אבחון רפואי שגוי או מאוחר: שלב אחר שלב בתביעה
אבחנה (דיאגנוזה) רפואית היא הליך רפואי שמטרתו אבחון מדויק של התופעה הרפואית ממנה אדם מסוים סובל. הליך זה מיושם באמצעות שימוש בכלים אבחוניים שונים כגון: בדיקות מעבדה, והוא חיוני והכרחי לצורך התאמת סוג הטיפול המותאם לתופעה הרפואית ממנה המאובחן סובל. אבחנה רפואית נחוצה והכרחית בעיקר לצרכי אבחון מחלות קשות, כאשר מעבר ליכולת האבחון בנוגע לסוג המחלה, קיימת חשיבות רבה גם לשלב בו אובחנה המחלה, כאשר אבחון מוקדם ככל הניתן של מחלות קשות מאפשר בחלק מהמקרים עלול להציל חיים.
רשלנות רפואית באבחון – מה חשוב לדעת?
רשלנות רפואית באבחון מתייחסת לכלל המקרים בהם התרחשה טעות במסגרת הליך אבחנה רפואית אותה ניתן היה למנוע אילולא הגורם המאבחן היה פועל בצורה סבירה על פי חובתו. בתביעות רשלנות רפואית באבחון, קבע בית המשפט כי מחובתו של כל רופא לפעול בכל אמצעי העומד לרשותו לצורך אבחנה נכונה ומדויקת בנוגע למצבו של המטופל. בין יתר האמצעים העומדים לרשות הרופא לצורך אבחון נכללים בדיקות מעבדה, בדיקות הדמיה, הפניה לרופא מומחה וכו. חשוב לציין שכל טעות באבחון עלולה להוביל למתן טיפול שגוי, כאשר טעות באבחון עלולה להוביל לאי מתן טיפול בזמן, ובמקרים בהם מדובר במחלות קשות הדבר עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים ולעיתים אף לגרום למוות. לפיכך, רשלנות רפואית באבחון עלולה להתרחש גם במקרים בהם לא התקיים הליך בירור מעמיק על ידי הרופא וגם במקרים בהם התרחשה טעות באבחון.
תביעות רשלנות רפואית באבחון – מספר טיפים
תביעות בטענת רשלנות רפואית באבחון, הן תביעות נזיקין בגין עוולת רשלנות בהן קיים הכרח להוכחת קשר סיבתי בין עוולת הרשלנות לנזק הרפואי/נפשי אשר נגרם לתובע. לכן, השלב הראשון והכרחי בהליכי תביעת רשלנות רפואית באבחון הינו היוועצות עם עו”ד דיני נזיקין המתמחה בתביעות מסוג רשלנות רפואית. בשלב זה, חשוב לבדוק ולברר האם התנהגותו של הגורם המאבחן היה לוקה בחסר והאם הגורם המאבחן פעל על פי המצופה ממנו בהתאם לתחום מומחיותו הרפואית. בכל אותם מקרים בהם הרופא לא נקט באמצעים השונים העומדים לרשותו לצורך האבחון וגם במקרים בהם הוא לא נהג על פי המצופה ממנו בהתאם לתלונות הרפואיות אותן הצבתם בפניו, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית באבחון.
חשוב לנו שתדעו: תביעות רשלנות באבחון יכולות להיות מוגשות בגין מספר עילות שונות כגון: רשלנות רפואית בהיעדר שליחת המטופל לבדיקות אבחון, רשלנות רפואית בביצוע בדיקות אבחון ורשלנות רפואית באבחון שגוי. שימו לב- תביעות רשלנות רפואית באבחון כוללות בתוכן תביעות רשלנות רפואית בכל הנוגע לבדיקות אבחון במהלך הלידה, לרבות, תביעת רשלנות בסקירת מערכות, תביעות רשלנות בדיקור מי שפיר וכדומה.
תביעת רשלנות רפואית באבחון – שלב אחר שלב
- היוועצות מוקדמת עם עו”ד רשלנות רפואית לצורך בירור מעמיק של נסיבות המקרה אשר הוביל לצורך בהגשת התביעה וקיום הליך להערכת סיכויי הצלחת התביעה
- קביעת סכום הפיצוי הנדרש לצורך הגשת התביעה
- איסוף מסמכים רפואיים הרלוונטיים לצרכי הגשת כתב התביעה
- הפניה לרופא מומחה לצורך קבלת חוות דעת מקצועית
- פתיחת תיק תביעה והגשת התביעה לגורמים הרלוונטיים
- ניהול משא ומתן אל מול הגוף הנתבע בכל הנוגע לקיומו של הסדר מחוץ לכותלי בית המשפט
- ניהול התביעה בכל סוגי הערכאות
חשוב לציין ש: בכל אותם מקרים בהם חולה מסוים נפטר עקב מחלתו אשר אל אובחנה במועד ו/או אובחנה באופן שגוי והדבר הוביל לקבלת טיפול רפואי שגוי, עומדת לרשות בני משפחתו של הנפטר הזכות להגיש תביעת רשלנות באבחון.
רשלנות רפואית באבחון: דוגמאות ומבחן הנזק
הביטוי רשלנות רפואית באבחון חל על מצבים שונים מאוד, וחשוב להבין מה משותף להם. בכל מקרה צריך לבדוק שלושה דברים: מה היה צריך לעשות הרופא כדי לאבחן נכון, האם לא עשה זאת, והאם ההחמצה שינתה את מצבכם הרפואי.
מצבים שבהם נבחנת החמצת אבחנה
- תלונות חוזרות שנרשמו כ”לחץ” או כ”הצטננות” בלי בירור נוסף, וחזרו עד שהתגלתה מחלה חמורה.
- תוצאת בדיקה או צילום שחרגה מהרגיל ולא טופלה, למשל כי איש לא הודיע על הממצא.
- אי שליחה לבדיקת הדמיה או לייעוץ מומחה כשהתסמינים הצדיקו זאת.
- פענוח שגוי של בדיקה על ידי מי שפירש אותה.
- בהריון ובלידה: בדיקות סקר או אולטרסאונד שלא בוצעו או שהתפרשו שלא כראוי.
חלק מהמקרים הללו אינם רשלנות. לא כל אבחנה מוקדמת אפשרית, ולא כל טעות נובעת מהתנהגות שאינה סבירה. מה שנבחן הוא התנהלות הרופא לפי מה שהיה ידוע לו באותו זמן ולא לפי מה שנודע בדיעבד.
מבחן הנזק: האם האיחור שינה משהו
גם כשהתגלתה טעות, צריך להבין מה היה קורה לו האבחנה הייתה מוקדמת יותר. בחלק מהמחלות איחור של חודשים משנה את אפשרויות הטיפול, ובאחרות לא. לכן חוות דעת מומחה מתייחסת לא רק לשאלה אם הייתה טעות, אלא גם לשאלה מה היה אפשר לעשות בטיפול מוקדם ואיך המחלה התקדמה בינתיים. התשובה תלויה במחלה, בשלב שבו הייתה בעת ההחמצה ובטיפולים שהיו זמינים באותה תקופה.
המסמכים הראשונים שכדאי לבקש
מסמכים מאפשרים לשחזר את ציר הזמן:
- התיק הרפואי מהקופה, מהמרפאה ומבית החולים. לכל מטופל יש זכות לקבל את התיק הרפואי שלו לפי חוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996.
- תוצאות מעבדה, צילומים ובדיקות הדמיה, כולל התקליטור ולא רק הסיכום.
- מכתבי הפניה, וכן ההתכתבות עם הרופא.
- סיכומי ביקור ורשימת תרופות לאורך התקופה.
- חוות דעת מרופא אחר שבדק אתכם אחרי האבחנה, אם יש כזו.
את הבקשה לתיק עדיף להגיש בכתב, ולשמור עותק ממנה ואישור על קבלתה. אם חלק מהחומר חסר, בקשו הסבר בכתב על כך.
ציר זמן אישי
מומלץ לכתוב בעצמכם סדר אירועים: מתי הופיעה התלונה הראשונה, אצל מי ביקרתם, מה נאמר לכם, אילו בדיקות נעשו ומתי הגיעה האבחנה הנכונה. טבלה פשוטה כזו חוסכת זמן וממקדת את הבדיקה המקצועית.
טעויות שמקשות על בדיקת המקרה
- לוותר על בקשת התיק עד ש”המצב יתייצב”.
- לא לשמור תוצאות בדיקה שנמסרו לכם בנייר או בטלפון.
- לבקש חוות דעת בלי לצרף את המסמכים המלאים.
- לשנות רופא ולא לתעד מה קרה בטיפול הקודם.
- להניח שאין אפשרות לבדוק כי “כך זה במחלה כזאת”. לפעמים התשובה שונה כשבודקים לעומק.
חוות דעת שנייה וחזרה לרופא
אם אתם חושבים שהאבחנה התעכבה, אל תפסיקו טיפול רפואי ואל תחכו לבירור משפטי. פנו לרופא מומחה לקבלת חוות דעת שנייה על המצב הנוכחי, וראו מה אפשר לעשות עכשיו. הרישום הרפואי של הרופא החדש משמש לאחר מכן גם להבנת מה אפשר היה לראות קודם, ומה התפתח מאז.
שאלות לרשום לפני שמבקשים בירור
כדאי לכתוב לעצמכם מראש: האם הובהר לכם למה לא בוצעה בדיקה מסוימת, האם הרופא הסביר מתי לחזור אם התסמינים לא חולפים, והאם קיבלתם הנחיות כתובות. תשובות לשאלות כאלה יעזרו לבחון אם הייתה התנהלות סבירה בזמן אמת.
מי יכול לעזור לכם לתעד
בני משפחה וחברים שליוו אתכם לביקורים זוכרים לא פעם פרטים שנשכחו, למשל מה אמר הרופא בסוף הביקור. בקשו מהם לרשום מה שהם זוכרים, עם תאריכים ככל האפשר. גם הודעות טקסט, הודעות מהקופה ותזכורות לתורים מסייעות לשחזר מתי פניתם ומה נאמר לכם. אספו אותם בתיקייה אחת, דיגיטלית או פיזית, ושמרו גם עותקים.
מועדים
חוק ההתיישנות, התשי”ח-1958, חל על תביעות רשלנות רפואית. התקופה הכללית לתביעות שאינן מקרקעין היא שבע שנים (סעיף 5(1) לחוק). כאשר הנזק התגלה באיחור, התקופה נמנית מיום הגילוי, אך לא יותר מעשר שנים מיום האירוע, לפי סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין. בקטין לא מתחילה ההתיישנות להימנות כל עוד לא מלאו לו 18 שנים (סעיף 10 לחוק ההתיישנות), כלומר היא נספרת מגיל 18. מכיוון שלעיתים קשה לקבוע מתי בדיוק התגלה הנזק, אל תחכו, ופנו לבדיקה מוקדם ככל שאפשר.
שאלות שאנשים שואלים
אובחנתי באיחור, אבל המחלה הייתה מתקדמת גם כך. אפשר לתבוע?
יש לבחון זאת עם חוות דעת רפואית. השאלה היא אם האיחור החמיר את מצבכם. אין תשובה אוטומטית.
האם אפשר לתבוע גם אם הרופא ביצע את הבדיקות המקובלות?
אם הוא פעל לפי הנהלים והחמיץ בכל זאת, ייתכן שלא תהיה רשלנות. מצד שני, אם הייתה סיבה לבדיקה נוספת, כדאי לבדוק זאת.
קרוב משפחה נפטר לפני שאובחן. מה אפשרי?
כאמור לעיל, בני משפחה רשאים לבדוק את הנושא. הבדיקה מתבססת על המסמכים הרפואיים של הנפטר.
האם התביעה תסתיים בפיצוי?
אי אפשר להבטיח. התוצאה תלויה בראיות, בחוות הדעת ובהחלטת בית המשפט, ובדרך כלל גם בהסדרים בין הצדדים.
איך להתכונן לפגישה
הביאו את כל המסמכים הרפואיים שיש בידיכם, את ציר הזמן שכתבתם ואת השאלות שמטרידות אתכם. כך אפשר לקבל כבר בפגישה הראשונה תמונה על מה שחסר ומה הצעד הבא. מי שמעוניין לבדוק את התיק הרפואי שלו עם איש מקצוע יכול לקבוע בדיקת מקרה של אבחון מאוחר אצל עורך דין לרשלנות רפואית. החלק הבא עוסק בחוות הדעת של הרופא המומחה, שהיא לרוב לב העניין.
חוות דעת רופא מומחה בתביעות רשלנות רפואית באבחון
בדומה לכל תביעת רשלנות רפואית, גם בתביעות רשלנות רפואית באבחון, קיים צורך בקבלת חוות דעת רפואית הנערכת על ידי רופא מומחה לאחר בדיקה מקיפה של נסיבות המקרה ומצבו הרפואי- בריאותי של התובע. חוות הדעת הרפואית מסייעת להוכחת הקשר הסיבתי בין עוולת הרשלנות באבחון לבין הנזק הגופני/נפשי אשר נגרם למטופל. ברוב המקרים, חוות הדעת הרפואית בתביעות רשלנות רפואית באבחון, יכולות להעיד על כך שניתן היה לאבחן את המחלה בשלב מוקדם ו/או האבחון השגוי הוא זה אשר הוביל לנזק.
מתלבטים ויש לכם שאלות?
משרדנו עומד לרשותכם,
אנו מתמחים בתביעות רשלנות רפואית, תאונות עבודה, תאונות דרכים ותביעות ביטוח.
טלפון: 03-6135337 פקס: 03-6134158 (מגדלי התאומים 2 ברמת גן – אזור הבורסה).
לשירותכם,
צוות המשרד עו״ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי
