תביעות נזיקין – תאונת אופניים או כלים אחרים בשטח – המדריך המלא לפיצויים
שבר בעצם הבריח, ריסוק שורש כף היד, פריקת כתף או סדק באגן. יצאתם לרכיבת סוף שבוע על אופניים, אופניים חשמליים או איזי-ריידר, ובשבריר שנייה של מחדל – בור עמוק שלא סומן, כבל מתכת שנמתח לרוחב השביל או פסולת בניין שקבלן השאיר בסיבוב עיוור – המציאות שלכם התהפכה. התרסקות על הקרקע, כאב חד, וכלי הרכיבה המרוסק זרוק לצדכם. ברגע שההלם הראשוני שוקע, הכאב הפיזי מתחלף מהר מאוד בחרדה כלכלית משתקת: מי ישלם על ימי המחלה? מה יקרה אם הפציעה תפגע ביכולת ההשתכרות שלכם בעתיד? ואיך תתמודדו מול הגופים שגרמו למפגע הזה?
רגע לפני שאתם מלקים את עצמכם או מקבלים את הטענה שהייתם “צריכים להסתכל לאן אתם נוסעים”, חשוב שתבינו אמת קריטית: ברוב המוחלט של המקרים, זו ממש לא אשמתכם. רשות מקומית, קבלן או בעל שטח שהפקירו את הבטיחות בשביל – מחויבים על פי חוק לפצות אתכם פיצוי מלא על כל נזק שנגרם לכם. במאמר זה נצטרף אל מאחורי הקלעים של תביעות הנזיקין בשטח, נסביר לכם ממי בדיוק דורשים את הפיצוי, ואיך בונים קייס משפטי חסין שמחזיר לכם את השליטה ואת הביטחון הכלכלי. אם אתם מחפשים עורך דין נזקי גוף או עורך דין תאונות דרכים שילווה אתכם בתביעת נזיקין כזו – המדריך הזה נכתב בדיוק בשבילכם.
סכנת טבע או רשלנות פושעת? ההבחנה שעושה את כל ההבדל
כאשר מתרחשת תאונת רכיבה בשטח פתוח, החוק הישראלי עושה אבחנה ברורה וקריטית:
סכנה טבעית (סיכון סביר): אם רכבתם בטבע, החלקתם על בוץ לאחר יום גשום, או שהגלגל נתקע בשורש עץ טבעי שהיה שם תמיד – בתי המשפט נוטים לראות בכך “סיכון סביר וטבעי” שהרוכב לוקח על עצמו בעצם היציאה לשטח.
מפגע (רשלנות): כאן נמצא הצדק המשפטי. מפגע הוא יציר כפיו של האדם או הממסד. קבלן שחפר תעלה ולא גידר אותה. רשות מקומית שהציבה עמוד נמוך מדי בלב שביל רכיבה. חקלאי שמתח חוט תיל בלתי נראה. אלו אינם “סיכוני טבע”, אלא רשלנות ומחדל המקימים עילה מובהקת לתביעת נזיקין.
התגובה האוטומטית של חברות הביטוח: ברגע שנגיש תביעה, התגובה הראשונה של הנתבעת תהיה כמעט תמיד להאשים את הקורבן: “הוא רוכב חסר אחריות! הוא היה צריך להסתכל לאן הוא נוסע”. כמשרד שמכיר את המערכת מבפנים, אנחנו יודעים כיצד לרסק את הטענה הזו. חובת הזהירות החלה על מי שמתחזק את השטח היא מוחלטת: עליו להימנע מיצירת סיכונים, ואם נוצר סיכון – חובה עליו להזהיר מפניו בצורה בולטת (גידור תקני, שילוט זוהר). שלט דהוי במרחק קילומטר אינו פוטר איש מאחריות.
3 היסודות לתיק נזיקין מנצח
כדי להוכיח רשלנות ולהביא את הפיצוי לחשבון הבנק שלכם, עלינו לבסס משפטית שלושה יסודות מרכזיים (ללא סיסמאות ובגובה העיניים):
לאתר את “בעל הבית” (חובת הזהירות)
הצעד הראשון הוא עבודת בילוש משפטית מקיפה: מי אחראי על השטח? אם נפלתם בפארק מוסדר, האחריות נופלת לרוב על העירייה. אך מה קורה בשבילי כורכר או שטחים פתוחים? האם השטח שייך לקרן הקיימת לישראל (קק”ל)? לרשות הטבע והגנים? האם רשות הניקוז ביצעה שם עבודות? איתור מדויק של הנתבע הנכון (וחברת הביטוח שעומדת מאחוריו) הוא הבסיס לתיק. לעיתים אנו תובעים מספר גופים במקביל כדי למנוע מצב שבו הם “מגלגלים אחריות” מאחד לשני.
להוכיח את ההתרשלות (מבחן האדם הסביר)
החוק שואל: האם אדם סביר במקומו של הנתבע היה צריך לצפות שהמכשול יגרום לנזק? אם קבלן מותיר בור עמוק באמצע שביל שידוע כפופולרי בקרב רוכבי אופניים בשבתות, התשובה היא חד-משמעית. אין זה משנה אם תכנן לחזור ביום ראשון לאטום את הבור. ברגע שהותיר אותו חשוף בסוף השבוע ללא גידור פלסטי – הוא התרשל.
החיבור המושלם (הקשר הסיבתי)
חברת הביטוח עשויה לטעון: “נכון, היה בור, אך הוא נפל בגלל פנצ’ר שקרה רגע לפני”. לכן אנו בוחנים כל פרט בתיק בזכוכית מגדלת, ומוכיחים כי המפגע הספציפי והלא מסומן הוא – ורק הוא – הגורם הישיר להתרסקות שלכם.
לקסיקון מושגים: המילים שכדאי להכיר לפני שממשיכים
עולם תביעות הנזיקין מלא במונחים שנשמעים מאיימים, אבל מאחורי כל אחד מהם עומד רעיון פשוט. ריכזנו כאן את המילים שילוו אתכם לאורך המאמר וגם לאורך התיק עצמו, כדי שתדעו בדיוק על מה מדובר בכל שלב מול חברת הביטוח ובבית המשפט.
פקודת הנזיקין: החוק המרכזי שמסדיר תביעות רשלנות בישראל. כאשר גוף כלשהו (רשות, קבלן, בעל שטח) גרם לכם נזק בהתרשלות – זהו הבסיס המשפטי שממנו נגזרת זכותכם לפיצוי.
רשלנות: מצב שבו מי שהיה אחראי על השטח לא נהג כפי שאדם סביר וזהיר היה נוהג – למשל השאיר בור פתוח בלי גידור, או לא הציב שילוט אזהרה. הרשלנות היא לב ליבה של תביעת הנזיקין.
חובת זהירות: החובה המשפטית של בעל השטח, הרשות או הקבלן לצפות שאנשים ינועו במקום ולדאוג לכך שלא ייפגעו. כשמפרים את החובה הזו – נפתחת הדלת לתביעה.
מפגע / מכשול: כל סכנה שנוצרה בידי אדם – בור, כבל מתוח, עמוד, פסולת בניין, חוט תיל. ההבחנה בין מפגע מעשה-ידי-אדם לבין “סיכון טבעי” היא הציר שעליו סובבת כל התביעה.
קשר סיבתי: ההוכחה שהמפגע הספציפי – ולא סיבה אחרת – הוא שגרם לפציעה שלכם. חברות הביטוח ישקיעו מאמץ רב בניסיון לנתק את הקשר הזה.
אשם תורם: טענה של הנתבע שגם לנפגע יש חלק באחריות (למשל “רכב מהר מדי”). חשוב לדעת: אשם תורם לכל היותר מפחית אחוז מסוים מהפיצוי – הוא אינו מבטל את התביעה.
הסתכנות מרצון: טענת הגנה שלפיה הנפגע לקח על עצמו סיכון ידוע ומרצון. בתי המשפט מצמצמים מאוד את הטענה הזו, ובוודאי אינם מקבלים אותה כשמדובר במלכודת נסתרת שלא ניתן היה לצפות מראש.
חוק הפלת“ד ואחריות מוחלטת: חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים חל על פגיעה מ”רכב מנועי” ומקים “אחריות מוחלטת” – פיצוי בלי צורך להוכיח אשם. אופניים וקורקינט חשמליים תקניים אינם מוגדרים כרכב מנועי, ולכן תאונה עצמית בהם מנוהלת דווקא כתביעת נזיקין לפי פקודת הנזיקין.
קרנית: קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. אם נפגעתם מרכב מנועי ללא ביטוח או במקרה של פגע וברח – קרנית נכנסת לנעלי חברת הביטוח ומפצה אתכם. (בתאונה עצמית ממפגע בשטח, שאינה כרוכה ברכב מנועי אחר, המסלול הוא נזיקין ולא קרנית.)
דמי פגיעה וביטוח לאומי: אם התאונה מוכרת גם כתאונת עבודה, מגיעים לכם דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי בגין ימי ההיעדרות, ובמקרה של נכות – מענק או קצבה. זהו מסלול נוסף, מקביל לתביעת הנזיקין.
עורך דין נזקי גוף: עורך דין המתמחה בייצוג נפגעי גוף מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי, ובבניית תביעת הפיצויים – מאיתור הנתבע הנכון ועד למיצוי הפיצוי המלא.
המפגש המפתיע בין הטבע לקריירה: יום גיבוש שהסתיים בפציעה
אנשים רבים מרימים גבה כאשר אנו מסבירים להם כי התאונה שעברו בחיק הטבע היא למעשה, מבחינה משפטית, תאונת עבודה לכל דבר ועניין.
כיצד זה ייתכן? תארו לכם שיצאתם ליום גיבוש או יום כיף מטעם מקום העבודה. המעסיק מימן וארגן פעילות פנאי כגון טיול אופני הרים, סיור על איזי ריידר (EZ Raider), קורקינטים או אופניים. במהלך אותה פעילות, הופתעתם ממכשול לא מסומן והתרסקתם.
במקרים אלו, החוק קובע חד-משמעית כי מדובר בתאונת עבודה. המשמעות הכלכלית היא עצומה: נפתח בפניכם מסלול מקביל מול המוסד לביטוח לאומי. מעבר לתביעת הנזיקין שתוגש נגד מחזיק המקרקעין, העירייה, הקבלן או מארגן הפעילות בגין המפגע, אתם זכאים לדמי פגיעה על ימי ההיעדרות, ובמקרה שנותרה נכות – גם למענק חד-פעמי או לקצבה חודשית מהמדינה.
כאן בדיוק טמון האתגר המשפטי המורכב מכולם: ניהול מקביל של תביעת רשלנות (נזיקין) במקביל להופעה בפני ועדות הביטוח הלאומי הוא ריקוד עדין. טענה אחת שאינה מנוסחת במדויק בוועדה רפואית עלולה להחריב את תביעת הנזיקין, ולהיפך. לכן, הליווי ההוליסטי שלנו כולל סנכרון אסטרטגי מלא של שני האפיקים הללו, כדי להבטיח מעטפת הגנה הרמטית.
נזיקין או פלת”ד? למה חשוב לדעת באיזה מסלול אתם נמצאים
אחת השאלות הראשונות שאנו בוחנים בכל תיק היא: לפי איזה חוק מתנהלת התביעה. הבחירה במסלול הנכון אינה עניין טכני – היא משפיעה ישירות על מי שאפשר לתבוע, על נטל ההוכחה, ועל אופן חישוב הפיצוי.
מסלול הנזיקין (פקודת הנזיקין): זהו המסלול שחל על תאונה עצמית ממפגע – כשנפלתם לבור, נתקעתם בכבל או התנגשתם בעמוד שלא סומן. כאן צריך להוכיח את שלושת היסודות (חובת זהירות, התרשלות, קשר סיבתי), אך בתמורה אין תקרה נוקשה לפיצוי בגין כאב וסבל, וסכומי הפיצוי בראש נזק זה נתונים לשיקול דעת רחב של בית המשפט.
מסלול הפלת“ד (חוק תאונות דרכים): חל כאשר בתאונה מעורב “רכב מנועי” – למשל אם נפגעתם מטרקטורון, אופנוע שטח או רכב שדהר לעברכם. שם פועלת “אחריות מוחלטת” ואין צורך להוכיח אשמה, אך הפיצוי בגין כאב וסבל כפוף לנוסחה קבועה. אם הרכב הפוגע לא היה מבוטח או נמלט – נכנסת לתמונה קרנית.
לעיתים אותו אירוע יכול לגעת בשני המסלולים, וניתוב שגוי עלול לעלות לנפגע פיצוי משמעותי. כאן בדיוק בא לידי ביטוי הערך של עורך דין נזקי גוף שמכיר את שני העולמות ויודע לנתב את התיק למסלול המדויק והמשתלם ביותר עבורכם.
5 כללי הזהב: מה חובה עליכם לעשות מיד לאחר הנפילה?
השעות והימים שלאחר התאונה יחרצו את גורל התיק שלכם. פעולה נכונה בזמן אמת היא ההבדל בין פשרה זעומה לבין פיצוי של מאות אלפי שקלים שיבטיח את עתידכם.
תעדו את הזירה באופן מיידי: זהו חוק ברזל. רשויות וקבלנים סובלים מ”אמנזיה” מיד לאחר תאונות. ברגע שיוודע להם שנפגעתם, טרקטור יעלים את המפגע עוד בטרם יעלה הבוקר. צלמו את המכשול מכל זווית, את היעדר השילוט, ואת הנזק לאופניים. אם פוניתם באמבולנס, שלחו מיד חבר או בן משפחה לצלם את הזירה.
אספו עדי ראייה: רכבתם בקבוצה? עבר שם הולך רגל שעזר לכם לקום? קחו מהם שם ומספר טלפון. עדות של אדם אובייקטיבי שראה את הבור הלא מסומן היא נכס משפטי יקר מציאות.
“ניירת מדברת” (התיעוד הרפואי הראשוני): כאשר תגיעו למיון או למוקד חירום, ודאו שהרופא רושם במדויק את סיבת הפציעה. המשפט “נפל מאופניים כי נכנס לבור שלא סומן בשביל הרכיבה” חייב להופיע במסמך הרפואי הראשון (האנמנזה). חברות הביטוח יחפשו את המסמך הזה. אם הבור לא יוזכר שם, הן יטענו ש”המצאתם” אותו מאוחר יותר.
שתיקה ברשתות החברתיות: הפיתוי להעלות תמונה מהמיון לפייסבוק עם הכיתוב “איזה שלומיאל אני, התרסקתי היום” – הוא עצום. הימנעו מכך לחלוטין! חוקרי חברות הביטוח עוקבים אחר הרשתות החברתיות שלכם וישתמשו במילים הללו כהודאה מצידכם באשמה. שמרו את הסיפור למשפחה, ואת המאבק לבית המשפט.
דווחו לרשות (אך תנו לנו לנסח זאת): חובה לדווח על המפגע, אך אל תעשו זאת לבד. אדם הפונה לעירייה בתום לב וכותב “רכבתי מהר, איבדתי ריכוז ונפלתי לבור שלכם” – מחריב במו ידיו את התביעה. הניחו למשרדנו לנסח את הפנייה הראשונית באופן שלא יפליל אתכם.
לנפץ את מיתוס ה”אולי זו אשמתי” (אשם תורם)
לקוחות רבים מגיעים אלינו עם חשש כבד: “אולי אם הייתי רוכב לאט יותר זה לא היה קורה? אולי כי אני רוכב מתחיל לא ידעתי לבלום?”.
זו בדיוק המנגינה שחברות הביטוח מנסות להטמיע בכם. בעגה המשפטית זה נקרא “אשם תורם” – הטענה של הנתבע שגם לכם יש חלק באחריות לנזק. חשוב להבין: אשם תורם אינו מבטל את התביעה! ייתכן שבית המשפט יפחית אחוז מסוים מהפיצוי הכללי, אך עדיין תהיו זכאים לסכומים משמעותיים.
מעבר לכך, כמשרד המייצג נפגעים, משימתנו היא להילחם בטענה זו בחירוף נפש. אנו נביא מומחי בטיחות, ננתח את תנאי השטח ונוכיח כי גם הרוכב המקצועי והזהיר בעולם לא יכול היה לחמוק ממלכודת שהונחה ברשלנות כזו.
המדריך לפיצויים: על מה בעצם משלמים לכם?
הפיצוי בתביעות נזיקין אינו קבוע מראש, אלא נתפר באופן אינדיבידואלי כחליפה למידותיו של הנפגע, לפי “ראשי נזק”:
הפסדי שכר (עבר ועתיד): מעבר למשכורות שהפסדתם בתקופת ההחלמה, אם נותרה בכם נכות הפוגעת ביכולתכם המקצועית בעתיד (למשל, מנתח או מתכנת שנפגעו בידיהם, או עובד כפיים שפגע בגבו) – הפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות עתידי יכול להגיע למאות אלפי שקלים ויותר, בחישוב עד לגיל הפרישה.
הוצאות רפואיות ושיקום: החזר מלא על תרופות, אביזרים אורתופדיים, טיפולים פרטיים ורפואה משלימה, וכן הוצאות ניידות (מוניות) בתקופה שלא יכולתם לנהוג.
עזרת צד ג‘ (עזרת הזולת): בין אם שכרתם עזרה בשכר ובין אם בני משפחה נאלצו להחסיר ימי עבודה כדי לקלח אתכם, להלביש אתכם או לתחזק את הבית – הדין קובע פיצוי משמעותי על עזרה זו.
כאב וסבל: כיצד מתמחרים לילות ללא שינה ועוגמת נפש? בניגוד לתאונות דרכים (הכפופות לנוסחה קשיחה), בתביעת רשלנות ונזיקין הסכומים בראש נזק זה נתונים לשיקול דעתו של בית המשפט ויכולים להיות גבוהים במיוחד, בהתאם לאופי וחומרת הפציעה.
מאחורי הקלעים: כך אנו מבססים את התביעה שלכם
ניהול תביעת נזיקין מורכבת אינו מסתכם בשליחת מכתב התראה. במשרד עו”ד גליקמן, כל תיק מנוהל כפרויקט הוליסטי (One Stop Shop).
חקירה ואיסוף נתונים אובססיבי: נאתר תצלומי אוויר היסטוריים, נבדוק תקני בטיחות רשמיים, ונוציא נהלים פנימיים של הרשות שהיו אמורים למנוע את המחדל.
רשת מומחים רפואיים מהשורה הראשונה: בתביעת נזיקין, חובה לצרף חוות דעת רפואית פרטית. אנו לא מתפשרים ועובדים רק עם בכירי הרופאים בישראל ומנהלי מחלקות. כאשר בית המשפט רואה את חתימתם, הוא מבין שניצב מולו תיק בלתי חדיר.
אומנות המשא ומתן (שחמט משפטי): ניהול המגעים מול חברות הביטוח נעשה מתוך ידיעה ברורה מתי הן מנסות “לבדוק דופק” עם הצעה נמוכה, ומתי הן מבינות שהן עומדות להפסיד בענק בבית המשפט ומוכנות לשלם את הפיצוי הראוי.
כמה זמן לוקח תיק כזה – ומהי תקופת ההתיישנות?
שתי שאלות חוזרות אצל כמעט כל נפגע: כמה זמן זה ייקח, ועד מתי אפשר בכלל להגיש תביעה. חשוב לענות עליהן בכנות, כי ציפייה מנוהלת נכון חוסכת הרבה תסכול.
למה לא ממהרים לסגור: משרד אחראי לא רץ לחתום על פשרה לפני שהמצב הרפואי מתייצב. לרוב חולפת לפחות שנה מהתאונה עד שניתן לקבוע את שיעור הנכות הצמיתה. סגירה נמהרת של תיק, לפני שברור מה יהיו ההשלכות ארוכות הטווח של הפציעה, עלולה למנוע מכם לתבוע פיצוי מלא בהמשך.
תקופת ההתיישנות: ככלל, לתביעת נזיקין יש חלון זמן מוגבל להגשה (בבגיר – שבע שנים מיום האירוע; בקטין החלון נספר אחרת). לכן, גם אם החלטתם “לחכות ולראות”, חשוב להיוועץ בעורך דין מוקדם ככל האפשר, כדי לא לאבד את הזכות לפיצוי בשל חלוף הזמן.
7 שאלות שכל רוכב פצוע שואל את עצמו בלילה
רכבתי על אופניים חשמליים ונפלתי לבור. האם זו “תאונת דרכים”?
לא. פסיקת בית המשפט העליון קובעת כי אופניים חשמליים תקניים וקורקינטים חשמליים אינם מוגדרים כ”רכב מנועי” תחת חוק הפלת”ד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים). לכן, תאונה עצמית כתוצאה ממפגע בדרך מנוהלת כתביעת נזיקין (רשלנות) לכל דבר, בדיוק כפי שהוסבר במאמר זה.
נפלתי בבור ולא היו שום עדים. יש לי בכלל קייס?
בהחלט. עדים אמנם מסייעים, אך אינם הכרחיים להצלחה. תיעוד רפואי מדויק מיום התאונה, תמונות של המפגע בזמן אמת, וגרסה עקבית שלכם – מספיקים בהחלט כדי להרים את נטל ההוכחה בבית המשפט.
הייתי בלי קסדה ושברתי את היד. יזרקו אותי מבית המשפט?
