ניתוח מעקפים עלול להסתבך. מה עושים?

וודאי שמעתם על זה.

חולה נכנס לניתוח מעקפים במטרה להיטיב את מצבו הבריאותי ולאחר ביצוע תהליך רפואי מורכב, מצבו מתדרדר באופן פתאומי.

שרשרת תקלות הנובעות כתוצאה מרשלנות רפואית יתכן וגרמה למצבו הקשה.

תביעות משפטיות לא מעטות בתחום רשלנות רפואית בקרדיולוגיה מוגשות לבית המשפט בו נבדק ההליך שבוצע, לרבות תקינותו, מתן תשומת הלב המרבית לסיכונים בריאותיים אפשריים, הסמכות הרופאים המטפלים ועוד.

הגדרת החוק בנוגע לרשלנות רפואית נמצאת במסגרת החוק הכללי של “עוולת הרשלנות”.

תביעות רשלנות רפואית בקרדיולוגיה מתמקדות בנושאים הבאים:

· העדר ביצוע אנמנזה אודות מצבו הקליני של החולה לאור ההיסטוריה הרפואית שלו לרבות קבלת מידע קרדיולוגי אודות בני המשפחה שלו.

· ביצוע הערכה קלינית לא מדויקת אודות מצבו של החולה על בסיס ממצאים רפואיים כדוגמת צילומים, סיכומי בדיקות, תלונות שכיחות של החולה ונתונים רפואיים נוספים.

· העדר “הסכמה מדעת” של החולה לביצוע תהליך ההתערבות, לרבות אי הבאה לידי מודעותו את הסיכויים להצלחתו, הסיכונים הכרוכים בטיפול הפולשני, או מידע אודות אלטרנטיבות טיפוליות אחרות העשויות להתאים לו.

· כשל במהלך ההתערבות הרפואית הגורם לסיבוכים, החמרת המצב ונזק רפואי נוסף.

· ביצוע הפרוצדורה הרפואית באופן לא מקצועי או על ידי מי שאינו מוסמך לכך.

· הפרת חובת הזהירות לרבות אי קיום אמות מבחן “הרופא הסביר”.

· אי קיום מעקב רפואי כנדרש, לאחר ביצוע הפרוצדורה הרפואית, לרבות רשלנות במתן תרופות שאינן מתאימות לחולה, צרכיו ורגישויותיו.

ניתוח מעקפים מבוצע בדרך כלל בחולים עם מחלת לב כללית, עם היצרות בעורקים הכליליים של מעל 50%. מטרות הניתוח הן הקלת תעוקת החזה, שיפור תפקוד שריר הלב, והארכת חיי החולה. הניתוח כרוך בסיכונים לא מעטים.

סיכונים בניתוח מעקפים

שבץ מוחי בדרגות חומרה שונות, התקף לב.

הפרעות קצב.

מוות עקב דום לב, שבץ או כשל באחת הכליות.

סיבוכים בהרדמה.

אי ספיקה של הכליות.

זיהומים באזור הניתוח.

כאב כרוני באזור הניתוח.

אובדן זיכרון ופגיעה קוגניטיבית.

דכאון, חרדה, לחץ נפשי מתמשך לאחר הניתוח.

טיפול רפואי לא מתאים העלול לגרום להחמרת המצב, צורך בהשתלת לב.

מוות.

אתם עדים למקרה בו קיים חשש לרשלנות רפואית לאחר ביצוע ניתוח מעקפים?

מוצע לכם להתייעץ בזמן אמת. הנכם זכאים לקבל את הטיפול המיטבי המתאים. באם חלה רשלנות רפואית הנכם זכאים להגיש תביעה על פי חוק.

איך מתקבלת ההחלטה על ניתוח מעקפים, ומה חובת ההסבר על חלופות

ההחלטה על ניתוח מעקפים מתקבלת בדרך כלל בעקבות צנתור אבחנתי המראה היצרות משמעותית בעורקים הכליליים. במקרים רבים קיימות חלופות טיפוליות, כגון הרחבת העורק באמצעות בלון וסטנט, או טיפול תרופתי בלבד, בהתאם לחומרת ההיצרות ולמצבו הכללי של החולה. חובת ההסכמה מדעת בהקשר הזה אינה מסתכמת בהסבר על סיכוני הניתוח בלבד, אלא מחייבת את הצוות הרפואי להציג בפני החולה את כלל האפשרויות הטיפוליות הסבירות, כולל היתרונות והחסרונות היחסיים של כל אחת מהן, כדי שההחלטה הסופית תהיה החלטה מודעת ומושכלת של החולה עצמו ולא רק המלצה חד-צדדית של הרופא המנתח.

