אנו חיים בעידן בו המודעות הרבה לאורח חיים בריא, מביאה אותנו להכרה כי השתתפות בפעילות ספורטיבית חשובה והכרחית לגוף ולנפש. אנו הולכים לחדר כושר, משתתפים בחוגים שונים,
חלקנו אף מרחיק לכת ומאמץ לעצמו פעילות אתגרית הכרוכה בסיכונים לא מעטים. רכיבה על אופניים, צניחה חופשית ועוד.
לצערנו, פציעות או פגיעות ספורט פשוט קורות. מעבר לעוגמת הנפש והנזקים הפיסיים והנפשיים, כדאי לדעת כיצד הן מוגדרות על פי החוק וכיצד ניתן לתבוע תביעות ביטוח בגינן:
שימו לב כי יתכן ומדובר בשתי עילות תביעה נפרדות ומקבילות.
חוק הספורט, מהו?
חוק הספורט התשמ”ח 1988, מחייב כל אגודה ו/או התאחדות או איגוד לספורט בביטוח תאונות אישיות לספורטאים המתאמנים אצלם. החוק נועד להבטיח כי ספורטאי מקצועי או חובבן,
יקבל פיצוי וכיסוי עבור נזקים הנגרמים לו במהלך פעילות ספורטיבית במסגרת מוסדרת בארץ או בחו”ל, בדרכו לאימון או בחזרה ממנו.
לפי הקבוע בסעיף 7 לחוק האמור, אגודות ספורט, ארגוני ספורט, וכל איגוד כולל רשות מקומית, מתנ”ס, חברות לתרבות וכדומה מחויבים לרכוש פוליסת ביטוח תאונות אישיות עבור
הספורטאים המשתתפים בתחרויות ספורט אשר מאורגנות על ידם או מטעמם.
עיקרי סעיפי הביטוח מכוח תקנות הספורט (ביטוח), התשנ”ה- 1994 נוגעים למעשה בכל ענפי הספורט בישראל. הם מתייחסים לפגיעות שהתרחשו רק בעת פעילות ספורטיבית מאורגנת
ואלו הן:
כאמור, ארגונים, התאחדויות ואיגודי הספורט מחויבים על פי חוק לבטח את כל הספורטאים אשר לוקחים חלק בפעילויות הספורטיביות אשר מאורגנות מטעמם או על ידם.
אבל – חשוב לדעת כי ביטוחים אלו מכסים חלקית את המבוטח ואין בהם כדי לכסות למשל באופן מלא מקרים של נכות, אובדן ימי עבודה ועוד.
מי נחשב “ספורטאי” לצורך חוק הספורט – חובבן מול מקצועי
חוק הספורט אינו מוגבל לספורטאים מקצועיים בלבד – הוא חל על כל אדם המשתתף בפעילות ספורטיבית המאורגנת על ידי אגודת ספורט, התאחדות, איגוד, רשות מקומית או מתנ”ס, גם אם מדובר בחובבן המתאמן פעם בשבוע במסגרת חוג. עם זאת, פעילות ספורטיבית עצמאית ובלתי מאורגנת – כגון ריצה עצמאית ברחוב, אימון עצמי בחדר כושר ביתי, או פעילות עם חברים ללא מסגרת מוסדית – אינה נכנסת בגדר חובת הביטוח לפי החוק, ולכן במקרים כאלה יש לבדוק זכאות דרך מקורות אחרים בלבד, כגון ביטוח פרטי או תביעת רשלנות נגד גורם אחראי ספציפי.
מתי ניתן להגיש תביעה בגין פגיעת ספורט
בבעלות הרשות המקומית שהינה האחראית על הפעילות
נזיקית נגד הגורם האשם – “הרשלן”
מה לעשות מיד לאחר פגיעת ספורט כדי לשמר את הזכויות
בשלב הראשון יש לקבל טיפול רפואי ולוודא שהאבחנה הראשונית מתעדת במפורש את נסיבות הפגיעה כפי שאירעה (למשל “פגיעה בעת משחק כדורגל במתקן X”), ולא רק את התסמין הרפואי. בשלב השני יש לדרוש מהמפעיל דוח פגיעה רשמי בכתב, כולל שמות עדים שנכחו במקום. בשלב השלישי, ככל שרלוונטי, יש לצלם את מקום האירוע ואת הציוד או המשטח שהיה מעורב, בטרם יתוקן או יוסר. בשלב הרביעי יש לאתר ולשמר את פרטי הפוליסה הרלוונטית – הן ביטוח הספורט של המפעיל והן כל ביטוח פרטי רלוונטי – ולבדוק את שני המסלולים במקביל מול ייעוץ משפטי מוקדם.
מהי רשלנות במתקן או באירוע ספורטיבי
עילת תביעה נזיקית נגד מפעיל מתקן ספורט, רשות מקומית או מאמן מתגבשת כאשר מוכח שהגורם האחראי לא נקט באמצעי זהירות סבירים שהיה עליו לנקוט – למשל ציוד ספורט תקול או לא מתוחזק, היעדר הדרכה נאותה לפעילות מסוכנת, היעדר השגחה מספקת על קטינים בפעילות מאורגנת, משטח פעילות לקוי או מסוכן, או המשך פעילות חרף תנאים מזג אוויר או בטיחות בעייתיים. חשוב להדגיש שלא כל פציעה במהלך ספורט מקימה עילת רשלנות – סיכון סביר ומוכר של הענף עצמו (כגון נקע בקרסול במהלך משחק כדורסל תקין) אינו בהכרח מהווה רשלנות, ויש להבחין בין סיכון טבעי של הפעילות לבין מחדל בטיחותי קונקרטי של המפעיל.
איך נערכים נכון להגשת תביעה?
מוצע לערוך בדיקות נוספות כגון – אחריות צד ג’, ה”מילים הקטנות” המופיעות בפוליסה, זכויות ואפשרויות לקבלת פיצוי כספי הולם לפגיעה, מהות הטופס עליו אתם חותמים בעת
הרשמה לפעילות כלשהי – המסיר בדרך כלל אחריות של המפעיל על המתאמן במקרה של פגיעה ועוד .
שימו לב כי תביעה על בסיס פוליסה מתיישנת לאחר 3 שנים ואילו תביעת נזיקין בגין נזקי גוף מתיישנת לאחר 7 שנים.
מעוניינים לדעת יותר ולברר את זכויותיכם – אתם מוזמנים לפנות למשרדנו להמשך ייעוץ.
למה כדאי לבדוק את כל מקורות הפיצוי במקביל, לא רק את הביטוח הפרטי
הטעות הנפוצה ביותר בפגיעות ספורט היא הסתפקות במסלול אחד בלבד, למשל פנייה רק לפוליסת הביטוח לפי חוק הספורט, מבלי לבדוק אם קיימת גם עילת תביעה נזיקית נגד הרשות המקומית, מפעיל המתקן או המאמן, ומבלי לבדוק אם ניתן לתבוע גם את הביטוח הלאומי כאשר האירוע התרחש במסגרת פעילות מטעם העבודה (יום ספורט, ערב גיבוש). כל מסלול פועל לפי כללים ותקופות התיישנות שונות, ולכן בדיקה מקיפה מיד לאחר הפגיעה חוסכת אובדן זכויות.
מהם ראשי הנזק בתביעת פגיעת ספורט
הפיצוי בתביעת פגיעת ספורט כולל, בהתאם לנתוני הנפגע ונסיבות המקרה, הוצאות רפואיות וטיפולים (כולל שיקום פיזיותרפי ממושך, נפוץ מאוד בפציעות ספורט), הפסד ימי עבודה או השתכרות אם הפגיעה מנעה חזרה זמנית או קבועה למקום העבודה, ופיצוי בגין כאב וסבל. במקרים של ספורטאי מקצועי שנפגע, הפיצוי עשוי לכלול גם הפסד הכנסה עתידית ממשלח היד הספורטיבי עצמו, שיכול להיות משמעותי במיוחד עבור ספורטאים בתחילת דרכם המקצועית. במקרים של נכות קבועה כתוצאה מהפגיעה, נבחנים גם ראשי נזק נוספים כגון עזרת צד ג’ והתאמות בהתאם לחומרת המקרה.
