תאונות נהגי משאית, נגררים – כניסה, ירידה ופריקת סחורה: המדריך המשפטי לנהגים

תאונות נהגי משאית, נגררים – כניסה, ירידה ופריקת סחורה: המדריך המשפטי לנהגים

עבור נהג המשאית, הקבינה היא הבית והארגז הוא המשרד. אך העבודה על הכביש, ובעיקר ברציפי הפריקה, טומנת בחובה סיכונים משפטיים וביטוחיים שרוב הנהגים לא מכירים עד שקורה האסון.

תאונת משאית היא אירוע מורכב: האם נפילה מהארגז היא תאונת דרכים? מי משלם כשהנהג נפגע מהנגרר (העגלה)? ומה קורה אם הרמפה ההידראולית מוחצת יד?

ההגדרות בחוק לגבי משאיות הן דקות מאוד, וההבדל בין “תאונת דרכים” ל”תאונת עבודה רגילה” יכול להיות שווה מאות אלפי שקלים בפיצוי הסופי.

“חוק הפלת”ד” והמשאית: מתי הביטוח משלם?

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת”ד) מעניק פיצוי ללא הוכחת אשמה. אבל במשאיות וכלים כבדים, החוק יצר אבחנות ספציפיות:

1.     תאונה במהלך כניסה וירידה מהמשאית (הקבינה והארגז)

זוהי הפציעה הקלאסית: החלקה ממדרגת הקבינה, או נפילה בירידה מארגז המשאית.

• הכלל: אם הפעולה נעשתה למטרת נסיעה או מיד בסיומה – זו תאונת דרכים. תובעים את ביטוח החובה של המשאית ואת ביטוח לאומי כי מדובר גם בתאונת עבודה.
• החריג: אם עליתם למשאית רק כדי לקחת מצית או סנדוויץ’ ללא כוונה לנסוע – ייתכן שזו לא תאונת דרכים אלא תאונת עבודה בלבד.
• המבחן: אם עליתם למשאית לצורך פריקה או טעינה, יתכן והארוע הזה לא יוכר כתאונת דרכים.

2.     המוקש הגדול: פריקה וטעינה

החוק קובע במפורש: פגיעה שאירעה תוך כדי פריקה או טעינה כשהרכב עומד – איננה תאונת דרכים.

• דוגמה: אם בזמן מתיחת רצועות הקשירה (רצ’טים) הרצועה נקרעה ופגעה לכם בעין, או אם משטח נפל עליכם בזמן שינוע ידני בתוך הארגז – לא תוכלו לתבוע את ביטוח החובה של המשאית.
• הפתרון: מגישים תביעת נזיקין (רשלנות) נגד המעסיק, בעל הסחורה, או המפעל שבו פרקתם. אם הרצפה הייתה עקומה, הציוד פגום, או המלגזן של המפעל פגע בכם – הפיצוי יהיה גבוה מאוד, אך דורש הוכחת אשמה.
• ארוע שכזה מחייב בחינה מעמיקה של הנסיבות ובחירת המסלול הנכון לתביעה, אם לא יודעים, תובעים את שני המסלולים יחדיו

3.     חריג “הכוח המכני” (משאית מנוף/רמפה)

ישנו חריג חשוב לכלל הפריקה והטעינה ובכלל: אם הפעולה בוצעה באמצעות הכוח המכני של המשאית, מבלי שהמשאית שינתה את ייעודה אזי התאונה חוזרת להיות תאונת דרכים.

אם המשאית היא כלי דו-תכליתי (גם נוסעת וגם עובדת – למשל מנוף על משאית), ומישהו נפגע מהכוח המכני שלה בזמן שהיא עמדה במקום אך לא שינתה את ייעודה המקורי – זו עשויה להיות תאונת דרכים.

• דוגמה: אם נפגעתם מרמפה הידראולית שנסגרה עליכם, או ממנוף המותקן על המשאית שפגע בכם בזמן הרמת מטען או מצינור הבטון של המערבל בזמן העבודה שלו  – תובעים את ביטוח החובה של המשאית. זהו ניואנס קריטי שמשנה את כל התיק.