הערכת סיכונים מוקדמת – חובה שלא תמיד מתמלאת

לפני ניתוח מעקפים, על הצוות הרפואי לבצע הערכה מקיפה של גורמי הסיכון הספציפיים לחולה: תפקוד הכליות, מצב הריאות, מחלות רקע כמו סוכרת או לחץ דם גבוה, וגילו הכרונולוגי והתפקודי של החולה. כאשר הערכה כזו נעשית באופן חלקי או נחפזת, והחולה נשלח לניתוח מבלי שגורמי סיכון ידועים טופלו או אוזנו מראש (למשל תפקוד כליות ירוד שלא טופל לפני הניתוח), הסיכון לסיבוכים לאחר הניתוח עולה משמעותית, וכך גם הסיכוי שמדובר ברשלנות ולא רק בסיכון טבעי של ההליך.

למה חשוב לקבל חוות דעת שנייה לפני ניתוח מעקפים

ניתוח מעקפים הוא הליך משמעותי ובלתי הפיך, ולכן כאשר יש זמן להיערך אליו (להבדיל ממצבי חירום), מומלץ לקבל חוות דעת קרדיולוגית נוספת לפני קבלת ההחלטה הסופית, במיוחד כאשר קיימות חלופות טיפוליות. חוות דעת שנייה אינה רק כלי רפואי לבחירת הטיפול הנכון, אלא גם מסמך בעל ערך משפטי אם בהמשך מתעורר חשד לרשלנות, מאחר שהיא מתעדת את המצב הרפואי במועד קרוב לניתוח ואת השיקולים שהובילו להחלטה, בלי תלות בגרסה המאוחרת של הגורם שביצע את הניתוח.

סיבוכי הרדמה בניתוחי לב – תחום ידע מיוחד

ניתוחי מעקפים מבוצעים תחת הרדמה כללית ממושכת, לעיתים תוך שימוש במכונת לב-ריאה. סיבוכי הרדמה בניתוח מסוג זה עלולים לכלול נזק מוחי כתוצאה מירידה בזרימת הדם למוח, פגיעה קוגניטיבית שמתבררת רק לאחר ההתעוררות מההרדמה, ותגובות לא צפויות לתרופות הרדמה על רקע מצבו הקרדיולוגי הרגיש של החולה. תביעות בתחום זה דורשות כמעט תמיד חוות דעת נוספת ממומחה בהרדמה, מעבר לחוות הדעת הקרדיולוגית, מכיוון שמדובר בשני תחומי מומחיות נפרדים שכל אחד מהם עשוי לשאת חלק מהאחריות.

מעקב לאחר הניתוח – איפה נכשל הצוות הרפואי לרוב

התקופה הקריטית ביותר מבחינת רשלנות רפואית היא לרוב הימים הראשונים לאחר הניתוח, כאשר החולה מצוי בטיפול נמרץ לב או במחלקה כירורגית. מעקב נאות כולל ניטור רציף של קצב הלב ולחץ הדם, בדיקות אנזימי לב לאיתור נזק נוסף לשריר הלב, מעקב אחר תפקוד הכליות והריאות, וזיהוי מוקדם של זיהום באזור החתך. כאשר הצוות הרפואי מפספס סימני אזהרה מוקדמים, כגון ירידה בלחץ הדם או שינוי בקצב הלב שמעיד על סיבוך מתפתח, וממשיך “כרגיל” בלי לבצע בדיקות נוספות, מדובר במקרה קלאסי שבו התוצאה החמורה הייתה יכולה להימנע אילו הצוות פעל בזמן.

שיקום קרדיולוגי ומעקב ארוך טווח לאחר הניתוח

גם כאשר הניתוח עצמו בוצע כראוי, המשך הטיפול והמעקב לאורך זמן הם חלק בלתי נפרד מהחובה הרפואית. שיקום קרדיולוגי מובנה, מעקב תקופתי אחר תפקוד הלב, והתאמת הטיפול התרופתי לאורך זמן, כולם חלק מהסטנדרט המצופה. כאשר מתגלה בדיעבד שהמעקב לאחר השחרור מבית החולים היה חסר, לדוגמה איחור משמעותי בזיהוי הידרדרות במצב הלב שהייתה יכולה להיתפס בבדיקת מעקב סדירה, גם זה עשוי להוות עילה נפרדת לתביעה, בנוסף לכל טענה הנוגעת לניתוח עצמו.

