מתי מחלת עור מוכרת כמחלת מקצוע?

קיימים לא מעט מקצועות בהם נחשפים העובדים לסכנות שונות – ביניהן מחלות עור.

מדובר במקצועות בהם ישנה חשיפה ממושכת ומתמשכת העלולה לגרום נזק לעור, לעתים חמור ואף לסרטן.

במקרים לא מעטים יתכן והנפגע יוכר כמי שחווה אבדן כושר עבודה או כמי שחווה נזקי גוף המסווגים תחת המושג – מחלת מקצוע.

אילו תנאי עבודה וסביבה עלולים לגרום למחלת עור (פגיעה בעבודה / מחלת מקצוע)?

· חשיפה לקרני השמש בשעות היום – פועלי בניין, חקלאים, מצילים, סבלים, גננים ועוד.

· חשיפה לקרינה ולמגע עם חומרים מסוכנים, רדיואקטיביים – עובדי מפעל בתחום האלקטרוניקה, פלסטיק, מתכת, עובדי מעבדה, מדבירים.

· חשיפה לחומרים מסוכנים העשויים לגרום למחלות עור לעובדים בתעשיית הקוסמטיקה, המזון, הטקסטיל, הכימיה והבנייה, עובדים בתחום הרפואה ועובדים בתשתיות.

· עובדים העובדים בסביבה לחה בה ישנו סיכון להתפתחות פטריות וזיהומים אחרים על העור: עובדים בבריכה – חשיפה לפגעי כלור, עובדי ניקיון – חשיפה לפגעי חומרי ניקיון ופגעי הרטיבות התמידית, עובדי מכבסות – חשיפה ללחות ולאדים מעורבים בחומרי כביסה, ועוד.

· עובדים החשופים לאבק וחלקיקים אחרים: עובדי נגריות, עובדי בניין, מורים החשופים לאבק גירים.

· כאלו החשופים לגז, נוזלים, מוצקים – במפעלי תעשייה, מעבדות רפואיות. צבעים (אומנים, מעצבי שיער, צבעי בתים).

מה עושים ברגע שמופיעים תסמינים עוריים הקשורים לעבודה

בשלב הראשון יש לפנות לרופא המשפחה או ישירות לרופא עור, ולתאר במפורש את הקשר בין הופעת התסמינים לחשיפה בעבודה – האם הם מחמירים בימי עבודה ומשתפרים בסופי שבוע וחופשות, מה שמעיד על קשר תעסוקתי. בשלב השני יש לתעד תמונות של מצב העור לאורך זמן, שכן פריחה או גרד עשויים להשתנות ולהיעלם זמנית, מה שמקשה להוכיח את חומרת המצב בדיעבד. בשלב השלישי יש לפנות בכתב למעסיק בבקשה לציוד מגן מתאים ולתעד את התגובה שהתקבלה. בשלב הרביעי, ככל שהתסמינים אינם משתפרים או מחמירים, יש לבקש הפניה לבדיקת פאץ’ טסט ולפעול לגיבוש תביעה מול הביטוח הלאומי בליווי מקצועי.

מחלות עור – תסמינים

רוב מחלות העור הן דלקתיות, התסמינים למחלות הם גרד, פריחה, אדמומית בעור והפרעות עוריות נוספות.

התפתחות מחלות ממאירות וסרטן עור (מלונמה, BCC, SCC ועוד). עלולה לקרות עקב חשיפה ממושכת לחומרים מזהמים ומסוכנים או עבודה המחייבת חשיפה ארוכה לנזקי השמש למשך שעות ארוכות. לרוב יתגלו התסמינים באמצעות בדיקה על ידי מומחה עור המאתר נגעים גידוליים. דוגמה מוכרת לפגיעה שמצטברת בשקט היא עבודה של שעות ארוכות מול מסך, והדרך שבה היא נבחנת מתוארת בעבודה ממושכת מול המחשב כבסיס לתביעה.

תקופת ההתיישנות בתביעת מחלת עור תעסוקתית

ככלל, תביעת מחלת מקצוע כפופה לתקופת ההתיישנות הרגילה, אך מאחר שמחלות עור תעסוקתיות עלולות להתפתח בהדרגה ולעבור תקופות של החמרה והפוגה, מרוץ ההתיישנות נמנה בדרך כלל מהמועד שבו העובד גילה, או שהיה עליו לגלות בבדיקה סבירה, את הקשר בין מצבו העורי לבין תנאי עבודתו, ולא בהכרח ממועד הופעת התסמינים הראשונים והחולפים. משום כך, ברגע שמתקבל אבחון מקצועי המקשר בין המחלה לעבודה (כגון תוצאת פאץ’ טסט תומכת), מומלץ לפעול במהירות לבירור הזכאות ולא להמתין, במיוחד כאשר המחלה כבר נמשכת זמן רב.

