רשלנות רפואית עקב זיהומים בבית החולים

לא בריא להיות מאושפז בבתי חולים. Nosocomial infection (בעברית זיהום נוזוקומי או זיהום נוזוקומיאלי) הוא סוג בולט ונפוץ של זיהומים, שנגרם בעקבות שהייה במוסדות רפואיים אלה. ב-2018 פורסמו נתונים, לפיהם 6,000 ישראלים נדבקים בצורה כזו בזיהומים בכל שנה ומתוכם 300 עד 500 נפטרים עקב כך. משמע – לפחות 25 איש בחודש.

ב-2013 פרסם מבקר המדינה הערכה גבוהה הרבה יותר: 5,000 פטירות בשנה עקב כך. כך שעל פניו, נראה כאילו ישנה מגמת שיפור ניכרת. ואכן, משרד הבריאות פרסם ב-2020 הערכות נלהבות על התקדמות מזהירה בתחום זה. אלא שההערכות מתמקדות בהיקף המקרים “שנמנעו” – היכן הנתונים על המקרים שהתרחשו? חיפשנו לא מעט ועדיין לא מצאנו. עד שנמצא, כדאי להתרחק מבתי חולים ככל הניתן ולשים לב לנקודות המפתח הבאות:

האם זו רשלנות?

כעת נשאלת שאלה קריטית – כמה מהמקרים האלה נובעים מרשלנות רפואית? הרשלנות עשויה להיות מהיבט גרימת ההידבקות בזיהום, מצב שיכול להיגרם מסיבות רבות (למשל רשלנות בטיפול בפצע). הרשלנות עשויה להיות גם מהיבט זיהוי מאוחר של המצב או מהיבטים שונים של הטיפול בזיהום.

השורה התחתונה היא שכל מקרה לגופו ולכן חיוני להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית. מה גם שהגשת תביעות רשלנות רפואית איננה דבר של מה בכך. זה הוא תהליך ממושך ולא פשוט ולכן חיוני להבין למה נכנסים. פגישה עם מומחה לתחום זה, תעזור להבין האם יש מקום להגיש תביעה, מה הסיכוי להצלחתה ומה גובה הפיצוי שעשויים לקבל.

סיבות עיקריות לזיהום נוזוקומיאלי

מקור ראשי להפצת זיהומים בבתי חולים, הוא עיגול פינות מבחינת תהליכי עבודה בכל הנוגע להיגיינה. עקב עומס וסיבות נוספות, רואים רחיצת ידיים של הצוות בהיקף לא מספיק, שימוש חוזר בציוד חד פעמי, סטטוסקופים שלא מנקים מספיק, חלקים במבנה שגם חשופים לזיהומים במיוחד וגם לא זוכים לניקוי טוב (כידיות דלתות שירותים) ועוד.

כל זאת, גורם להפצת גורמי הזיהומים ברחבי בית החולים ואל החולים. כמובן, מסבך את המצב השילוב של היקף הדברים שיש לנקות ועובדת היות מקורות הזיהום בלתי נראים לעין. אם מדובר בחולה שמצבו מאוד מידבק, רצוי כמובן לבודד אותו, אבל העומס בבתי החולים לפעמים פוגע ביכולת לעשות זאת. עומס זה בכלל, הוא גורם נוסף להפצת זיהומים. החולים עצמם, הם פעמים רבות בעלי עמידות נמוכה בפני זיהומים עקב מצבם הרפואי או גילם.

בנוסף, ה”פטנט” הרפואי הוותיק של שימוש באנטיביוטיקה הולך ומאבד אפקטיביות, מאחר שחיידקים משתכללים והופכים לעמידים יותר ויותר בפניו. למעשה, דווקא בבתי חולים נמצאים האורגניזמים המזהמים העמידים והמסוכנים ביותר.

תהליכי ההדבקה בזיהום

הדבקה בזיהום בבית חולים עשויה להתרחש במגוון דרכים. אחת הבולטות שבהם היא העברה במגע. זה יכול להיות מגע בין החולה לבין אנשי הצוות הרפואי, ציוד רפואי מסוגים שונים ואפילו מזון ושתייה שהוא מקבל. עוד מקור בולט להעברת זיהומים במגע, היא העברה באמצעות צינורות למיניהם שמוחדרים לגוף. לדוגמא: צינורות הזנה או הנשמה.

ישנה הדבקה גם דרך האוויר, כולל ישירות מחולים אחרים (הימצאות לידם בזמן שיעול למשל). נזכיר בהקשר זה, שפצעים פתוחים נפוצים בבתי חולים וגם מהווים ערוץ נוח להדבקות באופנים שונים. כמו כן, ככל שמשך האשפוז ארוך יותר, כך עולה כמובן הסיכון להדבקה.

שיעור באינסטלציה

לשם המחשת מורכבות העניין, ניתן לבחון את נושא הזיהומים שנגרמים סביב השימוש הרפואי בצינורות שונים (צנתר / קתטר בשמם המדעי). לעתים ההחדרה מתבצעת באמצעות פתח שיוצרים במיוחד לשם כך, בשונה מפתחים קיימים (כמו האף). יצירת פתח כזה, מחייבת כמובן זהירות מיוחדת לגבי זיהומים.

החדרת הצינורות לגוף עלולה להיעשות בצורה שגויה או להיתקל בסיבוכים, שיביאו לפציעה. החדרת הצינור גם מחייבת הקפדה יתרה על ניקיון הצינור עצמו, הציוד שמסייע להחדרתו וכמובן ידי הצוות שמבצע את הפעולה. צינורות מסוג זה מקובעים למקומם, באופן שבין השאר מונע פציעות וזיהומים. חשוב לבצע את הקיבוע היטב ולוודא לאורך זמן שהוא תקין.

בכלל, השימוש לאורך זמן בצינורות מחייב הקפדה על נוהלי תחזוקה וניקיון מסוימים. התפתחות זיהום הוא דבר שיש לבדוק באופן יזום וקבוע. עוד היבט, הוא היקף השימוש בצנרת מסוג זה – רצוי לצמצם זאת, אבל לא תמיד ניתן או שיש סיבות אחרות שדווקא מעודדות המשך שימוש. אלה לעתים קרובות מצבים מורכבים. לא עניינים של שחור ולבן.

חיידק לדוגמא

לשם ההמחשה, תכירו (או עדיף שלא) את ה-Acinetobacter. האצינטובקטר הוא חיידק נפוץ בטבע, כולל באדמה ובמים. עם זאת, יש גם סוגים מסוימים שלו, אשר בולטים בתחום גורמי הזיהום הנוזוקומיאלי. אצינטובקטר נוטה להדביק כמה סוגי מערכות בגוף – מערכת הדם, מערכת הנשימה ומערכת השתן.

הנסיבות העיקריות שבהן נדבקים בו בבתי חולים, הן במסגרת יחידות טיפול נמרץ או בשילוב של אשפוז ממושך עם מערכת הגנה חלשה של הגוף. חיידק זה ניתן לטיפול בסוגי אנטיביוטיקה מסוימים, אבל הוא הספיק כבר לפתח עמידות מול עשרים סוגים אחרים.