טעויות נפוצות שפוגעות בתביעת פגיעת ספורט
הטעות הראשונה היא אי-דיווח מיידי על הפגיעה למפעיל המתקן או למאמן, מה שמקשה בהמשך להוכיח את נסיבות האירוע ואת מקום התרחשותו. הטעות השנייה היא המשך פעילות ספורטיבית חרף הפגיעה מתוך רצון “לא לוותר”, מה שעלול להחמיר את הנזק ולטשטש את הקשר הסיבתי בין האירוע המקורי לתוצאה הסופית. הטעות השלישית היא אי-תיעוד מצב הציוד או המתקן שגרם לפגיעה (למשל צילום של משטח שבור או ציוד תקול) בסמוך לאירוע, לפני שהמפעיל מתקן או מסלק את הראיה. הטעות הרביעית היא הנחה מוטעית שפגיעת ספורט “רגילה” אינה מצדיקה פנייה לייעוץ משפטי, ולכן ויתור מוקדם מדי על בדיקת מלוא מקורות הפיצוי האפשריים.
שאלות ותשובות בנושא פגיעות ספורט
נפגעתי ביום ספורט מטעם העבודה, למי פונים?
יש לבדוק זכאות מקבילה מול הביטוח הלאומי כנפגע עבודה, ובמקביל לבחון תביעה נזיקית נגד המעסיק או מארגן האירוע אם התרשל בהיבטי הבטיחות.
המועדון טוען שחתמתי על כתב ויתור, זה שולל את זכותי לתבוע?
לא בהכרח. כתב ויתור אינו פוטר את המפעיל מרשלנות חמורה או מהפרת חובה חוקית, ויש לבחון את נוסחו המדויק מול נסיבות הפגיעה.
מה ההבדל בין תביעה על בסיס חוק הספורט לתביעת נזיקין רגילה?
תביעה לפי חוק הספורט היא תביעת ביטוח מוגבלת בהיקפה ובסכומיה, בעוד תביעת נזיקין נגד גורם מתרשל (כגון הרשות המקומית או המאמן) יכולה לכלול פיצוי מלא על כל ראשי הנזק.
הילד שלי נפגע בחוג ספורט בבית הספר – זה כמו ביטוח תלמידים או שונה?
מדובר בשני מקורות פיצוי שיכולים להתקיים במקביל – ביטוח תאונות אישיות לתלמידים לפי חוק חינוך חובה, וביטוח הספורט של המועדון או האגודה המפעילה את החוג, ככל שהחוג מאורגן על ידי גורם חיצוני לבית הספר. יש לבדוק את שני המסלולים ולא להסתפק באחד מהם.
נפגעתי ממשחק אלים או מסוכן במיוחד של שחקן יריב – יש לי עילה נגדו אישית?
ככלל, במשחק תקין הכולל מגע פיזי מקובל בענף (כדורגל, כדורסל וכדומה), הסיכון נחשב סביר ואינו מקים עילת תביעה אישית נגד השחקן היריב. אולם כאשר מדובר בפעולה חריגה, אלימה במכוון או חורגת בבירור מכללי המשחק המקובלים, עשויה לקום עילת תביעה אישית נגד אותו שחקן, בנוסף לבדיקת אחריות המפעיל וההשגחה באירוע.
אני מתאמן עם מאמן פרטי, לא במסגרת מועדון או אגודה – האם אני מכוסה?
חוק הספורט חל בעיקר על פעילות המאורגנת על ידי אגודה, התאחדות או איגוד מוכר, ולכן אימון אישי פרטי עשוי שלא להיכלל בחובת הביטוח לפי החוק. במקרה כזה חשוב לבדוק את הביטוח הפרטי של המתאמן ואת האפשרות לתביעת רשלנות אישית נגד המאמן, ככל שהתרשל בהדרכה.
קטין נפגע בפעילות ספורט – מי מגיש את התביעה בשמו?
ההורים או האפוטרופוס החוקי מגישים את התביעה בשם הקטין, כאשר תקופת ההתיישנות לגביו ארוכה משמעותית מזו החלה על בגיר ומתחילה להימנות רק מהגיעו לגיל 18, כך שיש זמן רב יותר לברר ולממש את הזכאות.
מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה ספורטאים חובבים ומקצועיים בתביעות ביטוח ונזיקין בגין פגיעות ספורט, כולל פגיעות בימי ספורט וערבי גיבוש מטעם מקום העבודה. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק ולא נבהלים מכתב ויתור חתום. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, בבדיקת כל מקורות הפיצוי האפשריים במקביל.
נפגעתם בפעילות ספורטיבית וטרם בדקתם את כל האפשרויות שלכם? דברו איתנו לפני שאתם פונים לגורם המבטח בעצמכם. צרו קשר עוד היום, לפני הפנייה הבאה.
לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.
