מה כדאי לכם לדעת אם עברתם חוסר נוחות לאחר הליך רפואי?

עברתם בדיקה או הליך רפואי ואתם מרגישים חוסר נוחות מעבר לסביר?

• חזרתם הביתה מטיפול שיניים ואתם מרגישים אי נוחות מזה מספר ימים. שבתם לרופא, עברו עוד כמה ימים ועדיין אתם לא במיטבכם?
• שמעתם ודאי על השכן שלכם שחש ברע… פנה לטיפול רפואי, הובהל למיון…שוחרר הביתה ולאחר ימים ספורים נפטר באופן פתאומי?

לצערנו זה קורה לא מעט. יתכן ומדובר ברשלנות רפואית אשר גרמה לנזק או חלילה למוות.

שלושת היסודות שצריך להוכיח בכל תביעת רשלנות רפואית

כל תביעת רשלנות רפואית, ללא יוצא מן הכלל, נשענת על הוכחת שלושה יסודות מצטברים: הראשון הוא חובת זהירות – קיומו של קשר טיפולי בין הרופא או המוסד הרפואי לבין המטופל, חובה המתקיימת כמעט תמיד מרגע שהחל טיפול או ייעוץ רפואי. השני הוא הפרת החובה, כלומר הוכחה שהטיפול שניתן חרג מהסטנדרט הרפואי הסביר והמקובל באותו תחום באותה עת. השלישי הוא קשר סיבתי – הוכחה שהנזק שנגרם למטופל הוא תוצאה ישירה מאותה חריגה, ולא ממצבו הרפואי המקורי או מסיכון ידוע וסביר של הטיפול עצמו. רק כאשר שלושת היסודות הללו מוכחים במצטבר, קמה זכאות לפיצוי.

תביעות אזרחיות בגין עוולת הרשלנות משויכות אל דיני הנזיקין. כעקרון, כאשר ניתן להוכיח כי התנהגות הרופא, בית החולים, האחות או כל גורם טיפולי אחר הייתה רשלנית, קיימת זכות לקבל פיצויים מהנתבע וחברת הביטוח שלו בגין הנזק שנגרם בעקבות רשלנות רפואית של איש המקצוע אליו פניתם. מעוניינים להבין יותר עד כמה מקרים פשוטים לכאורה, אותם אנו חווים במהלך היומיום עלולים להיות פועל יוצא של רשלנות?

אולי אינכם מודעים לכך מספיק…כי לפעמים טיפול רפואי שאינו מסתיים או אינו מצליח…איננו בהכרח קשור ביכולת הריפוי שלכם, לא מן הנמנע שמדובר ברשלנות ויש צורך בעו”ד רשלנות רפואית.

מקור הרשלנות רפואית הוא בחובת הרופא והצוות הרפואי לספק למטופלים ולפונים אליהם שרות רפואי סביר. רשלנות רפואית קוראת כאשר התרחשה סטייה מרמת הזהירות הסבירה, כאשר סטייה זו גרמה לנזק גופני/נפשי למטופל, שלא היה נגרם אלמלא הסטייה.

למשל: ניתוח פלסטי שהותיר פגמים, רישום תרופה שאינה מתאימה, החלטה על מינון תרופות שלא מתאים, גרימת נזק לשן עקב טיפול, ניתוח לייזר להסרת משקפיים שגרם להחמרה בראייה, בצוע תהליך פיזיותרפיה באיבר מסוים שגרם לנזקים נוספים וחדשים, אבחון לקוי של מומים מולדים בעובר בזמן ההיריון ועוד.

מדוע חוות דעת של מומחה בלתי תלוי היא הבסיס לכל תביעה

בית המשפט אינו יכול להכריע בשאלה רפואית-מקצועית מורכבת על דעת עצמו, ולכן כל תביעת רשלנות רפואית נשענת על חוות דעת של רופא מומחה בתחום הספציפי הרלוונטי לפגיעה. חוות הדעת אינה רק אישור פורמלי – היא הכלי שמתרגם את הרשומה הרפואית היבשה לשפה משפטית ברורה: מה היה הסטנדרט המקובל, כיצד חרג ממנו הצוות המטפל, וכיצד אותה חריגה גרמה לנזק הספציפי שנגרם. משום כך, בחירת מומחה בעל ניסיון וידע עדכני בתחום הרלוונטי (ולא רק תואר כללי) היא שלב קריטי, ולעיתים ההבדל בין תביעה שמתקבלת לתביעה שנדחית.

ההבדל בין סיכון ידוע וסביר לבין רשלנות בפועל

לא כל טיפול שלא הצליח, ואפילו לא כל תוצאה חמורה, מהווה רשלנות. לרפואה יש סיכונים וסיבוכים ידועים, גם כשהטיפול ניתן בצורה המקצועית והזהירה ביותר. השאלה המכרעת אינה “האם הטיפול הצליח” אלא “האם התנהלות הצוות הרפואי עמדה בסטנדרט המקובל”. כאשר סיבוך ידוע ומוכר מתרחש חרף טיפול תקין, לרוב לא תקום עילת תביעה. לעומת זאת, כאשר אותו סיבוך אירע בשיעור חריג, אובחן באיחור בלתי סביר, או טופל בניגוד לפרוטוקול המקובל, ייתכן שדווקא כן קיימת עילה. ההבחנה הזו נעשית תמיד באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי בלתי תלוי, ולא באמצעות תחושת בטן.

דיני הנזיקין בהתייחס לעוולת הרשלנות, מאפשרים פיצוי גם כאשר למזיק לא הייתה כוונה לפגוע. אין המדובר בהליך פלילי בו מחפשים כוונה אלא שברשלנות רפואית חשובה ומהותית עצם התרחשותה.

טיפול רפואי רשלני, עלול לגרום לנכות קשה, לעוגמת נפש, כאב וסבל, לאובדן כושר עבודה ואף למוות. תפקידו של הרופא המטפל אינו מסתכם רק בהענקת הטיפול. הוא אחראי לבצוע אבחון נכון, בחירת תהליך ההתערבות הרפואי הנדרש, מעקב אחר תוצאות הבדיקות וההחלמה.

חובת הרופא לא מסתיימת בזה שהוא שלח אתכם לביצוע בדיקה אלא שחובה עליו גם לעקוב אחר תוצאות הבדיקה ולעדכן אתכם בכל בעיה אפשרית. 

איך נראה תהליך בדיקת התיק שלב אחר שלב

בשלב הראשון עורך הדין בוחן את מלוא התיק הרפואי הקיים ואת נסיבות האירוע כפי שמסופרות על ידי הפונה, ומעריך האם קיים בסיס ראשוני להמשך בירור. בשלב השני, ככל שקיים בסיס כזה, נאסף מלוא התיק הרפואי המלא מהמוסד הרפואי – כולל רישומי אחיות, דפי ניטור, תוצאות בדיקות והדמיה – ולא רק מכתב השחרור התמציתי. בשלב השלישי מועבר התיק לרופא מומחה בתחום הרלוונטי (אורתופד, גניקולוג, כירורג פלסטי וכיוצא בזה, בהתאם לאופי הפגיעה) לצורך חוות דעת האם אכן חלה חריגה מהסטנדרט הרפואי המקובל. בשלב הרביעי, רק אם חוות הדעת תומכת בקיום עילה, מוגשת התביעה בפועל, בין אם במסגרת משא ומתן מול חברת הביטוח של המוסד הרפואי ובין אם בהגשה לבית המשפט.

מהם ראשי הנזק שניתן לתבוע בתביעת רשלנות רפואית

הפיצוי בתביעת רשלנות רפואית מוצלחת נבנה מצירוף של ראשי נזק: הפסד השתכרות בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות וטיפולי שיקום, עזרת צד ג’ במקרים של פגיעה משמעותית הדורשת סיוע יומיומי, ופיצוי בגין כאב וסבל. במקרים חמורים במיוחד, ובוודאי במקרי מוות, הפיצוי עשוי לכלול גם עילת תביעה עצמאית של בני המשפחה. גובה הפיצוי משתנה מאוד בהתאם לחומרת הנזק, גיל הנפגע והשפעת הפגיעה על יכולת התפקוד והעבודה שלו, ולכן הערכה כלכלית אמיתית אפשרית רק לאחר קריאה מלאה של התיק הרפואי וקבלת חוות דעת מומחה.

מה כדאי לכם לדעת אם עברתם חוסר נוחות לאחר הליך רפואי?

–היו ערים לכל טיפול או התערבות רפואית שחוויתם. במידה ותהליך ההחלמה/ההתאוששות או תוצאות הבדיקות מעלות בכם חשש למשהו לא סביר, התקשרו והתייעצו.

–הרפואה אינה מדע מדויק, היא אינה מבטיחה תוצאה אלא תהליך ולכן תמיד התייעצו עם רופא נוסף ותמיד נכון לקבל חוות דעת רפואית שנייה.

–אספו את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים לתהליך הרפואי אותו עברתם.

–פנו לרופא מומחה לקבלת חוות דעת ראשונית האם לדעתו מדובר ברשלנות רפואית.

–הרופא המומחה יהיה מומחה לעניין התחום הספציפי בו קרתה הרשלנות, למשל, מנתח פלסטי באם מדובר ברשלנות בניתוח פלסטי או רשלנות ברפואת שיניים.

לעיתים יש צורך במספר חוות דעת מומחה וזאת כאשר הנזקים שנגרמו לנפגע, שייכים לתחומי רפואה שונים. כך למשל אם נגרם לנתבע נזק אורתופדי ונזק נפשי יש להגיש חוות דעת אחת של אורתופד מומחה וחוות דעת שנייה של פסיכיאטר מומחה.