כאשר הניתוח מסתיים במוות – זכויות בני המשפחה

במקרים הקשים ביותר, רשלנות רפואית בניתוח מעקפים מובילה למותו של החולה. במצב כזה, זכות התביעה עוברת לעיזבון ולתלויים בו (בן או בת הזוג, ילדים), הזכאים לתבוע הן בגין הנזק שנגרם למנוח לפני מותו והן בגין אובדן התמיכה הכלכלית והתפקודית שהמנוח היה מעניק למשפחתו לו נותר בחיים. במקביל לתביעה האזרחית, בני המשפחה עשויים להיות זכאים גם לקצבת שאירים מהמוסד לביטוח לאומי, אם המוות התרחש בנסיבות המזכות בכך.

ראשי הנזק בתביעת רשלנות רפואית בניתוח מעקפים

כאשר החולה שורד את הסיבוך אך נותר עם נכות, הפיצוי כולל הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד בהתאם למידת הפגיעה בכושר העבודה, עזרת צד שלישי לביצוע פעולות יומיום כאשר נגרם נזק תפקודי משמעותי, הוצאות רפואיות עתידיות לרבות שיקום קרדיולוגי וטיפולים נוספים, וכאב וסבל בהתאם לחומרת הפגיעה ולתקופת ההחלמה. פגיעה קוגניטיבית לאחר ניתוח, גם כשהיא חלקית, עלולה להשפיע דרמטית על היכולת לחזור לעבודה במשלח היד הקודם, ולכן חשוב לתעד אותה באמצעות הערכה נוירופסיכולוגית מקצועית ולא להסתפק בתחושה סובייקטיבית של “משהו השתנה”.

איך מוכיחים רשלנות בניתוח מעקפים – הנטל ושלבי הבירור

השלב הראשון בכל תיק הוא איסוף מלוא התיק הרפואי: דוח הצנתור שקדם לניתוח, פרוטוקול הניתוח עצמו, דפי הניטור בטיפול הנמרץ, וסיכומי המחלה. את התיק הזה יש להעביר לרופא קרדיולוג או מנתח לב מומחה, בלתי תלוי, שיבחן האם הטיפול שניתן עמד בסטנדרט הרפואי המקובל, ואם לא, האם הסטייה הזו היא שגרמה לנזק שנגרם בפועל. ללא חוות דעת כזו, גם אם התוצאה הרפואית הייתה קשה מאוד, לא ניתן לבסס תביעת רשלנות, מאחר שניתוחי לב כרוכים בסיכונים משמעותיים גם כשהם מבוצעים באופן מושלם.

תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית בניתוחי לב

תקופת ההתיישנות הכללית בתביעות רשלנות רפואית היא שבע שנים מיום קרות הנזק. אולם, במקרים רבים של סיבוכי ניתוח לב, הנזק האמיתי (בעיקר כשמדובר בפגיעה קוגניטיבית מתמשכת) מתברר במלואו רק חודשים לאחר הניתוח, ולכן מניין ההתיישנות עשוי להתחיל ממועד הגילוי בפועל של הנזק ולא בהכרח ממועד הניתוח עצמו. עם זאת, אין להסתמך על כך כברירת מחדל, ומומלץ לפעול ולהתייעץ מוקדם ככל האפשר כדי לא לאבד זכויות עקב חלוף הזמן.

טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן

טעות ראשונה היא הסתמכות רק על השיחה בעל פה עם הרופאים בבית החולים, מבלי לדרוש בכתב את מלוא התיק הרפואי. טעות שנייה היא המתנה ארוכה מדי לפני פנייה לייעוץ משפטי, מה שמקשה על שחזור מדויק של סדר האירועים ועל איתור עדים רלוונטיים מהצוות הרפואי. טעות שלישית היא הסתפקות בחוות דעת קרדיולוגית בלבד כאשר קיימת גם פגיעה קוגניטיבית או נפשית, מבלי להוסיף חוות דעת נוירולוגית או פסיכיאטרית תומכת. טעות רביעית היא חתימה על מסמכי סיכום מקוצרים או הצהרות ויתור מול בית החולים מבלי להבין את מלוא המשמעות המשפטית שלהם.

