תאונות עבודה – מה נחשב, למי פונים, ואיך מקבלים דמי פגיעה וטיפול?

מה נחשב לתאונת עבודה

ההגדרה הבסיסית של תאונת עבודה מופיעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, בנוסח הבא:

"תאונת עבודה" – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;"

כלומר, תאונת עבודה הינה תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו, וזאת הן לגבי עובד שכיר והן לגבי עובד עצמאי. מדובר בדרך כלל במקרים בהם העובד נפגע כתוצאה מאירוע חד פעמי ופתאומי, כגון פציעה מכלי עבודה בו השתמש לצורך עבודתו, נפילה מפיגום באתר בניה, וכיו"ב.

מחלת מקצוע

 

סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי מרחיב את ההגדרה הבסיסית של תאונת עבודה, כך שהיא חלה גם על מצבים נוספים. לדוגמא, סעיף 80(2) לחוק קובע שתאונה תיחשב לתאונת עבודה גם אם היא אירעה לעובד תוך כדי עבודתו, במקום עבודתו או בסביבתו הקרובה ביותר, וזאת בשעה שהעובד פעל להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש.

כמו כן, סעיף 80(1) לחוק מרחיב את ההגדרה של תאונת עבודה כך שהיא חלה גם על תאונת דרכים שהעובד עבר בדרך מביתו לעבודה ובחזרה ממנה: "רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם …  אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו."

אולם, סעיף 81(א) לחוק מסייג את התחולה של תאונת עבודה על תאונת דרכים שאירעה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה כאמור, במידה והיא אירעה תוך כדי הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, וכאשר ההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של העובד לגבי מעסיקו או בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או במקרה בו יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של העובד ולא נגרם על-ידיה אי-כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות.

מנגד, סעיף 81(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי אם הסטיה של העובד מדרכו לעבודתו בבוקר נעשתה כדי ללוות את ילדו לגן הילדים שלו או כדי להתפלל בבית כנסת שבו הוא נוהג להתפלל, אזי לא יראו בה כסטיה לגבי סעיף 80(1) לחוק.

תאונת עבודה הינה למעשה סוג אחד של פגיעת עבודה. הסוג השני של פגיעת עבודה, הינו מחלת מקצוע. מדובר במחלה שהעובד לקה בה עקב עבודתו, ואשר מוכרת כמחלת מקצוע לפי תקנות הביטוח הלאומי. בעוד שתאונת עבודה נגרמת כאמור כתוצאה מאירוע פתאומי וחד פעמי, מחלת מקצוע נגרמת בדרך כלל כתוצאה מחשיפה ממושכת וקבועה לאורך זמן של העובד לגורמים או חומרים מסוכנים. לדוגמא, מציל שנחשף לקרינה של השמש ולוקה עקב כך בבעיות עור, או עובד ששמיעתו נפגעה עקב חשיפתו לרעש גבוה מאד במקום עבודתו, וכדומה.

 

למי פונים לאחר תאונת עבודה לצורך קבלת תשלומים בגינה

במידה ותאונת העבודה פגעה בכושר העבודה של העובד וביכולתו להתפרנס, באופן זמני או קבוע, באפשרותו לפנות למספר גופים על מנת לקבל מהם תשלומים למימון מחייתו בתקופה שבה הוא אינו מסוגל לעבוד עקב התאונה.

פניה למוסד לביטוח לאומי

בראש ובראשונה, העובד זכאי לפנות למוסד לביטוח לאומי, על מנת שהוא יכיר בו כנפגע עבודה ויעניק לו את הזכויות והתשלומים שהוא זכאי להם בגינה.

בתחילה העובד זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה.

דמי הפגיעה משולמים לעובד למשך כל התקופה שבה הוא אינו מסוגל לעבוד עקב התאונה, וזאת עד ל-90 יום בלבד.

דמי הפגיעה משולמים לעובד בתנאי שהוא אינו מסוגל לעבוד עקב תאונת העבודה, וזאת  לא בעבודתו הקבועה, ולא בעבודה מתאימה אחרת, ובהתאם לאישור רפואי.

לשם קבלת דמי הפגיעה, יש להגיש למוסד לביטוח לאומי, תוך שנה ממועד תאונת העבודה, טופס תביעה לקבלת דמי פגיעה, בצירוף "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה", חתומה על ידי רופא, שבה רשומה האבחנה הרפואית והתקופה שבה העובד מסוגל לעבוד ובנוסף לצרף טופס ב.ל. 250.

תשלום דמי הפגיעה לעובד שכיר ולעובד עצמאי הינו בהיקף של 75% מהכנסתו החייבת בדמי ביטוח של העובד ב- 3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק את עבודתו בשל הפגיעה, לחלק ב-90, ועד למקסימום דמי הפגיעה ליום. נכון לשנת 2019, מקסימום דמי הפגיעה ליום הינם 1,111 ₪.  מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

דמי הפגיעה משולמים לעובד כאמור למשך 90 יום בלבד. בתום 90 היום הללו, העובד לא יהיה זכאי לתשלום נוסף, אלא אם כן חלילה נותרה לו נכות כלשהי עקב תאונת העבודה. במקרה כזה הוא יהיה זכאי לקבלת גמלת נכות מעבודה, וזאת בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו לו על ידי רופא הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, בהתאם לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, וכמפורט להלן:

  1. מי שנקבעה לו דרגת נכות זמנית או קבועה בשיעור של פחות מ-9%, אינו זכאי כלל לגמלה.
  2. מי שנקבעה לו דרגת נכות זמנית בשיעור של 9% – 100% – יקבל קצבה חודשית.
  3. מי שנקבעה לו דרגת נכות קבועה בשיעור של 9% – 19.99%- יקבל מענק חד פעמי.
  4. מי שנקבעה לו דרגת נכות קבועה בשיעור של 20% – 100% – יקבל  קצבה חודשית.

 

דרגת נכות זמנית נקבעת כאשר תאונת העבודה גורמת לפגיעה זמנית בכושר העבודה של העובד, בדרך כלל עד שלושה חודשים, כשלאחר מכן העובד מחלים ושב לרמת התפקוד שהייתה לו לפני התאונה. לעומת זאת, דרגת נכות קבועה נקבעת כאשר תאונת העבודה גורמת לפגיעה קבועה, בלתי הפיכה, ולצמיתות בכושר העבודה של העובד, כך שהוא אינו יכול עוד לחזור לרמת תפקודו הקודמת.

לשם קבלת גמלת הנכות מעבודה, יש להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה (טופס ב.ל. 200), ולצרף לו את כל המסמכים הדרושים, לרבות המסמכים הרפואיים שדרושים לצורך הוכחת הנכות וקביעת שיעורה.

עורך דין לתאונות עבודה

תשלום גמלת העבודה לעובד מחושב לפי 75% מממוצע המשכורות של העובד ב-3 החודשים האחרונים כפול אחוזי הנכות.  לפיכך, בעל 100% נכות, יקבל 100% מהקצבה, ואילו בעל 40% נכות, לדוגמא, יקבל 40% מהקצבה. הקצבה  משולמת מדי חודש ב-28 בחודש, לחשבון הבנק של העובד שצויין בטופס התביעה שלו לקצבה.

את התביעה לקבלת גמלת הנכות מעבודה יש להגיש תוך שנה ממועד תאונת העבודה. לעובד שקיבל קודם לכן דמי פגיעה, רצוי להגישה סמוך לפני סיום תקופת תשלום דמי הפגיעה.

אם שולמו לעובד דמי פגיעה, תקופת זכאותו לקצבת הנכות תתחיל עם סיום תקופת התשלום של דמי הפגיעה.

אם לא שולמו לעובד דמי פגיעה, תקופת זכאותו לקצבת הנכות תתחיל ממחרת יום הפגיעה.

בנוסף לקבלת דמי הפגיעה ו/או גמלת נכות מעבודה, ניתן לקבל גם זכויות נוספות מהמוסד לביטוח לאומי, כגון טיפול רפואי בחינם וסל שיקום מקצועי.

הטיפול רפואי בחינם ניתן לעובד למשך כל זמן שיידרש לו טיפול רפואי עקב תאונת העבודה. סוג הטיפול הרפואי והיקפו נקבעים ידי רופא קופת החולים שמטפל בעובד. לשם כך על העובד להגיש טופס לקבלת טיפול רפואי בפני קופת החולים. על עובד שכיר להגיש טופס הפניה מהמעסיק לקבלת טיפול רפואי (טופס ב.ל. 250) ואילו על העובד העצמאי לפנות להגיש טופס בקשה לטיפול רפואי בקופת החולים (ב.ל. 283).

