תאונת דרכים היא אירוע טראומטי שעלול לשנות חיים ברגע אחד. אם נפגעת בתאונת דרכים, או חלילה אחד מיקיריך נפגע או נהרג, חשוב להכיר את חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הידוע גם כ”חוק הפלת”ד”). במאמר זה אסביר בשפה פשוטה וידידותית את עיקרי החוק, זכויותיך, והדרכים למימושן.
בוא נצלול פנימה ונבין יחד את המורכבות של החוק החשוב הזה.
מבוא לחוק הפיצויים
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נחקק בשנת 1975 כדי להבטיח פיצוי מהיר והוגן לנפגעי תאונות דרכים – החוק הבטיח פיצוי כספי לכל נפגע בתאונת דרכים בלא קשר לאשמתו (כפוף כמובן לחריגים שבחוק). לפני שהחוק הזה היה קיים, נפגעי תאונות דרכים נאלצו להוכיח אשמה כדי לקבל פיצוי – תהליך מסובך, ארוך ומתיש שהשאיר רבים ללא פיצוי ראוי.
בפשטות – השאלה אינה, האם מגיע לי פיצוי כספי? אלא, איזה פיצוי כספי מגיע לי?
היסטוריה של החוק והרקע לחקיקתו
בשנות ה-70 המוקדמות, המחוקקים בישראל הבינו שמשהו חייב להשתנות. מספר כלי הרכב בכבישים גדל באופן משמעותי, ואיתו גם מספר תאונות הדרכים ונוצר מצב שנפגעים רבים ובני משפחותיהם סבלו במשך שנים ארוכות עד שקיבלו פיצוי כספי, אם בכלל.
דמיינו אדם שנפגע קשה בתאונה, מתמודד עם כאבים, טיפולים רפואיים, אובדן הכנסה, ובמקביל נאלץ לנהל מאבק משפטי מורכב. זה פשוט לא היה הוגן! המחוקקים החליטו לשנות את כללי המשחק ולהעניק כיסוי ביטוחי רחב יותר לנפגעים.
עקרונות יסוד של החוק
החוק מבוסס על שני עקרונות מהפכניים:
- עיקרון האחריות המוחלטת: בניגוד למה שהיה לפני כן, החוק החדש קבע שחברת הביטוח של הרכב המעורב בתאונה אחראית לפצות את הנפגע, ללא קשר לשאלת האשמה.
אליה וקוץ בה
- הגבלת הפיצוי: בתמורה להקלה בנטל ההוכחה, החוק הגביל את היקף הפיצויים לנזקים וקבע תקרות פיצוי.
אני תמיד אומר לחברים שלי: “החוק הזה הוא כמו רשת ביטחון שנפרשה מתחת לכל אזרח שעולה על הכביש”. אמנם הרשת לא מושלמת, אבל היא עדיפה על מה שהיה לפני.
מיהו “נפגע” בעיני החוק?
אז מי בדיוק נחשב ל”נפגע” לפי החוק? שאלה חשובה! התשובה רחבה יותר ממה שרוב האנשים חושבים.
הגדרת נפגע תאונת דרכים
לפי החוק, “נפגע” הוא אדם שסבל נזק גוף בתאונת דרכים.
תאונת דרכים אינה חייבת להיות הפגיעה הקלאסית מרכב!
זה כולל:
-
- נהגים
- נוסעים
- הולכי רגל
- רוכבי אופניים וקורקינטים שנפגעו מרכב מנועי
- אנשים שנפגעו בעת כניסה או יציאה מהרכב
- אנשים שהפגיעה ארעה בעקבות התפוצצות של רכב או הידרדרות של רכב
- פגיעה מהכוח המכני של הרכב – הכוונה לרוב לרכבים דו ייעודיים כמו מנופים וכו’
- פגיעות פגע וברח, גם אירועים שאין לכם ידיעה לגבי זהות הרכב שבגללו נפגעתם
- פגיעה תוך כדי תיקון דרך כמו החלפת פנצ’ר וכו’
- החוק הרחיב את ההכרה ותמיד אחרי פגיעה שרכב מעורב בה, כדאי קודם כל להתייעץ עם עורך דין תאונת דרכים.
