תאונות עבודה עם צמ”ה ורכב כבד: בטיחות, רשלנות והגדרת ה”רכב” בחוק הפלת”ד

עולם הציוד המכני ההנדסי (צמ”ה) הוא עמוד השדרה של ענף הבנייה והתשתיות. מחפרונים, דחפורים, מנופים, עגורנים, שופלים, באגרים, קודחים, מכבשים ומלגזות הם כלים רבי עוצמה, אך השילוב בין המסה האדירה שלהם לבין סביבת עבודה צפופה באתר בניה ומחצבות הוא מתכון לאסון.

מעבר לכאב הפיזי, נפגעי תאונות צמ”ה נכנסים לתוך “שדה מוקשים” משפטי: האם הכלי שפגע בי הוא “רכב” לפי החוק, או סתם “מכונה”? התשובה לשאלה הזו תקבע את כל אסטרטגיית הפיצוי ואת מי ניתן לתבוע.

המוקש המשפטי: לא כל כלי צמ”ה הוא “רכב”

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת”ד) מעניק פיצוי כמעט אוטומטי (“אחריות מוחלטת”) לנפגעים ולמפעילים, אך הוא חל רק על מה שמוגדר כ”רכב מנועי”.

כאן מתחילה הבעיה עם כלי צמ”ה:

• הכלים הברורים: משאית, מערבל בטון או טרקטור שנע על הכביש – הם בבירור “רכב” בהתאם לחוק הפלת”ד.
• הכלים הבעייתיים: מה דינו של עגורן צריח שקבוע במקום? מה דינה של מלגזה בתוך מחסן סגור? או מכבש שנע רק בתוך אתר סלילה?  או קודח בקרקע? הפסיקה קובעת כי כלים מסוימים, שעיקר יעודם הוא עבודה ולא תעבורה יבשתית,  אינם נחשבים רכב מנועי.

המשמעות הדרמטית: אם הכלי אינו “רכב” לפי החוק, אי אפשר לתבוע לפי חוק הפלת”ד אלא אם קיימת לאותו הכלי תעוד ביטוח חובה. במקרים חריגים שכאלו, גם אם לא מדובר ברכב מנועי, אך יש לו ביטוח חובה, עדיין ניתן לתבוע לפי חוק הפלת”ד.

כאשר אין עילת תביעה לפי חוק הפלת”ד, חייבים להגיש תביעת נזיקין ולהוכיח שהייתה רשלנות או הפרה של כללי בטיחות מצד הקבלן הראשי, ממונה הבטיחות, המפעיל, המעסיק או בעל הכלי.

כשלי בטיחות נפוצים בצמ”ה: הבסיס לתביעת הרשלנות

כדי לזכות בתביעת נזיקין שעילת התביעה שלה תאונת עבודה (כשהכלי אינו “רכב”), עלינו להצביע על כשל בטיחותי. בתאונות צמ”ה, הכשלים חוזרים על עצמם:

1.     “שטחים מתים” והיעדר איתות

כלים כבדים סובלים משדה ראייה מוגבל מאוד. תאונות רבות קורות כאשר מחפרון מסתובב לאחור ודורס פועל, או משאית עפר נוסעת רוורס ללא מכוון.

• החוק מחייב: שימוש ב”אתת” (מכוון קרקעי) בנסיעה לאחור או באזורים צפופים. היעדר מכוון הוא רשלנות מובהקת של מנהל העבודה.

2.     יציבות והתהפכות

עגורנים ניידים, משאבות בטון ומחפרונים חייבים להתייצב על קרקע ישרה באמצעות “רגליים” מייצבות.

• הכשל: הצבת הכלי על קרקע לא מהודקת, אי פתיחת הרגליים עד הסוף, או עבודה בשיפוע מסוכן. כשל נוסף הוא אי בדיקת ממונה הבטיחות.

3.     הכשרה ורישוי לא מתאימים

לא כל רישיון טרקטור מתאים לכל כלי. הפעלת כלי צמ”ה ספציפי (כמו עגורן או מלגזה) דורשת היתר מיוחד והדרכות בטיחות תקופתיות.

• הרשלנות: מעסיק שנותן לפועל לא מיומן “רק להזיז רגע” את הכלי, אחראי מלא לתוצאות או ממונה בטיחות שלא בדק את פרטי הרשיון והמפעיל.

4.     כשלים מכניים ותחזוקה

קריעת כבלים, כשל במערכת ההידראולית (נפילת כף/זרוע), או בלמים לא תקינים. כלים אלו עובדים בתנאים קשים וחייבים לעבור בדיקות בודק מוסמך תקופתיות.

אסטרטגיית הפיצוי: איך הופכים את הכשל לפיצוי כספי?

במקרה של תאונה עם כלי צמ”ה, עורך הדין יבצע בדיקה דו-שלבית:

1. שלב הסיווג: האם הכלי הוא “רכב”?
   • אם כן (למשל, משאית בטון בנסיעה): תובעים את חברת הביטוח (חובה) לפי הפלת”ד. אין צורך להוכיח אשמה.
   • אם לא (למשל, מכבש באתר סגור): עוברים למסלול נזיקין.
2. שלב ההוכחה (במסלול נזיקין): כאן נאסוף את הראיות לרשלנות: האם היה מכוון? האם ה”זמזם” של הרוורס עבד? האם הכלי עבר טסט? האם המפעיל היה עייף או עבד מעבר לשעות המותרות? הוכחת הרשלנות תאפשר לתבוע פיצויים גבוהים מאוד מחברת הביטוח של הקבלן (“חבות מעבידים” או צד ג’).