לחלוטין לא. הנתבעת תנסה לטעון לאשם תורם, אך מבחינה משפטית אנו נוכיח היעדר קשר סיבתי: העובדה שלא חבשתם קסדה לא תרמה במאומה לעובדה ששברתם את היד בגלל הבור שלהם.
נפלתי בשטח חקלאי ויש שלט “אין כניסה”. מה עושים?
הסיטואציה מורכבת אך עבילה. אם נוכיח שמדובר בשביל רוכבים מוכר שהחקלאי מודע לקיומו, חלה עליו חובת זהירות בסיסית. הוא אינו רשאי להציב “מלכודות” כגון חוט תיל בלתי נראה רק משום שאתם נחשבים “מסיגי גבול”.
הפציעה שלי נראית קלה – רק חבלה ושפשופים. שווה בכלל לפנות לעורך דין?
כן. מה שנראה היום כ”מכה יבשה” עלול להתגלות בהמשך כפריצת דיסק, קרע נסתר ברצועה או נזק שדורש טיפול ממושך. גם ללא נכות צמיתה, הדין מזכה בפיצוי בגין הוצאות רפואיות וכאב וסבל. פנייה מוקדמת מבטיחה שהתיעוד ייבנה נכון מההתחלה, לפני שחברת הביטוח מספיקה “לצנן” את התיק.
העירייה טוענת שהיא לא אחראית לשטח שבו נפלתי. זה סוף הדרך?
ממש לא. הרבה שטחים “אפורים” מתוחזקים בפועל על ידי גורם אחר – קבלן, רשות ניקוז, קק”ל או בעל קרקע פרטי. חלק גדול מעבודתנו הוא בדיוק לאתר מי שמחזיק ומתחזק את השטח בפועל, ולעיתים לתבוע כמה גופים במקביל כדי שאף אחד לא יתחמק באמצעות “גלגול אחריות”.
כמה יעלה לי הליווי המשפטי שלכם?
במשרדנו, ההסדר מבוסס על תשלום לפי הצלחה. אינכם משלמים שכר טרחה מראש או בתשלומים חודשיים. שכר הטרחה נגזר כאחוז מתוך הפיצוי הכספי שמושג עבורכם בסוף התהליך. האינטרס שלנו זהה לחלוטין לאינטרס שלכם.
השורה התחתונה: אל תישארו לבד מול המערכת
פציעה מתאונת רכיבה היא שבר גדול בחייו של אדם. הגוף בוגד, הכאבים מקשים על החשיבה הצלולה, והדאגות הכלכליות סביב אובדן ימי העבודה מתחילות לחנוק.
הדבר המסוכן ביותר שאתם יכולים לעשות כעת הוא לנסות להתמודד לבד מול מערכת משפטית ענפה ומול חברות הביטוח. המערכות הללו תוכננו מראש כדי לייאש אתכם ולגרום לכם להרים ידיים או להתפשר על פירורים. אתם לא צריכים לעבור את זה לבד.
המשימה היחידה שלכם כעת היא להתרכז בהחלמה הפיזית והנפשית שלכם, בטיפולים ובמשפחה. את כל כאב הראש הבירוקרטי, המאבק לאיסוף הראיות, אסטרטגיית המשא ומתן וההגעה לתוצאה הכלכלית המקסימלית – תשאירו לנו.
על המשרד: עורך דין נזקי גוף שמכיר את המערכת מבפנים
עו”ד ונוטריון בנו גליקמן מתמחה בנזקי גוף, ובכלל זה תביעות נזיקין בשטח, תאונות אופניים ואופניים חשמליים, תאונות דרכים ותאונות עבודה, עם ניסיון מקצועי של למעלה מ-20 שנה (מאז אפריל 2006). כעורך דין נזקי גוף שייצג בעבר את חברות הביטוח הגדולות, הוא מכיר מבפנים את האסטרטגיות שלהן ויודע לצפות את מהלכיהן מראש. אלפי התיקים שניהל מול בתי המשפט ומול הביטוח הלאומי מאפשרים למשרד לפעול כ-ONE STOP SHOP עבור הנפגע ומשפחתו, ולחתור לפיצוי המקסימלי המגיע להם.
נפגעתם בתאונת רכיבה או במפגע בשטח, אתם או בן משפחה? אל תתמודדו לבד מול חברות הביטוח והביורוקרטיה. הניסיון שלנו הוא הכוח שלכם. צרו קשר עוד היום לייעוץ.
לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול הביטוח הלאומי ומול חברות הביטוח.
