המדריך המלא לעקיפת המכשול ומיצוי הפיצויים

האדרנלין בשמיים, הרוח פוגעת בפנים, השטח פתוח, ופתאום – שבריר שניה של חוסר ריכוז, מכשול שלא ראיתם, או טעות של רוכב אחר, ואתם על הקרקע.

הכאב הפיזי מתחיל לחלחל, אבל אז מגיעה המכה האמיתית, זו שפוגעת ישר בבטן: ההבנה שאין לכם ביטוח חובה.

המחשבות מתחילות לרוץ בקצב מסחרר. מי ישלם על האמבולנס? מה עם ימי העבודה שאפסיד? איך אממן את הטיפולים הפיזיותרפיים? האם הרסתי לעצמי את החיים בגלל טעות אחת של חוסר תשומת לב לבירוקרטיה?

בתור מי שחי ונושם את תחום נזקי הגוף, אני פוגש את המבט המבועת הזה בעיניים של רוכבים כמעט כל שבוע. הם בטוחים שהדלת נטרקה עליהם, שהמערכת תזרוק אותם מכל המדרגות, ושאין להם שום סיכוי לקבל שקל.

אז רגע לפני שאתם שוקעים בייאוש, תנו לי לעצור אתכם.

נשמו עמוק. המצב ממש, אבל ממש, לא אבוד.

אמנם הדרך תהיה שונה מבתאונת דרכים רגילה, ואולי קצת יותר מורכבת, אבל יש בהחלט מסלולים חלופיים, חוקיים ומבוססים, שדרכם ניתן להשיג פיצוי משמעותי שיאפשר לכם להשתקם בכבוד.

אני יודע את זה לא רק כי אני מייצג היום נפגעים. אני יודע את זה כי במשך 17 שנים ישבתי בצד השני. הייתי עורך הדין של חברות הביטוח הגדולות. הגנתי עליהן, ניהלתי עבורן תיקים, והכרתי מקרוב כל טריק, כל טענה וכל סעיף קטן שנועד לדחות תביעות של רוכבי שטח.

היום, כשאני מלווה רק אתכם, הנפגעים – הידע הזה הוא הנשק הכי חזק שלנו.

במאמר הזה, אנחנו הולכים לפרק את הנושא הזה לחתיכות. בלי מילים משפטיות מסובכות, בלי תיאוריות באוויר. תכלס. גובה העיניים. מה קורה כשרוכבים על אופנוע שטח (מוטוקרוס, אנדורו וכדומה) ללא ביטוח חובה, ונפצעים? מי משלם את החשבון? ואיך אנחנו מוציאים את המקסימום מהמצב הנתון?

בואו נצא לדרך.

מושגים משפטיים שכדאי להכיר לפני שממשיכים

לפני שנצלול לעומק, כדאי להכיר כמה מונחים שילוו אתכם לאורך כל המאמר. הכרת השפה של המערכת היא הצעד הראשון שכל עורך דין נזקי גוף עושה כדי לשמור על הזכויות שלכם מול חברות הביטוח.

חוק הפלת”ד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל”ה-1975): חוק המקנה פיצוי לנפגעי תאונת דרכים ב”רכב מנועי” ללא צורך להוכיח אשמה. כשאין ביטוח חובה, מסלול זה לרוב נחסם, וכאן נכנסת לתמונה פקודת הנזיקין.

פקודת הנזיקין: הדין הכללי של דיני הנזיקין. במסלול זה תובעים גורם שהתרשל וגרם לנזק, ולכן יש להצביע על אחראי ולהוכיח את רשלנותו, למשל רוכב אחר, מפעיל מסלול, יבואן או רשות מקומית.

רכב מנועי: הגדרה משפטית שקובעת אם כלי נכנס לחוק הפלת”ד. אופנוע כביש-שטח עם רישוי צהוב לרוב כן; אופנוע מוטוקרוס תחרותי ללא רישוי, לעיתים לא, מה שמפנה את התביעה למסלול הנזיקי.

הסתכנות מרצון: טענת הגנה שכיחה של חברות הביטוח, לפיה הנפגע “לקח על עצמו את הסיכון”. הפסיקה מבחינה בין סיכון טבעי של הספורט לבין סיכון בלתי סביר שיצר גורם רשלן.