במקרה של תאונת עבודה שמחייבת קבלת עזרה ראשונה דחופה בחדרי המיון של בתי החולים, העובד זכאי לקבל גם אותה בחינם, אף ללא תשלום אגרת מיון, וזאת גם לפני שהוא הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה. במקרה והעובד גם פונה באמבולנס עקב תאונת העבודה, הוא יהיה זכאי גם להחזר הוצאות הפינוי באמבולנס באותו יום, מהביטוח הלאומי, בכפוף להצגת החשבונית המקורית שניתנה בגין פינויו באמבולנס .

סל השיקום המקצועי ניתן לעובד שנפגע בתאונת עבודה אשר עונה על כל התנאים הבאים:

  1. הוועדה רפואית של הביטוח הלאומי קבעה לו לפחות 10% נכות.
  2. עקב השלכות תפקודיות הנובעות מנכותו הוא אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעבוד בעבודה מתאימה אחרת התואמת את השכלתו, כישוריו ונסיונו התעסוקתי הקודם .
  3. הוא זקוק להכשרה מקצועית כדי להשתלב בעולם העבודה.
  4. הוא מתאים לשיקום מקצועי שבסיומו יוכל להשתלב בעבודה מפרנסת בשוק העבודה החופשי.

סל השיקום המקצועי כולל מגוון זכויות, כגון דמי שיקום, שכר לימוד, ספרי לימוד, שכר דירה, כלכלה, שירותי תמיכה והנגשה, ועוד. אולם אין המדובר בכיסוי מלוא העלויות הללו כי אם בתשלום דמי השתתפות בלבד.

במידה והעובד חלילה נפטר עקב תאונת העבודה, קרובי המשפחה שלו, שכוללים את האלמן/ה של העובד וילדיו, זכאים לקבל גמלת תלויים במידה והם עונים על תנאי הזכאות לכך. במקרים מסויימים, במידה והעובד שנפטר פירנס גם את הוריו, אחיו, או סביו, יתכן שהם גם יהיו זכאים לגמלת תלויים, במידה והם יענו על תנאי הזכאות לכך. גמלת התלויים משולמת באמצעות תשלום חודשי או מענק חד פעמי.

 

הגשת תביעה כנגד המעסיק בגין תאונת עבודה

במידה ומדובר בתאונת עבודה שנגרמה לעובד שכיר עקב רשלנות של המעסיק שלו, באפשרותו של העובד גם להגיש תביעת פיצויים כנגד המעסיק, וזאת בנוסף להגשת התביעה בפני המוסד לביטוח לאומי.

בעוד שאת התביעה בפני המוסד לביטוח לאומי ניתן להגיש תוך שנה ממועד תאונת העבודה, כאמור, את התביעה כנגד המעסיק ניתן להגיש תוך 7 שנים ממועד התאונה.

עם זאת, במידה והתביעה כנגד המעסיק תתקבל, תשלומי הביטוח הלאומי לעובד ינוכו מסכום הפיצויים שיוטל על  המעסיק לשלם לעובד. כמו כן, במידה ויוכח במהלך התביעה שלא רק המעסיק התרשל, אלא גם העובד עצמו, אזי בית המשפט יקבע לעובד אשם תורם בשיעור מסויים, שגם הוא ינוכה מסכום הפיצויים שיהיה על המעסיק לשלם לעובד.

הגשת תביעה כנגד חברת הביטוח לפי פוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה

עובד שיש לו פוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה מטעם חברת ביטוח פרטית, רשאי להגיש גם תביעה כנגד חברת הביטוח שלו, ללא קשר ותלות בתביעות שביכולתו להגיש כנגד המוסד לביטוח לאומי והמעסיק שלו, במידה והמעסיק שלו התרשל. לעובדים רבים יש גם מרכיב של ביטוח אובדן כושר עבודה במסגרת פוליסת ביטוח המנהלים שלהם, בנוסף למרכיב של ביטוח חיים וחיסכון פנסיוני.

תביעה זו ניתן להגיש תוך 3 שנים ממועד תאונת העבודה.

מומלץ למצות את זכויותיו של העובד בגין תאונת עבודה שנגרמה לו באמצעות עו"ד שבקי בתביעות נזקי גוף, תאונות עבודה, וזכויות הניתנות על ידי המוסד לביטוח לאומי.