הברכה הידועה "לידה קלה כתרנגולת" חובקת את משאלותיה הכמוסות של כל יולדת. עם זאת, לידה, שיכולה להיות תהליך פיזיולוגי טבעי ויחסית פשוט עלולה להסתבך ולהפוך ממאורע של ששון למאורע של אסון.
גורמים לרשלנות רפואית באופן הלידה
בין הגורמים אשר עלולים להוביל לנזקים בלידה ניתן למנות הערכה לא נכונה של משקל היילוד, מעקב הריון שאינו תקין, הערכה שגויה של מצב העובר, מצב חרום ועוד. תביעות בגין רשלנות רפואית בלידה לרוב כוללות נזקים פיזיים, נזקים קוגניטיביים, נזקי פגות, וכן כתוצאה מבחירה של אופן הלידה – כגון ניתוח קיסרי, לידה מכשירנית או המתנה ללידה רגילה כאשר התוצאה היא הרת אסון, אי התייחסות לתלונות ועוד.
רשלנות רפואית בהערכת המשקל
הערכת משקל העובר הנה קריטית לצורך הערכת התפתחות העובר. זוהי בדיקת אולטרסאונד פשוטה שבמהלכה נסקר גודל אבריו של העובר, וכן היחס ביניהם. בדיקה זו הכרחית כדי לזהות מצבים של פיגור גדילה תוך רחמי (IUGR) או גדילת יתר של העובר, וכן מצביעה על אנומליות שונות במערכות גוף העובר. בשלבים הסופיים של ההיריון, ההחלטה על בחירת אופן היילוד מתבצעת בחלקה בעזרת נתוני הערכת המשקל, שכן במידה והעובר שוקל 4-4.5 ק"ג, יעודדו בתי חולים רבים את היולדת ללדת את תינוקה בניתוח קיסרי. כמו כן, בהערכת המשקל נבדקים נתונים נוספים: כמות מי השפיר, מנח העובר ומיקום השליה.
הערכת משקל שמבוצעת באופן רשלני עלולה לגרום להחמצת מומים שונים בעובר, לבחירת אופן לידה שאינו מתאים ועוד.
רשלנות רפואית באופן הלידה
לבחירת אופן היילוד עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על שלומם של התינוק ושל משפחתו, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.
בין אם נבחרו לידה רגילה, ניתוח קיסרי או לידה מכשירנית, ייתכן והכל יעבור בשלום וייתכנו גם סיבוכים שבצדם השלכות מרחיקות לכת. במקרה של עובר גדול במיוחד, ייתכן ואופן הלידה המועדף יהיה בניתוח קיסרי, על מנת להבטיח בראש ובראשונה את שלום התינוק ולמנוע מצב, לדוגמה, של פרע כתפיים. ואולם, לא רק לביצוע הערכת המשקל יש חשיבות, אלא גם לרישום מדויק ושמירת הנתונים בתיקה של היולדת. כך, כפי שנדון בע"א 10094/07, פלונית נגד בית החולים האנגלי, בית המשפט העליון קבע כי התקיימה רשלנות בנוגע למערערת, שכן הערכת המשקל של העובר לא נרשמה בגיליון הרפואי, מה שהוביל לאי נקיטת אמצעים רפואיים מתאימים בחדר הלידה, גם בהתייחס לגורמי הסיכון המשניים בהתאם לגילה של המערערת החשד שלפיו סבלה מסכרת הריונית וכן עברה המיילדותי. למצער, היה על בית החולים להיערך לאפשרות של יילוד בשיטה שאינה לידה טבעית, לרבות ניתוח קיסרי.
רשלנות רפואית ופגות
לכשעצמה, פגות איננה תוצאה של רשלנות רפואית, ואולם במהלך הטיפול ביולדת ובפג עלולים להתגלות מקרים בהם הצוות הרפואי התרשל.
כך, בע"א 10766/05, ג'מילה מוחסן נגד מדינת ישראל, מתואר מקרה בו האם הגיעה לבית החולים ובפיה תלונות על דימום. בבדיקה שנערכה לה, שגה הרופא בכך שהעריך את גיל ההיריון כבן 17 שבועות, ולא 27 שבועות וכתוצאה מכך התרחשה שרשרת של אירועים שבסופה נולדה המערערת, והיא סובלת משיתוק מוחין. השאלה שנדונה נגעה לקשר הסיבתי בין שיתוק המוחין ממנו סובלת המערערת לבין ההתרשלות בקביעת גיל ההיריון. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, בכך שהצביע על כך שלו היה גיל ההיריון מאובחן נכונה, היו נערכות בדיקות נוספות שעשויות היו לגלות פעילות רחמית וסיכון ללידה מוקדמת, והיולדת לא הייתה משתחררת לביתה. כמו כן, ייתכן והיולדת הייתה מטופלת בסטרואידים שהיו יכולים לסייע במניעת שיתוק המוחין ממנו סובלת המערערת.
האם אתם חשים שנפלתם קורבן למקרה רשלנות רפואית במהלך הלידה? צרו קשר עם משרדנו ונשמח לסייע לכם בהערכת סיכויי תביעתכם.
