הטלפון מצלצל, על הקו נמצא המעסיק או קצין הבטיחות. רק אתמול פוניתם באמבולנס, הגוף שבור, אתם בחרדה כלכלית ומצפים למילה טובה. במקום זה, אתם שומעים את המשפט שכל עורך דין תאונת עבודה מכיר בעל פה: ” מה שלומך? יש נהלים. חתמת עליהם בקבלה לעבודה לפני 5 שנים. למה לא נזהרת?.”
באותו רגע, העולם מתהפך. אתם מתחילים להאמין להם. אתם חושבים: “אולי באמת הייתי לא בסדר?”, “אולי לא הייתי צריך לעלות על הסולם הזה?”, “אולי הייתי צריך לעצור את המכונה?”.
המעסיקים וחברות הביטוח בונים על רגשות האשם שלכם. הם בונים על הזיכרון הקצר שלכם. אבל החוק, ובתי המשפט בישראל, חושבים אחרת לגמרי. במאמר זה נחשוף את “הנשק הסודי” שלנו בתיקי נזיקין בתאונת עבודה: חובת ההדרכה והפיקוח. נראה לכם למה זה לא משנה על מה חתמתם, ולמה אם המעסיק לא עמד לידכם ופיקח, מגיע לכם מלוא הפיצוי.
יוסי (שם בדוי) לא היה עובד רשלן. הוא היה עובד שרצה לסיים את המשימה. במפעל שבו עבד, הייתה מכונה שנתקעת קבוע. הנוהל הכתוב בספרים אמר: “לעצור ולנעול”. הנוהל בשטח (שהמנהלים עודדו בשתיקה) אמר: “שחרר את זה ותמשיך, אין זמן לעצור”.
יום אחד, יוסי שחרר סתימה כשהמכונה עובדת, בדיוק כפי שראה את המנהל שלו עושה שבוע קודם. המכונה תפסה לו את היד. בבית החולים המעסיק נפנף בטופס ישן שבו יוסי חתום על “הוראות בטיחות”. המעסיק חשב שזה מגן עליו.
אף אחד לא הדריך את יוסי על המכונה הספציפית הזו, ואף אחד לא העיר לו כשהוא עבד בצורה מסוכנת במשך שנים.
איך עושים זאת? באמצעות הוכחת הפרת “המשולש הקדוש” של חובת המעסיק.
כשלקוח מגיע אלינו אחרי תאונת עבודה, אנחנו לא מחפשים רק את הגורם הטכני לתאונה. אנחנו מחפשים את הכשל הניהולי בשלושה רבדים. אם אחד מהם חסר אזי מדובר בתיק זוכה.
רוב המעסיקים חושבים שלהגיד “תעבוד בזהירות” או לתת לכם לקרוא דף A4 זה מספיק. האמת המשפטית: ממש לא. הפסיקה קובעת שהדרכה חייבת להיות:
זה ה”בור” שבו נופלים רוב המעסיקים. הם דיברו אליכם, אבל האם הם בדקו שהבנתם? במפעלים רבים יש עובדים עם קשיי שפה, או עובדים חדשים שנמצאים בלחץ להרשים. עורך דין תאונת עבודה ישאל את המעסיק בחקירה נגדית: “האם בחנת את העובד? האם ביקשת ממנו להדגים לך חזרה את סדר הפעולות הבטוח?”. אם המעסיק מגמגם “לא”, הוא בבעיה. החוק דורש לוודא הבנה, לא רק להשמיע מילים לאוויר.
זוהי החובה החשובה והמופרת ביותר. נניח שההדרכה הייתה מושלמת. נניח שהבנתם הכל. המעסיק לא יכול “לשגר ולשכוח”. החוק קובע: המעסיק חייב לפקח באופן אקטיבי שהעובדים מקיימים את הנהלים.
השורה התחתונה: שתיקה של המעסיק מול עבודה מסוכנת = אישור לעבודה מסוכנת. ועל האישור הזה הוא ישלם ביוקר.
חובתו המשפטית של המעסיק לספק סביבת עבודה בטוחה, להדריך את עובדיו ולפקח עליהם, אינה בגדר המלצה אלא מהווה ציווי חוקי נוקשה המעוגן ב”שתי וערב” של חוקים ותקנות.
ברובד הבסיסי ביותר, החובה נשענת על פקודת הנזיקין [נוסח חדש], אשר בסעיפים 35 ו-36 מגדירה את עוולת הרשלנות וקובעת כי למעסיק קיימת חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי עובדיו, המחייבת אותו, כאדם סביר, לצפות סיכונים ולנקוט אמצעים למניעתם.
המחוקק לא הסתפק בעקרונות כלליים וקבע הוראות ביצוע מדויקות בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכה לעובדים), התשנ”ט-1999. תקנות אלו הן הלב הפועם של חובת ההדרכה:
תקנה 2 אוסרת באופן מוחלט להעסיק עובד בטרם קיבל הדרכה על הסיכונים.
תקנה 3(א) מחייבת את המעסיק לקיים הדרכה בדבר מניעת סיכונים והגנה מפניהם.
החוק מחמיר ודורש בתקנה 3(ב) כי המעסיק לא רק ידריך, אלא יוודא שהעובד הבין את ההדרכה ויפקח כי הוא פועל על פיה.
הפן הראייתי מעוגן בתקנה 6, המחייבת ניהול “פנקס הדרכה” בו יפורטו שמות המודרכים ומועדי ההדרכה.
תקנה 7 מחייבת למסור לעובד תמצית בכתב של המידע על הסיכונים ביום תחילת עבודתו.
כאשר מדובר בסביבה תעשייתית, מצטרפת פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש”ל-1970, אשר בסעיף 37 מחייבת “גידור לבטח” של חלקים מסוכנים במכונות למניעת מגע, ובסעיף 50 אוסרת על עובד צעיר או חדש לעבוד במכונה מסוכנת אלא אם קיבל הדרכה מלאה על הסכנות או שהוא עובד תחת פיקוח ישיר של אדם בעל ידע וניסיון.
הפרה של סעיפים אלו מבססת את עוולת “הפרת חובה חקוקה” לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין, המהווה נדבך מרכזי בתביעות נזקי גוף.
כשמוכיחים הפרה של חובת ההדרכה והפיקוח, קורים שני דברים משפטיים שהופכים את הקערה על פיה ומגדילים את הפיצוי שלכם משמעותית:
כשמשרדנו מקבל תיק של תאונת עבודה, אנחנו פועלים במהירות כדי “לנעול” את הראיות לרשלנות בפיקוח:
אספנו את השאלות שחוזרות על עצמן הכי הרבה פעמים – הנה האמת הקצרה והלא מצונזרת:
תשובה: יש הבדל בין הגופים. לביטוח לאומי מומלץ להגיש תביעה תוך שנה (כדי לא לאבד זכויות רטרואקטיביות). לתביעת נזיקין נגד המעסיק וחברת הביטוח – יש לכם עד 7 שנים מיום התאונה. אבל אל תחכו! הראיות נעלמות, מצלמות נמחקות ועדים שוכחים. הזמן הוא האויב מספר אחת של התיק.
תשובה: הסטנדרט המקובל בתחום הנזיקין הוא “אחוזים מההצלחה” (Contingency Fee). בדרך כלל מדובר על 20%-25% מסכום הפיצוי שתקבלו בפועל. המשמעות: אתם לא משלמים מכיסכם כסף מראש. אם לא קיבלתם פיצוי – העורך דין לא מקבל שכר. האינטרס שלכם ושלנו זהה לחלוטין.
