רשלנות רפואית קורפוס קלוסום פגום

Corpus callosum (קורפוס קלוסום / כפיס המח) הוא אזור במוח, שאחראי על הקשר בין שני חלקיו (שתי ה”המיספרות”). הוא גם אחראי על התקשורת בין המוח לבין מערכת העצבים. התפתחותו התקינה של הקורפוס קלוסום חיונית לתפקוד הקוגניטיבי. לכן, ברור כי שיבושים בכך ובוודאי רשלנות רפואית בנושא זה, הם אירועים משמעותיים מאוד.

התפתחות כפיס המח ושיבושים בה

התפתחות הקורפוס קלוסום מתחילה מהשבוע השמיני או התשיעי להריון. ניתן לעקוב אחר מצב ההתפתחות החל מהשבוע השמונה עשר להריון. עם זאת, זיהוי פגמים איכותי מתאפשר רק החל מהשבוע ה-24 או 22. את הפגמים שעלולים להתרחש, נהוג לחלק לשני סוגים. האחד, הוא מצב אשר מסתיים לבסוף באיבר שלא מתפקד. זה יכול להיות מצב שבו הקורפוס קלוסום לא מתפתח בכלל או תהליך שבו הוא מתפתח, אבל התפתחותו משתבשת לגמרי בהמשך.

מצב זה מכונה אגנזיס. הסוג השני של פגם באיבר זה הוא התפתחות שלא הושלמה והוא ידוע בשם היפופלזיה. בעת האבחון, הרופאים מחפשים אינדיקציות לחוסר בקורפוס קלוסום (כלל לא מופיע), אורך בלתי מספיק, רוחב בלתי מספיק או מבנה לא תקין. כל זאת, בהשוואה לנתונים ממוצעים ידועים, לגבי התפתחות תקינה של האיבר. בין השאר, נלקח בחשבון שהקורפוס קלוסום עבה יותר אצל נשים. אגב, התפתחות הקורפוס קלוסום ממשיכה עד גיל 12.

מה גורם לכך?

ככל הידוע, פגמים בהתפתחות הקורפוס קלוסום עשויים להיגרם עקב זיהומים, הפרעות גנטיות מסוגים שונים ואף צריכת אלכוהול במהלך ההריון. כמו כן, הדבר עשוי לקרות עקב חסימה פיזית שמפריעה לגדילתו (דוגמת ציסטה).

השלכות הפגמים

כשם שקורפוס קלוסום עשוי להיות פגום בדרכים רבות, כך גם ההשלכות האפשריות של השיבושים מגוונות. הנזקים לא תמיד חמורים. זה יכול להיות למשל, עיכובים מסוימים בהתפתחות או שיבוש קל בקואורדינציה (נזכיר, שתפקיד איבר זה הוא לחבר בין שני חלקי המוח). למעשה, המוח הוא איבר גמיש מאוד ויש ממצאים, לפיהם הוא יודע לפצות בדרכים מסוימות אפילו על חוסר מוחלט בקורפוס קלוסום. אלא שישנם לא מעט מקרים, שבהם השיבוש חמור יותר.

במקרים קיצוניים, מדובר על פיגור שכלי ופגיעה חמורה בתפקוד המוטורי. כמו כן, עשויה להיות רגישות לא תקינה לכאב ואף למגע. אנקדוטה מעניינת, היא שפגם בקורפוס קלוסום עשוי להתבטא גם ב-“Alien hand syndrome” – תסמונת נדירה, בה החולה חש שאחד מאבריו (זרוע למשל) לא “שייך” לו, לא בשליטתו ולמעשה מתפקד באופן עצמאי רפלקסיבי.

האם ומתי זו רשלנות רפואית?

כפי שראינו, מדובר בנושא רפואי מורכב למדי. בין השאר, ישנה מורכבות בפענוח ממצאי בדיקות ובפירוש סימפטומים. לדוגמא: ישנם מקרים שבהם סימפטומים של קורפוס קלוסום פגום, מאובחנים בטעות כנובעים ממקור אחר. אוטיזם למשל (מצב שבו הקורפוס קלוסום ידוע כקטן מהרגיל). בכלל, מעקב אחר התפתחות הריון הוא אתגר לא פשוט.

רשלנות של ממש, יכולה להתבטא כאן בכמה שלבים ומצבים. זו עשויה להיות רשלנות בעצם המעקב אחר התפתחות איבר חיוני זה. פירוש תוצאות המעקב תלוי בגורמי נוספים, דוגמת השאלה באיזה שבוע ההריון וגם כאן עלולים לשגות. אם מזוהה פגם בהתפתחות, עלולה להיות רשלנות בהתעמקות בכך (למשל לגבי הפניה למומחה לגנטיקה). כמובן, עלולה להיות כאן גם התרשלות בטיפול (ככל שניתן לטפל). מול ההורים, עשויה להיות התרשלות בעדכונם במצב, בהסברת משמעות הדברים, השלכותיהם והאפשרויות השונות שעומדות בפני הזוג ובפני הרופאים.

לתבוע או לא לתבוע?

לא כל מקרה של טעות של רופא, הוא אכן רשלנות רפואית. גם לא פשוט להבין או להוכיח את מה שלדעתכם התרחש, בנסיבות רפואיות מורכבות (דוגמת רשלנות רפואית בניתוח). בנוסף, לא בכל מקרה של רשלנות רפואית משתלם לפנות לבית המשפט ולעתים, תביעות רשלנות רפואית מסתיימות דווקא בהסכם פשרה בין הצדדים. לעתים, לא זה ולא זה אפשריים או משתלמים.

בכדי להבהיר את התמונה, אשר שונה ומיוחדת בכל מקרה בפני עצמו, תזדקקו לשירותי עורך דין. כמובן, חשוב שהוא יתמחה בכך. משמע – עורך דין רשלנות רפואית. עורך הדין גם יסייע להבהיר נקודות ראשוניות, כמו זהות הגורמים שאותם תובעים (רופא? מוסד רפואי? חברת ביטוח?) כמובן, הוא יוביל וינהל את הפעילות מול בית המשפט, אשר עשויה להיות ממושכת ומורכבת למדי.

עוד כדאי לדעת

לפני הגשת תביעה, כדאי לקחת בחשבון גם את הנקודות הבאות: פגמים בהתפתחות הקורפוס קלוסום גורמים לרוב למצבים שלא ניתן לרפא ושאינם מצבים רפואיים של מה בכך. ואכן, נושא ההיריון הוא בין התחומים המרכזיים בכל הנוגע לתביעות רשלנות רפואית. אם הייתה רשלנות שהחמירה את המצב, פיצוי כספי בהתאם לה עשוי בהחלט להקל כספית על ההתמודדות.

כדאי לזכור, שמדובר במורכבות רפואית וגם משפטית לא קטנה, שתדרוש השקעת זמן וכסף. יהיה צורך לאסוף את המסמכים שמוכיחים את מה שהתרחש (ומוסדות רפואיים מחויבים להעביר מסמכים שהם חלק מ”התיק האישי” שלכם). בנוסף, תהיה דרושה גם חוות דעת של רופא בעל מומחיות רלוונטית.

שאלות ותשובות בנושא רשלנות רפואית ופגם בקורפוס קלוסום

הפגם בקורפוס קלוסום התגלה רק בבדיקת אולטרסאונד מאוחרת, זו רשלנות?

ייתכן, אם בדיקות הסקירה המוקדמות יותר (כמו סקירת מערכות) לא בוצעו כראוי או לא הופנו אליהן במועד המקובל, כך שהזמן לבירור נוסף או קבלת החלטה הוחמץ.

אם הפגם לא ניתן היה לגילוי מוקדם יותר בשום מקרה, עדיין יש עילת תביעה?

לא, אם מוכח שגם רופא סביר לא היה מסוגל לזהות את הפגם במועד מוקדם יותר לפי הטכנולוגיה והפרוטוקול הרפואי שהיה קיים אז, אין עילת רשלנות.

איזה מומחה נדרש לחוות דעת בתביעה כזו?

בדרך כלל רופא בתחום רפואת האם והעובר (גניקולוג-מיילד) המתמחה באולטרסאונד עוברי, ולעיתים גם נוירולוג ילדים.

מה צריך להוכיח בתביעת “הולדה בעוולה” בפגם בקורפוס קלוסום

כמו בתסמונות גנטיות אחרות, יש להוכיח שני מרכיבים מרכזיים. ראשית, שהיה מקום לזהות את הפגם בשלב מוקדם יותר, בהתאם לפרוטוקול בדיקות הסקירה המקובל (סקירת מערכות מוקדמת ומאוחרת, ולעיתים גם MRI עוברי כאשר קיים חשד). שנית, שאילו ידעו ההורים על הפגם במועד המוקדם יותר, הם היו שוקלים אחרת את המשך ההריון. מכיוון שהשלכות הפגם משתנות מאד בין מקרה למקרה (מעיכוב קל ועד פיגור שכלי משמעותי), חוות הדעת הרפואית צריכה להתייחס גם לשאלה אילו מהשלכות ניתן היה לצפות במועד שבו הוחמץ האבחון.

ראשי הנזק בתביעה – כאשר הפגיעה התפקודית משתנה ממקרה למקרה

בשונה מתסמונות אחרות בעלות פרופיל נזק אחיד יחסית, פגם בקורפוס קלוסום מתאפיין בטווח רחב במיוחד של השלכות אפשריות, מעיכוב התפתחותי קל ועד פיגור שכלי ופגיעה מוטורית קשה. משמעות הדבר היא שראשי הנזק (הוצאות רפואיות, טיפולים פרא-רפואיים, חינוך מיוחד, ותמיכה בהורים) חייבים להיבחן לפי הפרופיל התפקודי הספציפי של הילד בפועל, ולא לפי הנחה גורפת. חוות דעת נוירולוגית עדכנית, המשקפת את מצבו הנוכחי של הילד ואת הפרוגנוזה שלו, היא קריטית לבניית תביעה מדויקת.

כמה זמן יש להגיש תביעה כזו?

תקופת ההתיישנות הכללית היא שבע שנים מהלידה. ביחס לעילות בשם הילד עצמו, המניין מתחיל רק מגיל 18 שלו, כך שיש זמן רב יותר לברר את הזכאות בעילות אלה.

הילד שלנו מתפקד טוב יחסית חרף האבחנה, עדיין יש טעם לבדוק תביעה?

כן. גם במקרים של תפקוד טוב יחסית, ייתכנו הוצאות והשלכות עתידיות (מעקב רפואי מתמשך, טיפולים תומכים) שראוי לבחון, וכמו כן ייתכן שהמצב ישתנה עם הגיל, ולכן מומלץ לבדוק את הזכאות מוקדם ולא להמתין.

מי המומחים הרפואיים הנדרשים לחוות דעת בתביעה כזו?

בדרך כלל רופא בתחום רפואת האם והעובר המתמחה באולטרסאונד עוברי, לבחינת שאלת האבחון המוחמץ, וכן נוירולוג ילדים שיעריך את הפרופיל התפקודי הנוכחי והעתידי של הילד לצורך קביעת ראשי הנזק.

מה קורה אם הפגם התגלה בבדיקה אך לא הוסבר לנו כראוי מה המשמעות שלו?

ייתכן שקיימת עילה נפרדת של פגיעה באוטונומיה, אם הופר עקרון ההסכמה מדעת ולא ניתן לכם הסבר מלא על המשמעות של הממצא ועל האפשרויות העומדות בפניכם באותו שלב של ההריון.

מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה משפחות שילדיהן נולדו עם פגמים מולדים שאובחנו באיחור, כולל פגמים בקורפוס קלוסום, מבדיקת התיק הרפואי המלא ועד לחוות דעת מומחה וניהול ההליך המשפטי. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק ולא נבהלים ממורכבות רפואית. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, ללקוח ולמשפחתו.

הילד שלכם אובחן באיחור עם פגם מולד? דברו איתנו לפני שאתם פונים בחזרה לגורם המטפל. צרו קשר עוד היום, לפני הצעד הבא.

לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.