עבודה במשמרות? ייתכן ותוכרו כנפגעי עבודה

נפגעי תאונות עבודה בביטוח הלאומי יכולים להיות מוכרים על פי שלוש דרכים עיקריות –

א. תאונת עבודה – הכוונה לארוע תאונתי חד פעמי

ב. תורת המיקרוטראומה – הכוונה להרבה אירועים תאונתיים “קטנים” שחוזרים על עצמם

ג. מחלת מקצוע – רשימה סגורה המצויה בחוק הביטוח הלאומי.

במידה ואתם סובלים מהפרעות שינה, הפרעות בנשימה, עייפות כרונית, סחרחורות, חוסר שיווי משקל, שיעול וקוצר נשימה, פגעיה נפשית, מחלות לב ופגיעה בשעון הביולוגי יתכן ואלו קשורים באופן ישיר לעובדה כי אתם עובדים במשך זמן רב במשמרות לילה ויום וניתן לקשור את הפגיעה הפיזית לעבודתכם כך שתוכר כתאונת עבודה.

קיימים מחקרים רפואיים, המראים כי עבודה במשמרות מהווה גורם סיכון למחלות גופניות שונות.

אף משרד התמ”ת הזהיר, שעבודה ממושכת במשמרות לילה מגדילה את הסיכון לחלות במחלות לב.

בעב”ל 9262/07/14 ישראל – המוסד לביטוח הלאומי נקבע כי “על מנת לבסס תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה על המבוטח להוכיח קיומן של תנועות חוזרות, זהות או דומות במהותן, הפועלות על מקום מוגדר בגוף, ועל קיומו של רצף בביצוע התנועות המשתרע על פני פרק זמן או פרקי זמן משמעותיים במהלך שגרת העבודה. לעניין זה נקבעו בפסיקה העקרונות הבאים: אותן תנועות “חוזרות ונישנות” אינן חייבות להיות זהות, אלא “זהות במהותן”, דהיינו “דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר” [עב”ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי – אשר יניב, [פורסם בנבו] פד”ע לה 529 (1999)].

לסיכום –

במידה ואתם עובדים משמרות לילה ויום, סובלים מפגיעות פיזיות שונות, מומלץ לבדוק ולבחון את האפשרות לפנות ולתבוע את הביטוח הלאומי בטענה שנפגעתם בעבודה, תוך כדי העבודה ואתם זכאים לפיצוי כספי.

שנים של עבודה במשמרות שינו את הגוף שלכם, גם אם אף אחד לא קרא לזה תאונה.

הפרעות שינה כרוניות, בעיות לב, עייפות שלא עוברת, כל אלה יכולים להיות תוצאה ישירה של עבודה ממושכת במשמרות לילה, ומוכרים כתאונת עבודה במסלול של מיקרוטראומה.

מה קורה בפועל בוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי

הוועדה הרפואית בוחנת את מלוא התיעוד שהוגש – חוות דעת רפואית, תיעוד דפוס המשמרות, ותוצאות בדיקות רלוונטיות (כגון בדיקות לב, בדיקות שינה) – ומכריעה תחילה בשאלת הקשר הסיבתי בין דפוס העבודה למצב הרפואי, ורק לאחר מכן קובעת את אחוזי הנכות בפועל. הכנה מוקדמת לקראת הוועדה, לרבות הצגה ברורה של הרצף העובדתי הנדרש להוכחת מיקרוטראומה (תנועות או מנגנונים חוזרים הפועלים על אותו מקום בגוף לאורך זמן משמעותי), משפיעה במידה ניכרת על סיכויי ההכרה. במקרה של דחייה, ניתן לערער לוועדה הרפואית לעררים ובהמשך, במקרים המתאימים, גם לבית הדין האזורי לעבודה.

מהי מיקרוטראומה, ולמה זה רלוונטי לעובדי משמרות

מיקרוטראומה מתייחסת לפגיעה מצטברת הנגרמת מחזרה על אותה תנועה או אותו מנגנון פיזי לאורך זמן. אצל עובדי משמרות, המנגנון הפיזי אינו תנועה מכנית אלא שיבוש מתמשך של השעון הביולוגי, המשפיע על מערכת הלב וכלי הדם, על השינה ועל התפקוד הנפשי. הפסיקה המצוטטת כאן קובעת שאין צורך בזהות מוחלטת בין האירועים החוזרים, אלא בדמיון מהותי ביניהם, לצד רצף לאורך זמן משמעותי.

