עבודה במשמרות? ייתכן ותוכרו כנפגעי עבודה

נפגעי תאונות עבודה בביטוח הלאומי יכולים להיות מוכרים על פי שלוש דרכים עיקריות –

א. תאונת עבודה – הכוונה לארוע תאונתי חד פעמי

ב. תורת המיקרוטראומה – הכוונה להרבה אירועים תאונתיים “קטנים” שחוזרים על עצמם

ג. מחלת מקצוע – רשימה סגורה המצויה בחוק הביטוח הלאומי.

במידה ואתם סובלים מהפרעות שינה, הפרעות בנשימה, עייפות כרונית, סחרחורות, חוסר שיווי משקל, שיעול וקוצר נשימה, פגעיה נפשית, מחלות לב ופגיעה בשעון הביולוגי יתכן ואלו קשורים באופן ישיר לעובדה כי אתם עובדים במשך זמן רב במשמרות לילה ויום וניתן לקשור את הפגיעה הפיזית לעבודתכם כך שתוכר כתאונת עבודה.

קיימים מחקרים רפואיים, המראים כי עבודה במשמרות מהווה גורם סיכון למחלות גופניות שונות.

אף משרד התמ”ת הזהיר, שעבודה ממושכת במשמרות לילה מגדילה את הסיכון לחלות במחלות לב.

בעב”ל 9262/07/14 ישראל – המוסד לביטוח הלאומי נקבע כי “על מנת לבסס תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה על המבוטח להוכיח קיומן של תנועות חוזרות, זהות או דומות במהותן, הפועלות על מקום מוגדר בגוף, ועל קיומו של רצף בביצוע התנועות המשתרע על פני פרק זמן או פרקי זמן משמעותיים במהלך שגרת העבודה. לעניין זה נקבעו בפסיקה העקרונות הבאים: אותן תנועות “חוזרות ונישנות” אינן חייבות להיות זהות, אלא “זהות במהותן”, דהיינו “דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר” [עב”ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי – אשר יניב, [פורסם בנבו] פד”ע לה 529 (1999)].

לסיכום –

במידה ואתם עובדים משמרות לילה ויום, סובלים מפגיעות פיזיות שונות, מומלץ לבדוק ולבחון את האפשרות לפנות ולתבוע את הביטוח הלאומי בטענה שנפגעתם בעבודה, תוך כדי העבודה ואתם זכאים לפיצוי כספי.