מחלות נפש – תאונת עבודה? מחלת מקצוע?

מחלת נפש עלולה להתפתח ולהתפרץ כתוצאה מלחצים בעבודה או ארוע פתאומי ומלחיץ בעבודה (“ארוע חריג”) או בעקבות עיסוק במקצוע העלול לגרום לטראומה ולנזק נפשי מתמשך ברבות השנים (חוקרי משטרה בתחום המז”פ).

מתי מחלת נפש נחשבת כ”תאונת עבודה”?

כאשר אדם מאובחן כלוקה בהפרעה נפשית, תוך כדי שאינו מסוגל לנהל אורח חיים תקין מבחינה אישית וחוסר יכולת לבצע את מטלות מקצועו ותחום עיסוקו הרי שהוא יוגדר כמי שאיבד את כושר עבודתו. במצב זה הוא יהיה זכאי לקבל קצבת אובדן כושר עבודה.

כדאי לדעת – לעיתים אובדן כושר עבודה עלול להיגרם עקב סיבות נפשיות ולאו דווקא עקב פגיעה פיסית.

יודגש כי לא כל מצב נפשי הכרוך בדכדוך, עצבות, דיכאון, יוגדר ישירות כמחלת נפש, גם אם נדרש למצב הנתון טיפול נפשי – פסיכולוגי או פסיכיאטרי.

מחלות אלה יכולות לבוא לידי ביטוי במצבי חרדה בתופעות כגון: הסתגרות, בעיות שינה, בכי, מחשבות אובדניות, חוסר רצון לאכול, חוסר רצון להתעורר בבוקר, עוררות יתר, חוסר שקט פנימי ועוד. יתכן ומדובר במצבים הרבה יותר חריפים כמו הפרעה דו – קוטבית, סכיזופרניה, אישיות גבולית (בורדר ליין), הפרעה דו – קוטבית (מאניה דיפרסיה), מצב פסיכוטי, פוסט טראומה (PSTD) ועוד.

מלאכת האבחון איננה פשוטה וידרש זמן להוכיח אם בכלל ניתן, שהמחלה הינה תוצר של לחצים או מצבים שקרו במקום העבודה והם אשר הביאו באופן ישיר לידי התפרצות המחלה.

יחס שלילי של המעסיק, התעללות מילולית / השפלה ע”י המעסיק, הודעה פתאומית על פיטורין, מעבר לתפקיד אחר ועוד, עלולים לגרום לאנשים מסוימים לתופעות חרדה קשות העלולות להתפתח לכדי מחלת נפש אשר תמנע מהם להמשיך ולתפקד כנדרש במקום העבודה.

על מנת להוכיח כי מחלת נפש הינה תוצאה של תאונת עבודה יהיה עליכם להוכיח בביטוח הלאומי כי מקורה בארוע חד פעמי – ארוע חריג שהתרחש בעבודה.

מהו “אירוע חריג” במחלת נפש – דוגמאות שמתקבלות ושנדחות

מקרים שנוטים להתקבל כוללים אירוע מזוהה וחריג ביחס לשגרת העבודה – הודעת פיטורים פתאומית וללא הכנה מוקדמת, השפלה או התעללות מילולית חריפה וחד-פעמית מצד ממונה, או חשיפה לאירוע טראומטי קיצוני (תאונה קשה, מוות) שאינו חלק משגרת התפקיד. מקרים שנוטים להידחות כוללים עומס עבודה מתמשך וקבוע, גם אם הוא לחוץ ותובעני, שכן החוק דורש “חריגה” ביחס לשגרת העבודה הרגילה של אותו עובד ולא רק קושי כללי. גם מתח נפשי כרוני ומצטבר לאורך זמן, ללא אירוע ממוקד וניתן לזיהוי, קשה משמעותית להוכחה במסלול “תאונת עבודה”, ולעיתים יש לבחון אותו במסלול המיקרוטראומה החלופי המתואר בהמשך.

מתי מחלת נפש עשויה להיחשב “מחלת מקצוע” (או יותר נכון מיקרוטראומה)?

אנשי מקצוע העובדים במקצועות מסוימים והחשופים למצבי קיצון, טראומות, מוות ועוד, באופן תדיר, עלולים לפתח מחלות נפש הנובע באופן ישיר מתחום עיסוקם, עליהם נמנים בין השאר:

· עובדי זק”א (זיהוי קורבנות אסון)

· אנשי טיפול העובדים עם נפגעי טרור, נפגעי תקיפה מינית ועוד

· עובדים במוסדות סגורים כגון – בתי חולים, בתי סוהר החשופים למראות קשים, אלימות מילולית ופיסית, מחלות, מוות

· אנשי צבא ומשטרה החשופים לפעילות ביטחונית שוטפת, מלחמות, פיגועים, ניסיונות התאבדות ועוד

· עובדים המועסקים בתפקידים הכרוכים במפגש יומיומי עם טראומות ומראות לא שגרתיים.(עובדי המכון המשפטי, אנשי רפואה ועוד)

במקרים בהם חלה איש המקצוע במחלת נפש, הרי שעליו להוכיח שמצבו הנפשי נגרם בעקבות ביצוע תפקידו וכי מצב זה לא התפרץ קודם לכן, ללא קשר לתפקיד האמור

כדאי לדעת שלעיתים מחלה פיסית המתפתחת תוך כדי עבודה במקצוע ובמקום מסוים עלולה לגרום מאוחר יותר למחלת נפש.

מצבים של מחלות נפש או הפרעות נפשיות יכולים להיות בעלי השלכה על תביעות אובדן כושר עבודה בשני מצבים:

· אובדן כושר עבודה כתוצאה ממחלת נפש – אובדן כושר עבודה אשר נגרם כתוצאה ישירה ובלעדית של מחלת נפש קשה הפוגעת ביכולת העבודה של התובע.

· אובדן כושר עבודה הנגרם ממחלות אחרות שאליהן נלווה מצב נפשי – לעיתים רבות, מחלות פיזיות, עלולות לגרום גם לאנשים שאינם סובלים ממחלות נפש, לסבול למשך תקופה מחרדות או דכאון, אשר יש להם השלכה על יכולתם לעבוד, וזאת בנוסף למחלת הרקע הפיזית.

חשוב לוודא שיש בידיכם תעוד רפואי המתעד ומשקף את הפגיעה האיטית והמתמשכת במסגרת עבודתכם.

ההבדל בין תביעת ביטוח לאומי לתביעת ביטוח אובדן כושר עבודה פרטי

חשוב להבחין בין שני מסלולים נפרדים שעשויים לחול במקביל. תביעה למוסד לביטוח לאומי (כתאונת עבודה או מחלת מקצוע) דורשת הוכחת קשר סיבתי ישיר בין העבודה לבין המחלה, ומזכה בגמלת נכות מעבודה. תביעה מול חברת ביטוח פרטית מכוח פוליסת אובדן כושר עבודה, לעומת זאת, אינה תלויה בהכרח בזיהוי גורם תעסוקתי – די בהוכחה שהמצב הנפשי מונע מהמבוטח לתפקד בעיסוקו, בהתאם לתנאי הפוליסה הספציפית שנרכשה. משום כך, גם כאשר קשה להוכיח שהמחלה הנפשית נובעת ספציפית מהעבודה, עדיין עשויה להתקיים זכאות מלאה מכוח הפוליסה הפרטית, ולכן חשוב לבדוק את שני המסלולים בנפרד ולא להסתפק בבדיקת אחד מהם בלבד.

האם ניתן להגיש תביעה אזרחית נגד המעסיק?

לעתים ארועים חריגים בעבודה או חוסר זהירות של המעסיק שלא מקפיד לשמור ולטפל בעובדיו מאפשרים הגשת תביעה אזרחית בגין רשלנות נגד המעסיק. מדובר בתביעה סבוכה וקשה לרוב להוכחה ועל כן יש להתכונן אליה מראש, על ידי איסוף ותעוד הראיות הרלוונטיות להוכחת טענותיכם.

מהם ראשי הנזק בתביעה אזרחית נגד המעסיק

מעבר לגמלת הביטוח הלאומי או תגמולי הביטוח הפרטי, תביעה אזרחית נגד המעסיק, כאשר מוכחת התרשלות (כגון התעלמות מתלונות חוזרות על יחס פוגעני, אי-נקיטת אמצעים למניעת שחיקה קיצונית, או פיטורים באופן פוגעני וגס במיוחד), עשויה להוסיף פיצוי בגין כאב וסבל, הפסד השתכרות מלא, והוצאות טיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי מתמשך שלא כוסו במסגרת הגמלה או הפוליסה. חשוב לזכור שתביעה כזו נפרדת לחלוטין מהמסלולים הביטוחיים, ומחייבת הוכחת יסודות הרשלנות ה”רגילים” – חובת זהירות, הפרתה, וקשר סיבתי לנזק.

טעויות נפוצות בתביעות מחלת נפש מהעבודה

הטעות הראשונה היא השתהות בפנייה לטיפול נפשי מקצועי מתוך בושה או סטיגמה, בעוד שטיפול מוקדם הוא בעל ערך ראייתי משמעותי מעבר לתרומתו להחלמה. הטעות השנייה היא אי-תיעוד בזמן אמת של האירוע החריג או התנאים המזיקים במקום העבודה (למשל באמצעות פנייה בכתב למחלקת משאבי אנוש), מה שמקשה לשחזר את הנסיבות המדויקות בדיעבד. הטעות השלישית היא מסירת גרסאות שונות או לא עקביות לגורמים מטפלים שונים לאורך הדרך, מה שעלול לפגוע במהימנות התביעה. הטעות הרביעית היא בדיקת מסלול אחד בלבד (למשל רק ביטוח לאומי) מבלי לבחון גם זכאות מכוח פוליסת אובדן כושר עבודה פרטית או תביעה אזרחית נגד המעסיק.

ממה כדאי להיזהר?

חברות הביטוח יטו לדחות תביעות בגין מחלות נפש. העדר הנראות של המחלה, חוסר פגיעה פיזית נראית לעין כגון שבר או חבלה ובעיקר קושי רפואי להוכיח באופן חד משמעי שהתפרצות המחלה נגרמה באופן ישיר כתוצאה מתחום העיסוק, מסייעים להן להמליץ לעובד לשוב לעבודה מבלי לקבל את הטיפול הנדרש.

במקרים כאלו תהליך השיקום עלול להיפגע ובנוסף נמנעת מהנפגע היכולת לקבל את קצבת אובדן כושר העבודה לה הינו זכאי מכוח הפוליסה.

חשוב לדעת כי התיישנות תביעות ביטוח אובדן כושר עבודה חלה לאחר 3 שנים וזו “מתחדשת” מדי חודש. במצבים בהם אדם סובל ממחלת נפש שאינה מאפשרת לו תפקוד סביר, תוקפא תקופת ההתיישנות לפרק הזמן שהוא לא היה מסוגל לדאוג לענייניו.

מוזמנים להתייעץ איתנו על מנת לוודא שהנכם פועלים נכון וקראת מימוש הזכויות המוקנות לכם על פי החוק. מהלך לא אחראי עלול לגרום להפסדים ופגיעה בתהליך השיקום שלכם וביכולת שלכם לזכות בקצבת אובדן כושר עבודה.

משרדנו עומד לרשותכם,

אנו מתמחים בתביעות רשלנות רפואית, תאונות עבודה, תאונות דרכים, תביעות ביטוח.

תביעות אובדן כושר עבודה, מחלות מקצוע.

טלפון: 03-6135337 פקס: 03-6134158 (מגדלי התאומים 2 ברמת גן – אזור הבורסה).

שאלות ותשובות בנושא מחלות נפש כתאונת עבודה או מחלת מקצוע

איך מוכיחים שהמחלה הנפשית נגרמה מהעבודה ולא מסיבות אישיות?

נדרש תיעוד רפואי מסודר, חוות דעת פסיכיאטרית המקשרת בין נסיבות העבודה למחלה, ולעיתים גם עדים לאירוע החריג או לתנאים המתמשכים במקום העבודה.

מה קורה אם המצב הנפשי מנע ממני לפעול בזמן ולהגיש תביעה?

תקופת ההתיישנות עשויה להיות מוקפאת לפרק הזמן שבו האדם לא היה מסוגל מבחינה נפשית לדאוג לענייניו, ולכן חשוב לבדוק זאת מול עורך דין ולא להניח שהזכות פגה.

חברת הביטוח דחתה את התביעה כי “אין פגיעה נראית לעין”, מה עושים?

יש לחזק את התביעה בחוות דעת פסיכיאטרית מפורטת ובתיעוד עקבי של הטיפול והתפקוד, ולערער על הדחייה, שכן היעדר פציעה פיזית אינו שולל פגיעה נפשית מוכרת.

בריונות או הטרדה מתמשכת במקום העבודה יכולה להיחשב “אירוע חריג”?

לעיתים ניתן לבודד אירוע ספציפי וחריג בתוך תקופת ההטרדה (למשל אירוע השפלה קיצוני מסוים) ולבסס עליו את התביעה, גם כאשר ההטרדה עצמה נמשכה זמן רב. ככל שניתן להצביע על נקודת שיא ברורה, כך גדל הסיכוי להכרה.

היה לי חרדה או דיכאון עוד לפני שהתחלתי לעבוד שם – זה שולל את התביעה?

לא בהכרח. ניתן לתבוע בגין החמרה משמעותית של מצב קיים כתוצאה מתנאי העבודה, בהתאם לעקרון שהמעסיק חייב “לקבל את העובד כפי שהוא”, כולל רגישות נפשית מוקדמת שהחמירה עקב העבודה.

יש הבדל בנטל ההוכחה בין תביעת ביטוח לאומי לתביעת פוליסה פרטית?

כן, כפי שהוסבר לעיל – ביטוח לאומי דורש הוכחת קשר סיבתי ישיר לעבודה (אירוע חריג ומזוהה), בעוד שפוליסת אובדן כושר עבודה פרטית בוחנת בעיקר את יכולת התפקוד בעיסוק, ללא צורך בהכרח בזיהוי גורם תעסוקתי ספציפי.

אדם נפטר בנסיבות הקשורות למצוקה נפשית מהעבודה – למשפחה יש זכויות?

במקרים כאלה עשויה לקום זכאות לבני המשפחה לקצבת שאירים מהביטוח הלאומי, ובמקרים המתאימים גם עילת תביעה אזרחית נגד המעסיק, אך מדובר בתיקים רגישים ומורכבים במיוחד מבחינה ראייתית, המחייבים ליווי משפטי מקצועי מיידי.

מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה עובדים בתביעות מחלות נפש כתאונת עבודה, מחלת מקצוע ואובדן כושר עבודה. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק ולא נבהלים מדחייה בטענת “אין פגיעה נראית לעין”. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, מהגשת התביעה ועד לערר בבית הדין לעבודה במידת הצורך.

אתם או בן משפחה סובלים ממחלה נפשית שקשורה לעבודה? דברו איתנו לפני שאתם ממלאים טופס תביעה בעצמכם. צרו קשר עוד היום, לפני הפנייה הבאה.

לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.