סוגי הפגיעות המוכרות
החוק מכיר במגוון רחב של פגיעות:
- פגיעות פיזיות ישירות (שברים, חתכים, כוויות)
- פגיעות נפשיות הקשורות לתאונה
- החמרה של מצב רפואי קיים עקב התאונה
- ארוע לב / ארוע מוחי / פטירה פתאומית
- רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים
אני נתקל באנשים רבים שלא מודעים לכך שגם נזק נפשי (כמו הפרעת הסתגלות או דיכאון פוסט-טראומטי) יכול להיות מוכר כנזק המזכה בפיצוי. הרבה מהאנשים והלקוחות מנסים להדחיק את הפגיעה הנפשית, אך הדבר הזה פעול לרעתם משתי סיבות עיקריות – 1. הפגיעה והנזק לא מטופלים. 2. לא מקבלים פיצוי על נזק שנגרם בעקבות תאונת דרכים.
מהי “תאונת דרכים” לפי החוק?
אוקיי, אז הבנו מיהו נפגע. אבל מה בדיוק נחשב ל”תאונת דרכים”? גם כאן, ההגדרה רחבה יותר ממה שרובנו חושבים.
הגדרה משפטית של תאונת דרכים
החוק מגדיר תאונת דרכים כ”מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה”.
נשמע פשוט, נכון? אבל יש כאן כמה מונחים מפתח:
- “שימוש ברכב מנועי” – כולל נהיגה, כניסה, יציאה, דחיפה, גרירה, תיקון דרך ואפילו חנייה.
- “למטרות תחבורה” – הרכב צריך לשמש למטרתו העיקרית, שהיא הסעה ממקום למקום.
לדוגמה: אם נפגעת בזמן שהחלקת על שמן שדלף מרכב חונה, זו אינה תאונת דרכים.
אם נכנסתם לרכב לקחת מצית ונפגעתם תוך כדי, זו אינה תאונת דרכים כי לא מתקיים הצורך למטרות תחבורה.
מקרים גבוליים ופרשנות בתי המשפט
לאורך השנים, בתי המשפט נדרשו להכריע במקרים רבים שלא היו חד-משמעיים. הנה כמה דוגמאות מעניינות:
- אדם שנפגע מדלת רכב שנפתחה – הוכר כנפגע תאונת דרכים כאשר התאונה ארעה במהלך הכניסה לרכב לצורך נסיעה.
- אדם שנפגע מאבן שהתעופפה מתחת לגלגלי רכב – הוכר כנפגע, בגלל שהאבן היא תוצר של נסיעה וכוח מכני.
- מי שנפגע מרכב שהפך למנוף באתר בנייה – לא הוכר, כי הרכב לא שימש לייעודי התחבורתי
מילוי טפסים שונים לרבות ב.ל. 250 ו-ב.ל. 211
כשיש ספק, תתייעצו עם עורך דין תאונות דרכים כי לאופן שבו תתארו את הפגיעה בטפסי התביעה השונים לחברות הביטוח, לביטוח לאומי במידה ומדובר בתאונת עבודה יהיו משמעויות הרות גורל והשפעה ישירה על הצלחת התביעה שלכם.
זכאות לפיצויים
עכשיו נגיע לחלק שמעניין את כולנו – מי בדיוק זכאי לפיצויים?
מי זכאי לקבל פיצויים?
באופן עקרוני, כל מי שנפגע בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק זכאי לפיצוי. זה כולל:
- נוסעים תמימים (כמעט תמיד זכאים למלוא הפיצוי)
- הולכי רגל (גם אם חצו שלא במעבר חצייה!)
- נהגים (גם הנהג האשם בתאונה אבל בתנאי שנהג עם ביטוח חובה ורשיון נהיגה בתוקף)
- קרובי משפחה של הנפגע במקרה של מוות
אני תמיד נדהם כשאני פוגש אנשים שלא הגישו תביעה כי חשבו שהם לא זכאים כי מבחינתם הם אשמים בתאונה.
חריגים וסייגים לזכאות
כמו בכל חוק, יש גם חריגים:
- מי שגרם לתאונה במתכוון
- מי שהשתמש ברכב למטרת פשע
- מי שנהג ללא רישיון או ביטוח (אם כי במקרים אלה ייתכן פיצוי מקרנית)
סוגי הפיצויים
בואו נדבר על הכסף – איזה סוגי פיצויים אפשר לקבל?
