פגיעות קשות וקטלניות בתאונות עבודה

אחת השאלות הראשונות שעולות אצל מי שנפגע קשה בעבודה, ואצל בני משפחתו, היא פשוטה אך כואבת: כמה הפיצוי שמגיע לנו? לתשובה אין נוסחה אחת, משום שכל פגיעה בתאונת עבודה וכל אדם הם סיפור בפני עצמו. אדם צעיר עם משפחה תלויה נפגע כלכלית אחרת מאדם סמוך לגיל פרישה, ואותה פגיעה גופנית עשויה להוביל לפיצוי שונה לחלוטין.

עם זאת, אפשר להבין את סדרי הגודל לפי סוג הפגיעה ולפי מה שבתי המשפט נוהגים לפסוק במקרים דומים. גובה הפיצוי נקבע משילוב של אחוזי הנכות, גיל הנפגע, שכרו והיקף התלות שלו בעזרת הזולת. ככל שהנכות גבוהה יותר והנפגע צעיר יותר, כך הפיצוי גדל.

במאמר הזה נסקור את סוגי הפגיעות הקשות ואת טווחי הפיצוי האופייניים, נסביר מה קובע בפועל את גובה הסכום, מהם ראשי הנזק ומקורות הפיצוי, כיצד עובדים שני מסלולי התביעה זה לצד זה, וכמה זמן ההליך אורך. חשוב להדגיש כבר עכשיו: הסכומים שיוצגו הם טווחים מייצגים בלבד, וכל תיק נבחן לגופו על ידי עורך דין תאונות עבודה שמכיר את השטח.

כמה זה שווה? המונחים שקובעים את גובה הפיצוי

גובה הפיצוי בתאונת עבודה נבנה ממונחים מדויקים, וכל אחד מהם מזיז את הסכום למעלה או למטה. ריכזנו כאן את המילים המרכזיות, כדי שתדעו בדיוק על מה מדובר.

תאונת עבודה: אירוע פתאומי שגרם לפגיעה גופנית תוך כדי העבודה ועקב העבודה, כולל תאונה בדרך אל העבודה וממנה. זהו שער הכניסה לכל הזכויות מול הביטוח הלאומי.

דמי פגיעה: תשלום זמני שמשלם הביטוח הלאומי על תקופת אי-הכושר לעבוד, עד 91 ימים, בשיעור של 75% מהשכר הרגיל. זהו הפיצוי הראשוני על ההכנסה שאבדה בימים ובשבועות שאחרי התאונה.

טפסי התביעה (בל/200, בל/211, בל/250): הטפסים שבאמצעותם מגישים את התביעות לביטוח הלאומי, טופס תביעה לדמי פגיעה והכרה בפגיעה, טופס בקשה לקביעת דרגת נכות מעבודה, וטופס תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה. הגשה נכונה ובמועד היא קריטית.

אובדן כושר עבודה: מצב שבו הפגיעה שוללת מהנפגע, באופן מלא או חלקי, את היכולת להשתכר במקצועו או בכלל. זהו הבסיס לראש הנזק המרכזי בתביעה ולתביעות מול קרן הפנסיה ומול ביטוחים פרטיים.

נכות מעבודה וקצבת נכות: שיעור הנכות הצמיתה שנקבע לנפגע כתוצאה מהתאונה. נכות יציבה של 20% ומעלה מזכה בקצבת נכות מעבודה חודשית, ונכות של 9% עד 19% מזכה במענק חד-פעמי.

ועדה רפואית: הוועדה של הביטוח הלאומי שקובעת את אחוזי הנכות מהעבודה. יש ועדה בדרג ראשון, ואפשר לערער עליה בפני ועדה רפואית לעררים. הופעה מוכנה בפני הוועדה משפיעה ישירות על גובה הקצבה.

