בגין אובדן התמיכה והנזק הנפשי שנגרם להם, בנוסף לתביעת העיזבון בשם המנוח עצמו.

מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה נפגעים ומשפחות שנפגעו מרשלנות רפואית באבחון ובטיפול בספסיס, מבדיקת התיק הרפואי המלא ועד לחוות דעת מומחה וניהול ההליך המשפטי. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק ולא נבהלים מתיק רפואי מורכב. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, ללקוח ולבני משפחתו.

אתם או בן משפחה נפגעתם מספסיס שאובחן או טופל באיחור? אחרי שהבנתם את ראשי הנזק, כדאי להיערך גם להליך עצמו: סקירת הליך תביעת רשלנות רפואית נותנת מסגרת רחבה שחורגת מתחום הספסיס. דברו איתנו לפני שאתם פונים בחזרה לבית החולים. צרו קשר עוד היום, לפני הצעד הבא.

לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.