4.     הידרדרות או התהפכות (גם בחניה)

משאיות כבדות מועדות להידרדרות, במיוחד בעת חניה בשיפוע או כתוצאה מכשל בבלם היד (“האמברקס”).

• הכלל: אם המשאית או הנגרר התדרדרו או התהפכו ופגעו באדם (בנהג שניסה לעצור אותה, בעובר אורח או בעובד אחר) – זוהי תאונת דרכים לכל דבר.
• הדגש: זה תקף גם אם המנוע היה כבוי, וגם אם הנהג בכלל לא היה בתוך הרכב באותו רגע. האחריות היא על ביטוח החובה של הרכב שהתדרדר.

5.     התלקחות והתפוצצות (אש ופיצוץ)

משאיות נושאות כמויות אדירות של סולר, שמנים הידראוליים ומצברים חזקים. שריפה במשאית היא אירוע קטלני.

• הכלל: אם המשאית התלקחה או התפוצצה כתוצאה מסיכון הטמון ברכיבים החיוניים שלה (מנוע, מכל דלק, מערכת חשמל), ומישהו נפגע מהאש או מההדף – זו תאונת דרכים.
• מתי זה קורה? למשל, נהג שנכנס לקבינה ומדליק סיגריה שגורמת לפיצוץ אדי דלק, או קצר חשמלי שגורם לשריפת המשאית בזמן מנוחה.
• החריג: אם ההתלקחות נגרמה בגלל גורם חיצוני שאינו קשור לרכב (למשל, הצתה מכוונת ע”י עבריין), זה לא ייחשב תאונת דרכים אלא אירוע פלילי.

6.     חניה במקום אסור (פגיעה ברכב חונה)

בדרך כלל, אם רכב חונה נפגע מרכב נוסע, האשמה היא על הרכב הנוסע. אבל במשאיות יש חריג נפוץ.

• הכלל: אם המשאית חנתה במקום שאסור לחנות בו (באופן שיוצר סיכון תעבורתי, למשל: בשול הדרך בכביש מהיר, חוסמת נתיב בסיבוב מסוכן), ורכב אחר התנגש בה – רואים במשאית החונה כגורם האחראי (או שותף לאחריות) לתאונה.
• המשמעות: הנפגעים יכולים לתבוע גם את הביטוח של המשאית החונה, למרות שהיא עמדה דוממת וזאת במידה וברכב שבו הם נסעו אין ביטוח חובה.

7.     התנתקות או נפילה של חלק מהרכב (תוך כדי נסיעה)

משאיות עובדות בעומסים כבדים, ולעיתים חלקים מהן מתפרקים.

• הכלל: אם חלק אינטגרלי מהמשאית (גלגל שעף, דרייב-שאפט שנשבר, דופן שנפתחה, צמיג רזרבי שהשתחרר) ניתק ממנה תוך כדי נסיעה ופגע במישהו – זו תאונת דרכים.
• שים לב להבדל: זה שונה מנפילת מטען (ארגזים/סחורה). נפילת חלק מהרכב מזכה בפיצוי מביטוח החובה; נפילת מטען מזכה בפיצוי רק אם זה קרה תוך כדי נסיעה.

8.     סגירת דלת או מכסה מנוע

פציעות “טיפשיות” אך כואבות.

• הכלל: אם טרקתם את דלת המשאית על היד מיד לאחר הירידה מהרכב (בסיום הנסיעה), או אם מכסה המנוע נפל עליכם במהלך טיפול דרך במשאית – אלו יכולות להיות תאונות דרכים לכל דבר המזכות בפיצוי מלא.

9.     תיקון דרך – כמו החלפת גלגל או מילוי מים

   פגיעה במהלך תיקון או טיפול דרך תוכר כתאונת דרכים רק אם התקיימו 3 תנאים:

• התיקון בוצע בדרך (לא בחניה הקבועה בבית/בבסיס).
• התיקון היה הכרחי להמשך הנסיעה המיידי.
• התיקון בוצע על ידי הנהג (ולא על ידי מכונאי מקצועי שהוזמן).

הסוגיה הביטוחית: גורר (סוס) מול נגרר (עגלה)

משאיות רבות מורכבות משני חלקים נפרדים: הגורר והנגרר. לכל אחד מהם יש (או אמור להיות) ביטוח חובה נפרד ומספר רישוי נפרד. כשתאונה קורית, נשאלת השאלה: איזה ביטוח מפעילים?

1. כשהם מחוברים: הפסיקה קובעת שברוב המקרים, כאשר הנגרר רתום לגורר והם יחידה אחת, האחריות הביטוחית מתחלקת ביניהם או נופלת על הגורר (תלוי בנסיבות ובפסיקה העדכנית). לרוב, תובעים את שתי חברות הביטוח (של הסוס ושל העגלה) והן מסתדרות ביניהן (“חבות ביחד ולחוד”).
2. כשהם מנותקים: אם הנגרר עמד מנותק בחניון, התדרדר ופגע במישהו – התביעה היא אך ורק נגד הביטוח של הנגרר.
3. למה זה חשוב לנהג? אם אתם נהגים שכירים, ודאו שלמעסיק יש ביטוח חובה תקף גם לנגרר. אם הנגרר לא מבוטח וקרה אסון שקשור אליו ספציפית (למשל, גלגל של הנגרר עף ופגע ברכב), אתם עלולים להיקלע לבעיה משפטית מול “קרנית” (הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים).

נהג משאית כ”נפגע עבודה”: זכויות בביטוח לאומי

בניגוד לרכב פרטי, עבור נהג משאית כל נסיעה היא עבודה. לכן, הזכויות מובטחות בשני ערוצים:

• דמי פגיעה: תשלום עבור ימי המחלה הראשונים.
• נכות מעבודה: נהגי משאית סובלים מפגיעות גב, ברכיים וצוואר. ועדה רפואית יכולה לקבוע אחוזי נכות המזכים במענק או קצבה.
• תקנה 15 (אובדן מקצוע): נהג משאית שאיבד את רישיונו הרפואי עקב התאונה (למשל בעקבות פגיעת ראש או אפילפסיה פוסט-טראומטית) זכאי להגדלת הנכות, כיוון שאינו יכול לחזור למקצועו.

מה לעשות מיד אחרי תאונה עם משאית?

1. הגדרת האירוע: בחדר המיון, דייקו בתיאור. “נפלתי מהרמפה ההידראולית” שונה משפטית מ”נפלתי בארגז”. התיאור הראשוני יקבע אם זו תאונת דרכים או לא.
2. פרטי הנגרר: אם מעורב נגרר, רשמו את מספר הרישוי שלו ואת פרטי הביטוח שלו בנפרד מהגורר.
3. טכוגרף ויומן: שמרו את דיסקית הטכוגרף וסידור העבודה. הם מוכיחים שהייתם במשמרת (לביטוח לאומי) ושהנסיעה הייתה לצורך עבודה.
4. משטרה:  גם בתאונה המוגדרת “תאונת דרכים” (כניסה/ירידה, נסיעה, כוח מכני), כדאי להוציא אישור משטרה.

משרד עורכי דין בנו גליקמן – המומחים לתאונות תובלה ומשאיות

משרדנו מכיר את עולם תאונות הדרכים מבפנים כי שנות רבות ייצגנו חברות ביטוח ומבטחות משאיות: אנו יודעים לזהות מתי נכון לתבוע את ביטוח החובה ומתי עדיף לתבוע את המעסיק או המפעל בנזיקין כדי להשיג פיצוי גבוה יותר. נפגעתם בתאונת עבודה עם משאית? אל תישארו לבד מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.

שאלות ותשובות לנהגי משאיות (FAQ)

1.     ניתקתי את הנגרר (העגלה) ותוך כדי הפעולה המנואלה (ידית הגובה) פגעה לי ביד. האם זו תאונת דרכים? כן. ניתוק או חיבור של נגרר בתחילת נסיעה או סוף נסיעה לרוב נחשבים לחלק מ”השימוש ברכב” לצורכי תחבורה. לכן, הפגיעה תוכר כתאונת דרכים והפיצוי ישולם מביטוח החובה (לרוב של הגורר, אך כדאי לתבוע את שניהם ליתר ביטחון).
2.     נפלתי בזמן שכיסיתי את המטען בברזנט. זה נחשב? זה גבולי. אם הכיסוי נעשה כחלק בלתי נפרד מההכנה המיידית לנסיעה – בתי המשפט נוטים להכיר בזה. אם הכיסוי היה חלק מתהליך טעינה ארוך ומורכב – זה עשוי להיחשב “טעינה” שמוחרגת מהחוק. במקרה כזה תובעים את המעסיק על רשלנות (חוסר הדרכה ובציוד עבודה בגובה).
3.     נפגעתי ממשאית חונה שהתדרדרה עלי. את מי תובעים? זו תאונת דרכים קלאסית. האחריות היא על מבטח המשאית שהתדרדרה. אין זה משנה אם היה נהג בפנים או לא.
4.     אני נהג עצמאי (בעל משאית). האם אני יכול לתבוע את הביטוח של עצמי? בתאונת דרכים – כן, את ביטוח החובה שלך (הוא מכסה נזקי גוף לנהג). לגבי נזקי רכוש למשאית – תלוי אם יש לך ביטוח מקיף. לגבי ביטוח לאומי – רק אם שילמת מקדמות בזמן.
5.     מה קורה אם הנגרר שלי לא היה מבוטח בביטוח חובה? זו צרה צרורה. אם התאונה קשורה ספציפית לנגרר, אתה עלול למצוא את עצמך ללא כיסוי “פלת”ד”. במצב כזה נשארים רק עם הביטוח הלאומי, וחשוף לתביעת השבה מ”קרנית” אם נפגעו אנשים אחרים.
6.     האם פגיעה בזמן שינה בקבינה בחניון נחשבת תאונת עבודה? כן. נהג שישן במשאיות כחלק מהסידור שלו נמצא ב”מסגרת העבודה”. אם נפל מהמיטה, שאף גזים, או נפגע מרכב אחר בזמן שינה – ביטוח לאומי אמור להכיר בזה.
7.     נפגעתי בזמן החלפת גלגל (פנצ’ר) בצד הדרך. זה תופס? כן. “טיפול דרך” שנועד לאפשר את המשך הנסיעה המיידית הוא תאונת דרכים. אם הג’ק עף, או אם רכב חולף פגע בך – ביטוח החובה מכסה.
8.     המלגזן של הלקוח פגע בי בזמן שהייתי בתוך הארגז. את מי תובעים? זו כנראה לא תאונת דרכים (כי הרכב עמד בפריקה), אלא תאונת עבודה המאפשרת תביעת נזיקין נגד הלקוח (בעל המלגזה) ונגד חברת הביטוח של העסק שלו. זהו מצב מצוין משפטית כי ניתן לתבוע פיצויים גבוהים על רשלנות. כמובן שאם המלגזה מבוטחת בביטוח חובה אז זו תאונת דרכים מול מבטחת המלגזה.
9.     הרמפה ההידראולית נתקעה וקפצתי ממנה לרצפה. האם זה נחשב? קפיצה מרכב מחשש לנזק או עקב תקלה נחשבת ל”ירידה מהרכב”. זו תאונת דרכים לכל דבר. צריך יהיה להוכיח את סיבת הקפיצה.
10. האם חובה למלא יומן נסיעות כדי לקבל הכרה מביטוח לאומי? מאוד מומלץ אך לא חובה. הרישום ביומן, בטכוגרף או באפליקציית הניהול הוא ההוכחה שהייתם בזמן עבודה. בלעדיו, ביטוח לאומי עלול לטעון שהנסיעה הייתה פרטית.