ביטוח לאומי: לא שוכחים את הבסיס

בין אם זה “רכב” ובין אם “מכונה”, אם התאונה קרתה במהלך העבודה – זו תאונת עבודה. יש להגיש טופס ב.ל. 211 ולקבל הכרה. אם ההליך המשפטי מול חברות הביטוח מתארך (בגלל הוויכוח על סוג הכלי או שאלת הרשלנות), הביטוח הלאומי הוא זה שיזרים לנפגעים כסף למחיה ולטיפולים בינתיים.

משרד עורכי דין בנו גליקמן – מומחים בבטיחות ומשפט

הידע המשפטי שלנו משולב בהבנה טכנית של עולם הצמ”ה. אנחנו יודעים לבדוק פנקסי הדרכה, יומני עבודה ודוחות בודק מוסמך, כדי להוכיח שהתאונה לא הייתה “גזירת גורל” אלא תוצאה של רשלנות פושעת. המטרה שלנו: להבטיח שבין אם דרך חוק הפלת”ד ובין אם דרך דיני הנזיקין – תקבלו את הפיצוי המקסימלי. נפגעתם מכלי כבד / צמ”ה? אנחנו כאן בשבילכם.

שאלות ותשובות: בטיחות ומשפט בצמ”ה (FAQ)

1.     נפגעתי ממלגזה בתוך המחסן. האם זו תאונת דרכים? זו אחת השאלות הקלאסיות. הפסיקה קבעה שחלק מהמלגזות הן רכב וחלקן לא, תלוי בנסיבות ובסוג המלגזה. אם המלגזה משמשת רק להרמה במקום סגור, רוב הסיכויים שתביעתכם תהיה תביעת נזיקין (רשלנות) ולא תאונת דרכים. עליכם להוכיח שהנהג נסע מהר מדי, שהמטען לא היה קשור, או שהמחסן היה צפוף ומסוכן.
2.     עבדתי ליד מחפרון והוא פגע בי עם הכף בזמן שהסתובב. המפעיל טוען ש”לא ראה אותי”. מי אשם? במקרה כזה, האשמה מתחלקת לרוב בין המפעיל (שלא וידא שהשטח פנוי) לבין המעסיק (שלא הציב מכוון/אתת). העובדה שהוא “לא ראה” אינה תירוץ אלא הודאה ברשלנות – זהו בדיוק “השטח המת” שהיה צריך לנטרל באמצעות נהלי בטיחות.
3.     נפגעתי מכלי צמ”ה שאין לו ביטוח חובה כי הוא עובד רק בתוך האתר. את מי תובעים? במצב כזה תובעים את בעל הכלי ואת המעסיק בתביעת נזיקין רגילה. יש לבדוק האם לקבלן יש פוליסת “ציוד מכני הנדסי” או “חבות מעבידים” שמכסה נזקים כאלו. הפיצוי ישולם אם נוכיח שהכלי הופעל בצורה רשלנית או שהיה לא תקין.
4.     האם חוסר ב”צפצפה” של רוורס הוא עילה לתביעה? בהחלט. תקנות הבטיחות מחייבות התקנת צופר אזהרה לנסיעה לאחור בכל רכב עבודה. אם הצופר היה מנוטרל או מקולקל ומישהו נדרס – זו רשלנות ישירה של קצין הבטיחות ושל המעסיק.
5.     מה קורה אם למפעיל הכלי לא היה רישיון נהיגה מתאים לסוג הכלי? זו עבירה חמורה. מבחינת ביטוח לאומי – אתם מכוסים. מבחינת תביעת הנזיקין – זהו “קלף מנצח”. העסקת עובד ללא רישיון המעסיק לא סיפק אוזניות מגן ולא ביצע בדיקות סביבתיות לרעש – ניתן לתבוע אותו על הנזק לשמיעה (ולעיתים גם על הטינטון הנלווה).
6.     האם בובקט (יעה אופני) שנפל ממשאית הובלה הוא תאונת דרכים? אם הבובקט נפל בזמן הטעינה או הפריקה ופגע במישהו, יש לבחון אם הכוח המכני של המשאית שימש לפעולה. זהו מקרה גבולי ומורכב מאוד (“חזקת הטעינה והפריקה”) הדורש ניתוח משפטי כדי להחליט אם לתבוע את ביטוח המשאית או את רשלנות המפעיל.
7.     מי אחראי לבדוק את תקינות הכלי – הנהג או המעסיק? האחריות היא משותפת, אך האחריות הכבדה היא על המעסיק/בעל הציוד שחייב לשלוח את הכלי לבדיקות מוסמכות תקופתיות ולתחזק אותו. 
8.     האם שמיעה של מפעיל צמ”ה שנפגעה מרעש נחשבת תאונת עבודה / מיקרוטראומה / מחלת מקצוע? היא נחשבת “מחלת מקצוע” או מיקרוטראומה. כלי צמ”ה מייצרים רעש בעוצמה גבוהה. כלי צמ”ה מייצרים רעש בעוצמה גבוהה. אם המעסיק לא סיפק אוזניות מגן ולא ביצע בדיקות סביבתיות לרעש – ניתן לתבוע אותו על הנזק לשמיעה (ולעיתים גם על הטינטון הנלווה).
9. האם פגיעה תוך כדי כניסה למשאית או ירידה ממנה מהוות תאונת דרכים? בעיקרון כן, בשני תנאים מצטברים שזה היה בסוף נסיעה או לצורך התחלה של נסיעה וכי מדובר ברכב מנועי או כזה שיש לו ביטוח חובה.