מה אומרים המחקרים הרפואיים על עבודה במשמרות לילה

מחקרים רפואיים עדכניים מצביעים על קשר בין עבודה ממושכת במשמרות לילה לבין עלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם, השמנת יתר, סוכרת מסוג 2, הפרעות שינה כרוניות, ובמקרים מסוימים גם עלייה בסיכון לסוגי סרטן מסוימים, כתוצאה משיבוש מתמשך של השעון הביולוגי הפנימי ושל הפרשת מלטונין. משרד הבריאות ומשרד העבודה הישראליים התייחסו בעבר לסיכונים אלה במסגרת המלצות מקצועיות לגבי מדיניות משמרות סבירה. חשוב להדגיש שממצאים מחקריים כלליים אלה אינם מחליפים את הצורך בחוות דעת רפואית פרטנית המקשרת בין מצבו הרפואי הספציפי של העובד לבין דפוס העבודה שלו, אך הם מספקים תשתית מדעית תומכת לטענה.

אילו מקצועות ותפקידים נושאים סיכון מוגבר

אנשי צוות רפואי (אחיות, פארא-רפואיים) העובדים במשמרות מתחלפות בבתי חולים נמצאים בסיכון מוגבר במיוחד, לצד מאבטחים ושומרים העובדים במשמרות לילה קבועות לאורך שנים. עובדי ייצור ותעשייה במפעלים הפועלים סביב השעון, נהגים מקצועיים (משאיות, מוניות, הסעות) העובדים בשעות לילה, ועובדי מוקדי שירות ותמיכה הפועלים במשמרות גלובליות נמצאים אף הם בקטגוריית סיכון זו. בכל אחת מהקטגוריות הללו, האבחנה המרכזית שנדרש להוכיח היא לא רק העובדה שהעבודה כללה משמרות, אלא הדפוס הספציפי – כמה משמרות לילה בממוצע, לאורך כמה שנים, וכיצד הוא השתקף במצב הרפואי שהתפתח.

למה חשוב ליווי משפטי כבר בשלב החשד הראשוני

תביעה במסלול המיקרוטראומה, בשונה מתאונת עבודה חד-פעמית, נבנית לאורך זמן מתוך שכבות של תיעוד רפואי ותעסוקתי המצטברות זו על גבי זו. עורך דין המכיר את דרישות ההוכחה הספציפיות של דוקטרינת המיקרוטראומה (כפי שנקבעו בפסיקה המצוטטת לעיל) יודע להנחות כבר בשלב מוקדם אילו בדיקות רפואיות לבצע, כיצד לנסח את התלונות בפני הרופא המטפל כך שישקפו את הקשר לדפוס העבודה במשמרות, ואילו מסמכי העסקה יש לאסוף ולשמר. פנייה מוקדמת, לפני הגשת הבקשה הפורמלית לביטוח הלאומי, מגדילה משמעותית את סיכויי ההצלחה, בעוד שבקשה שהוגשה בחיפזון וללא הכנה מספקת קשה מאוד לתקן בדיעבד בשלבי הערר.

איזה תיעוד נדרש כדי לבסס תביעה

יש לרכז תיעוד רפואי מפורט של התסמינים, כולל תאריכי הופעתם ביחס לתחילת העבודה במשמרות, וכן תיעוד מדויק של דפוס המשמרות עצמו, כמה שנים, כמה משמרות לילה בממוצע בחודש, ובאיזו תדירות. חוות דעת רפואית שמקשרת במפורש בין דפוס העבודה לבין המצב הרפואי היא הבסיס המרכזי לתביעה.

מעבר לביטוח לאומי: תביעה נגד המעסיק

אם ניתן להראות שהמעסיק לא נקט צעדים סבירים להפחתת הסיכון, כגון מדיניות סבירה של מספר משמרות לילה רצופות, בדיקות רפואיות תקופתיות לעובדי משמרות, או הסדרי מנוחה מתאימים, ייתכן שקמה גם עילת תביעה אזרחית נגד המעסיק.

מהם ראשי הנזק וזכויות נוספות מעבר לגמלת הביטוח הלאומי

ההכרה בביטוח הלאומי מזכה בקצבת נכות או במענק, ללא תלות בהוכחת אשמת המעסיק. מעבר לכך, ככל שמוכח שהמעסיק לא נקט אמצעים סבירים להפחתת הסיכון (כפי שפורט לעיל), עשויה לקום גם עילת תביעה אזרחית נגד המעסיק, המוסיפה פיצוי בגין כאב וסבל, הפסד השתכרות מלא, והוצאות רפואיות שלא כוסו במסגרת הגמלה.

תקופת ההתיישנות בתביעות מיקרוטראומה מעבודה במשמרות

מאחר שמדובר בנזק המתפתח בהדרגה על פני שנים, מרוץ ההתיישנות נמנה בדרך כלל מהמועד שבו העובד גילה, או שהיה עליו לגלות בבדיקה סבירה, את הקשר בין מצבו הרפואי לבין דפוס העבודה במשמרות, ולא בהכרח ממועד הופעת התסמינים הראשונים והעמומים. משום כך, מומלץ לפעול לבירור המצב המשפטי מיד עם קבלת אבחנה רפואית ברורה המקשרת את המצב לעבודה במשמרות, גם אם כבר חלפו שנים מאז תחילת התסמינים.

טעויות נפוצות בהגשת תביעה על עבודה במשמרות

הטעות הראשונה היא אי-שימור תיעוד מדויק של דפוס המשמרות לאורך השנים (תלושי שכר, לוחות משמרות), מה שמקשה בדיעבד לשחזר את היקף החשיפה המצטברת. הטעות השנייה היא אי-ציון מפורש בפני הרופא המטפל של הקשר בין התסמינים לבין דפוס העבודה במשמרות, כך שהרישום הרפואי אינו משקף את הקשר הנטען. הטעות השלישית היא המתנה עד המעבר לעבודה ביום לפני תיעוד התסמינים, בעוד שתיעוד בזמן אמת, בעודו עדיין עובד במשמרות, הוא בעל ערך ראייתי רב יותר. הטעות הרביעית היא ויתור על התביעה מתוך הנחה מוטעית שקיימים “יותר מדי” גורמי סיכון אחרים (תורשה, השמנה וכדומה) שימנעו הכרה, במקום לבחון את עקרון ההחמרה החל גם כאן.

שאלות ותשובות בנושא עבודה במשמרות והכרה כתאונת עבודה

כמה שנות עבודה במשמרות נדרשות כדי לבסס תביעה?

אין מספר קבוע בחוק, אך ככל שהתקופה ארוכה יותר והתסמינים עקביים יותר, כך התביעה מבוססת יותר.

האם אפשר להגיש תביעה גם אם כבר עברתי לעבודה ביום?

כן, ניתן לתבוע גם על נזק שהתפתח בעבר, בכפוף למועדי ההתיישנות הרלוונטיים.

מה ההבדל בין מיקרוטראומה למחלת מקצוע?

מחלת מקצוע היא רשימה סגורה וקבועה בחוק, ואילו מיקרוטראומה היא מסלול גמיש יותר שמבוסס על הוכחת דפוס חוזר של פגיעה, גם כשהמצב הרפואי אינו ברשימה הסגורה.

זה חל גם על משמרות מתחלפות (רוטציה), לא רק משמרות לילה קבועות?

כן, גם דפוס עבודה במשמרות מתחלפות, המשבש את מקצב השינה וההתאוששות באופן חוזר ונשנה, עשוי להיכנס בגדר עקרונות המיקרוטראומה, ולא רק עבודה במשמרת לילה קבועה בלבד.

יש לי גם גורמי סיכון אחרים כמו עישון או תורשה משפחתית – זה שולל את התביעה?

לא בהכרח. בהתאם לעקרון ההחמרה, די בכך שדפוס העבודה במשמרות תרם באופן ממשי להתפתחות המצב או להחמרתו, גם אם קיימים גורמי סיכון נוספים, ולא נדרש שהעבודה תהיה הגורם הבלעדי.

יש מספר מינימלי של משמרות לילה בחודש שנדרש כדי לבסס תביעה?

אין סף מספרי קבוע בחוק, אך ככל שתדירות משמרות הלילה גבוהה יותר ומשך התקופה ארוך יותר, כך התביעה מבוססת יותר. יש להציג את הדפוס המדויק לבחינת הוועדה הרפואית וחוות הדעת הרפואית.

אחיות ורופאים שעובדים במשמרות כחלק משגרת בית החולים יכולים גם הם לתבוע?

כן, העובדה שמשמרות הן חלק “רגיל” מהמקצוע אינה שוללת את הזכאות – העיקרון הוא בחינת ההשפעה הרפואית המצטברת בפועל על העובד הספציפי, ולא השאלה האם דפוס העבודה מקובל בענף.

סיכום

עבודה במשמרות אינה רק אורח חיים מתיש, היא עשויה להיות עילה אמיתית להכרה כתאונת עבודה ולפיצוי כספי.

מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה נפגעי מחלות מקצוע ומיקרוטראומה מול המוסד לביטוח לאומי. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק, ולא נבהלים מהצורך להוכיח דפוס פגיעה מצטבר. עם אלפי תיקים שנוהלו לאורך השנים, אנחנו פועלים כמעטפת מלאה, One Stop Shop, לנפגע.

אתם עובדים שנים במשמרות וסובלים מבעיות בריאות? דברו קודם איתנו לפני שאתם פונים לביטוח לאומי לבד. צרו קשר עוד היום.

לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.