אשם תורם: מצב שבו גם לנפגע יש חלק באחריות לתאונה. בדיני נזיקין הוא עשוי להפחית את הפיצוי באחוזים, אך לרוב אינו מאיין את הזכות לפיצוי.

קרנית: הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, שנכנסת לתמונה במקרים של פגע וברח או כשלנהג הפוגע אין ביטוח, בכפוף לתנאי החוק.

חבות מעבידים / ביטוח לאומי: מסלולים חלופיים שבהם שאלת “מי אשם” ו”האם היה ביטוח חובה” אינה רלוונטית, כשהתאונה מוכרת כתאונת עבודה, או מכוח פוליסת חבות מעבידים של המעסיק.

תניית פטור (טופס הסרת אחריות): כתב ויתור על תביעות שחותמים לעיתים בכניסה למסלול. בתי המשפט מתייחסים אליו בחשדנות ולא תמיד מכבדים אותו, בעיקר כשמדובר ברשלנות של המפעיל.

התיישנות: פרק הזמן שבו ניתן להגיש תביעה. בתביעת נזיקין רגילה, שבע שנים מיום התאונה, ולקטין מניין השנים מתחיל רק בהגיעו לגיל 18.

1.  האשליה הגדולה: למה העדר ביטוח חובה הוא לא סוף הסיפור?

רוב האנשים חיים תחת משוואה מאוד פשוטה שנחרטה להם בראש: תאונה עם רכב מנועי + אין ביטוח חובה = אפס פיצוי.

המשוואה הזו נכונה בחלקה, אבל רק כשמדובר בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מה שאנחנו עורכי הדין קוראים לו פלת”ד).

חוק הפלת”ד הוא חוק נפלא. הוא חוק של “אחריות מוחלטת”. זה אומר שלא משנה מי אשם בתאונה. נסעת באדום? נכנסת בעץ כי הסתכלת בטלפון? יש לך ביטוח חובה? אתה תקבל פיצוי. זה ההסכם של המדינה עם הנהגים.

אבל מה קורה כשאין ביטוח חובה?

חשוב לדייק: כל “סגירת הדלת” הזו שייכת לעולם של רכב מנועי. כשמדובר ברכב מנועי חוקי בלי ביטוח חובה, אי אפשר לתבוע חברת ביטוח (כי אין כזו), ורוכב שנהג ללא ביטוח גם אינו זכאי לפיצוי מקרנית, שנועדה להגן על נפגעים חפים מפשע, לא על מי ששכח לבטח את עצמו.

אבל וזה העיקר במאמר הזה רוב תאונות השטח כלל אינן שייכות לעולם הזה, משום שאופנוע מוטוקרוס או אנדורו תחרותי אינו “רכב מנועי” לצורך חוק הפלת”ד.

מכיוון שהפלת”ד אינו חל על כלי כזה, אין כאן שאלה של ביטוח חובה ואין חסם של ייחוד העילה  ואנחנו במגרש הרגיל של פקודת הנזיקין. הכלל בו פשוט: מי שגרם לנזק ברשלנותו חייב לשלם עליו.

המשמעות היא שאתם כבר לא יכולים להגיד “נפצעתי, תשלמו לי”. אתם צריכים להצביע על מישהו, ולהגיד: “נפצעתי בגללו” או “נפגעתי בגלל הרשלנות של…”

וזה בדיוק מה שאנחנו יודעים לעשות.

האם אופנוע שטח הוא בכלל “רכב מנועי”? השאלה שמשנה את כל התמונה

לפני שאנחנו מחפשים את האשמים, יש עניין טכני קטן אבל קריטי.

מה זה בכלל אופנוע שטח? האם הוא נחשב רכב מנועי על פי חוק?

