רשלנות רפואית בתסמונת דאון

תסמונת דאון היא למעשה תסמונת גנטית מולדת שמקורה בליקוי בכרומוזומים שהם למעשה מבנים המכילים את החומר התורשתי שלנו. הלוקים בתסמונת דאון עלולים לסבול לאורך כל ימי חייהם מליקויים ומומים שונים, וביניהם פיגור שכלי ומומי לב בדרגות חומרה שונות.

בנוסף, הלוקים בתסמונת דאון מתמודדים עם תסמינים חזותיים הכוללים בין היתר: פנים שטוחות, עיניים מלוכסנות, אצבעות קצרות, לשון גדולה, צוואר מקוצר ועוד, וזאת לצד תסמינים קוגניטיביים כגון: מנת משכל נמוכה, התנהגות ילדותית, עיצוב ברכישת מיומנויות כגון: דיבור, קריאה וכתיבה.

חשוב לציין שהלוקים בתסמונת דאון עלולים לסבול ממומים לבביים המהווים את אחת מהסיבות העיקריות לתוחלת חייהם הקצרה, כאשר מחלות כגון: לקות ראיה, סוכרת סוג 1 , אלצהיימר ודימנציה הן מחלות שכיחות בקרב הלוקים בתסמונת דאון בגילאים מתקדמים.

תסמונת דאון – גורמי סיכון

הגורם הישיר להופעת ליקוי בכרומוזומים הגורם לתסמונת דאון, אומנם אינו ידוע, אך מה שכן ידוע הוא שישנם מספר גורמים המהווים גורמי סיכון ללידת תינוקות עם תסמונות דאון, וביניהם: גיל לידה מבוגר ולידת תינוק עם תסמונת דאון בעבר.

כמו כן, חשוב לציין שבמרבית המקרים התסמונת אינה גנטית, כאשר מידת הסיכון ללידת תינוק הלוקה בתסמונת עולה ככל שהגיל של היולדת עולה. במדינת ישראל נולדים מדי שנה כ-150 תינוקות הלוקים בתסמונת דאון, כאשר בקרב נשים הרות בגיל 20 הסיכון ללידת תינוק שלוקה בתסמונת דאון הוא אחד ל-1500 לידות, ובקרב נשים הרות בגיל 40 הסיכון הינו ביחס של לידה אחת לכל 100 לידות.

תסמונת דאון אומנם איננה ניתנת לריפוי, אך כיום קיימים טיפולים שונים אשר נועדו לשפר את מצבם של הלוקים בתסמונת, כאשר בין יתר סוגי הטיפולים נכללים: ניתוחים לתיקון מומי לב, טיפולי פיזיותרפיה, טיפולי ריפוי בעיסוק, טיפולי קלינאות תקשורת ועוד.

אבחון תסמונת דאון – מה חשוב לדעת?

כיום, ניתן לקבוע בוודאות האם העובר לוקה בתסמונת דאון, וזאת באמצעות בדיקות אבחון פולשניות אליהן מופנות ברוב המקרים נשים הרות המצויות בסיכון גבוה. לצד בדיקות האבחון הפולשניות כגון: בדיקת סיסי שליה ובדיקת מי שפיר שנועדו לצרכי אבחון ודאי של תסמונת דאון, קיימות גם בדיקות לא פולשניות הידועות בשם הרפואי: בדיקות סינון. בדיקות אלו כוללות בין היתר בדיקות דם ו-אולטרא סאונד ומטרתן לאתר הריונות המצויים בסיכון גבוה.

בשנים האחרונות, פותחה שיטה מתקדמת לבדיקות סינון וזאת באמצעות תוכנת מחשב היודעת לשקלל את תוצאות בדיקת הדם ובדיקת האולטרא סאונד ביחד עם גיל האם. האומדן המשוקלל מאפשר קבלת אומדן מדויק יותר בנוגע לסיכון תסמונת דאון בקרב העובר.

בכל אותם מקרים בהם מתברר כי העובר לוקה בתסמונת דאון, ניתנת להורים האפשרות להחליט מה יעלה בגורלו של העובר, כאשר בחלק מהמקרים ההורים מחליטים להמשיך את ההיריון ובחלק מהמקרים הם מחליטים להפסיק את ההיריון.

מה חשוב לדעת כשניגשים לתביעת רשלנות רפואית בתסמונת דאון?

הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית במקרה של תסמונת דאון, מתאפשרת בכל אותם מקרים בהם קיימת עילה להגשת התביעה, כאשר בין יתר העילות האפשריות להגשת תביעה במקרים אלו כוללות: רשלנות באבחון ו/או אבחון שגוי של תוצאות הבדיקות המאפשרות אבחון וודאי ומוחלט של תסמונת דאון.

כמו כן, אי הפניה לבדיקות המאפשרות אבחון מוחלט של תסמונת דאון ואי מסירת מידע כזה או אחר להורים בנוגע למצבו של העובר, מהוות עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית בתסמונת דאון. חשוב לציין שבמקרים מסוים, הנזק לעובר עלול להתרחש במהלך הבדיקות האבחנתיות וזאת לנוכח רשלנות של הצוות המאבחן.

עילה נוספת להגשת תביעת רשלנות רפואית בתסמונת דאון קשורה לאופי רשלני של הטיפול ביילוד הלוקה בתסמונת דאון, בין אם מדובר במקרים בהם ניתן טיפול רפואי שגוי ו/או לקוי אשר גרם להתדרדרות במצבו של התינוק ובין אם מדובר באי מתן טיפול ו/או מתן טיפול חלקי לבעיות הרפואיות השונות מהן סובל היילוד.

תביעות רשלנות רפואית בתסמונת דאון – למי פונים?

בכל אותם מקרים בהם עולה חשד לרשלנות רפואית באבחון התסמונת ו/או בדרכי הטיפול בה, חשוב להקדים ולהיוועץ עם עורך דין המתמחה בדיני נזיקין בכלל ובתחום הרשלנות הרפואית בפרט.

במקרים אלו, עורך הדין ינחה וילווה אתכם לאורך כל השלבים המקדימים הנדרשים לצרכי הגשת התביעה, לרבות, שלב איסוף החומר הרפואי הנדרש, שלב ההפניה לקבלת חוות דעת רפואית ושלב הערכת סיכויי התביעה.

במידת הצורך, עורך הדין יגיש בשמכם את כתב התביעה על סך סכום הפיצויים הנקבע בהתאם למידת הנזק שנגרם לעובר והשלכות הנזק בנוגע לגידול ילד עם תסמונת דאון.

חשוב לציין שבמקרים מסוימים, תביעת רשלנות רפואית בתסמונת דאון, מוגשת בגין הולדה בעוולה וזאת לנוכח רשלנות רפואית אשר מנעה מההורים להפסיק את ההיריון עקב אי אבחון מומים מולדים.

חשוב לציין שלאורך השנים, בתי המשפט בישראל, קיבלו תביעות על התרשלות רפואית במהלך ההיריון גם במקרים בהם הצוות הרפואי ו/או מבצעי בדיקות האבחון לא ציינו בפני ההורים את האפשרות לבצע בירור מקיף יותר בנוגע לסיכון ללידת תינוק עם תסמונת דאון.