נזק ממוני (כלכלי)
אלה הנזקים שקל יחסית לכמת כי ניתן להוכיח אותם – לכן תמיד תשמרו קבלות וחשבוניות:
- הוצאות רפואיות ונסיעות – טיפולים, תרופות, ציוד רפואי, נסיעות לטיפולים
- אובדן השתכרות – פיצוי על הכנסה שהפסדת ותפסיד בעתיד
- עזרה וסיעוד – אם נזקקת או הינך נזקק כיום לעזרה בפעולות יומיומיות
- התאמות לבית ולרכב – אם הפכת למוגבל בניידות
- טיפולים מיוחדים כמו פרוטזות, חיתולים, מעלית וכו’
הסכומים כאן יכולים להיות משמעותיים מאוד, כאשר אצל נפגעים צעירים עיקר הפיצוי הוא בגין פגיעה בכושר ההשתכרות ואילו אצל הנפגעים המבוגרים עיקר הפיצוי ניתן בגין עזרת צד ג’.
נזק לא ממוני (כאב וסבל)
זה החלק שקשה יותר לכמת בכסף – איך מחשבים את הערך של סבל? החוק קובע פיצוי על:
- כאב וסבל
- קיצור תוחלת חיים
- אובדן הנאות החיים
- צלקות ופגמים אסתטיים
הפיצוי כאן נקבע לפי טבלאות ותקדימים ויכול להגיע למאות אלפי שקלים במקרים קשים של אשפוז ממושך.
לרוב לצערנו הפיצוי בחלק הזה הינו מינימלי יחסית.
פיצוי למשפחות במקרה של מוות
במקרה הטרגי של מוות בתאונה, בני המשפחה התלויים / עזבון בנפטר זכאים לפיצויים:
- בן/בת זוג
- ילדים קטינים או תלויים
- הורים שהנפטר תמך בהם כלכלית
הפיצוי יכלול אובדן תמיכה כלכלית, הוצאות קבורה ואבל, וכן פיצוי על אובדן שירותי הורה/בן זוג, שרותי סבא/סבתא.
זה תמיד נושא כאוב, ואף סכום לא יפצה באמת על האובדן. אבל לפחות החוק מנסה להבטיח שהמשפחה לא תסבול גם מקשיים כלכליים בנוסף לכאב.
תהליך הגשת תביעה
אז החלטת להגיש תביעה. איך עושים את זה בצורה נכונה?
לוחות זמנים וסוגיות התיישנות
זה אולי הדבר החשוב ביותר שאני רוצה שתזכור מהמאמר הזה: לתביעות לפי חוק הפלת”ד יש תקופת התיישנות של 7 שנים מיום התאונה. אם לא תגיש תביעה בזמן, תאבד את זכותך לפיצוי לנצח!
חשוב לדעת גם ש:
- חובה להגיש הודעה לחברת הביטוח על התאונה
- רצוי אבל לא חובה, לפנות ולדווח למשטרה
- רצוי להתחיל בתהליך מוקדם ככל האפשר, למרות שיש 7 שנים
- אם מדובר בקטין, תקופת ההתיישנות מתחילה בגיל 18 ומסתיימת בגיל 25
- חשוב מאוד לטפל ולפנות לרופאים מומחים כמה שיותר בסמוך לאחר התאונה – לא לדחות טיפול רפואי!
איסוף ראיות ומסמכים נדרשים
תיק מסודר ומתועד היטב הוא המפתח להצלחת התביעה. כדאי לאסוף:
- דו”ח משטרה (אם נפתח)
- תיעוד רפואי מלא – מהאמבולנס, חדר מיון, אשפוז, המשך טיפול, רופאים מומחים
- תלושי שכר לפני ואחרי התאונה
- קבלות על הוצאות רפואיות
- תמונות מזירת התאונה ושל הפגיעות (אם יש)
- פרטי עדים (אם היו)
טיפ שאני תמיד נותן לחברים: תנהל יומן מסודר של הכאבים, הטיפולים וההשפעה של הפגיעה על חייך. זה יכול להיות ראיה חשובה מאוד ובעיקר תקל על המשך הדרך.