טעויות נפוצות שפוגעות בסיכויי תביעת רשלנות רפואית

הטעות הראשונה היא פנייה ישירה לרופא או למוסד שבו נחשד הטיפול הרשלני, בתלונה או בבקשת הסברים, לפני קבלת ייעוץ משפטי – שיחה כזו עלולה לשמש בהמשך את הצד שכנגד. הטעות השנייה היא השתהות ממושכת מתוך ספק או חשש, בעוד שדווקא פנייה מוקדמת מאפשרת לשמר מסמכים וזכרונות בטרם יתפוגגו. הטעות השלישית היא ויתור על קבלת מלוא התיק הרפואי (כולל רישומי אחיות, דפי ניטור וסיכומי מחלקה), והסתפקות במכתב שחרור תמציתי בלבד. הטעות הרביעית היא שיתוף פרטי המקרה ברשתות חברתיות או בקבוצות תמיכה מקוונות, מה שעלול ליצור בעיות ראייתיות ולפגוע בניהול התביעה בהמשך.

תביעות רשלנות רפואית הן המורכבות והסבוכות ביותר שקיימות בתחום נזקי הגוף. המלצתי החד משמעית היא להתייעץ עם עורך דין, בסמוך או לאחר שחושבים או חוששים שעברתם טיפול רפואי רשלני. המידע והכלים שתאספו ותשמרו בסמוך לאחר גילוי הרשלנות הרפואית, ישרתו אתכם בתביעה ויכולים להבטיח את זכייתכם בה.

שאלות ותשובות בנושא חשד לרשלנות רפואית

כמה זמן יש להגיש תביעת רשלנות רפואית?

תקופת ההתיישנות הכללית היא שבע שנים מיום קרות הנזק, אך במקרים בהם הנזק התגלה רק מאוחר יותר, המניין עשוי להתחיל ממועד הגילוי. חשוב לברר זאת מוקדם ולא להמתין.

האם צריך לפנות קודם לרופא שטיפל בי ולהתלונן?

לא מומלץ. מוטב לפנות לרופא מומחה בלתי תלוי לחוות דעת ראשונית, ורק לאחר מכן, בליווי עורך דין, להחליט כיצד לפעול מול הגורם המטפל.

מה אם הרופא טוען שזו “תוצאה אפשרית” ולא רשלנות?

זו טענת ההגנה הנפוצה ביותר. ההבחנה בין סיכון ידוע וסביר לבין סטייה מהסטנדרט הרפואי המקובל היא בדיוק מה שחוות דעת מומחה בלתי תלויה נועדה לבחון.

לא בטוח שזו בכלל רשלנות, איך יודעים לפני שמתחייבים לתביעה?

ניתן ומומלץ לפנות לבדיקה ראשונית ולא-מחייבת של התיק הרפואי, שבמסגרתה נבחן האם קיים בסיס סביר להמשך בירור, לפני שמתקבלת כל החלטה על הגשת תביעה או פנייה לחוות דעת מומחה בתשלום.

אפשר להמשיך לקבל טיפול מאותו רופא או מוסד תוך כדי בדיקת התביעה?

כן, בדיקת עילת התביעה אינה מחייבת ניתוק הטיפול הרפואי השוטף, אך במקרים המתאימים ייתכן שיהיה עדיף לעבור לגורם מטפל אחר, בעיקר כשמדובר במעקב או המשך טיפול הקשור ישירות לאירוע הנחשד.

חתמתי על טופס הסכמה לטיפול – זה חוסם אותי מלתבוע רשלנות?

לא. טופס הסכמה מכסה סיכונים ידועים וסבירים שהוסברו כראוי, אך אינו מהווה הגנה כאשר הנזק נבע מסטייה בפועל מהסטנדרט הרפואי המקובל ולא מהתממשות סיכון שהוסבר ושהתקבל מרצון.

עולה כסף מראש לבדוק אם יש לי תביעת רשלנות רפואית?

משרדנו פועל בשיטת שכר טרחה על בסיס תוצאה, כך שאין תשלום מראש מכיס הלקוח עבור ניהול התביעה עצמה, אם כי חוות דעת רפואית של מומחה חיצוני עשויה להיות כרוכה בעלות נפרדת בהמשך הדרך, במידת הצורך.

מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה נפגעים שחשים שמשהו השתבש בטיפול הרפואי שקיבלו, מהבדיקה הראשונית של המסמכים ועד לחוות דעת מומחה וניהול ההליך המשפטי. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק ולא נבהלים מתיק רפואי מורכב. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, ללקוח.

מרגישים שמשהו לא היה כשורה בטיפול הרפואי שקיבלתם? דברו איתנו לפני שאתם פונים בחזרה לגורם המטפל. צרו קשר עוד היום, לפני הצעד הבא.

לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.