בתי המשפט בישראל התחבטו בשאלה הזו לא מעט. אם נסעתם על אופנוע כביש-שטח חוקי, עם מספר רישוי צהוב, שנועד לנוע גם על כבישים, הוא רכב מנועי לצורך חוק הפלת”ד. במצב כזה, אם רכבתם ללא ביטוח חובה בתוקף ונפגעתם, המצב קשה בכפליים: היעדר הביטוח שולל מכם פיצוי לפי הפלת”ד (סעיף 7), ומכיוון שמדובר ב”תאונת דרכים” עם רכב מנועי חל כלל ייחוד העילה (סעיף 8 לחוק הפלת”ד), החוסם תביעה חלופית בפקודת הנזיקין על אותו אירוע. במקרה כזה נחסמים שני המסלולים גם יחד, ונותרים בעיקר הביטוח הלאומי והפוליסות הפרטיות.

אבל מה לגבי אופנועי מוטוקרוס? כלים שאין להם רישוי צהוב? כלים שמיועדים נטו למסלול סגור או לשטח קשוח, ללא פנסים וללא איתותים?

וכאן בדיוק העיקר. אופנוע מוטוקרוס או אנדורו תחרותי, שמיועד לשטח ולמסלול ואינו נועד לנוע ממקום למקום בכביש, אינו נחשב “רכב מנועי” לצורך חוק הפלת”ד. המשמעות מכרעת: על כלי כזה חוק הפלת”ד כלל אינו חל, ולכן גם אין בו דרישת ביטוח חובה לצורך הפלת”ד וגם אין תחולה לכלל ייחוד העילה. לפיכך פקודת הנזיקין אינה “מסלול עוקף” אלא המסלול הטבעי והיחיד, ובו הכלל פשוט: מי שגרם לנזק ברשלנותו חייב לפצות עליו.

מה שמגדיר כלי כ”כלי רכב” זה הייעוד שלו לקחת אתכם ממקום למקום, כלים תחרותיים זה לא הייעוד שלהם!

2. כלים וסיטואציות מיוחדות: איך כל אחד מסווג לצורך החוק

השאלה אם הכלי הוא “רכב מנועי” אינה שאלה של שם הכלי אלא של הגדרתו, ייעודו והשימוש בו בפועל, וההכרעה משתנה מכלי לכלי וממצב למצב. הנה המצבים השכיחים בתאונות שטח, וכיצד כל אחד נבחן לצורך חוק הפלת”ד:

אופנוע כביש-שטח עם לוחית רישוי צהובה, רכב מנועי לכל דבר. חלים עליו חובת ביטוח חובה וכלל ייחוד העילה, ולכן רכיבה בלי ביטוח היא בעייתית מאוד, כמוסבר לעיל.

אופנוע מוטוקרוס או אנדורו תחרותי, בלי רישוי, אינו רכב מנועי לצורך החוק, ולכן חוק הפלת”ד אינו חל עליו כלל. המסלול הרלוונטי הוא פקודת הנזיקין, בהוכחת רשלנות של גורם אחר.

טרקטורון (ATV), כלי דו-פרצופי. טרקטורון הרשום ומבוטח לנסיעה בדרכים ייבחן כרכב מנועי, בעוד טרקטורון המשמש אך ורק בשטח חקלאי או פרטי ואינו רשום עשוי שלא להיחשב ככזה. הסיווג נקבע לפי הרישום, הייעוד והשימוש בפועל, ולכל תאונה בדיקה פרטנית.

קורקינט חשמלי ואופניים חשמליים, הפסיקה נטתה שלא לראות בהם “רכב מנועי” לצורך הפלת”ד כשההספק והמהירות מתחת לסף שבחוק, ולכן רוכב שנפגע פונה למסלול הנזיקין, והולך רגל שנפגע מהם תובע בנזיקין את הרוכב או את מבטחיו. זהו תחום מתפתח שהפסיקה והחקיקה בו משתנות, ולכן חשוב לבחון כל מקרה לפי הדין העדכני.

באגי, רכבי שטח מסוג SxS וכלי שטח נוספים, נבחנים לפי הרישום והייעוד. כלי שטח הרשום ומבוטח כדין ייבחן כרכב מנועי, ולעומתו כלי תחרותי שאינו רשום ייבחן במסלול הנזיקי.

הולך רגל שנפגע מכלי שטח, אם הכלי הפוגע הוא רכב מנועי, הולך הרגל, שהוא נפגע חף מפשע, זכאי לפיצוי מלא לפי הפלת”ד נגד המבטח, ובהיעדר ביטוח, נגד קרנית. אם הכלי הפוגע אינו רכב מנועי, המסלול הוא תביעת נזיקין נגד הרוכב ומבטחיו.

