טיפול קוסמטי על הפנים…

אנחנו שומעים לא פעם על נשים וגברים שפנו לקבלת טיפול קוסמטי כזה או אחר, כאשר בסופו של דבר נגרמו להם נזקים חיצוניים, פנימיים ונפשיים המלווים בעגמת נפש רבה לאורך שנים.

סוגי נזקים וחובת הפעולה של המטפל

ניתוח אף שלא צלח, טיפול פנים אשר גרם לכוויות ונזק, הסרת שיער בלייזר, שגרמה לנזקים בעור, הזרקת סיליקון שגרמה לשטפי דם, כאבים, התקשות במקום ההזרקה ועוד אינספור דוגמאות.

על פי החוק, כל בעל מקצוע המעניק שירות בישראל מחויב כלפי לקוחותיו לנהוג באופן אשר עולה בקנה אחד עם הנהוג והמקובל בתחום בו הוא עוסק.

על פי סעיף 35 לפקודת הנזיקין, מוטלת על כל אדם החובה לפעול כאדם סביר ונבון בנסיבות העניין. חובה זו, כאשר היא מופרת, עלולה לגרום לנזקים שונים. הפרתה של החובה מקימה אפוא את יסודותיה של עוולת הרשלנות.

חובת הזהירות והסכמה מדעת

טיפולים קוסמטיים מציבים את חובת הזהירות של מי שמעניק את הטיפול כרף גבוה עליו יש להקפיד, לרבות מתן הסבר מקיף למטופל על אופן הטיפול העתיד להתבצע והסיכונים הכרוכים בו.

לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לכך.

בחוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996, מתוארת ההסכמה מדעת באופן הבא – “מטפל לא ייתן למטופל טיפול רפואי ללא קבלת הסכמה מדעת לפי הוראות חוק זה. הסכמה מדעת מעידה על כך שהמטופל קיבל החלטה לפנות לטיפול המדובר מתוך גמירות דעת ולאחר שניתן לו המידע הרפואי הרלבנטי (לרבות הדיאגנוזה, הפרוגנוזה, תיאור ההליך, הסיכונים הכרוכים בו, תופעות לוואי, כאבים צפויים וכדומה)”.

על המטפל לנקוט בכל האמצעים הסבירים, לרבות נקיטת כל אמצעי הזהירות על מנת להימנע מפעולות העלולות לגרום נזק למטופל.

לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע.

מה יכלול המידע הרפואי?

(1) אבחנה (הדיאגנוזה) וסמכות (הפרוגנוזה) אודות מצבו הרפואי של המטופל.

(2) תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע.

(3) הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות.

(4) סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי.

(5) עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.

חוויתם טיפול קוסמטי או התערבות כלשהיא אשר גרמו לכם לנזקים? אל תמתינו.

מעוניינים לדעת כיצד לפעול, אילו מסמכים יש לאסוף? כיצד מגישים תביעה?

סוגי הטיפולים הקוסמטיים הנפוצים והסיכונים הספציפיים שבכל אחד מהם

לא כל טיפול קוסמטי נושא אותם סיכונים, ולכן גם ההוכחה המשפטית שונה ממקרה למקרה. הזרקות בוטוקס ומילוי חומצה היאלורונית, למשל, נחשבות לפעולות פשוטות יחסית, אך טעות במיקום ההזרקה או בעומק שלה עלולה לגרום לחסימת כלי דם, לנמק רקמות ובמקרים נדירים אף לפגיעה בראייה. טיפולי לייזר להסרת שיער עלולים לגרום לכוויות, לכתמי פיגמנטציה קבועים או לצלקות כאשר עוצמת המכשיר אינה מותאמת לסוג העור והשיזוף של המטופל. קילופי עור כימיים (פילינג) עלולים לגרום לכוויות עומק ולצלקות כאשר ריכוז החומר אינו מתאים או כאשר לא בוצעה בדיקת רגישות מקדימה. טיפולי מחטים (מיקרוניידלינג) ורדיופרקוונסי עלולים לגרום לזיהומים כאשר לא נשמרים תנאי סטריליות בסיסיים. חוטי מתיחה (thread lift) עלולים לגרום לעיוותים באזור ההשתלה או לפגיעה בעצבים תת עוריים. בכל אחד מהמקרים הללו, השאלה המשפטית המרכזית זהה: האם המטפל פעל לפי הפרוטוקול המקצועי המקובל לאותו הליך, ואם לא, האם הסטייה הזו היא שגרמה לנזק.

מי בכלל מוסמך לבצע את הטיפול, ולמה זה קריטי לתביעה

בישראל קיימת הבחנה רגולטורית בין טיפולים שרק רופא מוסמך רשאי לבצע (כגון הזרקות בוטוקס ומילוי, טיפולי לייזר מסוימים ברמת עוצמה גבוהה) לבין טיפולים שקוסמטיקאית מוסמכת רשאית לבצע במסגרת הכשרתה. כאשר מתברר שהטיפול בוצע על ידי מי שלא היה מוסמך לבצעו כלל, בין אם מדובר בקוסמטיקאית שביצעה הזרקה רפואית ובין אם מדובר במכון שהעסיק אדם ללא כל הכשרה, מדובר לא רק בעוולת רשלנות אלא לעיתים גם בהפרת חובה חקוקה, מה שמקל משמעותית על הוכחת התביעה. חשוב לבדוק מבעוד מועד, ובוודאי לאחר שנגרם נזק, מהי ההכשרה הפורמלית של מי שביצע את הטיפול, ולדרוש לראות תעודות הסמכה רלוונטיות.

איך מוכיחים רשלנות בטיפול קוסמטי בפועל

כמו בכל תביעת רשלנות, יש להוכיח שלושה יסודות: שהמטפל הפר את חובת הזהירות שלו, שנגרם נזק, ושקיים קשר סיבתי ביניהם. בפועל, ההוכחה נשענת כמעט תמיד על חוות דעת של רופא מומחה (רופא עור, פלסטיקאי, או מומחה אחר בהתאם לסוג הנזק) שבודק את התיעוד הרפואי, את תמונות ה”לפני ואחרי”, ואת נסיבות הטיפול, וקובע האם הטיפול בוצע בהתאם לסטנדרט המקובל. תיעוד עצמי מצד הנפגע, ולו רק בצילומים שנעשו בטלפון הנייד בימים שלאחר הטיפול, יכול להיות בעל משקל רב מאוד בשלב מאוחר יותר, כאשר קשה יותר לשחזר את מצב העור המקורי.

מה חשוב לעשות מיד כשמתגלה נזק מטיפול קוסמטי

ראשית, יש לפנות לקבלת טיפול רפואי מתאים, גם אם מדובר בפנייה לרופא אחר ולא לגורם שביצע את הטיפול המקורי. שנית, יש לתעד בצילומים את מצב העור או האזור הפגוע, ולחזור ולצלם במרווחי זמן כדי לתעד את התפתחות הנזק. שלישית, כדאי לשמור על כל מסמך שקיבלתם מהמכון: טופס ההסכמה שנחתם, חוברת מידע אם ניתנה, קבלות תשלום, והתכתבויות בוואטסאפ או במייל שקדמו לטיפול ותיארו את מה שהובטח. רביעית, לא מומלץ לחזור למכון או למטפל המקורי לצורך “תיקון” הנזק לפני שהתייעצתם עם עורך דין, מאחר שטיפול תיקון עלול להקשות על הוכחת הנזק המקורי ואף לשמש את הצד שכנגד כטענה שהנזק נגרם מהתיקון ולא מהטיפול הראשוני.

תקופת ההתיישנות כשהנזק מתגלה באיחור

תביעות בגין טיפולים קוסמטיים מתמודדות לעיתים קרובות עם בעיה מיוחדת: הנזק האמיתי, כמו צלקת קבועה או שינוי פיגמנטציה, מתברר כקבוע רק חודשים לאחר הטיפול, כשמסתיים תהליך הריפוי הטבעי של העור. החוק מכיר בכך שתקופת ההתיישנות (בדרך כלל שבע שנים) יכולה להתחיל להימנות ממועד גילוי הנזק בפועל ולא בהכרח ממועד הטיפול עצמו, אך הדבר תלוי בנסיבות הספציפיות ומחייב בדיקה פרטנית. ככל שחולף זמן רב יותר בלי לפנות לייעוץ משפטי, כך גדל הסיכון לטענות התיישנות מצד הצד שכנגד.

ראשי הנזק שניתן לתבוע בגין טיפול קוסמטי שהשתבש

הפיצוי בתביעה כזו אינו מסתכם רק בעלות הטיפול המקורי. ראשית, ניתן לתבוע את מלוא עלויות הטיפול הרפואי הנדרש לתיקון הנזק, כולל ניתוחים משקמים, טיפולי לייזר לתיקון צלקות, ותרופות. שנית, כאשר הנזק גלוי (כמו צלקת בפנים או שינוי צבע עור קבוע), הפיצוי הלא-ממוני, המכונה “כאב וסבל”, נוטה להיות משמעותי יותר מאשר בנזקים סמויים, בשל הפגיעה המתמשכת בביטחון העצמי ובאיכות החיים. שלישית, אם הנזק פגע ביכולת ההשתכרות, למשל אצל דוגמנית, קוסמטיקאית, שחקנית או כל מי שעבודתה כרוכה במראה חיצוני, ניתן לתבוע גם הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד. רביעית, כאשר הנזק הנפשי משמעותי (חרדה, דיכאון, הימנעות ממצבים חברתיים), מומלץ לשקול חוות דעת פסיכיאטרית או פסיכולוגית נפרדת שתתעד את הפגיעה הנפשית כראש נזק עצמאי, ולא רק כחלק מה”כאב וסבל” הכללי.

מה ההבדל בין טיפול קוסמטי שהשתבש לרשלנות רפואית “רגילה”

ההבדל המרכזי נעוץ באופי הבחירה. כאשר מדובר בטיפול רפואי הכרחי, קיים לעיתים צידוק ליטול סיכון מסוים כי החלופה (אי-מתן טיפול) גרועה יותר. בטיפול קוסמטי אלקטיבי, לעומת זאת, אין שום צורך רפואי דוחק, ולכן בתי המשפט נוטים לבחון בקפדנות רבה יותר את מלוא ההסבר שניתן על הסיכונים לפני שהמטופל בחר להיכנס אליהם מרצון בלבד. מטפל שהמעיט בסיכונים, או שהציג את הטיפול כ”בטוח לחלוטין” וללא תופעות לוואי, עלול להימצא במצב משפטי בעייתי הרבה יותר מרופא שביצע טיפול הכרחי באותה רמת זהירות.

שלבי ניהול התביעה בפועל

התהליך מתחיל בבדיקה ראשונית של נסיבות המקרה, כולל כל המסמכים והתמונות שנאספו. בשלב הבא פונים לרופא מומחה מתאים לקבלת חוות דעת רפואית הקובעת אם אכן הייתה סטייה מהסטנדרט המקצועי ומה היקף הנזק. במקביל נבדקת השאלה מול מי להפנות את התביעה: המטפל האישי, המכון שהעסיק אותו, או שניהם. לאחר גיבוש התביעה, במקרים רבים מתקיים ניסיון להגיע להסדר פשרה מול המטפל או חברת הביטוח שלו, ורק אם זה נכשל מוגשת תביעה לבית המשפט. חשוב לזכור שגם הליך פשרה דורש בסיס מקצועי מוצק, כי בלי חוות דעת רפואית ותיעוד מסודר, סביר שההצעה שתתקבל תהיה נמוכה משמעותית ממה שמגיע בפועל.

טעויות נפוצות שמחלישות תביעה בגין טיפול קוסמטי

הטעות הראשונה והנפוצה ביותר היא המתנה ארוכה מדי לפני פנייה לייעוץ משפטי, מתוך תקווה שהנזק “יחלוף מעצמו” עם הזמן. הטעות השנייה היא ויתור על תיעוד שיטתי, כאשר מטופלים רבים מסתפקים בזיכרון בלבד במקום לצלם ולתעד את מצב העור לאורך זמן. הטעות השלישית היא פנייה חוזרת לאותו מטפל לתיקונים חוזרים ונשנים מבלי לתעד כל שלב בנפרד, מה שמטשטש את השאלה מה בדיוק גרם לנזק הסופי. הטעות הרביעית היא הסכמה למבצעי פיצוי או החזר כספי חלקי מהמכון בתמורה לחתימה על ויתור מלא על תביעות עתידיות, מבלי להבין את מלוא היקף הנזק העתידי בשלב שבו עדיין לא ידוע כמה זמן יימשך תהליך הריפוי.

שאלות ותשובות בנושא רשלנות בטיפולי פנים קוסמטיים

מי אחראי, המכון הקוסמטי או המטפלת עצמה?

תלוי במבנה ההעסקה ובנוסח הביטוח. לעיתים שני הגורמים אחראים במקביל, ולכן חשוב לבדוק את שניהם.

האם חתימה על טופס הסכמה שוללת ממני את הזכות לתבוע?

לא. טופס הסכמה מכסה רק סיכונים שהוסברו בפועל וידועים מראש. אם נגרם נזק שלא הוסבר, או שנבע מרשלנות בביצוע הטיפול, ההסכמה אינה פוטרת מאחריות.

הטיפול לא היה על ידי רופא אלא קוסמטיקאית, זה משנה?

לא משנה את עצם קיומה של עוולת הרשלנות, אך עשוי להשפיע על השאלה אם בכלל היה מותר לבצע את הטיפול הספציפי בלי פיקוח רפואי, ולעיתים אף מוסיף עילה נפרדת של הפרת חובה חקוקה.

כמה זמן אחרי הטיפול עדיין אפשר להגיש תביעה?

ככלל שבע שנים מיום הנזק, אך כאשר הנזק מתגלה רק לאחר תקופה (כמו צלקת שמתייצבת בהדרגה), המניין עשוי להתחיל ממועד הגילוי בפועל. יש לבדוק זאת פרטנית ולא להניח מראש שההתיישנות חלה.

מה קורה אם חזרתי לאותו מכון לתיקון לפני שפניתי לעורך דין?

זה עלול להקשות על הוכחת הנזק המקורי. עדיף להימנע מטיפולי תיקון אצל אותו גורם עד לקבלת ייעוץ משפטי, כדי לא ליצור ספק לגבי מקור הנזק.

איזה מומחה נדרש לחוות דעת בתביעה על טיפול קוסמטי?

תלוי בסוג הטיפול והנזק: רופא עור, כירורג פלסטי, או מומחה נוסף בהתאם לאזור הפגיעה, שיבחן את התיעוד הרפואי ואת התמונות מול הסטנדרט המקובל לאותו הליך.

מה גובה הפיצוי שניתן לקבל בתביעה כזו?

תלוי בחומרת הנזק, במידת הקביעות שלו (צלקת קבועה לעומת נזק שחלף), ובהשפעתו על חיי היומיום והביטחון העצמי של הנפגע, וכולל בין היתר עלויות טיפולי תיקון עתידיים וכאב וסבל.

מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה נפגעים מטיפולים קוסמטיים שהסתבכו, מבדיקת טופס ההסכמה ועד לניהול ההליך המשפטי מול המטפל והמכון. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק ולא נבהלים מטענת “סיכון ידוע”. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, כולל חוות דעת של מומחים רלוונטיים.

עברתם טיפול קוסמטי שהסתבך וטרם דיברתם עם עורך דין? דברו איתנו לפני שאתם פונים בחזרה למכון. צרו קשר עוד היום, לפני הצעד הבא.

לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.

מאמרים נוספים בנושא: עורך דין רשלנות רפואית