תבינו, לא המקצוע שלכם יקבע, אלא כמה שעות במהלך יום עבודה הייתם בחוץ חשופים לשמש – זה מה שצריך להוכיח!
אדם שעבד עשרות שנים בחוץ, ברפת, במוסך, על גג באתר בנייה או בעמדת אבטחה, אינו זוכר יום מסוים שבו נפגע. הוא זוכר קיץ אחרי קיץ. ואז, אחרי עשרים או שלושים שנה, מתגלה נגע בעור שמתברר כסרטן, והשאלה שנשאלת אינה אם קרתה תאונה, אלא כמה שעות ביום, כמה שנים הייתם חשופים לשמש במהלך העבודה.
אז האם סרטן עור מוכר בכלל כפגיעה בעבודה? למה אותו אדם הוכר בגידול אחד ונדחה באחר? וכמה שעות בשמש צריך להוכיח כדי שהתביעה תתקבל?
זו נקודת המוצא שחשוב להבין: סרטן העור אינו מופיע ברשימת מחלות המקצוע הסגורה שבתקנות. לכן הדרך היחידה להכיר בו היא המסלול שנקרא מיקרוטראומה, כלומר מנות קרינה זעירות שחוזרות שוב ושוב, כל אחת בלתי הפיכה בפני עצמה, עד שהן מצטברות לגידול. המדריך הזה בנוי על עשרות הכרעות בתיקים אמיתיים, מחבר קיבוץ ברפת ועד מאבטח בשדה תעופה, ומראה מי הוכר, מי נדחה, ומה בדיוק הפריד ביניהם, כדי שאתם תצליחו בתביעה שלכם.
משרדנו מלווה נפגעי סרטן העור בעבודה מול הביטוח הלאומי ובבית הדין לעבודה – אנחנו לשרותכם.
שלושה סוגים של סרטן עור, ושלוש תוצאות שונות
לפני הכול צריך לדעת שהרפואה מבחינה בין סוגי הגידולים, והמשפט הולך אחריה.
סרטן תאי הקשקש הוא זה שהקשר שלו לחשיפה מצטברת לשמש מוכח ומקובל ביותר.
סרטן תאי הבסיס הוא השכיח ביותר, בדרך כלל איטי ומקומי, והקשר שלו לשמש מוכר אך פחות חד משמעי מסרטן תאי הקשקש.
מלנומה ממאירה היא הסוג המסוכן ביותר, וכאן ההבחנה קריטית: הספרות הרפואית מבדילה בין מלנומה באזור הראש והצוואר, שקשורה לחשיפה מתמשכת ולכן לחשיפה בעבודה, לבין מלנומה בשאר הגוף, שקשורה דווקא לחשיפה לסירוגין בשעות הפנאי – ההבחנה הזאת הכריעה יותר מתיק אחד.
ויש גם נגעים טרום סרטניים שנגרמים מחשיפה מצטברת, ולעיתים מהווים תחנה בדרך לגידול.
כדי להבין כמה זה מעשי, הנה דוגמא אחת: חבר קיבוץ עבד בפרדס ובגידול חרובים משנות החמישים, ניהל את הגינון הציבורי במשך עשרים שנה בשטחים פתוחים, ואחר כך עבד עוד עשרים ושלוש שנה ברפת, כשמחצית מזמנו מחוץ לסככה. הוא היה לבוש תמיד מכנסיים ארוכים, חולצה עם שרוול ארוך וכובע. המומחה פסק לכל מחלה אחרת: את המלנומה שלל, מפני שהיא לא הופיעה באזור הראש והצוואר, את הנגעים הטרום סרטניים קשר במלואם לעבודה, ובסרטן תאי הבסיס העריך שהחשיפה בעבודה אחראית למחצית מהסיכון. אותו אדם, אותה שמש, ושלוש תוצאות שונות בהליך משפטי אחד. (ב״ל 14871-04-12)
שני שלבים, לא אחד
בכל התיקים חוזר אותו מבנה. קודם נשאלת שאלה עובדתית בלבד: כמה שעות ביום עבדתם בחוץ, כמה ימים בשנה, כמה שנים, ובאיזה לבוש או מיגון. רק אם התשובה מספקת ימונה מומחה רפואי שיכריע אם קיים קשר סיבתי ומה מידת ההשפעה של העבודה לעומת גורמים אחרים, כמו גנטיקה, כוויות שמש בילדות וחשיפה בשעות הפנאי.
אלה שתי הכרעות נפרדות, בשני מועדים, ולעיתים בהפרש של שנתיים. ונכון להיום הסיכוי בשלב הרפואי אינו ברור מראש: תיק שעבר את השלב העובדתי בהצלחה עדיין יכול להידחות אחר כך, בדיוק כפי שקרה למלנומה באותו תיק של חבר הקיבוץ, אף שהגידולים האחרים שלו הוכרו. מה שבידיים שלכם הוא לתעד ולהוכיח את העובדות בדייקנות ולדאוג שהתלונות הרפואיות יירשמו מוקדם וברצף בתיק הרפואי שלכם.
עובד שטח מול עובד ששטחו לא הוכח
זו השוואה שמסבירה את התחום כולו, מפני שבשני המקרים מדובר באותו נזק ובאותה עילה.
מה שהוכר: עובד תברואה עירונית פינה מכלי אשפה בשעות הבוקר המוקדמות, שבע עד ארבע שעות מדי יום, לאורך עשרות שנים. השעות הקבועות אפשרו למומחה לחשב את מינון הקרינה המצטבר שקיבל, באמצעות מדד עוצמת הקרינה האולטרה סגולה, והתביעה התקבלה במלואה. (ב״ל 9752-07-22)
מה שנדחה: מנהל תמיכת לקוחות במפעל תעשייה גדול טען שהלך בין מבני המפעל שלוש עד ארבע שעות ביום במשך עשרים וארבע שנים. בית הדין העדיף את גרסת נציג המעסיק, שתיאר עבודה משרדית ברובה, וכתב במפורש שאין מדובר בעובד שטח אלא בעובד שרוב עבודתו נעשית במשרד. התביעה נדחתה כבר בשלב העובדתי, בלי מינוי מומחה כלל. (ב״ל 59583-06-23)
ואותו הבדל חוזר גם בתוך אותו ענף. מהנדס אלקטרוניקה שטען לחשיפה בבדיקות שטח נדחה, מפני שעדותו לא הייתה עקבית, העד היחיד מטעמו התייחס רק לחלק מהתקופה, וחלפו כשלושים שנה מהופעת הליקוי ועד הגשת התביעה. (ב״ל 39236-09-22) לעומתו, טכנאי שעבד ארבעים שנה בהתקנות חיצוניות הביא תיאור מדויק ורציף של כל השנים בכל תנאי מזג האוויר, ותביעתו התקבלה. (ב״ל 52293-08-20)
המסקנה חוזרת בכל תיק: לא תיאור המקצוע קובע אלא מה הצלחתם להוכיח בבית הדין.
הלבוש, המיגון, ומה שמתחת לבגד
כאן מסתתרת נקודה שמפתיעה רבים. בעל מוסך קיבל תוצאה מעורבת: המומחה קבע קשר סיבתי לנגעים באזורי הגוף שהיו חשופים לשמש בעבודתו, הקרקפת, הצוואר והלחי, אך לא לנגעים שהתגלו מתחת לבגדים, מפני שלא היה מידע על טיב הביגוד. התביעה התקבלה בחלקה בלבד. (ב״ל 22706-07-23)
ולפעמים הלבוש פועל לשני הכיוונים. אצל חבר הקיבוץ השרוולים הארוכים לא מנעו הכרה, מפני שהם נשקלו כחלק מתמונה מלאה שכללה מחצית מהזמן מחוץ לסככה. אצל פועל בקידוחי נפט, לעומת זאת, השרוולים הארוכים וכובע המתכת דווקא תמכו בדחייה, מפני שהנגעים התגלו באזורי גוף שלא היו חשופים כלל.
