הפיגום הוא כלי העבודה הנפוץ ביותר בענף הבנייה, אך הוא גם המקור המרכזי לתאונות עבודה קשות וקטלניות. השינויים בחקיקה בשנים האחרונות (המעבר לפיגומים בתקן אירופאי) נועדו לצמצם את הסיכון, אך המציאות בשטח עדיין עגומה.
עובדים רבים מוצאים את עצמם על קונסטרוקציות רעועות, ללא מעקות וללא עיגון מספק. אם אתם או היקרים לכם נפגעו בתאונת עבודה הקשורה לפיגום – בין אם בנפילה ובין אם מקריסה – חשוב שתדעו כי החוק מחמיר מאוד עם הקבלנים, וסיכויי התביעה שלכם גבוהים במיוחד.
סכנה בגובה: איך מתרחשות תאונות הפיגומים?
תאונות פיגומים אינן “גזירת גורל”, אלא כמעט תמיד תוצאה של רשלנות המעסיקים, הקבלנים שבשטח או ממוני הבטיחות ולעתים זו רשלנות של כולם יחדיו:
- נפילה מגובה: הסיבה השכיחה ביותר. העובד מחליק, מועד על משטח עבודה לא מלא (“מיטות” חסרות), או נופל דרך מרווח בין הפיגום לקיר.
- קריסת פיגום: אירוע רב-נפגעים המתרחש כאשר הפיגום לא עוגן כראוי לבניין או הועמס במשקל יתר של חומרי בניין, או הורכב בצורה לא מקצועית על ידי אדם שאינו מוסמך (“בונה פיגומים”).
- פגיעה מעצמים נופלים: עובדים שנמצאים למרגלות הבניין ונפגעים מקרש, פטיש או דלי בטון שנפל מהפיגום עקב היעדר “לוחות רגל (Plank borders) “שאמורים למנוע זאת.
שרשרת האחריות: את מי תובעים?
בניגוד לתאונות עבודה אחרות, בתאונות פיגומים ישנה “אחריות קפידה”. החוק מטיל חובות כבדות על מספר גורמים, מה שמאפשר לעורך הדין לתבוע מספר “כיסים עמוקים” כדי לוודא שהנפגע ומשפחתו יקבלו את מלוא הפיצוי המגיע להם:
- הקבלן הראשי: האחראי העליון לבטיחות באתר. הוא לא יכול להתנער מאחריות בטענה ש”קבלן המשנה אשם”.
- בונה הפיגומים: החברה שהרכיבה את הפיגום. עליה להוכיח שהפיגום הורכב לפי התקן, עוגן כנדרש ונבדק.
- מנהל העבודה: חייב לבדוק את הפיגום אחת לשבוע ולרשום זאת ב”פנקס הפיגומים”. היעדר רישום הוא הוכחת רשלנות.
- המעסיק הישיר: חייב לספק לעובד ציוד מגן אישי (רתמה, קסדה) ולוודא שהוא יודע להשתמש בו.
- ממונה הבטיחות: אחראי ישיר לבחינת התקנת הפיגומים וכי אלו תואמים את התקן החדש.
הראיה המושלמת: “פנקס הפיגומים”
אחד הכלים החשובים ביותר בתביעת נזיקין הוא “פנקס הפיגומים”. על פי תקנות הבטיחות בעבודה, כל פיגום חייב לעבור בדיקה לפני השימוש הראשוני, ואחת ל-7 ימים לאחר מכן (או אחרי גשם/רוח חזקה). הבדיקה חייבת להירשם בפנקס ייעודי שנמצא באתר.
הטיפ המשפטי: ברוב התאונות, מתגלה שהפנקס ריק, לא קיים, או שהבדיקות בוצעו “על הנייר” בלבד. עורך דין תאונת עבודה יבקש מיד את הפנקס הזה – והיעדרו הוא כמעט ניצחון בטוח בתיק והוכחה לרשלנות.
מקורות הפיצוי: הכסף הגדול נמצא בתביעה הנזיקית
נפגע תאונת פיגומים זכאי למעטפת פיצויים רחבה:
- ביטוח לאומי (בסיס)
מכסה את ההוצאות המיידיות ודמי הפגיעה. במקרה של נכות (שכיח מאוד בנפילות מגובה – שברים, פגיעות גב וראש), תשולם קצבה חודשית או מענק, זה תלוי הנכות הסופית שתתקבל.
- 2. תביעת נזיקין (ההרחבה)
כאן תובעים את הקבלן וחברת הביטוח שלו. בגלל האופי החמור של פגיעות הגובה, הפיצויים כאן גבוהים וכוללים:
- כאב וסבל: סכומים גבוהים עקב הטראומה והניתוחים.
- אובדן כושר עבודה עתידי: עובד בניין שנפל ושבר את האגן או הגב, לרוב לא יחזור לעבודתו. הפיצוי צריך לכסות את כל השכר שהיה מרוויח עד הפנסיה.
- עזרת צד ג’: מימון עזרה בבית לנכה.
- ביטוחים פרטיים ופנסיה
חשוב לבדוק את קרן הפנסיה (ביטוח אובדן כושר עבודה) וביטוחי “תאונות אישיות” שיש לעובד באופן פרטי או דרך המעסיק.
הטפסים והבירוקרטיה: מילוי נכון מונע דחיות
בתאונות פיגומים, התיאור בטפסים חייב להיות מדויק כדי למנוע טענות של חברות הביטוח:
- טופס ב.ל. 250: ודאו שכתוב “נפילה מפיגום בגובה X מטרים עקב כשל מעקה/קרש” – אל תסתפקו ב”מכה בגב”.
- טופס ב.ל. 211: ציינו שמות של עדים שראו את הנפילה. ציינו אם היה ציוד מגן או לא. קריטי מאוד להצלחת תביעת הרשלנות נגד המעסיק.
- דוח בטיחות: במקרה של תאונה קשה, משרד העבודה שולח מפקח. הדוח שלו הוא ראיה קריטית. עורך הדין ידאג להשיג אותו.
מה לעשות מיד אחרי הנפילה?
- פינוי רפואי: קבלת טיפול מציל חיים.
- תיעוד הזירה (קריטי!): פיגומים מפורקים או מתוקנים מיד אחרי תאונה כדי להעלים ראיות. בקשו מחבר לצלם את הפיגום ממנו נפל, את החלק השבור, ואת היעדר המעקות – לפני שיתקנו אותם.
תשתדלו לתעד מה שאתם מסוגלים או מקסימום תבקשו מקולגות לעבודה. - דיווח: ודאו שהאירוע דווח למנהל העבודה ונרשם ביומן העבודה.
משרד עורכי דין בנו גליקמן – מומחים בתאונות גובה ובנייה
אנחנו מכירים את התקנים החדשים לפיגומים, יודעים לקרוא תוכניות בטיחות, ולזהות מתי הקבלן “עיגל פינות” על חשבון הבטיחות שלכם. המשרד מתמחה בהשגת פיצויים מקסימליים לנפגעי גוף קשים בתאונות עבודה באתרי בנייה, תוך ליווי אישי מול הביטוח הלאומי וחברות הביטוח. נפגעתם מפיגום? נפלתם מגובה באתר? פנו אלינו לבדיקת המקרה.
שאלות נפוצות על תאונות פיגומים (FAQ)
- נפלתי מפיגום כי לא הייתי קשור ברתמה. האם אני אשם? חברות הביטוח ינסו לטעון ל”רשלנות תורמת” מצדך, אבל החוק לרוב מגן על העובד. האחריות לוודא שאתה קשור, שיש נקודות עיגון תקינות (“קו חיים”) ושהרתמה תקינה – היא של מנהל העבודה. אם לא סיפקו לך רתמה או לא פיקחו עליך – האשמה היא עליהם.
- האם הפיגום חייב להיות בתקן אירופאי? החוק בישראל השתנה, וכיום חובה להשתמש בפיגומים בתקן אירופאי בפרויקטים רבים. אם הקבלן השתמש בפיגום “ישן” ולא תקני (פיגום חמורים/זקיפים ללא אישור) וקרתה תאונה – זו רשלנות מובהקת שמחזקת מאוד את התביעה.
- אני קבלן משנה (עצמאי) שנפל מפיגום של הקבלן הראשי. את מי תובעים? אתה תובע את הקבלן הראשי ואת בונה הפיגומים בתביעת נזיקין (על כך שסיפקו משטח עבודה לא בטוח), ובמקביל תובע את הביטוח הלאומי כנפגע עבודה (בתנאי שהיית רשום כחוק).
- מה בודקים בטופס ב.ל. 200 (נכות) אחרי נפילה מגובה? בנפילות מגובה יש פגיעות רב-מערכתיות. לא רק אורתופדיה (שברים). חשוב לבדוק ולדווח על: פגיעות ראש (סחרחורות, זיכרון), צלקות, פוסט-טראומה (פחד גבהים, סיוטים), ופגיעות נוירולוגיות. הוועדה צריכה לשקלל את הכל. עדיף ללכת לרופא ולאחר מכן לוותר, משהו שהפוך לא ניתן לעשות.
- מי צריך לחתום על בדיקת הפיגום? רק “בונה פיגומים מוסמך” או מנהל עבודה שעבר הכשרה מתאימה רשאים לחתום ביומן בדיקות הפיגום. חתימה של פועל פשוט חסרת משמעות ומעידה על רשלנות.
- האם גובה הנפילה משנה לפיצוי? מבחינת החוק, נפילה היא נפילה. אולם, גובה הנפילה משפיע על חומרת הנזק (הנכות), ולכן על גובה הפיצוי. גם נפילה מגובה נמוך שגורמת לשבר מורכב בקרסול, יכולה להוביל לפיצוי של מאות אלפי שקלים. יש משמעות לגובה הנפילה במידה ועובדים בגובה בלי פיגום – במקרים שמעל 2 מ’ אתם חייבים לעבור הדרכה ספציפית ולעבוד עם ציוד מגן מיוחד.
- תוך כמה זמן חייבים להגיש את התביעה? לביטוח לאומי – מומלץ מיד, ועד 12 חודשים. לתביעת נזיקין יש 7 שנים. עם זאת, בגלל שאתרי בנייה משתנים ופיגומים מפורקים, המתנה ארוכה תגרום לאובדן הראיות החשובות ביותר. תביעות על בסיס פוליסת הן 3 שנים התיישנות.
- האם רופא תעסוקתי הוא חובה? כן. אחרי פגיעה משמעותית בנפילה, רופא תעסוקתי יקבע אם מותר לכם לחזור לעבוד בגובה. אם הוא קובע שאסור – יש לכם עילה לתבוע “אובדן מקצוע” ולקבל פיצויים מוגדלים (תקנה 15 בביטוח לאומי ופיצוי על אובדן שכר בנזיקין).
- מה קורה אם נפל עלי חפץ מהפיגום אבל אני עמדתי למטה? זו תאונת עבודה לכל דבר. הרשלנות כאן היא היעדר “לוחות רגל” בפיגום או רשתות הגנה שאמורות למנוע נפילת חפצים. האחריות היא של הקבלן ובונה הפיגומים.
- המעסיק מציע לי “פיצוי במזומן” כדי שלא אתבע. להסכים? בשום פנים ואופן לא. סכום ה”מזומן” יהיה נמוך משמעותית ממה שמגיע לכם כחוק, והסכמה כזו עלולה לחסום אתכם מלקבל טיפולים וקצבאות מביטוח לאומי בעתיד אם המצב יחמיר. תמיד התייעצו עם עו”ד לפני חתימה על כל מסמך ויתור.

עו”ד ונוטריון בנו גליקמן
כמה מילים עלי – עם ניסיון של למעלה מ-19 שנים (4/2006) בניהול וליווי נפגעים בבתי המשפט, מול חברות הביטוח וכמובן בביטוח הלאומי. המומחיות שלי היא “נזקי גוף” – תאונות עבודה, תאונות דרכים, רשלנות רפואית ופציעות למיניהן. הנסיון האדיר שצברתי בייצוג חברות ביטוח, אלפי התביעה שליוויתי וניהלתי בחיי, מאפשרים לי ולצוות משרדי מבט רחב יותר והבנה עמוקה יותר של התהליך המורכב והסבוך, הכל כדי להבטיח שתקבלו את היחס האישי והפיצוי המקסימאלי שמגיע לכם ולבני משפחותיכם.
אל תתמודדו לבד – דברו איתי עוד היום, הימנעו מראש מטעויות מיותרות ונתחיל מיד לקדם את התביעות שלכם!