רכיבה במסגרת העבודה, יום גיבוש או הדרכת רכיבה, מוכרת כתאונת עבודה בביטוח הלאומי, בלי קשר לשאלת הביטוח או סוג הכלי, ומזכה בדמי פגיעה ובקצבת נכות מעבודה, במקביל לכל מסלול אחר.

קטין שרכב ונפגע, אין כאן “שלילת פיצוי”. במסלול הנזיקין נבדקת גם אחריות ההורים או המפעיל שאיפשרו את הרכיבה, ולקטין נשמרים הסדרי התיישנות מיוחדים (המניין מתחיל בהגיעו לגיל 18).

תאונה בשטח פרטי מגודר או במסלול סגור, אינה מוציאה את האחריות. מפעיל המסלול חב חובת זהירות כלפי הרוכבים, ותביעת נזיקין נגדו אפשרית גם אם חתמתם בכניסה על טופס ויתור, שכן בתי המשפט מתייחסים בחשדנות לתניות פטור בנזקי גוף.

 

המסלול הנזיקי: את מי תובעים כשהתאונה קרתה באשמת גורם אחר?

אז הבנו שאנחנו הולכים במסלול הנזיקי. עכשיו השאלה היא ממי תובעים פיצויים.

בדיני נזיקין, אנחנו מחפשים “כיס עמוק” – גורם שיש לו אחריות חוקית למה שקרה, ושיש לו את היכולת הכלכלית (לרוב דרך חברת הביטוח שלו) לשלם את הפיצוי.

הנה כמה מהתרחישים הנפוצים ביותר שאנחנו בודקים במשרד אחרי תאונת שטח:

הרוכב שהשתולל ופגע בכם

הייתם בסינגל ביער, רכבתם בזהירות, ופתאום מגיע מולכם או מאחוריכם רוכב אחר, מאבד שליטה ומתרסק עליכם.

זו רשלנות קלאסית. הרוכב הפוגע גרם לכם נזק בגלל נהיגה לא זהירה.

במצב כזה, אנחנו יכולים להגיש תביעה נזיקית אישית נגד אותו רוכב. נכון, זה יכול להיות לא נעים אם מדובר בחבר, אבל כשהנזק הגופני הוא משמעותי, עשרות או מאות אלפי שקלים מונחים על הכף. לעיתים קרובות, לאותו רוכב פוגע יש פוליסות ביטוח אחריות כלפי צד ג’ (למשל במסגרת ביטוח דירה מורחב, או ביטוחים ספציפיים לספורט מוטורי) שיכולות לכסות את הנזק שהוא גרם לכם.

הערה משפטית חשובה: מסלול נזיקי נגד רוכב אחר מתאים כאשר שני הכלים אינם רכב מנועי לצורך הפלת”ד (למשל שני אופנועי מוטוקרוס בשטח). אם הרוכב הפוגע רכב על אופנוע כביש חוקי (רכב מנועי), הפגיעה עשויה להיחשב “תאונת דרכים”, ואז המסלול הוא פלת”ד נגד מבטחו או נגד קרנית, ולא תביעה נזיקית אישית.

מפעיל המסלול או מארגן התחרות

אם התאונה התרחשה במסלול מסודר (גם אם זה מסלול מאולתר שעמותה או חברה פרטית מנהלת), יש למפעיל המסלול חובת זהירות כלפיכם.

האם המסלול תוחזק כראוי? האם היו בורות לא מסומנים? האם הייתה הפרדה בין כלים מסוגים שונים? האם הזניקו אתכם בצורה בטיחותית? האם דאגו לאמצעי מיגון בסיסיים כמו גדרות סופגות אנרגיה?

אם התשובה לאחת השאלות האלו היא לא – יש כאן עילה לתביעה נגד מארגן האירוע או בעל המסלול. ולגורמים האלה, ברוב המוחלט של המקרים, יש פוליסות ביטוח צד ג’ שמנות מאוד.

הרשות המקומית, קק”ל או הרשות לטבע וגנים

רכבתם בשטח פתוח ששייך למועצה אזורית מסוימת, או ביער של קק”ל.

פתאום, באמצע השביל, נתקלתם בתעלת ניקוז ענקית שקבלן חפר יום קודם והשאיר פתוחה בלי שום שילוט, גדר או אזהרה. או שנתקלתם בכבל מתכת מתוח שמישהו פרס בניגוד לחוק.

לרשות שמנהלת את השטח יש אחריות על מה שקורה בו. הם לא יכולים להשאיר “מלכודות מוות” בשטח ציבורי מבלי להזהיר. משרדנו יודע לייצר במקרים כאלה תשתית ראייתית מוצקה שמוכיחה שהרשות התרשלה בתפקידה לפקח, לשלט או לתקן את המפגע.

המוסך, היבואן או יצרן האופנוע

לפעמים התאונה לא נגרמת בגלל תנאי השטח, אלא בגלל כשל טכני.

הבלמים כשלו למרות שיצאתם מטיפול אתמול? התגלה פגם ייצור בשלדה שגרם לה לקרוס בקפיצה סטנדרטית? בולמי הזעזועים התפרקו? מדובר בעילה מובהקת לתביעת רשלנות ולעיתים גם תביעה לפי חוק האחריות למוצרים פגומים, נגד הגורם שטיפל בכלי או נגד היבואן.

3. התרוץ הקבוע של חברות הביטוח: “הוא לקח את הסיכון על עצמו!”

אני רוצה לשתף אתכם בסוד מהימים שישבתי במשרדי חברות הביטוח.

כשמגיעה תביעה על תאונת אופנוע שטח, הטענה הראשונה, המיידית והאוטומטית של עורכי הדין של הביטוח היא: “הסתכנות מרצון”.

מה זה אומר?

הם אומרים לשופט: “אדוני השופט, התובע בחר לעלות על אופנוע שעולה 40 אלף שקל, לקפוץ באוויר מעל גבעות בוץ ולרכוב במהירות שיא. זה ספורט אקסטרים! הוא ידע שזה מסוכן. הוא לא יכול לבוא עכשיו לבכות שנפצע. הוא לקח את הסיכון על עצמו, ולכן לא מגיע לו שקל”.

נשמע הגיוני? אולי לעין לא מקצועית. אבל מבחינה משפטית, זו טענה שאנחנו יודעים לפרק בקלות.

הפסיקה בישראל קובעת בצורה ברורה: נכון, ספורט אקסטרים טומן בחובו סיכונים טבעיים (למשל, להחליק על בוץ טבעי). אבל חובת הזהירות לא נעלמת!

הרוכב אולי לקח על עצמו את הסיכון ליפול מאיבוד שיווי משקל. הוא לא לקח על עצמו את הסיכון שקבלן ישאיר בור פתוח באמצע השביל, או שרוכב אחר ינהג בפרעות נגד כיוון התנועה, או שהמארגן יחסוך כסף על שילוט אזהרה.

כשיודעים איך לנסח את התביעה ואיך להדגיש את ה”סיכון הבלתי סביר”, חומת ההגנה של חברת הביטוח קורסת.

4.  חברינו הישנים: ביטוח לאומי ופוליסות אישיות (אלו שמחכות במגירה)

במקביל למאבק מול הגורם הרשלן, יש לנו אפיקים נוספים שבהם שאלת “מי אשם” ו”האם היה ביטוח חובה” הופכת ללא רלוונטית לחלוטין.

המוסד לביטוח לאומי

ביטוח לאומי לא מתעניין אם היה לכם ביטוח חובה לאופנוע השטח או לא.

אם התאונה התרחשה בדרך לעבודה, בדרך חזרה מהעבודה, או במהלך העבודה עצמה (למשל, אתם מדריכי רכיבה, או שזה היה יום גיבוש מטעם העבודה) – הרי שמדובר בתאונת עבודה לכל דבר ועניין. ביטוח לאומי ישלם לכם דמי פגיעה, ויעמיד אתכם בפני ועדה רפואית שתוכל לפסוק לכם מענק חד פעמי או קצבה חודשית לכל החיים, בהתאם לאחוזי הנכות.

ואם התאונה קרתה בשבת בבוקר, סתם בשביל הכיף? גם כאן ביטוח לאומי נכנס לתמונה דרך מסלול של נכות כללית או שירותים מיוחדים. אם הפציעה חמורה ומונעת מכם לעבוד ולהשתכר לתקופה ארוכה, קיימת זכאות לקצבת נכות, ללא קשר לאשמה וללא קשר לביטוח חובה.

הפוליסות הפרטיות שלכם

אתם לא תאמינו כמה אנשים שוכחים שיש להם ביטוחים פרטיים שעולים להם מאות שקלים בחודש.

• ביטוח תאונות אישיות: מעניק פיצוי כספי על שברים, כוויות, ימי אשפוז או נכות, ללא קשר לאשמה. נפצעתם? הוכחתם שבר? תקבלו כסף.
• ביטוח אובדן כושר עבודה: נמצא בדרך כלל בתוך קרן הפנסיה שלכם או בביטוח מנהלים. אם אתם לא יכולים לעבוד בגלל התאונה, הביטוח אמור לשלם לכם שכר חודשי (עד 75% מהשכר).
• ביטוח חיים / נכות מתאונה: פוליסות פרטיות שמקנות סכומי כסף גדולים במקרה של נכות צמיתה.

אבל זהירות – מוקש לפנינו!

חברות הביטוח אוהבות להכניס לפוליסות האלו סעיף של החרגת “ספורט אתגרי” או “ספורט מוטורי”. אם לא רכשתם הרחבה מיוחדת, חברת הביטוח עשויה להתנער. כאן נכנסת העבודה המקצועית של המשרד שלנו – לבחון את הפוליסה בזכוכית מגדלת, לבדוק את הליך הצירוף שלכם לביטוח, ולחפש פרצות משפטיות שיחייבו את חברת הביטוח לשלם למרות ניסיונות ההתחמקות שלה.

5.  עזרה ראשונה משפטית: 5 חוקי ברזל מיד לאחר תאונת שטח

הדקות והימים הראשונים אחרי התאונה הם קריטיים. טעויות שנעשות בשלב הזה, בגלל הלחץ והכאב, יכולות לעלות לכם ביוקר בהמשך. מהנסיון של משרדנו, התיקים המנצחים הם אלה שנבנו נכון מהרגע הראשון.

הנה מה שאתם (או החברים שרוכבים איתכם) חייבים לעשות:

1. תיעוד מטורף של הזירה: אל תזיזו את האופנוע מיד (אלא אם יש סכנת חיים). צלמו את המפגע, את הבור, את השילוט החסר, את האופנוע שפגע בכם. צלמו בווידאו וסטילס. היום לכולם יש סמארטפונים. תעדו את השטח לפני שמישהו יספיק לבוא ולתקן את המפגע ולהעלים ראיות.
2. נעץ מיקום (Location): תאונות שטח קורות בשטח. אין שם רחוב ומספר בית. שלחו לעצמכם מיקום מדויק בווטסאפ או בגוגל מפות. נצטרך את נקודת הציון המדויקת כדי להוכיח בבית המשפט באיזה שטח מוניציפלי התאונה התרחשה.
3. פרטים של עדים: היו עוד רוכבים שראו את התאונה? לקחת מיד שמות ומספרי טלפון. העדות שלהם תהיה שווה זהב כשנצטרך להוכיח שהמפעיל התרשל או שרוכב אחר השתולל.
4. זהירות ברשתות החברתיות: זה כל כך מפתה לעלות פוסט מבית החולים עם תמונה של הרגל המגובסת ולכתוב: “איזה טמבל אני, נכנסתי בסלע, הלך האופנוע”. אל תעשו את זה! חוקרי חברות הביטוח שואבים מידע מהפייסבוק והאינסטגרם שלכם. פוסט כזה הוא בעצם הודאה באשמה. שמרו על שתיקה ברשת.
5. פנייה מהירה לטיפול רפואי (ולומר את האמת המדויקת): גשו מיד למיון. במיון, ספרו לרופא בדיוק מה קרה, אבל היצמדו לעובדות הרלוונטיות לתאונה. חשוב מאוד שהרישום הרפואי הראשון ידבר על “תאונת אופנוע” ויציין את נסיבות הפגיעה כפי שהן.

6. איך אנחנו מנהלים את המערכה עבורכם? (או: היתרון של מי שמכיר את המערכת מבפנים)

כמו שאמרתי קודם, משרדנו מייצג היום אך ורק נפגעים. עשינו את המעבר הזה מתוך רצון אמיתי להיות בצד הנכון של המשוואה, ולעזור לאנשים ברגעים הכי קשים שלהם לקבל את מה שמגיע להם.

העובדה שהייתי 17 שנים בצד של חברות הביטוח (כשכיר, כשותף וכבעלים של משרד), מאפשרת לנו להציע למיוצגים שלנו משהו שאין להרבה משרדים אחרים: אנחנו יודעים לחזות את המהלכים של הצד השני.

אנחנו יודעים איך הם קוראים את התיק הרפואי שלכם. אנחנו יודעים איזה חוקר פרטי הם ישלחו ואיך הוא ינסה לדובב אתכם. אנחנו מכירים את המומחים הרפואיים שמטעם חברות הביטוח, ויודעים איך לחקור אותם בבית המשפט כדי להוציא את האמת לאור.

כשתגיעו אלינו, אנחנו נבצע מיפוי מלא של כל אפשרויות התביעה (ONE STOP SHOP). נבדוק ביטוח לאומי, נבדוק פוליסות פרטיות, ונאתר את הגורם האחראי בשטח שאפשר להגיש נגדו תביעת נזיקין. הכל מתנהל תחת קורת גג אחת, בליווי טובי המומחים הרפואיים בישראל, שעוזרים לנו לגבש חוות דעת מנצחות שמראות לבית המשפט ולחברות הביטוח בדיוק מה היקף הנזק שלכם.

והכי חשוב? אנחנו מלווים אתכם עד הפיצוי. שכר הטרחה תלוי אך ורק בתוצאה ובהצלחה שלנו.. אנחנו באותה סירה איתכם.

7. פינת השאלות והתשובות: מה שכל רוכב פצוע שואל אותי

שאלה 1: חילצו אותי במסוק או באמבולנס משטח קשה, ואין לי ביטוח חובה. מי משלם על זה?

תשובה: אם התאונה תוכר כתאונת עבודה על ידי ביטוח לאומי, הם יישאו בעלויות הפינוי. אם לא, והגעתם למיון ואושפזתם – קופת החולים תכסה את עלות הפינוי באמבולנס או במסוק. אם לא אושפזתם, תצטרכו לשאת בעלות בעצמכם, אלא אם נצליח להוכיח רשלנות של גורם אחר ואז נכניס את עלות הפינוי כחלק מרכיבי הפיצוי בתביעה הנזיקית.

שאלה 2: נסעתי על אופנוע לא חוקי, שהורד מהכביש או הוברח. האם זה שולל ממני את הזכות לתבוע בנזיקין?

תשובה: שאלה מעולה. התשובה הקצרה היא לא. דיני הנזיקין לא מחפשים להעניש אתכם על עבירות תנועה או מכס. גם לאדם שנהג בכלי ללא רישוי מגיע שלא יפגעו בו ברשלנות. כמובן שחברת הביטוח של הנתבע תנסה לטעון שאתם “עבריינים”, אבל מבחינה משפטית, אם מישהו אחר התרשל וגרם לכם נזק, העובדה שהכלי לא היה רשום לא שוללת את הפיצוי על נזקי הגוף שלכם.

שאלה 3: חתמתי בכניסה למסלול המוטוקרוס על טופס “הסרת אחריות” (ויתור על תביעות). האם איבדתי את הזכות לתבוע אותם?

תשובה: ממש לא. בתי המשפט בישראל מתייחסים בחשדנות רבה לטפסי הסרת אחריות כאלה (המכונים לעיתים תניות פטור). אי אפשר פשוט לחתום על פטור מרשלנות כשמדובר בחיי אדם ובנזקי גוף. אם מארגן המסלול התרשל בצורה בוטה, הטופס הזה לא יגן עליו בבית המשפט.