ויש גם מקרה שמראה שהמנגנון אינו תמיד קרינה. טכנאי שעבד כארבעים שנה בהתקנות חיצוניות נעל תמיד נעלי עבודה סגורות ומחוזקות. שני מומחים שללו קשר בין המלנומה שהתגלתה בעקבו לבין קרינת שמש, אבל המומחה השני קבע שמדובר בפגיעה מצטברת ממקור מכני, שפשוף חוזר בעקב מתוך הנעל, והתביעה התקבלה על הבסיס הזה. (ב״ל 52293-08-20)
עוד עובדים, ומה אפשר ללמוד מהם
גננת שעבדה שנים בשטחים פתוחים גילתה שהמסגרת המשפטית אינה מבדילה בינה לבין גבר שעבד באותם תנאים: תביעתה התקבלה במלואה אחרי שהוכח קשר סיבתי לשני סוגי סרטן עור. (ב״ל 32306-06-20)
מדריך טיולים שטען שהיה חשוף לשמש כל שעות היום גילה שטענה כללית אינה מספיקה. הוא לא פירט כמה פעמים בשנה הדריך באזורים קרים לעומת אזורים חמים, ונכתב שהיה עליו להתכבד ולפרט את מספר השעות בממוצע שבהן היה חשוף. התביעה נדחתה. (ב״ל 12140-04-18)
מאבטח בשדה תעופה נדחה כבר בשלב העובדתי, מפני שעדותו ועדויות עדיו סתרו זו את זו בשאלת חלוקת הזמן בין עמדת שמירה פתוחה לבין מקום מקורה, ולכך נוסף שיהוי של כעשרים שנה מגילוי המחלה ועד הגשת התביעה. (ב״ל 6086-02-24)
ומנגד, חקלאי שעבד בחממות, בענפי נוי ובשתי רפתות במשך יותר משלושים שנה הציג פירוט של שעות יומיות ותקופות עבודה מדויקות, ועבר את השלב העובדתי. (ב״ל 34957-01-24) כך גם יערן שיצא לשטח כשש שעות ביום לאורך שלושים ושבע שנים בתפקידים שונים. (ב״ל 35932-06-24) בשני המקרים התיק עדיין ממתין לשלב הרפואי, ושניהם מראים שגם עיסוקים ברור שהם בשטח פתוח עוברים את אותה בחינה קפדנית של מספרים. מי שעובד בחקלאות ונפגע גם מסיכונים אחרים בשדה ימצא תמונה רחבה יותר בעמוד שלנו על פגיעות בטרקטור ובציוד חקלאי.
מה עליכם להוכיח ואיך
בביטוח הלאומי: מספרים, לא תחושות
תעדו שעות ממוצעות, לא כל היום: ההצלחה של עובד התברואה נבנתה על שעות בוקר קבועות שאפשרו חישוב מדויק, ואילו הטענה הכללית של מדריך הטיולים נדחתה בדיוק מפני שאי אפשר היה לכמת אותה.
פרטו את הלבוש והמיגון, ואל תסתירו אותם: הם נשקלים בשני הכיוונים, ומה שקובע הוא ההתאמה בין האזור שהיה חשוף לבין האזור שבו התגלה הנגע.
אל תחכו יותר מדי זמן: שיהוי של עשרות שנים בין הופעת הליקוי לבין הגשת התביעה נשקל לחובת התובעים ביותר מתיק אחד, גם כשלא הוכח נזק ראייתי ממשי. חשוב לדעת שבמחלת מקצוע ובמיקרוטראומה אין מועד קבוע להגשה, וכשהמחלה מתגלה אפשר להגיש, גם בגיל פנסיה, אבל ככל שחולף זמן רב יותר כך גדל הסיכון שבית הדין ייתן לכך משקל.
הביאו עד ואפילו עדים שראה אתכם עובדים לאורך זמן: עדויות סותרות בין התובע לבין עדיו הפילו תביעה כבר בשלב הראשון, ולכן עדיף קולגה או מנהל עבודה על פני בן משפחה.
אם כבר הוכר נגע אחד, בקשו לבחון את כולם יחד: בשני תיקים חויב הביטוח הלאומי לאחד הכרות נפרדות לדיון אחד בוועדה רפואית, כדי שלא תיבחן כל פגימה בנפרד. (ב״ל 59248-11-21 ו-ב״ל 44452-01-24)
בשבוע הראשון אחרי האבחנה
בקשו מהרופא המאבחן אישור בכתב על סוג הגידול המדויק ועל מיקומו בגוף: ההבדל בין מלנומה בראש ובצוואר לבין מלנומה בשאר הגוף שינה תוצאה יותר מפעם אחת.
כתבו יומן עבודה לפי שנים: איפה עבדתם, כמה שעות ביום היו בחוץ, ובאיזו עונה. עדיף הערכה זהירה ועקבית על פני מספר גדול שלא יעמוד בחקירה.
אתרו מי יכול להעיד שראה אתכם עובדים בחוץ: בין שזה קולגה, מנהל עבודה או לקוח קבוע לאורך שנים.
ומה לגבי תביעה נגד המעסיק?
כאן צריך לומר את הדברים כפי שהם. פסקי הדין בסרטן עור מחשיפה לשמש הם תביעות הכרה מול הביטוח הלאומי. מבחינה משפטית כללית, מעסיק חב חובת זהירות לספק ציוד מגן סביר, כמו בגד ארוך, כובע וקרם הגנה, לעובד שעיקר עבודתו בשמש, ואי אספקתם עשוי להקים עילה. מי שבוחן מסלול כזה צריך תיעוד נפרד: מה סופק לו בפועל ומה לא ולעתים חוות דעת של מומחה בטיחות נחוצה בתביעות מהסוג הזה.
ומה לגבי תביעה נגד קרנות הפנסיה והביטוחים הפרטיים?
אם המחלה התגלתה במהלך שנות העבודה אז כמובן שניתן ואפילו צרך לתבוע את ביטוח אובדן כושר העבודה שלכם ולמי שיש גם ביטוח מחלות קשות. הכל צריך להיעשות במקביל והמלצתנו גם שהכל יעשה על ידי מייצג אחד, כדי שלא יהיו פערים בין הגופים.
שאלות ותשובות
האם סרטן עור מוכר אוטומטית כמחלת מקצוע?
לא. סרטן העור אינו נמצא ברשימת מחלות המקצוע הסגורה, ולכן צריך להוכיח אותו בנפרד במסלול המיקרוטראומה, בשני שלבים, עובדתי ואחריו רפואי.
כמה שעות חשיפה ביום נדרשות כדי להצליח?
אין סף אחיד. בפסיקה הצליחו תביעות עם שלוש עד ארבע שעות ביום מתועדות, ונדחו תביעות שטענו לכל היום בלי לכמת. מה שמכריע הוא הדיוק והעקביות, לא רק גודל המספר.
האם מלנומה תמיד נדחית בתביעות עבודה?
לא. מלנומה באזור הראש והצוואר עשויה להיחשב קשורה לחשיפה תעסוקתית מתמשכת, בעוד שמלנומה בשאר הגוף נוטה להיחשב קשורה לחשיפה לסירוגין בשעות הפנאי. המיקום על הגוף קבע את התוצאה יותר מפעם אחת.
לא הייתי חשוף ישירות לשמש אלא רק דרך בגד או נעל, יש סיכוי?
זה אינו פוסל את התביעה מראש אבל משנה אותה. אצל בעל מוסך הוכרו רק הנגעים באזורים החשופים, ואצל טכנאי שנעל נעליים סגורות הוכרה מלנומה בעקב דווקא על בסיס מנגנון של חיכוך מכני ולא קרינה.
אני עובד משרד שיוצא לשטח לפעמים, אפשר לתבוע?
אפשר, אבל נדרש פירוט מדויק של החלק שבשטח ולא הכללה. תיק שבו נקבע שהעבודה בעיקרה משרדית נדחה כבר בשלב הראשון, ותיק שבו הוכחו שעות שטח קבועות עבר למומחה.
כמה זמן אפשר לחכות מגילוי המחלה ועד הגשת התביעה?
אין מועד קבוע להגשה במסלול הזה, אבל ככל שחולף זמן רב יותר כך עולה הסיכון שבית הדין ייתן לכך משקל, בעיקר כשהעדויות גם סותרות זו את זו. שיהוי של עשרים ושלושים שנה נשקל לחובת התובע ביותר מתיק אחד.
האם נשים במקצועות חוץ נבדקות אחרת מגברים?
הקריטריונים זהים לנשים ולגברים. גננת שהוכיחה שעות עבודה בשטח פתוח קיבלה הכרה באותה מסגרת בדיוק כמו גברים במקצועות דומים.
הביטוח הלאומי כבר הכיר לי בנגע אחד, מה עם השאר?
אפשר לבקש שכל הנגעים ייבחנו יחד בוועדה רפואית אחת, ובשני תיקים בית הדין חייב את הביטוח הלאומי לעשות בדיוק את זה, כדי שלא תיבחן כל פגימה בנפרד.
לסיכום: שלושה דברים שחוזרים כמעט בכל תביעה בגין סרטן עור (מיקרוטראומה):
הראשון: המקצוע עצמו אינו קובע כלום. מהנדס משרדי יכול להיכשל ופועל תברואה יכול להצליח, והכול תלוי במה שהוכח בפועל.
השני: לא כל נגע עורי זהה, וסוג הגידול ומיקומו על הגוף יכולים להפוך את אותו אדם למוכר בגידול אחד ונדחה באחר.
השלישי: תיעוד עקבי לאורך שנים מנצח טענה כללית, בכל מקצוע ובכל גיל.
עבדתם שנים בחוץ, ברפת, במוסך, על גג, באתר בנייה או בעמדת אבטחה, וקיבלתם אבחנה של נגע עורי? לפני שאתם ממלאים שאלון של הביטוח הלאומי, שלחו לנו תיאור מדויק של שעות העבודה בשטח לאורך השנים, ונבדוק מה כבר יש בידיכם ומה חסר.
לשירותכם,
צוות המשרד עו״ד בנו גליקמן, ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי