תאונת פגע וברח – המדריך המקיף והמלא לנפגעים: זכויות, הוכחות, תביעות ופיצויים
תאונות דרכים פגע וברח? מה עושים? ומה חייבים לעשות!
נפגעתם בתאונת פגע וברח? כל מה שחשוב לדעת: זכויות נפגעים, מתי תובעים את קרנית, מהי שקידה ראויה, אילו הוכחות לאסוף וכיצד עורך דין תאונות דרכים מקצועי ומיומן ממקסם את הפיצוי הכספי המגיע לכם?
למה תאונת פגע וברח היא תופעה כל כך בעייתית?
לצערנו, מספר הנפגעים בתאונות דרכים אינו במגמת ירידה, להפך ריבוי רכבים, עומסים, נהיגה בלחץ ולעיתים חוסר אחריות, כל אלה מובילים לעלייה מתמשכת בתאונת דרכים.
בתוך כלל התאונות, תאונת פגע וברח חמורה במיוחד: הנהג הפוגע נמלט מבלי לעצור, מבלי לסייע, מבלי להזעיק עזרה וללא מסירת פרטים. המחדל משאיר את הנפגע בלא סיוע מיידי ולעיתים גם ללא אפשרות לזהות את האחראי לנזק וכאן מתחילים הקשיים המשפטיים והראייתיים בדרך לתביעת פיצויים בעקבות תאונת דרכים נגד קרנית.
מהי “הפקרה לאחר פגיעה”?
החוק רואה בחומרה רבה הפקרה לאחר פגיעה (סעיף 64א לפקודת התעבורה). נהג שהיה מעורב ב־תאונת דרכים, וידע (או עליו היה לדעת) כי אדם נפגע או עלול היה להיפגע חייב לעצור, להגיש עזרה ולקרוא לגופי ההצלה. אי עמידה בכך היא עבירה פלילית רצינית ביותר.
רמות חומרה (תמצית)
- הפקרה רגילה – אי עצירה במקום התאונה/בסמוך לה: עד 3 שנות מאסר.
- הפקרה חמורה – בריחה ביודעין ללא הזעקת עזרה: עד 7 שנות מאסר.
- הפקרה קטלנית – אם נגרמה חבלה חמורה או מוות: עד 14 שנות מאסר.
לעיתים מצטרפות עבירות נוספות (למשל נהיגה בשכרות, מהירות מופרזת, נהיגה בפסילה, נהיגה ללא ביטוח חובה) שמחמירות את התמונה.
חובות הנהג לאחר תאונה עם וללא נפגעים
התקנות מחייבות כל נהג המעורב ב־תאונת דרכים:
- עצירה מיידית במקום האירוע או בסמוך לו.
- הזעקת עזרה – מד״א/משטרה/מכבי אש
- המתנה ליד הנפגע עד להגעת גורמי ההצלה.
- מתן עזרה ראשונה בהתאם ליכולת, תוך הימנעות מגרימת נזק נוסף (כמו הזזת נפגע לא יציב או עם פגיעה בעמוד השדרה).
- מסירת פרטי זהות, רכב ו־ביטוח חובה.
- דיווח למשטרה על נסיבות האירוע.
גם כשאין פגיעה בגוף, למשל פגיעה ברכב חונה – חובה להשאיר פרטים במקום בולט ולדווח במועד. הפרת חובות אלה מקימה אחריות פלילית ואזרחית.
לא כל אירוע הוא “תאונת דרכים”: קו הגבול
כדי שתקום זכאות לפיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, חייבת להיות מעורבות של רכב מנועי במסגרת “שימוש ברכב מנועי”. דוגמאות שכיחות:
- המקרה הקלאסי – הולך רגל, רוכב על קורקינט חשמלי או אופניים חשמליים נדרסו ונפגעו על ידי רכב חולף.
- הולך רגל שנבהל מרכב שצפר/סינוור ונפל – עשוי להיחשב תאונת פגע וברח גם ללא מגע פיזי בין הולך הרגל לבין הרכב, בתנאי שהאירוע נגרם מהשימוש ברכב והקשר הסיבתי מוכח.
- נפילה עצמית שאינה קשורה לכלי רכב – אינה תאונת דרכים.
- כלי שאינו “רכב מנועי” לפי החוק (למשל אופניים רגילים/חשמליים מסוימים) – עשוי לא להיכנס לגדר החוק, ויידרש מסלול משפטי אחר.
המשמעות: זיהוי המעורבות המוטורית של רכב כהגדרותו בחוק והקשר הסיבתי בין השימוש ברכב לבין התאונה קריטיים להצלחת תביעת הפיצויים בתאונות דרכים פגע וברח.
מי מפצה נפגעי תאונת דרכים פגע וברח כשאין פרטי נהג? או הרכב?
מי היא “קרנית”?
במקרה של תאונת פגע וברח שבה הנהג לא אותר או נסע בלי רשיון נהיגה תקף או בלי ביטוח חובה תקף, פונים לקרנית – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. זהו תאגיד ציבורי שתפקידו לפצות נפגעי תאונת דרכים שמי שפגע בהם נהג בלא ביטוח חובה תקף. בפועל, קרנית פועלת כגוף ביטוחי לכל דבר ולעיתים אף בביקורת מחמירה יותר, שכן היא מנהלת כספי ציבור.
פסיקה בנושא אופי קרנית:
ברע”א 772/20 AIG ישראל חברה לביטוח בע”מ נ’ קרנית (2020) נקבע כי קרנית היא בעלת אופי שיורי – כלומר, היא מהווה רשת ביטחון סוציאלית הנכנסת לתמונה רק כאשר הנפגע נותר ללא יכולת להיפרע ממבטח מסחרי. באותו מקרה, בתאונה מעורבת של רכב מבוטח וקטנוע לא מבוטח שפגעו בהולכת רגל, נקבע כי המבטחת של הרכב המבוטח חבה ב-100% מהנזק וקרנית פטורה כליל.
מתי תובעים את קרנית?
- תאונת פגע וברח – הנהג/הרכב לא אותרו.
- ללא ביטוח חובה – לנהג הפוגע לא היה כיסוי ביטוחי תקף.
- הנהג היה ללא רישיון נהיגה בתוקף או מתאים לסוג הרכב.
תנאי סף להוכחת הזכאות מול קרנית
חשוב לדעת!!!
כדי לקבל פיצויים לנפגעי תאונות דרכים מקרנית, נדרש להוכיח שלוש שכבות עיקריות:
- אירוע תאונת דרכים – להראות שמדובר ב־רכב מנועי וב־שימוש ברכב שהוביל לפגיעה (כולל מקרים של בהלה מסינוור/צפירה הגורמים לנפילה).
- קריטריון “פגע וברח”/ללא ביטוח – הנהג לא אותר חרף פעולות סבירות, או שלא היה לו ביטוח חובה.
- שקידה ראויה או שקידה סבירה – הנפגע בפגע וברח נקט מאמץ אקטיבי וסביר לאיתור הנהג/הרכב הפוגע: דיווח למשטרה, איתור עדים, פנייה לבתי עסק לבדיקת מצלמות אבטחה, פרסום קריאה לעדים, פנייה לרשות מקומית/חניונים/תחבורה ציבורית לבדיקת מצלמות, ובמקרים מתאימים אף פנייה מוקדמת ל־קרנית בבקשה להפעלת חוקר. ככל שהפעולות מתועדות יותר (מסמכים/אישורים/תאריכים), כך הטענה לשקידה ראויה מתחזקת.
פסיקה מנחה בנושא שקידה ראויה:
ברע”א 3909/08 קרנית נ’ שרה קורן (2009) קבע בית המשפט העליון את ההלכה המנחה בנושא. פסק הדין איחד שני מקרים: אישה שנפגעה מרכב שנסע לאחור ולא רשמה פרטים בשל בהלה, וקטין שנפגע והוריו לא רשמו פרטים מתוך דאגה לשלומו. בית המשפט קבע כי מבחן “השקידה הסבירה” הוא מבחן משולב הכולל יסוד אובייקטיבי וסובייקטיבי – הבוחן את מצב הנפגע ויכולותיו בזמן אמת, ולא במשקפיים אידיאליות בדיעבד. במקרים אלו הוכר כי הנפגעים עמדו במבחן השקידה, וחבות קרנית אושרה.
חשוב לזכור: אי־הוכחת “שקידה ראויה” עשויה להכשיל את התביעה גם אם הפגיעה חמורה מאוד.
חומר הראיות – מה אוספים ומתי? התשובה היא מיד
בזירה וכמה שניתן כמובן מיד אחרי הפגיעה.
במקרה של תאונת פגע וברח חשוב במיוחד לאסוף כל ראיה אפשרית – מספר רישוי (גם חלקי), פרטי עדים, צילום/וידאו של הזירה, וכן לדאוג לפינוי ותיעוד רפואי מיידי.
- מספר רישוי (גם חלקי), צבע/דגם, סימנים מיוחדים, כיוון נסיעה.
- פרטי עדים: שמות, טלפונים, מה ראו.
- צילום/וידאו: מקום התאונה, סימני בלימה, שברי פלסטיק/זכוכית, נזקי רכב/כביש, הפציעות.
- לא לעזוב לבד – העדיפו פינוי באמבולנס, גם מטעמי בריאות וגם לצורך רצף טיפולי מתועד. גם אם לא מתפנים באמבולנס לפנות לקופת החולים ולדווח על תאונת דרכים, העיקר שיהיה תעוד שאכן כך נפגעתם.
בהמשך (שעות/ימים ראשונים)
- קריטי דיווח מיידי למשטרה וקבלת אישור אירוע.
- פנייה לגורמים עם מצלמות באזור (חנויות, בנקים, רשויות, תחבורה ציבורית, חניונים).
- איסוף כל מסמך רפואי: דוחות מד״א, חדר מיון, בדיקות, הפניות, אשפוזים, סיכומים.
- יומן טיפולים והוצאות: תאריכים, שמות מטפלים, תרופות, קבלות נסיעות/ציוד שיקום/עזרים.
- פנייה מוקדמת ל־עורך דין תאונות דרכים לבניית האסטרטגיה הראייתית והמשפטי הנכונות, כדי שהתביעה תלך חלק ובמינימום בעיות.
- פניה לקרנית
רצף טיפולי, קשר סיבתי ומה שביניהם
רצף טיפולי (תיעוד רפואי סמוך וממשיך) מחזק את הקשר הסיבתי בין התאונה לנזק. דחייה בפנייה לטיפול עשויה לעורר ספקות ולפגוע בסיכויי התביעה. הקפידו על:
- פנייה מהירה לבדיקה רפואית.
- תיעוד עקבי של תלונות, ממצאים ובדיקות.
- מעקב במרפאות רלוונטיות (אורתופדיה, נוירולוגיה, כאב, נפש).
- שמירת כל מסמך – גם אם נראה “שולי”.
- שמירה על כל הקבלות וההוצאות שנגרמות
ראשי הנזק בתביעת פיצויים אחרי תאונת דרכים (תמצית)
במסגרת תביעת נזקי גוף בתאונות דרכים (גם מול קרנית), נפסקים, בין היתר:
- הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד + אובדן כושר עבודה (במקרה של פגיעה תפקודית).
- נזק לא ממוני (כאב וסבל) – לפי נוסחה, בהתחשב באחוז נכות, רפואית ובימי אשפוז.
- הוצאות רפואיות, שיקום, טיפולים פרא־רפואיים.
- עזרת הזולת, נסיעות והוצאות נלוות.
בתיקים רבים נדרש מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט (לפי תחום הפגיעה). בתביעות תאונות דרכים, הכלל הוא מינוי מומחה ניטרלי מטעם ביהמ״ש ולא חוות דעת פרטיות של הצדדים עצמם.
טעויות נפוצות שמחלישות תביעת קרנית
בתביעות תאונת פגע וברח יש טעויות נפוצות שמחלישות את הסיכוי לקבל פיצוי – אי־דיווח מיידי למשטרה, חוסר תיעוד של הזירה והפציעה, או ניסיון לנהל את ההליך לבד מול קרנית.
- אי־דיווח למשטרה או דיווח מאוחר ללא הסבר משכנע.
- עזיבה עצמית של הזירה ללא פינוי באמבולנס או קבלת טיפול רפואי (פוגעת ברצף הטיפולי).
- חוסר תיעוד: ללא עדים, ללא צילומים, ללא איסוף מסמכים.
- וויתור על איתור מצלמות/עדים בשעות הראשונות.
- ניהול עצמי מול קרנית ללא עורך דין תאונות דרכים – לעיתים מוביל להכשלת התביעה.
“שקידה ראויה” – איך מוכיחים שעשיתם הכול?
בתביעות תאונת פגע וברח, שקידה ראויה היא ליבת ההתמודדות מול קרנית. כך מבססים אותה:
- משטרה – דו״ח/אישור אירוע בהקדם, מסירת גרסה מלאה.
- עדים – איסוף שמות/טלפונים/תצהירים בהמשך.
- מצלמות – פנייה זריזה לבעלי עסקים/רשויות/חניונים (מצלמות מוחקות במהירות).
- פרסום קריאה לעדים – רשתות חברתיות, קבוצות מקומיות, כלי תקשורת מקומיים.
- פנייה מוקדמת לקרנית – בבקשה להפעלת חוקר/סיוע איתור (ככלי מחזק).
- תיעוד כל פעולה – תאריכים, מכתבים, אישורים, תשובות שקיבלתם.
ככל שהפעולות האלה נעשות מוקדם, מתועדות ועקביות – כך מתחזקת הוכחת ה”שקידה” מצידכם.
פסיקה בנושא שקידה ראויה – דוגמאות מעשיות:
בת”א (שלום חי’) 53051-01-23 פלוני נ’ קרנית (2025) יישם בית המשפט את הלכת קורן וקיבל תביעה נגד קרנית, לאחר שהשתכנע כי הנפגע לא יכול היה לזהות את הנהג בשל נסיבות התאונה.
לעומת זאת, בת”א (שלום ת”א) 23026-08-10 מחמוד חמאד נ’ קרנית (2012) נדחתה התביעה כאשר הנפגע בחר במודע שלא ליטול פרטים מהנהג שעצר והציע עזרה – בניגוד לחובת השקידה הסבירה.
תאונת פגע וברח התיישנות וזמנים – לא לפספס את החלון
ברוב המקרים, התיישנות תביעת פיצויים על תאונת פגע וברח היא 7 שנים ממועד האירוע (קטינים שנפגעים בתאונת דרכים זה עד גיל 25). עיכובים מיותרים באיסוף ראיות או בקידום ההליך פוגעים בסיכויים: מצלמות נמחקות, עדים שוכחים, מסמכים הולכים לאיבוד. פנו מוקדם ל־עורך דין תאונות דרכים כדי לשריין זכויות ולפעול נכון מהשלב הראשון.
אם זו גם תאונת עבודה – תיאום מול ביטוח לאומי
יש מקרים שבהם תאונת דרכים היא גם תאונת עבודה (בדרך לעבודה/ממנה, או “תוך כדי ועקב” העבודה). אז נפתחת לולאת תיאום מול ביטוח לאומי:
- דמי פגיעה ו/או נכות מעבודה דרך המוסד לביטוח לאומי.
- בהליך האזרחי לפי חוק הפלת״ד – קיזוזים/תיאומים מול התגמולים.
- תיעוד מלא וטפסי ב.ל. 250, ב.ל. 211, מעקב ורצף טיפולי – חשובים מאוד.
בהקשרים כאלה, נדרש תכנון אסטרטגי של סדרי הפעולות, כדי למקסם פיצוי כולל ולצמצם טעויות.
פוליסות פרטיות ו“כפל ביטוח”
לצד ההליך מול קרנית/המבטחת, לעיתים קיימות פוליסות פרטיות: תאונות אישיות, אובדן כושר עבודה, מחלות קשות, סיעוד וכד׳. חשוב לבדוק אפשרות למימוש במקביל, תוך בחינת סייגי כפל פיצוי והימנעות מסתירות בין הצהרות עובדתיות ורפואיות במסלולים שונים.
איך נראה בפועל ההליך המשפטי?
- איסוף ראיות: משטרה, עדים, מצלמות, מסמכים רפואיים.
- הערכת נזק ראשונית: סקירת פגיעה, עבודה, שכר, צרכי טיפול.
- פנייה מקדימה ל־קרנית – לעיתים בקשות למינוי מומחה רפואי.
- הגשת תביעה לבית המשפט המוסמך (לרוב, ענייני נזקי גוף מתנהלים בביהמ״ש שלום/מחוזי לפי היקף הנזק והפגיעה)
- מינוי מומחים מטעם ביהמ״ש (אורתופד/נוירולוג/פסיכיאטר/כאב, לפי הצורך).
- ניהול הוכחות: חקירות, מסמכים, חוות דעת, הצגת “שקידה ראויה”.
- מו״מ/פשרה או פסק דין – פסיקת פיצויים לפי ראשי הנזק.
- שכר טרחה עו״ד – בתביעות תאונות דרכים שכר טרחת עורך דין תאונת דרכים קבוע בחוק/תקנות באחוזים מהפיצוי (שקיפות מראש).
קווי ההגנה של קרנית – למה חשוב להיערך?
בפועל, קרנית תבחן בקפדנות:
- האם האירוע הוא באמת תאונת דרכים ולא אירוע נפרד.
- האם התקיימה מעורבות של רכב מנועי + קשר סיבתי ברור.
- האם בוצעה שקידה ראויה לאיתור הנהג/הרכב/ביטוח החובה.
- האם קיימות סתירות בתיעוד הרפואי/המשטרתי/בדיווחים לביטוח לאומי.