חבות מעבידים: ביטוח שרוכש המעסיק כנגד תביעות של עובדים שנפגעו עקב רשלנותו. בפועל, כשמגישים תביעת נזיקין נגד המעסיק, מי שמשלם את הפיצוי היא חברת הביטוח שלו במסגרת פוליסת חבות מעבידים.

קיזוז תגמולי מל“ל: הכלל שלפיו סכומים שקיבל הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי (מל”ל) מנוכים מסכום הפיצוי שנפסק בתביעת הנזיקין, כדי למנוע כפל פיצוי על אותו נזק. ניהול נכון של הקיזוז יכול לשנות משמעותית את הסכום שנשאר בידי הנפגע.

אשם תורם: טענה נפוצה של חברות הביטוח, שלפיה הנפגע עצמו תרם בהתנהגותו להתרחשות התאונה, ולכן יש להפחית אחוזים מהפיצוי. במקרים רבים הטענה נדחית, משום שהאחריות לבטיחות מוטלת בראש ובראשונה על המעסיק.

מה נחשבת פגיעה קשה בתאונת עבודה?

פגיעה חמורה היא כזו שמשאירה חותם קבוע, נכות צמיתה הפוגעת ביכולת לעבוד, להתנהל ולעיתים אף לתפקד באופן עצמאי. בניגוד לחבלה קלה שחולפת בתוך שבועות, כאן מדובר בשינוי שמלווה את הנפגע ואת משפחתו לכל החיים. הפסיקה והביטוח הלאומי מתרגמים את חומרת הפגיעה לאחוזי נכות, ואלה הבסיס לחישוב הן של קצבת הנכות מעבודה והן של הפיצוי בתביעת הנזיקין. חשוב לדעת שגם פגיעה שנראית בתחילה כברת-החלמה עלולה להתגלות בהמשך כקשה ומתמשכת, ולכן אין למהר ולהמעיט בערכה לפני שהתמונה הרפואית מתבהרת במלואה.

סוגי הפגיעות וטווחי הפיצוי

פגיעה במוח ובראש (Traumatic Brain Injury): מהפגיעות הקשות ביותר, ולא פעם גם מהמורכבות להוכחה. כשנותרת נכות נוירולוגית גבוהה, ירידה קוגניטיבית, שינויים בהתנהגות ותלות בזולת, נדרש סיוע צמוד ולעיתים השגחה מתמדת. הפיצוי הכולל מגיע פעמים רבות למיליוני שקלים, ובמקרים החמורים שבהם הנפגע מאבד עצמאות מלאה אף למספר מיליונים.

פגיעה בחוט השדרה ושיתוק: מבין הסכומים הגבוהים שנפסקים. שיתוק גפיים תחתונות פרפלגיה (Paraplegia) או של ארבע הגפיים טטרפלגיה או קוואדרופלגיה (Tetraplegia) מחייב סיוע סיעודי לכל החיים, כיסא גלגלים, התאמות דיור ורכב ואביזרים רפואיים יקרים המתחלפים מעת לעת. בשל עלויות הסיעוד הגבוהות לאורך עשרות שנים, הפיצוי עשוי לנוע סביב מספר מיליוני שקלים ואף למעלה מכך.

קטיעת גפה ופגיעות אורתופדיות קשות: ריסוק אגן, שברים מורכבים שלא אוחו כראוי או קטיעת יד או רגל מובילים לנכות תפקודית ניכרת, לעיתים בליווי כאב כרוני וצורך בתותבות. הפיצוי נע, בהתאם לחומרה, למקצוע ולגיל, ממאות אלפי שקלים ועד מעבר למיליון, ובמקרים שבהם נמנעת חזרה לעבודה אף יותר.

כוויות נרחבות ופגיעות חוש: כוויות עמוקות הדורשות ניתוחים חוזרים ומותירות צלקות ופגיעה נפשית, וכן פגיעות בראייה או בשמיעה, מתורגמות אף הן לפיצוי משמעותי, לעיתים במיליונים, בהתאם להיקף הנזק התפקודי והאסתטי.

