תאונות עגורן בעבודה: מדריך משפטי לאחריות ופיצויים באתר בניה (2026)
העגורן (המנוף) הוא הלב הפועם של כל אתר בנייה משמעותי לגובה, אך הכוח העצום שהוא מפעיל טומן בחובו סיכונים אדירים. תאונות המערבות עגורני צריח או עגורנים ניידים נחשבות לרוב לתאונות קשות ורב-מערכתיות. בין אם מדובר בקריסה דרמטית של העגורן ובין אם בפגיעה “נקודתית” ממשא שנפל, ההשלכות על העובד ומשפחתו הן הרסניות. אם אתם או בני משפחותיכם נפגעו בתאונת עבודה הקשורה לעגורן, עליכם לדעת כיצד לפעול משפטית מול רשת של קבלנים, חברות כוח אדם וחברות ביטוח.
תרחישי אימה: מתי העגורן הופך לכלי נשק?
תאונות עגורנים אינן קורות בחלל ריק. הן כמעט תמיד תוצאה של כשל בשרשרת הבטיחות:
- נפילת מטען: התנתקות של “דוד בטון”, משטח בלוקים או ברזל. הסיבות נעות בין כשל בציוד ההרמה (רצועות/שרשראות קרועות), טעות של האתת (מכוון), או קשירה רשלנית.
- קריסת העגורן: אירוע קטסטרופלי הנובע לרוב מכשל ביסודות, עייפות החומר, או הפעלה בניגוד למשטר הרוחות המותר.
- פגיעה מהזרוע: עובדים שנפגעים מהמטען עצמו בזמן תנועה (צידוד) או מהאנקול.
- תאונות תחזוקה: טכנאים או מנופאים שנפגעים במהלך טיפוס על הסולם או עבודה על הזרוע (פגיעות גובה קלאסיות).
את מי תובעים? מעגל האחריות המורחב
בתאונות עגורן, רשימת הנתבעים הפוטנציאליים ארוכה, מה שמגדיל את הסיכוי לפיצוי גבוה (“כיסים עמוקים”):
- חברת העגורנים: בעלת הציוד והמעסיקה של המפעיל. אחראית על תקינות הכלי, בדיקות “בודק מוסמך” תקופתיות ותחזוקה שוטפת.
- הקבלן הראשי ומנהל העבודה: האחראים על תוכנית ההרמה, מינוי אתתים מוסמכים, ווידוא שהשטח פנוי בזמן הנפה.
- ממונה הבטיחות באתר: חייב לוודא שהפעלת העגורן היא על פי חוק.
- יצרן העגורן: במקרים נדירים של פגם בייצור.
שלב הניירת: המדריך לטפסי ביטוח לאומי בתאונות עגורן
הדיווח הראשוני הוא קריטי. תיאור לא מדויק עלול לפגוע בזכויותיכם בהמשך.
- טופס ב.ל. 250 (בקשה לטיפול רפואי)
- הדגש: ודאו שכתוב בפירוש “פגיעה ממטען שנפל מעגורן” או “נפילה מסולם עגורן”. אם מדובר בעגורן נייד (משאית מנוף) בנסיעה או בטיפול דרך – ודאו שמציינים אם זו תאונת דרכים.
- טופס ב.ל. 211 (תביעת דמי פגיעה)
- פרטים טכניים: ציינו את גובה הנפילה או משקל המטען שפגע בכם. אם התאונה נגרמה בגלל רוח חזקה או כשל בבלמים של המנוף – ציינו זאת. פרטים אלו חשובים להוכחת הקשר הסיבתי ולחומרת הפגיעה.
- טופס ב.ל. 200 (קביעת נכות) ותקנה 15
- אובדן מקצוע: מנופאי שנפגע בגב או סובל מסחרחורות (פגיעת ראש) לא יכול לחזור לטפס לגובה 40 מטר. במקרה כזה, יש לדרוש הפעלת תקנה 15 המגדילה את אחוזי הנכות (והפיצוי הכספי) בשל חוסר היכולת לחזור למקצוע הספציפי.
הראיה המנצחת: “פנקס העגורן” ויומן האתר
כדי להוכיח רשלנות בתביעת נזיקין, עורך הדין ידרוש מיד את המסמכים הבאים:
- פנקס העגורן: כל עגורן חייב בבדיקה של בודק מוסמך כל 6 חודשים (או אחרי הקמה). היעדר חותמת בתוקף הוא רשלנות פושעת.
- יומן עבודה: האם נרשמו תקלות קודמות בעגורן ש”נמרחו” ולא טופלו?
- תעודות הסמכה: האם למפעיל ולאתת (Signalman) היו רישיונות בתוקף? הפעלה ללא רישיון מזכה בפיצוי כמעט אוטומטי בנזיקין.
מפת הפיצויים: מאיפה מגיע הכסף?
נפגע תאונת עגורן זכאי לפיצוי ממספר מקורות במקביל:
- ביטוח לאומי: הבסיס. דמי פגיעה (91 יום), טיפולים, וקצבת נכות (זמנית או קבועה).
- תביעת נזיקין (רשלנות): תביעה נגד חברת הביטוח של הקבלן/חברת המנופים. כאן הפיצוי מכסה “כאב וסבל”, אובדן שכר עתידי מלא, והפסדי פנסיה.
- קרן פנסיה (אובדן כושר עבודה): אם הפגיעה משביתה אתכם ליותר מ-3 חודשים, קרן הפנסיה צריכה לשלם קצבה חודשית (כ-75% מהשכר). זהו רובד קריטי שלעיתים נשכח.
- ביטוחים פרטיים: בדקו אם יש לכם פוליסת “תאונות אישיות” או “ביטוח חיים” שמפצה על שברים, נכות או אשפוז ללא קשר לאשמה.
מה לעשות ברגעים הראשונים?
- תיעוד: צלמו את המטען שנפל, את רצועות ההרמה הקרועות, או את העגורן עצמו. אם יש מד רוח באתר – נסו לצלם את הקריאה בזמן אמת.
- עדים: קחו מספרי טלפון של האתת (המכוון) ושל פועלים אחרים. עדותם קריטית לסתירת גרסת הקבלן.
- טיפול רפואי: פנו למיון מיד. פגיעות מעיכה או מכה בראש יכולות להיות מסכנות חיים גם אם בהתחלה “רק כואב קצת”.
משרד עורכי דין בנו גליקמן – מומחים בתאונות עגורן וציוד כבד
משרדנו מכיר את השפה הטכנית של עולם המנופים: עומסי עבודה, דיאגרמת עומסים, כבלי פלדה ותקנות בטיחות. אנו יודעים כיצד לאתר את הרשלנות – בין אם בתחזוקה ובין אם בהפעלה – ולהפוך אותה לפיצוי כספי מקסימלי עבור הנפגע ומשפחתו, תוך מיצוי זכויות מלא מול כל הגורמים המבטחים. נפגעתם בתאונת עגורן? פנו אלינו לייעוץ וליווי משפטיים.
שאלות ותשובות: תאונות עגורן (FAQ)
- נפגעתי ממטען שנפל כי האתת (המכוון) נתן הוראה שגויה. את מי תובעים? במקרה כזה הרשלנות היא כפולה: של האתת (אם היה מוסמך) ושל המעסיק/הקבלן שאחראי עליו. בנוסף, לחברה שהפעילה את העגורן כי זו שהעסיקה את מפעיל העגורן. תובעים את חברות הביטוח של כל המעורבים באתר הבניה.
- האם מנופאי שנפגע בדרך לטיפוס על העגורן נחשב נפגע עבודה? בהחלט. הדרך לעמדת העבודה (כולל הטיפוס בסולם העגורן) היא חלק בלתי נפרד מהעבודה. אם הסולם היה לא תקין, חלק, או ללא “שאקל” בטיחות – יש כאן עילה לתביעת נזיקין חזקה נגד המעסיק וממונה הבטיחות באתר.
- העגורן עבד ברוח חזקה והתהפך. האם זה “כוח עליון”? ממש לא. לכל עגורן יש הוראות יצרן לגבי מהירות הרוח המותרת לעבודה. באחריות מנהל העבודה והמנופאי לבדוק את התחזית ואת מד הרוח. עבודה ברוח חזקה מהמותר היא רשלנות פושעת ולא גזירת גורל.
- אני קבלן משנה שנפגע באתר. האם הקבלן הראשי אחראי עלי? כן. הקבלן הראשי הוא “מבצע הבנייה” והוא האחראי הבטיחותי העליון לכל מי שנמצא באתר, כולל קבלני משנה. אם נפגעת מעגורן שלו – הוא הכתובת לתביעה.
- מה בודקים בטופס ב.ל. 200 (נכות) אחרי פגיעת עגורן? מעבר לפגיעות הפיזיות (שברים, מעיכות), פגיעות עגורן גורמות פעמים רבות לפוסט-טראומה (PTSD) קשה, בגלל הפחד מהמוות הקרוב. חשוב לדווח לוועדה על סיוטים, חרדות והימנעות מחזרה לאתרי בנייה, שכן זה מעלה את אחוזי הנכות והפיצוי.
- האם חובה שתהיה “תוכנית הרמה” באתר ? כן. בכל הנפה מורכבת, ובמיוחד כשיש כמה מנופים באתר, חובה להכין תוכנית הרמה מסודרת. היעדרה הוא הוכחה לניהול רשלני של האתר.
- נפגעתי מעגורן נייד (משאית מנוף) בזמן פריקה. האם זו תאונת דרכים? זו שאלת מפתח. אם הפגיעה נגרמה מהכוח המכני של המנוף בזמן שרכב עמד, ייתכן שזו תאונת דרכים לפי חוק הפלת”ד. הסיווג דורש בדיקה משפטית מדוקדקת של נסיבות האירוע.
- האם אפשר לקבל פיצוי אם לא נשארה לי נכות קבועה? כן. גם ללא נכות קבועה, מגיע לכם פיצוי על ימי אי-כושר (דמי פגיעה), החזר הוצאות רפואיות, ובתביעת הנזיקין – פיצוי על “כאב וסבל” לתקופת ההחלמה. במקרים קלים לא בטוח שנזקק עורך דין תאונת עבודה.
- מה תוקף בדיקת בודק מוסמך לעגורן? עגורן צריח חייב להיבדק כל 6 חודשים. עגורן נייד – כל 12 חודשים (וכל 6 חודשים לציוד ההרמה עצמו). אם התאונה קרתה והתברר 4שהתוקף פג – הדרך לפיצוי קצרה מאוד.
- המעסיק מנסה להפיל את התיק עלי (“לא נזהרת”). מה לעשות? זו טקטיקה ידועה. אל תחתמו על שום מסמך שמודה באשמה. במערכת היחסים בין עובד למעביד, החובה לספק סביבה בטוחה היא על המעביד. גם אם טעיתם, לרוב זו תוצאה של שיטת עבודה לקויה או לחץ זמנים, והאחריות נשארת אצל המעסיק.