- האם יש סימנים לתרמית/בימוי – תופעה שקרנית מתגוננת מולה באגרסיביות.
התשובה: הכנה ראייתית מדוקדקת מבעוד מועד, בליווי עורך דין תאונות דרכים מנוסה.
פסיקה בנושא נטל ההוכחה וקווי הגנה:
בע”א 9096/11 קרנית נ’ אבראהים מוסטפא ג’בארין (2012) נדון מקרה של הולך רגל שנפגע מרכב ידוע, אך זהות הנהג הייתה שנויה במחלוקת (חשד להחלפת נהגים). בית המשפט קבע כי מאחר שהרכב ידוע ומבוטח, נטל הוכחת זהות הנהג (לצורך שלילת כיסוי) מוטל על המבטחת ולא על קרנית. בית המשפט המחוזי פסק לנפגע 700,000 ש”ח, אך בערעור הופחת הסכום בהסכמה ל-350,000 ש”ח.
שאלות נפוצות לגבי תאונת פגע וברח (FAQ)
האם יש טעם לתבוע אם אין לי אפילו ספרה מלוחית הרישוי?
כן. אם יש ראיות תומכות אחרות – עדים, מצלמות, תיעוד רפואי סמוך, תיאור מדויק של האירוע – ניתן להצליח. העיקר להוכיח שימוש ברכב מנועי, קשר סיבתי ושקידה ראויה.
אין לי עדים. מה עושים?
מחפשים מצלמות (חנויות/בנקים/חניונים/רשויות/תחבורה ציבורית), מפרסמים קריאה לעדים, פונים למשטרה לקבלת סיוע. לעיתים קרנית מפעילה חוקר. כל פעולה – לתעד.
נפגעתי באירוע של תאונת פגע וברח בגלל סינוור/צפירה ללא מגע. זה נחשב?
ייתכן שכן, אם מוכיחים שהנפילה/הפגיעה נגרמה בשל שימוש ברכב מנועי. יש לאסוף ראיות לקשר הסיבתי.
כמה זמן יש לי להגיש תביעה?
ככלל – 7 שנים ממועד התאונה (קטינים – מגיל 18). אל תחכו: ראיות נמחקות/דוהות.
האם כדאי לפנות לקרנית לבד?
ממש לא מומלץ. תביעות תאונת פגע וברח מורכבות; שגיאה אחת יכולה לעלות בעשרות/מאות אלפי ₪. ליווי של עורך דין תאונות דרכים מגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה וגובה הפיצוי.
אם זו גם תאונת עבודה?
יש לתאם בין הזכויות מול ביטוח לאומי (למשל דמי פגיעה/נכות) לבין התביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כדי למנוע טעויות וקיזוזים שיפגעו בפיצוי הכולל.
צ’ק־ליסט קצר לנפגעי תאונת פגע וברח (להדפסה/שמירה)
- פינוי באמבולנס וקבלת טיפול רפואי מיידי.
- דיווח למשטרה בהקדם וקבלת אישור אירוע.
- איסוף פרטי עדים ותיעוד צילום/וידאו.
- פנייה למקורות עם מצלמות (חנויות/רשויות/חניונים).
- שמירת כל מסמך רפואי וקבלות.
- רישום יומן טיפולים והוצאות.
- יצירת קשר מהיר עם עורך דין נזקי גוף/עורך דין תאונות דרכים.
- בחינת פוליסות פרטיות (אובדן כושר/תאונות אישיות).
- פעולה עקבית להוכחת שקידה ראויה – ותיעוד כל צעד.
סיכום: לא נשארים לבד מול קרנית
תאונת פגע וברח היא אירוע מטלטל: פגיעה גופנית לצד בדידות ראייתית. המחוקק יצר את מנגנון קרנית כדי שלא תישארו ללא כתובת, אבל הדרך לפיצוי עוברת דרך הוכחת תאונת דרכים, מעורבות רכב מנועי, שקידה ראויה וקשר סיבתי רפואי – וכל אלה דורשים ניהול קפדני ומקצועי.
לכן, כבר מהשלב הראשון מומלץ לפנות ל־עורך דין תאונות דרכים שמנוסה בניהול תביעות מורכבות נגד קרנית וחברות ביטוח: איסוף ראיות נכון, מינוי מומחים, תיאום מול ביטוח לאומי (אם רלוונטי), וניהול מו״מ/הליך בבית המשפט – כדי למצות את הזכויות ולקבל את הפיצוי המקסימלי.