תהליך התביעה עצמו בדרך כלל כולל:
- הגשת תביעה לבית המשפט ובמקרים נדירים פנייה לחברת הביטוח הרלוונטית
- בדיקה על ידי רופא מומחהי מטעם בית המשפט
- משא ומתן על גובה הפיצוי או הצעת פשרה של בית המשפט
- בהיעדר פשרה הולכים לפסק דין
סטטיסטית רוב התביעות (כ-80%) מסתיימות בפשרה. אבל כדי להגיע לפשרה טובה, צריך להיות מוכנים היטב ולדעת להפעיל לחץ על חברות הביטוח באמצעות בית המשפט.
תפקיד קרנית ומנגנוני פיצוי חלופיים
לא תמיד יש חברת ביטוח שאפשר לתבוע. מה עושים במקרים כאלה?
מתי מתערבת קרנית?
“קרנית” (הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים) היא גוף שהוקם כדי לפצות נפגעים במקרים ש”נופלים בין הכיסאות”. קרנית נכנסת לתמונה במקרים הבאים:
- הפוגע אינו ידוע (תאונת פגע וברח)
- לפוגע אין ביטוח חובה בתוקף או רשיון הנהיגה אינו בתוקף או אינו מתאים לרכב בו נהג
- הפוגע נהג ברכב גנוב
- חברת הביטוח בפשיטת רגל
אני תמיד מרגיש שקרנית היא מעין “מלאך שומר” של חוק הפלת”ד – היא סוגרת את הפרצות ומבטיחה שאף נפגע לא יישאר ללא פיצוי.
מקרים של נהג לא מבוטח או לא מזוהה
דוגמה קלאסית היא תאונת פגע וברח. נניח שהולך רגל נפגע מרכב שנמלט מהמקום ולא זוהה. במקרה כזה:
- המשטרה חייבת לחקור את התאונה ולנסות לזהות את הרכב הפוגע
- אם הרכב לא זוהה, הנפגע יכול לתבוע את קרנית
- קרנית תפצה את הנפגע כאילו היה מבוטח רגיל
הליך התביעה מול קרנית דומה לתביעה נגד חברת ביטוח, אך יש הבדלים מסוימים כי על הנפגע ובני משפחתו להראות שעשו ככל יכולתם כדי לנסות ולאתר את הרכב הפוגע.
במקרים כאלו צריך לפנות באופן מיידי לעורך דין תאונת דרכים שיפנה לקרנית ויעדכן אותם, כדי שגם הם יוכל להפעיל חוקר ולנסות ולאתר את הרכב הפוגע.
רפורמות וחידושים בחוק
חוק הפלת”ד עבר שינויים רבים לאורך השנים. בואו נסקור כמה מהחשובים שבהם.
שינויים משמעותיים בחוק לאורך השנים
- שנת 2000 – הרפורמה שהביאה להפחתת פרמיות הביטוח ולביטול “כפל הפיצוי” (אי אפשר לקבל פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי ומחברת הביטוח על אותו נזק)
- שנת 2009 – הוגבלו הפיצויים על הפסד השתכרות לסכום של עד פי 3 מהשכר הממוצע במשק
- שנת 2013 – נוספו הגבלות על פיצויים לנפגעים שהיו מעורבים בפעילות פלילית
כל רפורמה הייתה ניסיון לאזן בין זכויות הנפגעים לבין עלויות הביטוח והשפעתן על הציבור הרחב.
סיכום ומסקנות
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא אחד החוקים החשובים והמשפיעים ביותר בישראל. הוא יצר מערכת שמבטיחה פיצוי לנפגעים באופן מהיר יחסית וללא צורך בהליכים משפטיים מסובכים.
אם חלילה נפגעת בתאונת דרכים, זכור את הנקודות העיקריות:
- פעל במהירות – דווח על התאונה, פנה לקבלת טיפול רפואי ותעד הכל
- התייעץ עם עורך דין תאונות דרכים – רוב התביעות מחייבות ידע מקצועי
- אל תוותר מראש – גם אם אתה חושב שאתה לא זכאי, ייתכן שאתה טועה
- היה מודע ללוחות הזמנים – 7 שנים עוברות מהר יותר ממה שנדמה
אני מקווה שהמאמר הזה עזר לך להבין טוב יותר את החוק ואת זכויותיך. תמיד עדיף לדעת ולא להזדקק, מאשר להזדקק ולא לדעת.
