תאונת עבודה עם פציעה בעין חדירת גוף זר – מה עושים?

עו״ד בנו גליקמן

איך להצליח בתביעות תאונת עבודה

תוכן עניינים

שנדבר?

זה קורה בשבריר של שנייה.

רגע אחד אתם בעבודה, מתרכזים במשימה שלכם, אולי חותכים מתכת, מנסרים עץ, עובדים עם חומרים כימיים או אפילו סתם עוברים ליד אתר בנייה.

וברגע הבא – כאב חד, צורב ומשתק בעין.

משהו חדר פנימה.

העולם נעצר, היד נשלחת אינסטינקטיבית לפנים, והמחשבות מתחילות לרוץ בקצב מטורף.

מה קרה לעין שלי? האם אני אראה שוב כרגיל? איך אני ממשיך לעבוד ככה? מי ישלם על הטיפולים? ואיך לעזאזל אני מפרנס את המשפחה שלי עכשיו?

אם אתם קוראים את השורות האלה, כנראה שאתם או מישהו שיקר לכם חווה פציעת עין בעבודה, ספציפית חדירת גוף זר.

אתם מחפשים תשובות, אתם מחפשים ודאות, ובעיקר – אתם מחפשים מישהו שיעשה לכם סדר בתוך כל הכאוס הזה.

אז תנשמו עמוק. הגעתם בדיוק למקום הנכון.

במאמר הזה אני הולך לפרוס בפניכם את כל – אבל באמת את כל – מה שאתם צריכים לדעת על פציעות עין בעבודה.

אנחנו נצלול לעומק, נבין את הזכויות שלכם, ונלמד איך להפוך את האירוע המלחיץ הזה למסלול ברור ומובנה שמסתיים בפיצוי המקסימלי שמגיע לכם.

הסודות שמאחורי הקלעים: מה קורה כשגוף זר פוגש עין (ואת המערכת המשפטית)?

לפני שנצלול לפרטים הטכניים, אני רוצה להציג את עצמי, כדי שתבינו בדיוק מי עומד מאחורי המילים האלה ולמה אתם יכולים לסמוך על כל מילה שנכתבת כאן.

נעים להכיר, שמי בנו גליקמן.

אני עורך דין שעוזר ומלווה נפגעים ובני משפחותיהם, מומחה בתחום נזקי הגוף, תאונות עבודה ורשלנות רפואית.

אני חי ונושם את עולם המשפט מאפריל 2006, ומוסמך כעורך דין מחודש דצמבר 2007.

במהלך השנים למדתי והעמקתי – יש לי תואר שני במשפטים (L.L.M) ותואר ראשון במנהל עסקים (BA) מאוניברסיטת רייכמן, ואני גם מומחה בליווי תהליכי משא ומתן.

אבל הנה הדבר המעניין באמת, משהו שלא הרבה עורכי דין יכולים או מוכנים לספר לכם.

היום אני מייצג תובעים בלבד. רק נפגעים.

אבל זה ממש לא היה כך תמיד.

במשך כ-17 שנים, עמדתי בדיוק בצד השני של המתרס.

ייצגתי והגנתי באופן רצוף על חברות הביטוח הגדולות ביותר במדינה.

עשיתי את זה כשכיר, התקדמתי להיות שותף, ובסוף גם כבעלים של משרד.

אני מכיר את חברות הביטוח מבפנים. אני יודע איך הן חושבות, איך הן מנתחות תיקים, ממה הן פוחדות, ואיפה בדיוק נמצאות נקודות התורפה שלהן.

כיום, אני גאה לומר שאני וצוות המשרד שלי מלווים רק אתכם – הנפגעים.

אנחנו משתמשים בכל הידע העצום הזה, בכל הניסיון שנצבר “בצד האפל”, כדי להאיר לכם את הדרך ולדאוג שתקבלו את המקסימום.

למה פציעת עין היא לא “עוד תאונת עבודה”?

מהניסיון של משרדנו, תאונות עבודה שמערבות את העיניים הן קטגוריה בפני עצמה.

העין היא איבר כל כך עדין, כל כך מורכב, וכל כך קריטי לאיכות החיים שלנו.

חדירה של גוף זר – בין אם זה שבב מתכת מתעופף ממסור דיסק, רסיס זכוכית, חלקיק אבק כימי, או אפילו קוץ שניתז במהלך עבודת גינון – יכולה לגרום לנזק משמעותי.

הפגיעה יכולה להיות שריטה בקרנית, פגיעה ברשתית, ובמקרים חמורים גם אובדן ראייה חלקי או מלא.

אבל מעבר לנזק הפיזי, יש כאן אלמנט פסיכולוגי עצום.

הפחד לאבד את הראייה הוא אחד הפחדים הקדמוניים והחזקים ביותר של האדם.

ולכן, הטיפול בתיק כזה דורש רגישות אדירה, לצד מקצועיות חסרת פשרות.

3 הצעדים הקריטיים ב-24 השעות הראשונות לאחר חדירת גוף זר לעין

אם אתם קוראים את זה זמן קצר לאחר התאונה, הפסקה הזו היא החשובה ביותר עבורכם.

מה שתעשו עכשיו יקבע במידה רבה את ההצלחה של התביעה העתידית שלכם.

הנה מה שחובה לעשות:

  • טיפול רפואי מיידי (ואיך בדיוק לתעד אותו): אל תשחקו אותה גיבורים. גשו למיון או לרופא עיניים מיד. אבל הנה הטריק – כשאתם מגיעים לרופא, חשוב מאוד לציין במפורש שהפגיעה קרתה בזמן העבודה. ודאו שהרופא כותב במסמך הרפואי שקיבלתם בדיוק את מה שסיפרתם. אם כתוב רק “הגיע עם כאבים בעין” בלי הצירוף “נפגע משבב מתכת במהלך עבודתו”, זה עלול לעשות לנו כאב ראש (לא בעין, בתיק המשפטי) בהמשך.
  • דיווח למעסיק ולקיחת פרטי עדים: הודיעו למעסיק מיד. אם יש עדים שראו את התאונה או ראו אתכם מיד אחריה אוחזים בעין – קחו את הטלפונים שלהם. זיכרון של אנשים דוהה מהר, אנחנו צריכים אותם איתנו.
  • תיעוד זירת האירוע: צלמו הכל. את המכונה שעבדתם עליה, את חוסר משקפי המגן (אם לא סיפקו לכם), את התאורה הלקויה. תמונה אחת שווה אלף מילים של חוקר ביטוח שינסה לטעון אחרת.

המלכודת של “זה יעבור לי עד מחר”

אני רואה את זה המון.

לקוח מגיע למשרד ומספר שביום ראשון עף לו משהו לעין, אבל הוא חשב שזה רק קצת אבק.

הוא שטף פנים, המשיך לעבוד, ורק ביום רביעי, כשהעין התנפחה והראייה היטשטשה, הוא הלך לרופא.

ביטוח לאומי וחברות הביטוח מתים על מקרים כאלה.

הם מיד יטענו: “אולי ביום שלישי בערב עף לו משהו לעין כשהוא עשה על האש עם חברים? איך נוכיח שזה מהעבודה ביום ראשון?”

לכן, גם אם אתם חושבים שזה שום דבר, גשו להיבדק ותעדו את זה כפגיעה בעבודה. תמיד קל יותר לבטל תביעה שלא צריך, מאשר לבנות יש מאין תיק שלא תועד בזמן.

המסלול הכפול: את מי בעצם אנחנו תובעים כשעין נפגעת בעבודה?

כשמדובר בתאונת עבודה, יש לנו בדרך כלל שני מסלולים עיקריים וחשובים שרצים במקביל.

החוכמה היא לדעת לנווט ביניהם, למקסם כל אחד מהם, ולדאוג שהם לא יפגעו אחד בשני.

מסלול ראשון: המוסד לביטוח לאומי – חבר, אויב, או משהו באמצע?

ביטוח לאומי הוא תחנת החובה שלנו.

התהליך מתחיל בהגשת תביעה להכרה בתאונה כ”תאונת עבודה” (טופס 211 ההיסטורי והטוב).

אם התביעה מוכרת, אתם זכאים לדמי פגיעה עבור התקופה שבה לא יכולתם לעבוד (עד 91 ימים).

אבל הכסף הגדול, והעזרה האמיתית, מגיעים בשלב הבא: הוועדות הרפואיות.

כאן אתם מתייצבים מול רופא מטעם ביטוח לאומי (במקרה שלנו, רופא עיניים), שצריך לקבוע את אחוזי הנכות שלכם.

כמי שמכיר את המערכות האלה מבפנים, אני יכול להגיד לכם שהוועדות האלה יכולות להיות מלחיצות מאוד לאדם מן היישוב.

יש לכם בערך 3 עד 5 דקות להסביר איך החיים שלכם השתנו מקצה לקצה בגלל פציעת העין.

זה המקום שבו הליווי המשפטי עושה את כל ההבדל.

אנחנו מכינים אתכם בדיוק למה שהולך לקרות שם. אנחנו מדברים בשפה של הוועדה, מציגים את המסמכים הנכונים, ומוודאים שהרופא לא מפספס שום סעיף בספר הליקויים שיכול להקנות לכם אחוזים.

מסלול שני: תביעה נגד המעסיק וחברת הביטוח שלו

כאן זה נהיה מעניין, וכאן הניסיון של 17 שנים בצד של חברות הביטוח נכנס להילוך גבוה.

אם המעסיק שלכם התרשל – מגיע לכם פיצוי נוסף, מעבר למה שביטוח לאומי משלם.

מה זה אומר “התרשל”?

זה יכול להיות המון דברים:

  • הוא לא סיפק לכם משקפי מגן או מגן פנים מתאים.
  • הוא סיפק ציוד מגן, אבל הוא היה בלוי, שרוט, או לא מתאים לסוג העבודה.
  • הוא לא הדריך אתכם כראוי על סכנות העבודה.
  • הוא לא אכף את נהלי הבטיחות (זה שהוא קנה משקפי מגן והשאיר אותם בארון, זה לא מספיק מבחינה משפטית!).
  • סביבת העבודה הייתה צפופה, חשוכה, או מסוכנת מטבעה ללא מיגון נאות.

חברת הביטוח של המעסיק תעשה הכל כדי להוכיח שאתם אשמים. הם יקראו לזה “אשם תורם”.

הם יגידו: “הוא עובד מנוסה, הוא היה צריך לדעת לשים משקפיים.”

אבל אני מכיר את הטענות האלה. כתבתי אותן בעצמי פעם. והיום, אני יודע בדיוק איך לפרק אותן אחת לאחת, להעביר את נטל האחריות חזרה למעסיק, ולהוציא עבורכם את הפיצוי המקסימלי.

הרפואה פוגשת את המשפט: למה ONE STOP SHOP הוא הפתרון המנצח?

פגיעות עיניים דורשות מומחיות יוצאת דופן.

רופא משפחה רגיל, או אפילו אורתופד מצוין, לא יכולים לעזור לנו כאן.

אנחנו צריכים את המומחים הטובים ביותר לרפואת עיניים, מומחי רשתית, מומחי קרנית, ולפעמים גם מומחים לנוירו-אופתלמולוגיה.

בדיוק בגלל זה, המשרד שלנו בנוי כ- ONE STOP SHOP לנפגע ולמשפחתו.

מה זה אומר בפועל?

זה אומר שאתם לא צריכים להתרוצץ ולחפש רופאים שייכתבו לכם חוות דעת.

אנחנו עובדים בליווי טובי המומחים הרפואיים בישראל.

ברגע שאתם נכנסים אלינו, אנחנו מספקים את המטרייה המלאה. אנחנו נפנה אתכם למומחה המדויק לסוג הפגיעה שלכם, זה שהשם שלו הולך לפניו, וזה שחוות הדעת שלו גורמת לשופטים להנהן בהסכמה ולחברות הביטוח לפתוח את הארנק.

השילוב של אסטרטגיה משפטית חדה עם גיבוי רפואי מהשורה הראשונה הוא שובר שוויון.

הנזק השקוף: פסיכולוגיה וקריירה אחרי פציעת עין

עין אחת נפגעה, אבל החיים כולם משתנים.

חדירת גוף זר לעין יכולה להשאיר צלקות שלא תמיד רואים במבט ראשון.

למשל, אובדן ראיית עומק (ראייה תלת מימדית). נסו למזוג מים לכוס בעיניים עצומות למחצה, או לרדת במדרגות. פתאום כל פעולה פשוטה הופכת למשימה מסוכנת.

ואיך זה משפיע על העבודה?

אם אתם נהגים, מפעילי צמ”ה, רתכים, או כל מקצוע שדורש דיוק ראייתי – ייתכן שלא תוכלו לחזור למקצוע שלכם.

כאן נכנס לתמונה המושג המשפטי של “אובדן כושר השתכרות”.

אנחנו לא תובעים רק על הכאב הפיזי. אנחנו מסתכלים קדימה.

כמה שנים נשארו לכם עד הפנסיה? כמה הייתם יכולים להרוויח אילולא התאונה? איזה מקצועות חלופיים פתוחים בפניכם עכשיו, ועד כמה השכר בהם נמוך יותר?

בנוסף, יש את הפן הנפשי. טראומה, חרדה מלחזור לסביבת עבודה דומה, ירידה בביטחון העצמי. בחלק מהמקרים, נשלב גם מומחה בפסיכיאטריה כדי לוודא שכל רובד של הפגיעה שלכם מקבל ביטוי כלכלי בפיצוי.

משא ומתן עם כרישים: איך אנחנו גורמים להם לשלם?

זוכרים שסיפרתי לכם שאני מומחה בליווי תהליכי מו”מ ובוגר מחזור ה’ של שקלא וטריא?

ניהול תביעת נזיקין הוא לא רק להגיש ניירות לבית המשפט. הרוב המכריע של התיקים מסתיים בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט.

אבל פשרה לא אומרת להתקפל.

פשרה טובה מושגת כשהצד השני מבין שאם הוא ילך איתנו לבית המשפט, הוא יחטוף מכה כואבת הרבה יותר.

כשאנחנו יושבים מול חברות הביטוח (אותן חברות שאני מכיר היטב מבפנים), אנחנו באים מוכנים.

הם מנסים להקטין את הנזק? אנחנו מציגים את הראיות שסותרות אותם.

הם מנסים למשוך זמן בשיטת ה”מצליח”? אנחנו מפעילים לחצים משפטיים שמבהירים להם שהמונה דופק, והריביות מצטברות לרעתם.

המטרה שלנו היא חד משמעית: ליווי עד הפיצוי. לא עוזבים אתכם באמצע, לא מתעייפים, ולא נכנעים להצעות ראשוניות מעליבות.

למה השיטה של “שכר טרחה תלוי תוצאה” עובדת בשבילכם?

הרבה אנשים שנפגעים פוחדים לפנות לעורך דין בגלל החשש מהוצאות כלכליות כבדות בזמן שהם ממילא לא עובדים.

אצלנו, השיטה פשוטה, הוגנת, ושקופה.

שכר הטרחה תלוי תוצאה והצלחה.

זה אומר שאנחנו באותה סירה. אנחנו מרוויחים רק אם אתם מרוויחים. אין לנו שום אינטרס למשוך את התיק סתם, ואין לנו שום אינטרס להתפשר על סכום נמוך.

הצלחה שלכם היא ההצלחה שלנו.

7 שאלות בוערות (ותשובות כנות) על חדירת גוף זר לעין בעבודה

לאורך השנים, אני שומע שוב ושוב את אותן שאלות מלקוחות שמגיעים למשרד מודאגים. ריכזתי עבורכם את השאלות הנפוצות ביותר, עם תשובות בגובה העיניים.

1. האם אני יכול לתבוע גם אם הפגיעה קרתה באשמתי כי שכחתי לשים משקפי מגן?

חד משמעית כן! ראשית, מול ביטוח לאומי, שאלת האשמה בכלל לא רלוונטית. פציעה בעבודה מזכה בפיצוי בלי קשר לאשמה. שנית, בתביעה נגד המעסיק, גם אם יש לכם “אשם תורם”, זה לא מוחק את התביעה, אלא לכל היותר מפחית אחוז מסוים מהפיצוי. לעיתים קרובות אנחנו מצליחים להוכיח שהמעסיק יצר סביבת עבודה שאפשרה לטעות הזו לקרות, והאחריות נשארת אצלו.

2. הראייה שלי חזרה להיות כמעט 100%, אבל נשארה לי צלקת קטנה. יש טעם לתבוע?

בוודאי. גם נזק שנראה לכם “שולי” עשוי לזכות באחוזי נכות ובפיצוי כספי לא מבוטל. לפעמים יש פגיעה בשדה הראייה שאתם לא מודעים אליה, או רגישות לאור (סנוור), או דמעת כרונית בעקבות הצלקת. מומחה רפואי מטעמנו ידע למצוא ולכמת כל פגיעה כזו.

3. כמה זמן לוקח כל התהליך הזה עד שאני רואה כסף?

זה מאוד תלוי בנסיבות התיק. תביעות לביטוח לאומי מתחילות להניב פירות (דמי פגיעה) תוך שבועות עד חודשים ספורים. קביעת נכות צמיתה וקבלת מענק או קצבה לוקחת יותר זמן, כי צריך לחכות שהמצב הרפואי יתייצב. תביעה נגד המעסיק יכולה לקחת בין שנה למספר שנים. אבל אל דאגה, אנחנו דואגים להזרים לכם כספים מביטוח לאומי לאורך הדרך כדי שלא תישארו בלי חמצן כלכלי.

4. מה עושים אם המעסיק מאיים לפטר אותי אם אתבע אותו?

זה איום שאנחנו שומעים לא מעט, והוא בלתי חוקי בעליל. ראשית, התביעה היא בדרך כלל נגד חברת הביטוח של המעסיק, לא מכיסו האישי (למעט השתתפות עצמית). שנית, פיטורים על רקע הגשת תביעה נזיקית יכולים להוות עילה לתביעה נוספת בבית הדין לעבודה. אנחנו נותנים לכם גב מלא גם מול לחצים כאלה.

5. עבדתי בשחור (ללא תלוש משכורת) כשנפגעתי בעין. האם הכל אבוד?

ממש לא. עבודה ללא תלוש מסבכת את התיק, אבל היא בשום אופן לא סוגרת את הדלת. אפשר להוכיח יחסי עובד-מעביד בדרכים אחרות (עדים, הודעות ווטסאפ, העברות בנקאיות, ואפילו עצם הימצאותכם באתר העבודה בזמן הפציעה). אנחנו יודעים לטפל גם במקרים המורכבים האלה.

6. האם אני חייב להגיע לבית משפט?

ברוב המוחלט של המקרים – לא. מעל 90% מתיקי נזקי הגוף מסתיימים בפשרה לפני שמתחיל שלב ההוכחות בבית המשפט. חברות הביטוח מעדיפות ודאות וחיסכון בהוצאות משפט, ואנחנו יודעים לנהל את המשא ומתן כך שתקבלו הצעה מצוינת בלי לעבור את הלחץ של עמידה על דוכן העדים.

7. האם פגיעה פסיכולוגית (כמו פחד להיכנס למפעל) נחשבת לפגיעה בתאונת עבודה?

לחלוטין. פוסט טראומה (PTSD) או חרדה שמתפתחות בעקבות תאונת עבודה מוכרות על ידי המערכת. אם החשש הזה מונע מכם לעבוד או פוגע באיכות החיים שלכם, נוסיף גם את הרכיב הנפשי לתביעה, וזה יכול להגדיל משמעותית את הפיצוי הכולל.

יוצאים מהחושך אל האור: צועדים יחד עד קו הסיום

פציעת עין, ובמיוחד חדירת גוף זר, היא אירוע מטלטל.

היא זורקת אתכם לתוך מציאות של בתי חולים, טיפות עיניים, כאבים, וחוסר ודאות משתק לגבי העתיד.

אבל אתם לא צריכים לעבור את זה לבד, ואתם בהחלט לא צריכים להיות אלה שמנסים לפענח את סבך הבירוקרטיה המשפטית של חברות הביטוח והביטוח הלאומי.

בשביל זה אני כאן.

מהניסיון של משרדנו, תיק שמטופל נכון מהרגע הראשון, עם איסוף ראיות קפדני, ליווי רפואי של מומחי העיניים המובילים בישראל, ואסטרטגיה התקפית וחכמה – הוא תיק שמסתיים בניצחון.

אני עזבתי את ההגנה על חברות הביטוח בדיוק בשביל הרגעים האלה.

כדי לקחת את הידע העצום הזה ולשים אותו בידיים שלכם.

כדי להיות ה- ONE STOP SHOP שמעניק לכם שקט נפשי, בידיעה שיש מי שנלחם עבורכם בכל החזיתות.

אנחנו נלווה אתכם צעד אחר צעד, יד ביד, משלב הייעוץ הראשוני, דרך הוועדות הרפואיות וניהול המשא ומתן, ועד שתקבלו את הפיצוי המקסימלי שמאפשר לכם לחזור לחיים שלכם עם ביטחון כלכלי.

אל תתנו לפחד לנהל אתכם, ואל תוותרו על מה שמגיע לכם בזכות.

העיניים שלכם יקרות מדי, והעתיד שלכם חשוב מדי.

אנחנו כאן, מוכנים לצאת לדרך יחד איתכם – ליווי עד הפיצוי!

תמונה של עו”ד ונוטריון בנו גליקמן

עו”ד ונוטריון בנו גליקמן

מומחה לנזקי גוף, רשלנות רפואית, תאונות עבודה ותאונות דרכים עם ניסיון מקצועי עשיר של למעלה מ-20 שנה (מאז אפריל 2006). עו"ד בנו גליקמן מוביל את תחום הליטיגציה בייצוג נפגעים בתביעות נזקי גוף מורכבות, רשלנות רפואית, תאונות עבודה קשות ותאונות דרכים. היתרון הייחודי של המשרד נובע מניסיון רב שנים בייצוג חברות ביטוח הגדולות בעבר – מומחיות המעניקה ללקוחותינו "מבט מבפנים" על האסטרטגיות של המבטחות ויכולת צפייה מראש של מהלכיהן. לאחר שניהל בהצלחה אלפי תיקים מול בתי המשפט והביטוח הלאומי, עו"ד גליקמן וצוותו מחויבים להשגת הפיצוי המקסימלי עבורכם, כאשר המשרד פועל כ- ONE STOP SHOP לנפגע ומשפחתו. אל תתמודדו עם חברות הביטוח והביורוקרטיה לבד – הניסיון שלנו הוא הכוח שלכם. צרו קשר עוד היום לייעוץ ראשוני בלא התחייבות והתחילו את הדרך לפיצוי המגיע לכם.

אולי יעניין אותך גם:

מומחיות המשרד

תאונות עבודה

המשרד מלווה נפגעי תאונות עבודה בביטוח הלאומי ובבתי הדין לעבודה, בוועדות הרפואיות ובית המשפט מול המעסיקים, צדדי ג’ וחברות הביטוח השונות.

תאונות דרכים

המשרד פועל לבסס ולהוכיח את הנזק שלך בתביעה מול מבטחת הרכב בחובה, מלווה אותך בוועדות הביטוח הלאומי וכמובן פועל בנחישות וללא מורה מול חברות הביטוח הפרטיות, לרבות קרנות הפנסיה.

נזקי גוף

אנו פועלים לבסס את עילות התביעה והרשלנות מול גורמי הנזק השונים בסביבות שונות, כמו עיריות, מלונות, מתקנים עירוניים, מתקני ופעילות ספורט, תביעות ונזקי תלמידים, לרבות ביטוחי תאונות אישיות לתלמידים.

רשלנות רפואית

רשלנות רפואית עלולה להתרחש בכל מפגש עם נותן שרות רפואי (רופא, אחות וגם פקידה בקופת החולים) שפעל ברשלנות ובניגוד להנחיות והידע המוכר בזמן הרשלנות הרפואית.

צרו קשר:

המומחיות שלנו -
השגת הפיצוי המקסימלי בשבילך

דילוג לתוכן +972776670583