תשובה: טכנית, מעסיקים מנסים לעשות זאת. חוקית? אסור להם. פיטורים עקב הגשת תביעה בגין תאונת עבודה או מימוש זכויות רפואיות נחשבים לפיטורים שלא כדין. אם זה קורה, אנחנו תובעים גם בבית הדין לעבודה ומשיגים פיצוי נוסף ועונשי נגד המעסיק.
תשובה: ממש לא! זה נקרא “רשלנות תורמת”, אבל זה לא מבטל את התיק. אם נוכיח שהמעסיק ראה עובדים אחרים בלי קסדות ולא עשה כלום, או לא סיפק קסדות תקינות – האחריות חוזרת אליו. במקרה הכי גרוע, הפיצוי יופחת במעט, אבל עדיין תקבלו את רובו.
תשובה: כן, באופן מלא. הגוף הוא אותו גוף והכאב הוא אותו כאב. גם אם המעסיק עבר על החוק ולא הוציא תלוש, ביטוח לאומי עדיין מכסה אתכם (הוא יתחשבן עם המעסיק אחר כך), ועדיין אפשר לתבוע את המעסיק בנזיקין.
תשובה: לכל עסק חוקי יש “ביטוח חבות מעבידים”. אתם תובעים את המעסיק פורמלית, אבל מי שמשלם את הצ’ק בסוף זו חברת הביטוח הענקית (מגדל, הראל, כלל וכו’). אל תרגישו “לא נעים”, בשביל זה יש חברת ביטוח
תשובה: למה לבחור? עושים את שניהם! המסלול החכם שמנהל עורך דין תאונת עבודה הוא מקבילי: מגישים תביעה לביטוח לאומי כדי לקבל “עזרה ראשונה” כספית וקצבה חודשית, ובמקביל תובעים את המעסיק על הנזק הגדול (כאב וסבל, הפסדי עתיד). בסוף התהליך מתבצע קיזוז, אבל אתם נהנים מכל העולמות, בפרט שנתן לתבוע בנוסף תאונת אישיות ופוליסת אובדן כושר עבודה דרך קרן הפנסיה.
המעסיק שלכם לא יושב בחיבוק ידיים. ברגעים אלה ממש הוא כנראה פנה כבר לחברת הביטוח, מתייעץ עם ממונה הבטיחות, “מעדכן” את פנקס ההדרכות ומבצע “תחקיר” עם עובדים אחרים. הראיות לרשלנות בפיקוח נעלמות מהר מאוד .אם נפגעתם ב-תאונת עבודה, אל תישארו לבד מול המערכת.
אנחנו מזמינים אתכם לבדיקת התביעה ללא התחייבות. כעורך דין מומחה לתאונות עבודה, בשיחה קצרה נבין: האם הייתה הדרכה אמיתית? האם היה פיקוח? והכי חשוב – כמה הנזק שלכם שווה באמת.
כמה מילים עלי – עם ניסיון של למעלה מ-19 שנים (4/2006) בניהול וליווי נפגעים בבתי המשפט, מול חברות הביטוח וכמובן בביטוח הלאומי. המומחיות שלי היא “נזקי גוף” – תאונות עבודה, תאונות דרכים, רשלנות רפואית ופציעות למיניהן. הנסיון האדיר שצברתי בייצוג חברות ביטוח, אלפי התביעה שליוויתי וניהלתי בחיי, מאפשרים לי ולצוות משרדי מבט רחב יותר והבנה עמוקה יותר של התהליך המורכב והסבוך, הכל כדי להבטיח שתקבלו את היחס האישי והפיצוי המקסימאלי שמגיע לכם ולבני משפחותיכם.
אל תתמודדו לבד – דברו איתי עוד היום, הימנעו מראש מטעויות מיותרות ונתחיל מיד לקדם את התביעות שלכם!
ז'בוטינסקי 35 מגדל התאומים 2 (קומה 5) רמת גן
המומחיות שלנו -
השגת הפיצוי המקסימלי בשבילך
