פיצוי מדהים שהולכי רגל מקבלים בתאונת דרכים במעבר חציה

תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: יום שגרתי לחלוטין. אתם בדרך לעבודה, לסידורים, או סתם בטיול קצר של בוקר.

אתם מגיעים למעבר חציה.

מסתכלים ימינה, מסתכלים שמאלה, הכל נראה פנוי ובטוח.

אתם מורידים רגל לכביש, מתחילים לחצות את הפסים הלבנים, ואז – בתוך שבריר שניה – הכל משתנה.

רכב מגיח משום מקום, חריקת בלמים מצמררת, מכה חזקה, והעולם שלכם מסתחרר.

מעבר לעובדה שמדובר בחוויה מפחידה ומטלטלת ברמה האישית, המציאות שאחרי הפגיעה מביאה איתה המון חוסר ודאות ובעיקר המון פחד וחשש – מה עושים עכשיו?

כאבים פיזיים, מתח נפשי, טלפונים מהמשטרה, רופאים, מסמכים, ואלפי שאלות שמתרוצצות בראש: מי ישלם על ימי המחלה שלי? איך אני מממן את הטיפולים? האם החיים שלי יחזרו להיות מה שהיו?

אבל הנה החדשות הטובות, וזה משהו שחשוב לי שתדעו כבר עכשיו: אתם ממש לא לבד בסיפור הזה, ויש דרך סלולה, ברורה ובטוחה לקבל את כל הפיצוי שמגיע לכם כדי לחזור למסלול.

במאמר הזה, אנחנו הולכים לצלול עמוק לתוך הזכויות שלכם כהולכי רגל שנפגעו במעבר חציה, נפרק את כל המוקשים שהחוק והביטוח מציבים בדרך, ונסביר בדיוק איך הופכים את הכאב וההלם – לרשת ביטחון כלכלית יציבה שתאפשר לכם להשתקם בשקט נפשי מוחלט.

המדריך המלא לפיצוי הולך רגל שנפגע במעבר חציה

לפני שניכנס לעובי הקורה ולסעיפים המשפטיים, אני רוצה שנעשה היכרות קצרה.

שמי בנו גליקמן.

אני חי, נושם, וישן את תחום נזקי הגוף כבר מאפריל 2006, ועורך דין מוסמך מחודש דצמבר 2007 (מ.ר. 47527).

יש לי תואר שני במשפטים (L.L.M) ותואר ראשון במנהל עסקים (BA) מאוניברסיטת רייכמן בהרצליה, ואני גם בוגר מחזור ה’ של “שקלא וטריא” – מומחה בליווי תהליכי משא ומתן מורכבים.

כיום, המשרד שלי מלווה, עוזר ומייצג אך ורק נפגעים. נקודה.

אבל, וזה אבל גדול – זה ממש לא היה כך תמיד.

הסוד הגדול שלי: 17 שנים בצד השני של המתרס

עד לא מזמן, ייצגתי והגנתי במקביל ובאופן רצוף דווקא על הצד השני.

כן כן, קראתם נכון.

במשך כ-17 שנים ארוכות, הייתי עורך הדין של חברות הביטוח הגדולות בישראל.

ייצגתי אותן כשכיר, התקדמתי להיות שותף, ובסופו של דבר כבעלים של משרד.

למה אני מספר לכם את זה?

כי הניסיון הזה הוא הנשק הכי חזק שלי היום לטובתכם.

אני מכיר את חברות הביטוח מבפנים. אני יודע בדיוק איך הן חושבות, באילו טקטיקות הן משתמשות כדי להקטין פיצויים, איפה נמצאות נקודות התורפה שלהן, ומה גורם להן בסופו של דבר לפתוח את הכיס ולשלם את המקסימום.

כיום אני גאה לומר שאני וצוות משרדי מלווים ומייצגים רק תובעים, נפגעים ובני משפחותיהם. עברתי אל “כוחות האור” באופן סופי.

וכשאנחנו ניגשים לתיק של הולך רגל שנפגע במעבר חציה, אנחנו באים עם ארגז כלים שאין להרבה משרדים אחרים.

חוק הפיצויים הישראלי: למה השאלה “מי אשם?” פשוט לא רלוונטית?

אחת הטעויות הכי נפוצות של הולכי רגל שנפגעים, היא המחשבה שהם צריכים להוכיח שהנהג היה אשם.

“אבל עברתי באדום!”, “אבל קפצתי לכביש!”, “אבל לא הסתכלתי!” – אני שומע את המשפטים האלה כל הזמן מלקוחות מבוהלים שיושבים אצלי במשרד.

אז תנו לי לעשות לכם קצת סדר מרגיע.

במדינת ישראל קיים חוק שנקרא “חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים” (או בקיצור שהעורכי דין אוהבים: הפלת”ד).

החוק הזה מבוסס על עיקרון גאוני ופשוט שנקרא “אחריות מוחלטת”.

מה זה אומר בפועל עבורכם?

זה אומר שברגע שיש תאונת דרכים שבה מעורב רכב מנועי והולך רגל, הולך הרגל זכאי לפיצוי מלא מחברת הביטוח של הרכב הפוגע (ביטוח החובה) – ללא שום קשר לשאלה מי אשם בתאונה!

הנהג שלח הודעת טקסט ודרס אתכם? מגיע לכם פיצוי.

אתם רצתם פתאום לכביש באמצע הלילה מחוץ למעבר החציה? מגיע לכם פיצוי.

הייתם שקועים בטיקטוק וירדתם לכביש באור אדום בוהק? עדיין, מגיע לכם פיצוי מלא על נזקי הגוף שלכם.

הדבר היחיד שצריך להוכיח הוא שנגרם לכם נזק גוף (אפילו קל) כתוצאה מהשימוש ברכב.

הגישה הזו של החוק היא סופר חיובית ומגנה עלינו כאזרחים, כי היא מבטיחה שכל מי שנפגע בתאונת דרכים, יקבל טיפול רפואי ופיצוי הולם, בלי לבלות 10 שנים בבית משפט בוויכוחים על מי נסע לאט ומי רץ מהר.

48 השעות הראשונות: מה חייבים לעשות כדי לא להרוס את התיק?

מהניסיון של משרד עורכי דין בנו גליקמן, השעות הראשונות שלאחר התאונה הן קריטיות.

האדרנלין בשמיים, הגוף בסוג של שוק, ולפעמים לא מרגישים בכלל את הכאב.

ראיתי לא מעט מקרים של אנשים שקמו מהכביש, ניערו את הבגדים, אמרו לנהג “הכל בסדר, אני בסדר”, והלכו הביתה. רק בערב, כשהאדרנלין ירד, הם לא יכלו להזיז את הצוואר או הגב.

כדי לשמור על הזכויות שלכם, יש כמה צעדים שאתם חייבים לבצע:

• קבלת פרטים: בדיוק כמו בתאונה בין שני רכבים. צלמו את רישיון הנהיגה של הנהג הפוגע, את תעודת ביטוח החובה שלו, מספר הרכב (תמונה של הלוחית), וטלפון ליצירת קשר.
• עדים, רבותיי, עדים: אם יש אנשים שראו אתכם עפים במעבר החציה, קחו מהם טלפון. אפילו שם פרטי וטלפון יספיקו. הם יכולים להיות שווים זהב בהמשך.
• פינוי רפואי מיידי: זה הסעיף הכי חשוב. גם אם אתם מרגישים שרק קיבלתם “מכה קטנה בכנף”, גשו מיד למיון, למוקד רפואי (טרם, ביקור רופא) או לקופת חולים. למה? כי חייבים תיעוד רפואי ראשוני שמקשר בין הכאבים שלכם לתאונה.
• מילת הקסם במיון: כשאתם מדברים עם הרופא, חשוב מאוד לציין במפורש: “נפגעתי כהולך רגל בתאונת דרכים במעבר חציה”. ודאו שהרופא כותב את זה בסיכום הרפואי.
• אישור משטרה: גשו לתחנת המשטרה (אפשר גם כמה ימים אחרי, כשאתם מרגישים טוב יותר) והוציאו אישור משטרה על התאונה. זהו מסמך חובה עבור חברת הביטוח.

פגע וברח: מה קורה כשהנהג הפוגע נעלם אל תוך הלילה?

אחד התרחישים הכי מתסכלים ומלחיצים עבור הולך רגל הוא מצב של תאונת “פגע וברח”.

אתם שוכבים על הכביש, כואבים, ורואים את הפנסים האחוריים של הרכב מתרחקים ונעלמים.

אין פרטים, אין מספר רכב, ואין את מי לתבוע. פאניקה?

ממש לא.

בדיוק בשביל מקרים כאלה, המחוקק הישראלי הקים גוף מיוחד שנקרא “קרנית” (קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים).

איך “קרנית” נכנסת לתמונה?

קרנית מתפקדת בדיוק כמו חברת ביטוח לכל דבר ועניין במקרים שבהם זהות הנהג או זהות חברת הביטוח אינה ידועה.

אם נפגעתם בתאונת פגע וברח כהולכי רגל, אנחנו נגיש את התביעה לקרנית, והיא זו שתשלם לכם את הפיצוי המלא על נזקי הגוף שלכם.

כמובן שיש צורך להוכיח שאכן מדובר בתאונת פגע וברח (עדי ראייה, מצלמות אבטחה של חנויות באזור, מצלמות עירייה, דיווח אמין למשטרה ולמד”א), ולכן הליווי המקצועי כאן הוא קריטי כדי שקרנית לא תדחה את התביעה בטענה ש”אולי בכלל נפלתם במדרגות בבית”.

מהניסיון שלנו, תיקים מול קרנית דורשים בניית אסטרטגיה חכמה ואיסוף ראיות מדוקדק, אבל כשהכל מנוהל נכון – הפיצוי מובטח.

הטעות שעולה לנפגעים מאות אלפי שקלים: ללכת לקרב בלי חרב ושריון

תראו, חברות הביטוח הן לא מוסדות פילנתרופיים.

המטרה שלהן (ולגיטימי לגמרי מבחינתן, הייתי שם 17 שנה, אני יודע) היא לשלם כמה שפחות.

כאשר הולך רגל פונה לבד לחברת הביטוח, הפקידים בצד השני רואים “טרף קל”.

הם עשויים להציע לכם פיצוי מהיר של כמה אלפי שקלים בתמורה לחתימה על שטר סילוק.

“קח 5,000 שקל, סגור עניין, ונוציא לך צ’ק עוד היום”, הם יגידו בטלפון בחיוך וירטואלי.

וזה נשמע מפתה, נכון? כסף קל ומהיר ליד.

למה אסור לכם להסכים להצעה הראשונה?

כי ברגע שחתמתם, ויתרתם על הזכות לתבוע בעתיד.

ומה יקרה אם בעוד חצי שנה יתברר שהכאב בברך לא עובר ואתם צריכים ניתוח?

מה יקרה אם תגלו שפריצת הדיסק שקרתה בתאונה מונעת מכם לעבוד באותו היקף משרה?

הפיצוי האמיתי שלכם עשוי להיות שווה עשרות, ולפעמים גם מאות אלפי שקלים.

התפקיד של עורך דין תאונות דרכים מומחה הוא ללוות אתכם עד הפיצוי המקסימלי, לא המינימלי.

מעטפת של 360 מעלות: ONE STOP SHOP לנפגע ולמשפחתו

כאשר פתחתי את משרד עורכי דין בנו גליקמן בפורמט הנוכחי שלו – כמשרד המייצג אך ורק נפגעים – החזון שלי היה ברור.

רציתי לייצר מקום שבו הנפגע והמשפחה שלו מקבלים מעטפת מלאה, ONE STOP SHOP.

בתחום של תאונות דרכים ונזקי גוף, המשפט עצמו הוא רק חלק מהפאזל.

החלק המכריע לא פחות הוא ההיבט הרפואי.

איך מוכיחים שבעיית הזיכרון שיש לכם עכשיו קשורה למכה בראש שקיבלתם במעבר החציה?

איך מוכיחים שהצלקת על הרגל גורמת לכם לבושה ולהימנעות מללכת לים?

בליווי טובי המומחים הרפואיים בישראל

בדיוק בשביל זה, אנחנו עובדים צמוד עם טובי המומחים הרפואיים בישראל.

רופאים בכירים, מנהלי מחלקות, אורתופדים, נוירולוגים, ופסיכיאטרים שיודעים לכתוב חוות דעת רפואיות שמדברות בשפה שבית המשפט וחברות הביטוח מבינים (ולא יכולים להתווכח איתה).

אנחנו דואגים שהמומחה הרפואי שבית המשפט ימנה לבדוק אתכם, יקבל את כל החומר הרפואי המדויק, יעבור על התיק ביסודיות, ויקבע לכם את אחוזי הנכות הרפואית שבאמת משקפים את המצב שלכם.

אחוזי הנכות האלה הם המפתח לכספת של חברת הביטוח.

איך באמת מחשבים את הכסף? הפיצוי מפורק לגורמים

זה החלק שמעניין את כולם, ובצדק.

איך מתרגמים כאב, פחד, שברים בצלעות, או קרע במיניסקוס – לסכום כספי בבנק?

חישוב הפיצויים בתאונות דרכים מורכב ממספר ראשי נזק עיקריים:

• כאב וסבל (עוגמת נפש): פיצוי על עצם הכאב הפיזי והנפשי. הסכום נקבע בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו, ימי אשפוז בבית חולים (כל יום שווה כסף!), וגיל הנפגע.
• הפסדי שכר לעבר: כל שקל שהפסדתם מהיום של התאונה ועד ליום קבלת הפיצוי. ניצלתם ימי מחלה? חברת הביטוח צריכה לפדות לכם אותם. לא יכולתם לעבוד וקיבלתם תלוש חלקי? ישלמו לכם את ההפרש.
• הפסדי שכר לעתיד: אם נקבעה לכם נכות רפואית שמשפיעה על היכולת שלכם לעבוד (נכות תפקודית), חברת הביטוח תצטרך לפצות אתכם על ההפסד העתידי שלכם עד גיל הפנסיה. אצל צעירים, הסעיף הזה יכול להגיע לסכומים אדירים.
• הוצאות רפואיות ונסיעות: כסף על תרופות, טיפולי פיזיותרפיה, רפואה משלימה, קביים, מוניות לטיפולים רפואיים, ועוד. פה חשוב לשמור כל קבלה.
• עזרת צד שלישי (עזרת הזולת): אם אחרי התאונה לא יכולתם לעשות קניות, לנקות את הבית, או להתרחץ לבד, ונעזרתם בבני משפחה או בעזרה בתשלום – מגיע לכם פיצוי על כך.

ומה אם הייתם בדרך לעבודה? חגיגה של שתי תביעות!

הנה טיפ זהב קטן ממני.

אם חציתם את הכביש בבוקר בדרך מהבית לעבודה, או בדרך מהעבודה חזרה הביתה, או אפילו אם יצאתם מהמשרד כדי לקנות סנדוויץ’ בהפסקת הצהריים ונפגעתם במעבר החציה – יש לכם ביד “תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה”.

מבחינה משפטית, זה מצב מצוין עבורכם.

במצב כזה, יש לנו שתי חזיתות לעבוד מולן, ואנחנו יודעים לנהל את המערכה הזו בחוכמה:

מצד אחד, המוסד לביטוח לאומי. אנחנו נגיש תביעה לדמי פגיעה (תשלום על 91 הימים הראשונים של ההיעדרות), ולאחר מכן תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה.

מצד שני, חברת הביטוח של הרכב הפוגע.

ביטוח לאומי משלם ראשון, ונותן רשת ביטחון כלכלית מיידית. לאחר מכן, אנחנו לוקחים את הקביעות של ביטוח לאומי, ניגשים לחברת הביטוח, ודורשים את השלמת הפיצוי המקסימלית המגיעה לכם לפי חוק הפלת”ד.

מושלם, נכון?

7 שאלות ותשובות שיעשו לכם סדר בראש (ובכיס)

במהלך השנים, שמעתי אלפי שאלות מלקוחות. הנה הנפוצות ביותר שקשורות להולכי רגל במעבר חציה, עם התשובות הכי ישירות שלי:

1. עברתי באור אדום ורכב פגע בי. האם מגיע לי פיצוי?

בהחלט כן. כפי שהסברתי, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים לא מחפש אשמים. גם אם חציתם באור אדום לגמרי, אתם זכאים לפיצוי מלא על נזקי הגוף שלכם מחברת הביטוח של הרכב הפוגע.

2. רכב פגע בי, אבל נהג הרכב אומר שהוא לא אשם כי קפצתי לכביש. הוא מאיים לתבוע אותי על הנזק לרכב שלו. מה עושים?

ראשית, נושמים עמוק. שנית, מפרידים בין הדברים. על נזקי הגוף שלכם – הוא וחברת הביטוח שלו ישלמו לכם, בלי קשר לאשמה. לגבי הנזק לפח של הרכב (פנס שנשבר, פח שהתעקם) – שם כן בודקים אשמה. אם הוא יתבע אתכם על נזק רכוש, תצטרכו להתגונן בנפרד (בד”כ הביטוח צד ג’ שלכם מכסה זאת, או שבית המשפט יפסוק לפי חלוקת האשמה).

3. נפגעתי מקורקינט חשמלי במעבר חציה. האם זה נחשב תאונת דרכים?

שאלה מצוינת ומאוד רלוונטית להיום! פסיקת בתי המשפט כיום קובעת שקורקינט חשמלי או אופניים חשמליים אינם נחשבים “רכב מנועי” על פי חוק הפלת”ד. לכן, התביעה במקרה כזה תהיה תביעת נזיקין רגילה נגד הרוכב עצמו (חייבים להוכיח שהוא אשם!), ולעיתים יש לו ביטוח צד ג’. אם זו גם תאונת עבודה – נתבע את ביטוח לאומי.

4. לא הלכתי למיון באותו יום, אלא רק אחרי שבוע כשלא יכולתי לזוז. האם הרסתי את התיק?

לא הרסתם, אבל עשיתם לעצמכם עבודה קשה יותר. חברת הביטוח תטען ש”אולי במשך השבוע הזה קרה לו משהו אחר?”. עם זאת, כעורכי דין מנוסים, אנחנו יודעים להוכיח באמצעות רישומים רפואיים עוקבים ועדים, שהכאב החל להתפתח מאז התאונה. בפעם הבאה – לכו למיון מיד!

5. כמה זמן לוקחת תביעה כזו עד שמקבלים את הכסף?

זה תלוי מאוד בחומרת הפגיעה. אי אפשר (ואסור) לסיים את התיק לפני שהמצב הרפואי שלכם מתייצב סופית. בדרך כלל, נהוג להמתין לפחות שנה מיום התאונה כדי לבדוק האם נותרה נכות צמיתה. לאחר מכן, ניהול המשא ומתן מול חברת הביטוח יכול לקחת כמה חודשים. תיקים מורכבים בבית משפט יכולים לארוך גם שנתיים ושלוש.

6. איך אני יכול לשלם לעורך דין אם כרגע אני מושבת מעבודה ואין לי כסף?

כאן נכנס היתרון הענק של תחום תאונות הדרכים. שכר הטרחה שלנו תלוי תוצאה והצלחה בלבד! אתם לא משלמים לנו מראש על הטיפול בתיק. שכר הטרחה קבוע בחוק כאחוזים מתוך סכום הפיצוי שנקבל עבורכם בסוף התהליך (8%, 11% או 13% פלוס מע”מ, תלוי בשלב שבו התיק מסתיים). לא קיבלתם פיצוי? לא שילמתם שכר טרחה. אנחנו באותה סירה.

7. חברת הביטוח שלחה לי הביתה חוקר פרטי. מה לעשות?

להיות מנומסים, להציע לו כוס מים, ולומר לו: “אני מיוצג על ידי עורך דין בנו גליקמן, אנא פנה אליו”. אל תענו על אף שאלה, אל תדגימו איך אתם מתכופפים, ואל תחתמו על שום מסמך. החוקרים האלה מיומנים בלמשוך אתכם בלשון. שלחו אותם אלינו, אנחנו כבר נדע איך לטפל בהם.

סיכום קטן של תקווה (כי זה מה שחשוב באמת)

לעבור תאונת דרכים, בטח בתור הולך רגל חשוף במעבר חציה, זו חוויה טראומטית. אין דרך לייפות את זה.

הכאבים הם אמיתיים, החרדות בלילה קיימות, והתסכול מהמצב החדש יכול לשגע פילים.

אבל המטרה שלי ושל הצוות במשרד היא להסיר מכם לחלוטין את הדאגות הכלכליות והמשפטיות.

אנחנו מאמינים שלנפגע יש רק תפקיד אחד: להתמקד בהחלמה שלו, בשיקום הפיזי, ובחזרה לשגרת החיים שהוא כל כך אוהב.

את המלחמות מול חברות הביטוח, את הטופסולוגיה המעיקה מול ביטוח לאומי, ואת ניהול המשא ומתן (עם כל הכלים שלמדתי בשקלא וטריא ו-17 שנות היכרות עם הצד השני) – תשאירו לנו.

אנחנו נצעד איתכם יד ביד, צעד אחר צעד, בליווי מקצועי, אישי ואמפתי, עד שתקבלו את הפיצוי הכספי המקסימלי שמגיע לכם.

אז אם נפגעתם במעבר חציה, קחו נשימה עמוקה. המצב הולך להשתפר, ואנחנו כאן כדי לוודא שזה בדיוק מה שיקרה.