שאלות ותשובות בנושא רשלנות רפואית בניתוח מעקפים

איך יודעים אם הסיבוך היה רשלנות או סיכון ידוע של הניתוח?

ניתוח מעקפים כרוך בסיכונים ידועים מראש, אך רשלנות מתגבשת כשהצוות הרפואי סטה מהפרוטוקול המקובל, לא ביצע מעקב נאות, או לא הסביר את הסיכונים כנדרש לפני הניתוח.

מה קורה אם הנזק התגלה רק בשיקום, שבועות אחרי הניתוח?

זה נפוץ, במיוחד בפגיעה קוגניטיבית או נזק נפשי. יש לתעד את הופעת התסמינים ולפנות לחוות דעת קרדיולוגית מומחה שתבחן את הקשר לניתוח.

את מי תובעים, המנתח או בית החולים?

ברוב המקרים התביעה מוגשת נגד המוסד הרפואי (בית החולים או קופת החולים), שמבוטח בפוליסת אחריות מקצועית, ולא נגד הרופא באופן אישי.

לא הוסברה לי האפשרות של סטנט במקום ניתוח, זו עילת תביעה?

ייתכן, אם הייתה חלופה טיפולית סבירה שלא הוצגה בפניכם, ולו הייתם יודעים עליה ייתכן שהייתם בוחרים בה. זו עשויה להיות עילת “היעדר הסכמה מדעת” נפרדת מעילת הרשלנות בביצוע הניתוח עצמו.

איך מוכיחים פגיעה קוגניטיבית שהתפתחה אחרי הניתוח?

באמצעות השוואה בין התפקוד הקוגניטיבי לפני הניתוח לתפקוד אחריו, בליווי הערכה נוירופסיכולוגית מקצועית, ולעיתים עדויות של קרובי משפחה שיכולים לתאר את השינוי שחל.

מה קורה אם הניתוח הסתיים במוות, מי יכול לתבוע?

העיזבון ובני המשפחה התלויים במנוח (בן/בת זוג, ילדים), הזכאים לתבוע גם בגין הנזק שנגרם למנוח לפני מותו וגם בגין אובדן התמיכה הכלכלית והתפקודית העתידית.

בית החולים ערך ועדת בדיקה פנימית על המקרה, אפשר לקבל את המסקנות שלה?

לעיתים, בעיקר במקרים חמורים, בית החולים עורך ועדת בדיקה פנימית (ועדת מוות או ועדת בקרת איכות) כדי לבחון מה השתבש. חשוב לדעת: על פי חוק, דוחות של ועדות בדיקה פנימיות ברוב המקרים חסויים ואינם ניתנים לגילוי במסגרת ההליך המשפטי, בדיוק כדי לעודד בתי חולים לבצע בקרת איכות פתוחה וכנה בלי חשש שהממצאים “יתפסו” אותם. עם זאת, העובדות הגולמיות שנבדקו בוועדה (כמו רישומים רפואיים, תוצאות בדיקות) עדיין נגישות דרך התיק הרפואי הרגיל, וניתן וכדאי לבקש אותן בנפרד. אין להסתמך על קיומה של ועדה פנימית כתחליף לחוות דעת רפואית עצמאית מטעמכם.

כמה זמן לוקח הליך כזה מתחילתו ועד סופו?

תלוי במורכבות התיק ובעומס בית המשפט, אך מדובר בדרך כלל בהליך שנמשך מספר שנים, ולכן חשוב לגשת אליו עם ציפיות ריאליות ותוך גיבוש תיק חזק כבר מההתחלה.

מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה נפגעים מרשלנות רפואית בניתוחי לב ומעקפים, מבדיקת התיק הרפואי ועד לחוות דעת קרדיולוגית וניהול ההליך המשפטי המלא. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק ולא נבהלים מטענת “סיכון ידוע”. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, ללקוח ולבני משפחתו.

אתם או בן משפחה עברתם ניתוח מעקפים שהסתבך? מי שרוצה להבין איך תיק כזה מתקדם מאיסוף המסמכים ועד בית המשפט יכול לעקוב אחרי שלבי הטיפול בתיק רשלנות רפואית. דברו איתנו לפני שאתם פונים בחזרה לבית החולים. צרו קשר עוד היום, לפני הצעד הבא.

לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.