שאלות נפוצות (FAQ)
1. האם אני צריך עורך דין לטיפול בתביעת פלת”ד?
אין חובה חוקית להיעזר בעורך דין, אבל מניסיוני, זה כמעט תמיד כדאי. חברות הביטוח הן גופים מקצועיים עם צוותים משפטיים מיומנים. פער הכוחות והידע בינך לבינם עלול להוביל לפיצוי נמוך משמעותית ממה שמגיע לך. עורך דין תאונות דרכים יכול להגדיל את הפיצוי בעשרות אחוזים ויותר.
2. כמה זמן לוקח לקבל פיצויים בתביעת פלת”ד?
משך הזמן משתנה מאוד ממקרה למקרה. במקרים פשוטים, ניתן להגיע להסכם פשרה תוך מספר חודשים. במקרים מורכבים, במיוחד כאלה שמגיעים לבית המשפט, התהליך עשוי להימשך בין שנה לשלוש שנים. חשוב לזכור שאין צורך לחכות לסיום ההליכים כדי לקבל כסף – במקרים רבים ניתן לקבל תשלומים תכופים כמקדמות עד לסיום התביעה.
3. האם תביעת פלת”ד משפיעה על פרמיית הביטוח שלי?
בדרך כלל, הגשת תביעה לפי חוק הפלת”ד עלולה להשפיע על פרמיית הביטוח שלך בשנים הבאות, במיוחד אם נקבע שהיית אשם בתאונה. עם זאת, אל תוותר על זכויותיך בגלל זה! הפיצויים שמגיעים לך יהיו כמעט תמיד גבוהים בהרבה מהתוספת לפרמיה. חשוב לשקול את הטווח הארוך – הפגיעה בגופך חשובה יותר מעלייה זמנית בפרמיה.
4. האם ניתן לקבל פיצוי אם הייתי אשם בתאונה?
כן, בהחלט! זה בדיוק היופי בחוק הפלת”ד – הזכאות לפיצוי אינה תלויה בשאלת האשם. גם אם אתה הנהג שגרם לתאונה, אתה עדיין זכאי לפיצוי על נזקי הגוף שנגרמו לך.
5. האם אני זכאי לפיצוי אם נפגעתי כנוסע באופנוע/אופניים חשמליים?
התשובה מורכבת. אם נפגעת כנוסע באופנוע, אתה בהחלט זכאי לפיצוי לפי חוק הפלת”ד (מביטוח החובה של האופנוע). לגבי אופניים חשמליים – המצב משתנה. נכון לשנת 2025, אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים אינם נחשבים ל”רכב מנועי” לפי חוק הפלת”ד, ולכן אם נפגעת בתאונה שבה היו מעורבים רק אופניים חשמליים, לא תוכל לתבוע לפי חוק זה. אולם, אם נפגעת באופניים חשמליים והיה מעורב גם רכב מנועי בתאונה, תוכל לתבוע את ביטוח החובה של הרכב, כי אז תחשב להולך רגל.
6. מה קורה אם הפגיעה שלי הוחמרה בגלל מצב רפואי קודם?
חוק הפלת”ד מכיר בעיקרון ה”גולגולת הדקה”, שמשמעותו: הפוגע לוקח את הנפגע כמות שהוא. אם היה לך מצב רפואי קודם שהוחמר עקב התאונה, אתה זכאי לפיצוי על ההחמרה. לדוגמה, אם סבלת מבעיות גב קלות לפני התאונה, והתאונה החמירה אותן באופן משמעותי, תפוצה על ההחמרה במצבך. חשוב מאוד לתעד היטב את מצבך הרפואי לפני התאונה ואחריה.
7. האם אני יכול לקבל פיצוי על טיפולים רפואיים פרטיים?
בהחלט! אחד היתרונות של חוק הפלת”ד הוא שהוא מכיר בזכותך לקבל את הטיפול הרפואי הטוב ביותר, גם אם הוא פרטי ויקר. אם הטיפול הפרטי נחוץ לשיפור מצבך (למשל, ניתוח שהמתנה לו במערכת הציבורית ארוכה מדי), חברת הביטוח אמורה לממן אותו. עם זאת, כדאי להתייעץ עם עורך דין תאונת דרכים לפני שאתה מוציא סכומים גבוהים, ולוודא שהטיפול מתועד ומאושר על ידי מומחה רפואי של הקופה.
8. מה לגבי נזק נפשי? האם גם עליו מקבלים פיצוי?
בהחלט כן. החוק מכיר בנזק נפשי (כגון חרדות, הפרעת הסתגלות, דיכאון, PTSD) כנזק גוף לכל דבר ועניין. אם התאונה גרמה לך לנזק נפשי, אתה זכאי לפיצוי עליו בדיוק כמו על נזק פיזי. חשוב לפנות לטיפול נפשי ולתעד את מצבך היטב באמצעות חוות דעת של פסיכיאטר או פסיכולוג. לפעמים הנזק הנפשי גדול יותר ומשפיע הרבה יותר על החיים מהנזק הפיזי!
9. מה קורה אם החלמתי מהפציעה אבל נשארו לי צלקות או מגבלות?
גם לאחר ההחלמה, אם נשארו לך צלקות, כאבים כרוניים או מגבלות כלשהן, אתה זכאי לפיצוי עליהם. הפיצוי במקרה כזה כולל:
- פיצוי על נכות צמיתה (אחוזי נכות שנקבעו לך)
- פיצוי על פגיעה אסתטית (צלקות)
- פיצוי על כאב וסבל
- פיצוי על פגיעה ביכולת ההשתכרות בעתיד
- החזר הוצאות רפואיות, עזרה וניידות
הפיצוי על נכות צמיתה עשוי להיות משמעותי מאוד, גם אם אחוזי הנכות נמוכים יחסית (למשל 5%-10%), במיוחד אם אתה צעיר.
10. האם כדאי לקבל הצעת פשרה מחברת הביטוח?
חברות ביטוח כמעט תמיד מציעות פשרה לפני הגעה לבית המשפט. האם כדאי לקבל אותה? התשובה תלויה במקרה הספציפי. עקרונית, הצעת הפשרה הראשונית כמעט תמיד נמוכה ממה שמגיע לך באמת. מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין תאונות דרכים לפני שאתה מסכים לפשרה כלשהי. זכור – ברגע שחתמת על הסכם פשרה וקיבלת את הכסף, לא תוכל לתבוע שוב על אותה תאונה, גם אם יתברר שהנזק חמור יותר ממה שחשבת.
11. כיצד בנוי שכר טרחת עורך דין תאונת דרכים?
שכר הטרחה קבוע בחוק ואין עליו עוררין.
אם התביעה הסתיימה במכתב וניהול מו”מ לפני הגשת תביעה אז שכר הטרחה עומד על 8% + מע”מ.
אם התביעה הסתיימה בפשרה לאחר הגשת כתב תביעה לבית המשפט אז שכר הטרחה עומד על 11% + מע”מ.
אם התביעה הסתיימה בפסק דין אז שכר הטרחה עומד על 13% + מע”מ.
בנוסף ישנן הוצאות משרד שיש לשלם לעורך דין תאונות דרכים בסך של 1,200 ש”ח + מע”מ.
מי אנחנו?
אנחנו מומחים בליווי נפגעי תאונות דרכים. עו”ד ונוטריון בנו גליקמן, בעל ניסיון עשיר של למעלה מ-19 שנים (החל מ- 4/2006) בתחום נזקי גוף ותאונות דרכים. הניסיון, המקצועיות והמסירות של עו”ד גליקמן יבטיחו שתקבלו את הפיצוי המקסימלי המגיע לכם ואת הליווי האישי הנדרש בתקופה מאתגרת זו.
עו”ד גליקמן בנו ייצג במשך שנים רבות את המאגר הישראלי לביטוחי רכב “הפול”, את הפניקס, את AIG, את חברת כלל וחברת הכשרת היישוב, כך שהוא מכיר היטב את הצד השני של המתרס, כיצד חברות ביטוח חושבות ומה מניע אותן.