שאלה 4: מה קורה אם אין את מי להאשים? נסעתי לבד בשטח מוכר ופשוט נפלתי בגלל טעות שלי.

תשובה: במקרה של תאונה עצמית טהורה ללא ביטוח חובה וללא רשלנות של אף גורם חיצוני (למשל, אין בור חריג אלא סתם החלקתם על חול טבעי), המסלול של תביעה נזיקית סגור. במצב כזה, ההתמקדות שלנו תהיה במיצוי זכויות מול המוסד לביטוח לאומי (נכות כללית או תאונת עבודה אם זה רלוונטי) והפעלת הפוליסות הפרטיות שלכם (תאונות אישיות, אובדן כושר עבודה).

שאלה 5: התאונה קרתה לפני שנתיים ורק עכשיו הבנתי שאני יכול לתבוע. זה מאוחר מדי?

תשובה: לא. בתביעות נזיקין (כמו גם פוליסות תאונות אישיות וביטוח לאומי) יש תקופת התיישנות. בתביעת נזיקין רגילה ההתיישנות היא 7 שנים מיום התאונה (או 7 שנים מיום שמלאו לנפגע 18, אם היה קטין). עם זאת, הזיכרון דוהה והראיות בשטח נעלמות, לכן חשוב מאוד לפעול כמה שיותר מהר.

שאלה 6: האם אני חייב להוציא אלפי שקלים על מומחים רפואיים כדי להגיש תביעה נזיקית?

תשובה: בתביעה נזיקית קלאסית (שלא לפי חוק הפלת”ד), הכלל הוא שהתובע צריך לצרף חוות דעת רפואית מטעמו כדי להוכיח את נכותו. מדובר בהוצאה משמעותית. עם זאת, במסגרת המשרד שלנו אנחנו עובדים עם מומחים רפואיים מובילים ויודעים לנהל את התהליך בצורה נכונה וחסכונית, ולעיתים יש פתרונות יצירתיים (כמו הסתמכות על קביעות של ביטוח לאומי במקרים מסוימים) שיכולים להקל על ההוצאות הראשוניות.

שאלה 7: כמה זמן לוקח עד שמקבלים את הכסף?

תשובה: זה תלוי מאוד באפיק. תביעות לביטוח לאומי או פוליסות תאונות אישיות יכולות להסתיים תוך מספר חודשים. תביעה נזיקית בבית משפט נגד גורם רשלן, במיוחד כשיש מחלוקת על האחריות או על גובה הנזק, יכולה לקחת גם שנתיים-שלוש ואף יותר. אנחנו תמיד מנהלים משא ומתן נחוש מול חברות הביטוח (וזכרו, אני יודע בדיוק איך הן מנהלות משא ומתן), במטרה להגיע לפיצוי מקסימלי בזמן הקצר ביותר, מבלי להתפשר על הזכויות שלכם.

8.  השורה התחתונה: מה אתם צריכים לעשות עכשיו?

אם נפגעתם בתאונת אופנוע שטח, הדבר הכי גרוע שאתם יכולים לעשות הוא להניח מראש שאין מה לעשות. תחושת האשמה העצמית או התסכול מכך שלא היה לכם ביטוח חובה מובנת, אבל היא לא משרתת אתכם כרגע.

הבריאות שלכם, היכולת שלכם לחזור לפרנס את המשפחה, ואיכות החיים שלכם, אלו הדברים שמונחים עכשיו על כף המאזניים.

הצעד הראשון שלכם צריך להיות התרכזות בהחלמה הפיזית. הצעד השני הוא לתת למי שמבין את המערכת המשפטית לקחת את המושכות לידיים. בדיקה משפטית יסודית של נסיבות התאונה, איתור הגורם הרשלן, סריקת כל הפוליסות הפרטיות והפניה לביטוח לאומי, הם הכלים שיאפשרו לנו לבנות עבורכם מעטפת פיצוי כוללת.

אל תילחמו בחברות הביטוח לבד, ואל תתייאשו מראש. אנחנו כאן כדי להפוך את המצב המורכב הזה, למסלול ברור שמוביל לפיצוי שמגיע לכם.

 

לשרותכם,

צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי

נלחמים בשבילך מול הביטוח הלאומי ומול חברות הביטוח.