מהי דלקת עור מגע ולמה היא המחלה השכיחה ביותר בתחום

דלקת עור מגע (קונטקט דרמטיטיס) היא המחלה השכיחה ביותר מבין מחלות העור התעסוקתיות, ומתחלקת לשני סוגים עיקריים: דלקת עור גירויית, הנגרמת מחשיפה חוזרת לחומר מגרה (כגון חומרי ניקוי, ממסים או מים בתדירות גבוהה) הפוגע ישירות במחסום העור, ודלקת עור אלרגית, הנגרמת מרגישות חיסונית ספציפית לחומר מסוים (כגון מתכות, גומי או חומרים כימיים מסוימים) שאליו נחשף העובד. ההבחנה בין השניים חשובה לתביעה, שכן דלקת אלרגית מחייבת זיהוי מדויק של החומר הגורם לרגישות, בעוד שדלקת גירויית נבחנת בעיקר לפי עצימות ותדירות החשיפה למגרה.

מהי בדיקת “פאץ’ טסט” וכיצד היא מסייעת להוכחת התביעה

בדיקת התיקון (Patch Test) היא בדיקה דרמטולוגית שבה מודבקים על עורו של הנבדק תיקונים קטנים המכילים ריכוזים נמוכים של חומרים חשודים כגורמי אלרגיה, לצורך זיהוי החומר הספציפי הגורם לתגובה העורית. תוצאה חיובית לחומר שהעובד נחשף אליו במקום העבודה מהווה ראיה רפואית משמעותית התומכת בקשר הסיבתי הנדרש בין תנאי העבודה למחלה, ולכן במרבית המקרים חוות הדעת הדרמטולוגית התומכת בתביעה תתבסס על תוצאות בדיקה כזו, ולא רק על תיאור קליני כללי של הפריחה או הגרד.

מתי אפשר לקבל פיצוי על פי תקנות הביטוח הלאומי?

הכרה באובדן כושר עבודה תחשב על פי תקנות הביטוח הלאומי במידה ויקבע כי מחלת העור אכן נגרמה מחשיפה במסגרת העבודה לגז, נוזל, מוצק או אבק. לפיכך, כל מחלת עור אשר הנפגע הצליח להוכיח בפני ביטוח לאומי כי נגרמה לו במהלך עבודתו עקב חשיפה בעבודה לשמש, לקרינה או לחומרים מסוכנים ומזיקים, יכולה להיחשב בתור מחלת מקצוע ולזכות את הנפגע בפיצויים והטבות שונות.

שלושה תנאים –

· המחלה נמצאת ברשימת המחלות המוכרת לפי תקנות הביטוח הלאומי.

· המחלה פרצה בזמן שהייתה מוכרת על ידי תקנות הביטוח הלאומי כמחלת מקצוע.

· על התובע להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין העבודה למחלת המקצוע עצמה, דהיינו, הוא לקה בה בגלל עיסוקו וקיים קשר סיבתי ישיר בין היווצרותה הראשונית לתחום עיסוקו.

יש מקרים בהם מחלת העור אינה נכללת ברשימת מחלות המקצוע בביטוח לאומי, ואז יש להוכיח את הפגיעה בעבודה על פי עקרון תורת המיקרוטראומה, כי החשיפה לחומרים מסוכנים או מזיקים הובילה להתפרצות מחלת העור אצל העובד, עקב פגיעות זעירות חוזרות ונשנות בעבודתו.

חליתם או נפגעתם במחלת עור? מעוניינים לדעת האם היא מוכרת כמחלת מקצוע בגינה תוכלו לקבל פיצויים להם אתם זכאים על פי החוק?

מוזמנים להתייעץ איתנו. אנו מטפלים בנושאים של רשלנות רפואית, אובדן כושר עבודה, מיקרוטראומה, נזקי גוף, תאונות דרכים ותאונות עבודה.

מה תפקידו של ציוד המגן האישי בהערכת אחריות המעסיק

מעסיקים המעסיקים עובדים בסביבה הכרוכה בחשיפה לחומרים מזיקים לעור מחויבים לספק ציוד מגן אישי מתאים – כפפות, בגדי מגן, קרם מחסום – בהתאם לסוג החשיפה הספציפי. כאשר מתברר שהמעסיק לא סיפק ציוד מגן מתאים, לא דאג להחלפתו כשהתבלה, או לא הדריך את העובדים בשימוש נכון בו, מעבר לתביעה מול המוסד לביטוח לאומי (שאינה תלויה בהוכחת אשמה), עשויה לקום גם עילת תביעה אזרחית נגד המעסיק בגין הפרת חובת הזהירות, שעשויה להוסיף פיצוי משמעותי מעבר לגמלת הביטוח הלאומי.

מהם ראשי הנזק שניתן לתבוע בגין מחלת עור תעסוקתית

מעבר לקצבת הנכות או המענק מהביטוח הלאומי, הפיצוי עשוי לכלול הוצאות טיפול דרמטולוגי מתמשך, ובמקרים שבהם המחלה מונעת מהעובד להמשיך בעיסוקו המקורי (למשל ספר או טבח הסובל מדלקת עור חמורה בידיים), גם פיצוי בגין הצורך בהסבה מקצועית והפסד השתכרות הנובע ממנה. במקרים של פגיעה אסתטית משמעותית ובולטת (כגון פריחה כרונית בפנים או בידיים), נבחן גם פיצוי בגין הפגיעה בדימוי העצמי ובאיכות החיים, מעבר לתסמין הרפואי הגרידא.

טעויות נפוצות בתביעת מחלת עור תעסוקתית

הטעות הראשונה היא המשך עבודה בסביבת החשיפה חרף החמרת התסמינים, מה שעלול להחמיר את המחלה ולהקשות על קביעת הנכות התפקודית האמיתית. הטעות השנייה היא הסתפקות בטיפול עצמי במשחות ללא מרשם, במקום פנייה לרופא עור לצורך אבחון וביצוע בדיקת פאץ’ טסט שתקשר את המחלה לחשיפה התעסוקתית. הטעות השלישית היא אי-תיעוד קיומו או היעדרו של ציוד מגן אישי במקום העבודה, מידע שיכול להיות קריטי הן לתביעת הביטוח הלאומי והן לתביעה אזרחית אפשרית נגד המעסיק. הטעות הרביעית היא ויתור על התביעה כאשר המחלה הספציפית אינה מופיעה ברשימת מחלות המקצוע, מבלי לבחון את האפשרות להוכיחה במסלול המיקרוטראומה החלופי.

שאלות ותשובות בנושא מחלת עור כמחלת מקצוע

מחלת העור שלי לא ברשימת מחלות המקצוע, אין לי סיכוי?

יש עדיין סיכוי דרך תורת המיקרוטראומה, בהוכחת חשיפות חוזרות ונשנות לחומרים המזיקים שהצטברו וגרמו למחלה, בליווי חוות דעת רפואית מתאימה.

מה קורה אם עברתי בין כמה מקומות עבודה עם חשיפה דומה?

ניתן לתעד את כל תקופות החשיפה בכל מקומות העבודה, וזה עשוי לחזק את התביעה ולתמוך בקשר הסיבתי בין העבודה למחלה.

איזה רופא מומחה נדרש לחוות דעת במקרה כזה?

בדרך כלל רופא עור (דרמטולוג), ולעיתים גם רופא תעסוקתי שיוכל להעיד על אופי החשיפה במקום העבודה הספציפי.

הייתה לי אקזמה או פסוריאזיס עוד לפני העבודה, שהחמירו בעבודה – זה עדיין נחשב?

כן, בהתאם לעקרון ההחמרה, ניתן להכיר בהחמרה משמעותית של מצב עורי קודם כתוצאה מתנאי העבודה, גם אם המחלה עצמה לא נגרמה במקורה מהעבודה, כל עוד מוכח שהחשיפה התעסוקתית החמירה אותה באופן ממשי.

אני צריך להחליף מקצוע לגמרי בגלל מחלת העור – זה מפוצה?

במקרים המתאימים כן, במסגרת תביעה נזיקית נגד המעסיק ניתן לתבוע פיצוי בגין הצורך בהסבה מקצועית והפסד ההשתכרות הנובע ממנה, מעבר לגמלה המשולמת מהביטוח הלאומי בלבד.

כמה זמן אורך תהליך בדיקת הפאץ’ טסט ואבחון המחלה?

בדיקת התיקון עצמה אורכת מספר ימים (הדבקה ומעקב אחר תגובת העור), אך התהליך המלא מול רופא העור, כולל תיאום התור וקבלת התוצאות וחוות הדעת, עשוי להימשך מספר שבועות, ולכן מומלץ לפעול מוקדם ולא להמתין.

יש פיצוי על צלקות או שינוי צבע קבוע בעור, מעבר לתסמין הרפואי?

כן, פגיעה אסתטית קבועה (כגון היפרפיגמנטציה, צלקות או שינויים גלויים בעור) מוכרת כראש נזק נפרד ועצמאי, בנוסף לתסמינים הרפואיים כגון גרד וכאב, ומוערכת בנפרד במסגרת הפיצוי הכולל.

מעל עשרים שנה, משרד עו״ד בנו גליקמן מלווה עובדים בתביעות מחלות עור כמחלת מקצוע מול המוסד לביטוח לאומי, הן דרך רשימת מחלות המקצוע והן דרך מסלול המיקרוטראומה. אנחנו מכירים את המקרים האלה לעומק ולא נבהלים מדחייה ראשונית. עם אלפי תיקים שנוהלו, המשרד פועל כמעטפת מלאה, One Stop Shop, מהגשת התביעה ועד לערר בבית הדין לעבודה במידת הצורך.

מרגישים שמחלת העור שלכם קשורה לחומרים או לתנאים במקום העבודה? דברו איתנו לפני שאתם ממלאים טופס תביעה בעצמכם. צרו קשר עוד היום, לפני הפנייה הבאה.

לשירותכם,
צוות המשרד עו”ד בנו גליקמן – ליווי עד הפיצוי
נלחמים בשבילך מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי.