ככלל, רשלנות רפואית מוגדרת כמצב בו הרופא פעל באופן שסטה מנורמות הטיפול המקובלות בנסיבות המקרה הנדון ועקב כך גרם נזק למטופל.
מדובר בהגדרה רחבה מאד שבגדרה ניתן להכניס אינספור מקרים וסיטואציות שונות, לרבות אי קבלת הסכמת המטופל לטיפול שניתן לו, אי הפניית המטופל לביצוע בדיקות מסוימות, ביצוע כושל ובלתי מקצועי של טיפולים, ועוד.
אז איך מוצאים עורך דין בתחום רשלנות רפואית?
כדי להוכיח שהרופא הנתבע אכן התרשל מבחינה רפואית, יש להוכיח שהוא התרשל בעת מתן הטיפול הרפואי תוך הפרת חובת הזהירות שמוטלת עליו, שלמטופל נגרם נזק, ושקיים קשר סיבתי בין התנהגותו הרשלנית של הרופא לבין אותו הנזק.
מבחינה משפטית, תחום הרשלנות הרפואית מהווה תת-ענף בענף הנזיקין, ומצריך מומחיות בפני עצמה, וזאת מעבר לידע הכללי שנדרש בדיני נזיקין. שכן, תביעות רשלנות רפואית הינן תביעות מורכבות,
אשר דורשות ידע מקצועי נרחב ומעמיק הן מבחינה משפטית והן מבחינה רפואית, וכמובן ניסיון פרקטי רב בניהול תביעות אלו, אם מדובר ברשלנות רפואית בשיניים, בהריון או בכל מצב אחר.
לפיכך, בבואך לבחור לעצמך עו”ד שייצגך בתביעת רשלנות רפואית, אין להסתפק בעו”ד שעוסק בתביעות נזיקין באופן כללי, אלא חשוב מאד לבחור בעו”ד שמתמחה ומנוסה בתביעות מסוג ספציפי זה.
מקצועיות, ידע וניסיון
על עו”ד שמתמחה בתביעות רשלנות רפואית להפגין ידע ייחודי הן בתחום המשפטי והן בתחום הרפואי, לשלוט ברזי תורת הליטיגציה – ההתדיינות בבתי המשפט, ולהיות בעל כישורים לניהול משא ומתן, ועוד.
כדי להבטיח את הצלחת התביעה, עליו לנהל את תיק התביעה באופן מקצועי מראשיתו ועד סופו, על כל הניואנסים שכרוכים בכך.
תחילה, על עורך הדין להעריך את סיכויי התביעה. לשם כך עליו לערוך בדיקה ראשונית של נסיבות המקרה על מנת לקבוע האם יש בכלל מקום להגיש בגינו תביעת רשלנות רפואית, ואם כן, מהם סיכויי הצלחתה.
במסגרת הבדיקה הראשונית עליו לדלות מלקוחותיו את מירב הפרטים שניתן לקבל מהם, וכמובן לדעת היטב כיצד לתשאל אותם בעניין זה.
בנוסף, עליו לאסוף את כל המסמכים הרפואיים הנדרשים כדי לגבש תיק רפואי, תוך מיצוי הזכויות העומדות לשם כך לרשות המטופלים על פי החוק.
כמו כן, עליו לדאוג לקבל חוות דעת רפואית מקצועית מרופא שמתמחה בתחום הרלוונטי, אשר יבדוק את אופן התנהלות הרופא שמבקשים לתבוע כדי לקבוע האם הוא אכן התרשל מבחינה רפואית.
לשם כך רצוי וחשוב מאד שלעורך הדין תהיה הכרות מעמיקה עם מגוון רופאים מומחים, שנחשבים לרופאים מקצועיים, מהימנים, ובעלי מוניטין בתחום מומחיותם, ואשר יוכלו במידת הצורך להגן כראוי על חוות הדעת שלהם במהלך הדיון בפני בית המשפט.
היכרות התביעה לעומק
במידה ועורך הדין יגיע למסקנה כי סיכויי התביעה הינם גבוליים או קלושים, יהא עליו גם לבחון את החלופה בדבר ניהול מו”מ להשגת הסדר פשרה כלשהו מחוץ לכתליו של בית המשפט, שיעניק ללקוח ולו פיצוי כלשהו.
במידה וגם חלופה זו איננה אפשרית, עליו להיות בעל יושרה מקצועית ולומר ללקוחות כי המקרה שלהם איננו מגבש עילת תביעה, וכי עדיף להם להימנע מלהגיש תביעת רשלנות רפואית מיותרת.
שכן, תביעה כזו לא רק שלא תביא לפסיקת פיצויים לטובתם, אלא היא אף עלולה לגרום להם לבזבוז מיותר של זמן, אנרגיה, וכספים, בשל הצורך לממן את הוצאות ניהול ההליך ואגרות בית המשפט, וזאת לא רק שלהם, אלא גם של הצד הנתבע, במידה ובית המשפט יפסוק זאת.
במידה ועורך הדין יגיע למסקנה על סמך הבדיקה הראשונית כי יש מקום להגיש את התביעה, עליו להיערך כיאות, להתוות את האסטרטגיה המשפטית לצרכי תביעת הביטוח, ולהגיש את התביעה באופן שיבטיח ככל האפשר את סיכויי קבלתה, כולל הגשת חוות דעת מומחה ותחשיבי נזק מתאימים.
לשלוט בידע המשפטי
בנוסף, עליו כמובן גם לשלוט באופן ניהול התיק בפני בית המשפט, וזאת במיוחד בכל הקשור לשלב ההוכחות. שכן, במסגרת שלב זה יהיה עליו להגיש תצהירי עדות ראשית מטעם עדי התביעה, ומנגד, לחקור בחקירה נגדית את עדי ההגנה, כולל הרופא הנתבע עצמו והעדים המומחים מטעמו שלו.
במידת הצורך, יהא עליו גם לחקור את המומחה מטעם בית המשפט, במקרה וימונה כזה. למותר לציין כי חקירות הרופאים המומחים שנדרשים להגן על חוות העדת המקצועיות מטעמם מצריכות שליטה רפואית מעמיקה ביותר מצד עורך הדין,
וזאת מעבר לידע המשפטי שעליו בכל מקרה לשלוט בו. ולבסוף, עליו כמובן לדעת כיצד לכתוב את הסיכומים שיוגשו לבית המשפט, באופן שיוכיח כי הרופא הנתבע אכן התרשל, וכי התנהגותו הרשלנית היא שגרמה לנזק שאירע לתובע.