פגיעה נפשית פוסט–טראומטית (PTSD): לא כל פגיעה קשה היא פיזית. עובדים שחוו אירוע מסכן חיים, או שנותרו עם מוגבלות, סובלים לא אחת מהפרעת דחק פוסט-טראומטית, דיכאון וחרדה הפוגעים בכושר העבודה. גם נכות נפשית מוכרת מזכה בפיצוי, ובשילוב עם פגיעה גופנית היא עשויה להגדיל אותו במידה ניכרת.

פגיעות מרובות–מערכתיות: לא פעם תאונה קשה פוגעת בכמה אזורים בו-זמנית, ראש, אגן, חזה ועמוד שדרה יחד. נכויות מצטברות ממערכות שונות מעלות את שיעור הנכות הכולל ואת היקף הסיוע הנדרש, ולכן גם הפיצוי במקרים כאלה נוטה להיות מהגבוהים.

מקרי מוות: כאשר העובד נספה, רשאים התלויים בו לתבוע פיצוי על אובדן התמיכה הכלכלית ועל אובדן השירותים שסיפק לבני משפחתו. גובה הפיצוי תלוי במספר התלויים, בגילם ובהכנסת הנפטר, ועשוי להגיע אף הוא לסכומים גבוהים, לצד פיצוי על קיצור תוחלת החיים ועל אובדן השירותים שהנפטר היה מעניק למשפחתו לאורך השנים.

מה קובע את גובה הפיצוי?

שלושה משתנים מרכזיים מכתיבים את הסכום.

1. 1. שיעור הנכות הצמיתה שנקבע על ידי המומחים הרפואיים.
2. 2. גילו של הנפגע, שכן ככל שהוא צעיר יותר ההפסד העתידי גדול יותר ומשתרע על שנים רבות.
3. 3. השכר שהשתכר או שהיה צפוי להשתכר. לצד אלה נשקלים היקף הצורך בעזרת הזולת, ההוצאות הרפואיות והשיקומיות, ההתאמות הנדרשות ומידת הפגיעה באיכות החיים. חשוב להבין שאותה נכות רפואית באחוזים יכולה להניב פיצוי שונה לחלוטין בין נפגעים, הכל לפי ההשפעה התפקודית בפועל על חייו של אותו אדם.

בערוץ הביטוח הלאומי החישוב מובנה יותר: קצבת נכות מעבודה משולמת למי שנקבעה לו נכות יציבה של 20% ומעלה, לפי 75% מהשכר הממוצע ברבע השנה שלפני התאונה כפול אחוז הנכות. נכות של 9% עד 19% מזכה במענק חד-פעמי. אלה סכומים חשובים, אך הם לרוב אינם מכסים את מלוא הנזק, ולכן נדרשת לצידם תביעת הנזיקין. לרוב לנפגעים קשים גם מגיעה קצבה מיוחדת וגם קצבת ניידות.

נכות רפואית מול נכות תפקודית: ההבחנה שמזיזה את הסכום

רבים חושבים שאחוז הנכות שנקבע בוועדה הרפואית הוא סוף פסוק, אבל בתביעת הנזיקין ההבחנה החשובה באמת היא בין נכות רפואית לנכות תפקודית. הנכות הרפואית מבטאת את הפגם האנטומי או התפקודי לפי ספר הליקויים, ואילו הנכות התפקודית מבטאת את מידת הפגיעה ביכולת של הנפגע הספציפי להשתכר בעבודתו ובעיסוקים שפתוחים בפניו.

הפער בין השתיים יכול להיות דרמטי. פגיעה שנקבעה לה נכות רפואית של 20 אחוז עשויה להתבטא בנכות תפקודית גבוהה בהרבה אצל עובד כפיים שהפרנסה שלו נשענת על הגוף, בעוד אותה נכות אצל עובד משרד עשויה לפגוע פחות בכושר ההשתכרות. בית המשפט בוחן את הגיל, המקצוע, ההשכלה וההיסטוריה התעסוקתית, וקובע את הנכות התפקודית שלפיה מחושב אובדן ההשתכרות. כאן בדיוק עורך דין לנזקי גוף קשים מנוסה יודע לבסס נכות תפקודית גבוהה מהנכות הרפואית היבשה, ובכך להגדיל את הפיצוי.

שני מסלולי הפיצוי: ביטוח לאומי מול תביעת נזיקין

הטעות הנפוצה ביותר של נפגעי עבודה היא לחשוב שהפיצוי מגיע ממקום אחד. בפועל פועלים שני מסלולים שונים לחלוטין באופיים, וההבנה של ההבדל ביניהם היא שקובעת אם תקבלו פיצוי חלקי או מלא.

המסלול הראשון הוא מסלול הביטוח הלאומי. יתרונו הגדול הוא שאינו דורש הוכחת אשמה של איש. די בכך שהאירוע הוכר כתאונת עבודה, וכבר קמה הזכאות לדמי פגיעה, לקצבת נכות מעבודה ולסלים נוספים כמו שיקום מקצועי. החיסרון הוא שהסכומים מוגבלים ומחושבים לפי נוסחה קשיחה, ולרוב אינם משקפים את מלוא הנזק הכלכלי והנפשי. זהו הצעד הראשון, אך כמעט אף פעם לא הצעד המספיק.

המסלול השני הוא תביעת הנזיקין. כאן תובעים את המעסיק, או כל גורם אחר שהתרשל וגרם לפגיעה, באמצעות חברת הביטוח שמבטחת אותם בפוליסת חבות מעבידים. במסלול זה נדרש להוכיח שהיתה רשלנות, אך דווקא בו נפסקים הסכומים הגבוהים, משום שהוא מפצה על מלוא ראשי הנזק, כולל הפסדי השתכרות עתידיים מלאים, עזרת צד שלישי לכל החיים, כאב וסבל ועוד.

שני המסלולים אינם מוציאים זה את זה, אך הם גם אינם מצטברים במלואם. הסכומים שהתקבלו מהביטוח הלאומי מנוכים (מקוזזים) בסופו של דבר מתביעת הנזיקין, כדי למנוע כפל פיצוי על אותו ראש נזק. ניהול נכון של הקיזוז, שבו כל תגמול משויך לראש הנזק המתאים, יכול להותיר בידי הנפגע סכומים גבוהים בהרבה. זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שכדאי שעורך דין תאונות עבודה ינהל את שני המסלולים במקביל וכמכלול אחד, ולא כשתי תביעות נפרדות שאינן מדברות זו עם זו.

ראשי הנזק שמרכיבים את הסכום

הפיצוי אינו סכום אחד גלובלי אלא סך של ראשי נזק נפרדים. המרכזי שבהם הוא אובדן ההשתכרות בעבר ובעתיד. לצידו מחושבים ההוצאות הרפואיות, עזרת צד שלישי, הוצאות ניידות והתאמות דיור ורכב, פגיעה בפנסיה ובזכויות הסוציאליות, והכאב והסבל. עיקרון העל הוא השבת המצב לקדמותו, ולכן יש לכלול גם את הצרכים העתידיים, כמו סיעוד לאורך שנים וטיפולים מתמשכים, ולא להסתפק בהוצאות שכבר הוצאו.

אובדן השתכרות בעבר ובעתיד: זהו הראש הגדול ביותר ברוב התיקים הקשים. הוא מחושב לפי השכר הריאלי של הנפגע ולפי פוטנציאל ההשתכרות שלו עד גיל הפרישה. אצל נפגע צעיר בתחילת הקריירה מדובר בעשרות שנות עבודה שאבדו, ולכן הסכום מטפס. גם קידום מקצועי סביר שנמנע עקב הפגיעה נלקח בחשבון.

עזרת צד שלישי: פיצוי על הצורך בעזרה בפעולות היום-יום, בין אם באמצעות מטפל בשכר ובין אם באמצעות בן משפחה שנאלץ להקדיש זמן ומאמץ. בפגיעות הקשות ביותר, שבהן נדרש סיוע סיעודי מסביב לשעון, זהו ראש נזק עצום שנפרש על פני עשרות שנים.

הוצאות רפואיות, שיקום ואביזרים: ניתוחים, טיפולים, תרופות, פיזיותרפיה, תותבות, כיסא גלגלים ואביזרי עזר שמתחלפים מעת לעת, כל אלה מצטברים לסכומים ניכרים לאורך זמן.

התאמות דיור ורכב: נפגע שאיבד ניידות עשוי להזדקק לדירה נגישה, למעלית או להנמכת ריהוט, ולרכב מותאם. אלה הוצאות חד-פעמיות גדולות שחוזרות עם הזמן.

פגיעה בפנסיה ובזכויות סוציאליות: מי שהפסיק לעבוד מפסיד גם את ההפרשות לפנסיה ולפיצויים, וראש נזק זה מפצה על אובדן זכויות העתיד.

כאב וסבל: פיצוי על הסבל הפיזי והנפשי, על הפגיעה באיכות החיים ועל אובדן הנאות החיים. בפגיעות קשות ומתמשכות זהו רכיב משמעותי בפני עצמו.

כך נבנה הסכום בפועל: דוגמה להמחשה

כדי להמחיש כיצד ראשי הנזק מצטברים לסכום כולל, נציג דוגמה עקרונית בלבד, שאינה מבוססת על תיק מסוים. נניח עובד בשנות הארבעים לחייו, מפרנס יחיד, שנפגע קשה ונותרה לו נכות תפקודית משמעותית שמונעת ממנו לחזור לעבודתו הפיזית. ראש הנזק הגדול הוא אובדן ההשתכרות לעתיד, המחושב על פני כל שנות העבודה שנותרו עד גיל הפרישה, לפי הפער בין מה שהשתכר לבין מה שיוכל להשתכר בעבודה חלופית, אם בכלל.

לצד זה נכללים אובדן ההשתכרות שכבר נגרם מיום התאונה, עזרת צד שלישי לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות ושיקום, ניידות והתאמות, פגיעה בזכויות הפנסיה, וכאב וסבל. מהסכום הכולל מנוכים תגמולי הביטוח הלאומי ששולמו וישולמו בגין אותה פגיעה. התוצאה, בפגיעות קשות, נעה ממאות אלפי שקלים ועד מיליונים, והיא נגזרת ישירות מהגיל, מהשכר, מהנכות התפקודית ומהיקף הסיוע הנדרש. שני נפגעים עם אותו אחוז נכות רפואית עשויים לקבל סכומים שונים לחלוטין, בדיוק בגלל המשתנים האלה.

ממי מקבלים את הפיצוי? מקורות פיצוי שרבים שוכחים

לנפגע עבודה כמה מקורות אפשריים שכדאי למפות יחד. ראשית, המוסד לביטוח לאומי, המשלם תגמולים גם בלי הוכחת אשמה. שנית, תביעת נזיקין נגד המעסיק או נגד הגורם הרשלן, שבה נפסקים הסכומים הגבוהים. לצידם, תביעות לקרן הפנסיה בגין אובדן כושר עבודה ומימוש פוליסות ביטוח פרטיות. שילוב נכון בין המקורות הוא שממקסם את הפיצוי הכולל.

שני המקורות האחרונים הם בדיוק אלה שנפגעים רבים מפספסים. קרן הפנסיה של מרבית העובדים כוללת כיסוי לנכות ולאובדן כושר עבודה, ומי שנקבעה לו נכות עשוי להיות זכאי לפנסיית נכות חודשית מהקרן, בנפרד ובנוסף לקצבת הביטוח הלאומי. חשוב לבדוק את תנאי הקרן ולהגיש את התביעה במועד. פוליסות ביטוח פרטיות, כמו ביטוח תאונות אישיות, ביטוח אובדן כושר עבודה או כיסויים במסגרת ביטוחי חיים ומשכנתה, עשויות לזכות בתשלום נוסף שאינו מקוזז מהנזיקין. פעמים רבות הנפגע כלל אינו מודע לכך שיש לו כיסוי כזה, למשל דרך כרטיס אשראי או דרך מקום העבודה, ולכן שווה לבדוק כל פוליסה.

כמה זמן ההליך אורך ומתי התיישנות

תביעה בגין פגיעה קשה נמשכת לרוב שנים, בין היתר משום שצריך להמתין להתייצבות המצב הרפואי לפני שקובעים נכות צמיתה. דווקא ההמתנה הזו חשובה: פיצוי שנקבע מוקדם מדי, בטרם התבררה התמונה המלאה, עלול להחמיץ נזקים שיתגלו רק בהמשך. במקביל פועל שעון ההתיישנות: תביעת הנזיקין מתיישנת בתוך שבע שנים מיום התאונה, ואילו המועד מול הביטוח הלאומי הוא 12 חודשים בלבד. כאשר המועד לתביעה על בסיס פוליסת ביטוח הוא שלוש שנים. לכן כדאי לפנות לייעוץ מוקדם, לשמר את הזכויות ולבנות תיק חזק בזמן.

מקדמות ותשלומי ביניים: כסף עוד לפני סוף התיק

הליך התביעה עשוי להימשך שנים, אבל הצרכים של הנפגע ומשפחתו דוחקים כאן ועכשיו. לכן חשוב לדעת שאין הכרח להמתין עד סוף הדרך כדי לראות כסף. במקביל לדמי הפגיעה שמשלם הביטוח הלאומי כבר בתקופת אי הכושר, ניתן לפעול לקבלת מקדמות ותשלומי ביניים במסגרת תביעת הנזיקין, בהסכמת חברת הביטוח או בהחלטת בית המשפט, בעיקר כשהאחריות ברורה והצרכים דחופים. ניהול נכון של השלב הזה מאפשר לנפגע להתקיים בכבוד ולממן טיפולים בזמן אמת, בלי להישבר כלכלית עד למתן פסק הדין.

נקודה חשובה נוספת נוגעת למיסוי. הפיצוי שמקבל נפגע גוף בגין נזקי הגוף שלו פטור ממס הכנסה, כך שהסכום שנפסק הוא הסכום שנשאר בידי הנפגע, בלי שהמדינה תיטול ממנו נתח. גם על סכומי הפיצוי מתווספים הפרשי הצמדה וריבית מהמועד הרלוונטי ועד לתשלום בפועל, כדי לשמור על ערכם. הבנה של שני העקרונות האלה חשובה לתיאום ציפיות מדויק לגבי הסכום הסופי שיגיע לחשבון הבנק.

סוגיות נוספות שמשפיעות על גובה הפיצוי

כמה סוגיות חוזרות בתיקים של נפגעים קשים ומשפיעות ישירות על הסכום. אשם תורם: לעיתים נטען שהנפגע תרם להתרחשות התאונה, וטענה זו עשויה להפחית אחוזים מהפיצוי, אך פעמים רבות היא נדחית כשמתברר שהאחריות לבטיחות מוטלת על המעסיק. תוחלת חיים ושנים אבודות: כשהפגיעה פוגעת בתוחלת החיים, מחושב פיצוי גם על השנים שאבדו. נכות תפקודית מול נכות רפואית: בית המשפט בוחן לא רק את האחוז הרפואי אלא את ההשפעה האמיתית על כושר העבודה, ולעיתים הנכות התפקודית גבוהה מהרפואית. כל אלה ממחישים מדוע ליווי מקצועי קריטי לקביעת הפיצוי הנכון.

טעויות נפוצות שעולות לנפגעים ביוקר

לצד מה שחשוב לעשות, יש כמה מהלכים שגויים שחוזרים שוב ושוב ומקטינים את הפיצוי או חוסמים אותו לגמרי. הכרה בהם מראש שווה לא פעם עשרות ומאות אלפי שקלים.

הסכמה לפשרה מוקדמת מדי. חברות הביטוח יודעות שנפגע שנמצא במצוקה כלכלית מיד אחרי התאונה עלול להסכים לסכום נמוך. פשרה שנחתמת לפני שהמצב הרפואי התייצב ולפני שנקבעה נכות צמיתה כמעט תמיד מפספסת נזקים עתידיים, ואי אפשר לפתוח אותה מחדש.

הסתמכות על מסלול אחד בלבד. נפגע שמסתפק בקצבת הביטוח הלאומי ואינו מגיש תביעת נזיקין, או להפך, מוותר על חלק ניכר מהפיצוי המגיע לו.

תיעוד חסר. אי-שמירת קבלות, אי-תיעוד של שעות העזרה מבני המשפחה או של אובדן ההכנסה, מקשים להוכיח ראשי נזק שלמים, גם כשהם קיימים.

דיווח מאוחר או חתימה על ויתור. דיווח מאוחר על התאונה מעורר טענות מצד חברות הביטוח, וחתימה על מסמך ויתור מול המעסיק או המבטח, בלי ייעוץ, עלולה לחסום פיצוי עתידי.

התעלמות מהיבט הנפשי. נפגעים רבים מתביישים לדווח על חרדה, דיכאון או פוסט-טראומה, ובכך מוותרים על ראש נזק מוכר ומשמעותי.

טיפים מעשיים להבטחת הפיצוי המלא

1. 1. התעקשו על חוות דעת רפואית מקיפה שמכסה את כל מערכות הגוף שנפגעו, ולא רק את הפגיעה הבולטת.
2. 2. תעדו את ההשפעה היומיומית של הפגיעה, כמה שעות עזרה אתם צריכים ובאילו פעולות, כי זה בסיס לראש הנזק של עזרת הזולת.
3. 3. שמרו כל קבלה על טיפול, אביזר ונסיעה, גם הקטנות, הן מצטברות לסכום משמעותי.
4. 4. אל תסכימו לפשרה לפני שהמצב הרפואי התייצב ונקבעה נכות צמיתה.
5. 5. בדקו את כל מקורות הפיצוי, כולל קרן הפנסיה והביטוחים הפרטיים, שרבים שוכחים מהם.
6. 6. הגיעו מוכנים לוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, עם כל המסמכים, ואל תמעיטו בתיאור הקשיים היומיומיים, שכן קביעת הוועדה משפיעה ישירות על הקצבה ועל הקיזוז בהמשך.

שאלות ותשובות נפוצות

כמה פיצוי מקבלים על נכות קשה בתאונת עבודה?

בפגיעות קשות הפיצוי הכולל נע ממאות אלפי שקלים ועד מיליונים, בהתאם לאחוז הנכות, לגיל ולשכר. פגיעות מוח ושיתוק הן מהגבוהות בשל הצורך בסיעוד לכל החיים.

איך מחושבת קצבת הנכות מעבודה?

הקצבה משולמת למי שנקבעה לו נכות של 20% ומעלה, ומחושבת לפי 75% מהשכר הממוצע ברבע השנה שלפני התאונה, כפול אחוז הנכות. נכות 100% מזכה בקצבה החודשית המלאה.

האם נכות נפשית מזכה בפיצוי?

כן. הפרעת דחק פוסט-טראומטית, דיכאון וחרדה שנגרמו עקב התאונה מוכרים כנכות ומזכים בפיצוי, במיוחד כשהם פוגעים בכושר העבודה, ובשילוב עם פגיעה גופנית.

למה חשוב לחכות עם הפשרה?

כי רק לאחר שהמצב הרפואי מתייצב אפשר לקבוע נכות צמיתה ולהעריך את מלוא הנזק. פשרה מוקדמת מדי עלולה להחמיץ נזקים והוצאות שיתגלו רק בהמשך.

האם אותה נכות מזכה תמיד באותו פיצוי?

לא. אותו אחוז נכות רפואי יכול להוביל לפיצוי שונה לחלוטין, לפי הגיל, השכר וההשפעה התפקודית בפועל על חיי הנפגע ועל יכולתו להתפרנס.

מה זה קיזוז תגמולי הביטוח הלאומי, ולמה זה חשוב?

זהו הכלל שלפיו הסכומים שקיבל הנפגע מהביטוח הלאומי מנוכים מסכום הנזיקין, כדי למנוע כפל פיצוי. ניהול נכון של הקיזוז, שבו כל תגמול משויך לראש הנזק המתאים, יכול להשאיר בידי הנפגע סכום גבוה יותר.

מה תובעים כאשר עובד נפטר מתאונת עבודה?

התלויים בנפטר תובעים פיצוי על אובדן התמיכה הכלכלית ועל אובדן השירותים שסיפק, לצד פיצוי בגין קיצור תוחלת החיים. הסכום תלוי במספר התלויים ובהכנסת הנפטר.

האם כדאי להיעזר בעורך דין לקביעת הפיצוי?

בפגיעות קשות, שבהן הסכומים גבוהים ומעורבים מומחים וחברות ביטוח, ליווי משפטי הוא שמבטיח שכל ראשי הנזק ייתבעו ושהפיצוי ישקף את מלוא הנזק ולא יישאר חלקי.

סיכום

מאחורי כל סכום עומד אדם שחייו השתנו. טווחי הפיצוי שהוצגו כאן נותנים מושג על סדרי הגודל, אך הפיצוי האמיתי נקבע תמיד לפי הנסיבות הקונקרטיות של המקרה.

שלושת המשתנים המכריעים הם אחוז הנכות, הגיל והשכר, ולצידם היקף התלות בעזרת הזולת. צירוף הנתונים הוא שהופך נכות רפואית לסכום כספי ממשי.

עם תיעוד מסודר, חוות דעת של מומחים וליווי משפטי נכון, אפשר להבטיח שכל ראשי הנזק ייתבעו ושהפיצוי יהיה מלא והוגן.

על המשרד: עורך דין תאונות עבודה ותאונות דרכים שמכיר את המערכת מבפנים

עו”ד ונוטריון בנו גליקמן מתמחה בנזקי גוף, ובכלל זה תאונות עבודה, תאונות דרכים, רשלנות רפואית ופציעות גוף למיניהן, עם ניסיון מקצועי של למעלה מ-20 שנה (מאז אפריל 2006). כעורך דין תאונות עבודה שייצג בעבר את חברות הביטוח הגדולות, הוא מכיר מבפנים את האסטרטגיות שלהן ויודע לצפות את מהלכיהן מראש. אלפי התיקים שניהל מול בתי המשפט ומול הביטוח הלאומי מאפשרים למשרד לפעול כ-ONE STOP SHOP עבור הנפגע ומשפחתו, ולחתור לפיצוי המקסימלי המגיע להם.

נפגעתם בתאונת עבודה, אתם או בן משפחה? אל תתמודדו לבד מול חברות הביטוח והביורוקרטיה. הניסיון שלנו הוא הכוח שלכם. צרו קשר עוד היום לייעוץ.

 

לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי

נלחמים בשבילך מול הביטוח הלאומי ומול חברות הביטוח.