רוב האנשים חושבים על תאונת דרכים כעל התנגשות בין רכבים תוך כדי נסיעה. אבל החוק בישראל, ובמיוחד חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, קובע אחרת. החוק הזה הוא חוק מרחיב, שמגדיר מגוון רחב של מצבים כתאונות דרכים – גם כשהרכב לא בתנועה.
קחו לדוגמא אירועים שהם תאונות דרכים למרות שהרכב היה בעמידה ובכלל לא נסע – התפוצצות או התלקחות של הרכב, פגיעה מרכב שחנה במקום שאסור לחנות בו, ניצול הכוח המכני של הרכב כאשר הרכב בעמידה, כניסה לרכב או ירידה מהרכב (מאוד חשוב לאבחן את שלבי הכניסה והיציאה), טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו כאשר הרכב עומד או חונה.
במקרה הזה, טיפלנו בלקוח שהוא מנהל עבודה במפעל, שנפגע תוך כדי החלפת גלגל ברכבו במפעל בדרכו הביתה. הפגיעה התרחשה בעת מאמץ פיזי, וגרמה לקרע בשריר הביצפס ביד – מה שמכונה גם תסמונת פופאי.
מהרגע הראשון הבנו: מדובר במקרה שבו ניתן לפעול בשני ערוצים במקביל – תביעת תאונת דרכים לפי חוק הפלת”ד, וגם תאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי. כדי להבטיח את מקסום הפיצוי הכספי, פעלנו בזהירות ובדיוק:
פתחנו תביעה מול ביטוח לאומי תאונות עבודה, תוך הקפדה על תיעוד מדויק, והצגת הקשר הישיר בין הפעולה (החלפת הגלגל) לבין העובדה שהלקוח עדיין היה במהלך העבודה, שכן היה בבסיס צבאי.
במקביל, הגשנו תביעה נפרדת על תאונת דרכים מול חברת הביטוח של הרכב, בהתאם ל־חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וזאת לאחר שכבר התקבלה קביעת על נכות צמיתה ללקוח.
לא הסתפקנו בתיק רפואי רגיל – דאגנו לחוות דעת רפואית של מומחה אורטופדי לתחום הידיים, על מנת לחזק את הטענות שלנו ולהעלות את אחוזי הנכות באמצעות ערעור בביטוח הלאומי.
תיקים משולבים כאלו – בהם מדובר גם על תאונת עבודה וגם על תאונת דרכים – דורשים הבנה מדויקת של החוק. עורך דין שאינו בקיא בתחום, עלול לגרום לכך שהתביעה תיבלע בתשלומי הביטוח הלאומי, או שהלקוח יפסיד עשרות ואף מאות אלפי שקלים.
במקרה הזה, בזכות ניסיון רב־שנים בניהול תביעות נגד חברות ביטוח, ובזכות הבנה עמוקה של דיני נזקי גוף, ידענו מתי להגיש את התביעה, כיצד לנסח אותה, ובאיזה מסלול עדיף לפעול – כל אלו במטרה למקסם את הפיצוי ולשמור על כל זכות של הלקוח.
קיבל הלקוח תחילה נכות זמנית של 30%, ובהמשך נכות קבועה של 15% (לאחר ערעור מוצלח על צלקת משמעותית). הסכום שהתקבל מביטוח לאומי עומד על 181,888 ₪.
הוגשה תביעה לבית המשפט (לא נשלח מכתב דרישה), ולאחר ניהול מו”מ עיקש מול חברת הביטוח, התקבל פיצוי נוסף של 57,000 ₪.
