חבלות ופציעות לא מעטות קורות בזמן טעינה ופריקה של מוצרים וסחורות מרכב או משאית, גם בעת עלייה לרכב פרטי או ציבורי וירידה ממנו. חשבתם על כך שאולי הנכם זכאים לפיצויים במקרים כגון אלו? אולי כן ואולי לא. פרשנות החוק במקרים אלו מורכבת ולא כל מקרה של חבלה בעת טעינה או פריקה, עלייה או ירידה מהרכב מוכרים כתאונת דרכים בגינה ניתן לתבוע פיצויים.
תאונות פריקה וטעינה
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מגדיר תאונת דרכים, כ"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". לפיכך נקבע בפסיקה כי מבחן חשוב המגדיר תאונה כתאונת דרכים הוא ה"מבחן התעבורתי", אשר בוחן האם הייעוד של השימוש ברכב אשר בעקבותיו נגרמה התאונה היה תעבורתי.
במסגרת הגדרת "שימוש ברכב מנועי", קובע החוק חריג, לפיו פעולות של טעינת מטען ופריקתו כשהרכב עומד לא ייחשבו כשימוש ברכב מנועי ולפיכך, תאונה שנגרמה כתוצאה מאירוע פריקה וטעינה מרכב לא תיחשב לתאונת דרכים ולא תזכה בפיצויים מכוח חוק הפיצויים.
יחד עם זאת, אם במקביל לפריקה או לטעינה נעשה ברכב שימוש מוכר אחר על פי החוק כמו כניסה לרכב או ירידה ממנו, דחיפה, גרירה, הדרדרות או התהפכות – התאונה תחשב "תאונת דרכים".
פעולות נלוות לפריקה וטעינה
על מנת לבצע תהליך פריקה או טעינה יש צורך לבצע פעולות נלוות כמו עלייה או ירידה מהמשאית בה נמצא המטען.
לדוגמא: תאונה תוך כדי ירידה מארגז משאית תחשב תאונת דרכים אף אם התאונה אירעה במהלכה של פריקת מטען מארגז המשאית שכן זו נחשבת לפעולת לוואי הנלווית לתהליך הפריקה והטעינה.
במשפט בע"א 418/03 אוסם תעשיות מזון בע"מ נ` סמג`ה יעקב, פ"ד נט(3), 541:בו הוגשה תביעה בגין חבלה מדופן המשאית, נפסק כי פתיחת הדופן האחורית של המשאית לצורך טעינת המשאית, כמו גם סגירתה עם סיום הטעינה, הן פעולת לוואי של הטעינה.
בנוסף נפסק כי פעולת הקיפול של בד הברזנט, שכיסה את המטען, לאחר הפריקה עשויה להיחשב פעולה הנלווית לפריקת המטען וכי פריסת בד הברזנט על מטען וקשירתו הן פעולות הקשורות קשר הדוק לפעולת הטעינה והן חלק אינטגרלי שלה. בדיקת יציבות המטען וקשירתו – כך נקבע – מהווה "חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מפעולת הטעינה".
כן בית המשפט העליון קבע כי "עליה למשאית או ירידה ממנה, לצורך פעולת טעינה או פריקה, גם אם עשויה להיחשב כפעולת לוואי של הטעינה והפריקה, שנועדה להקל על מלאכת הטעינה והפריקה, הרי שככל שבוצעה לפני או אחרי הטעינה או הפריקה, יגבר הרכיב של 'ירידה או עליה', אשר הינו חלק מהגדרת שימוש ברכב מנועי, והאירוע ייחשב כתאונת דרכים".
קשר זה נבחן על-פי המבחנים הבאים:
מידת הצורך בביצוע פעולת הלוואי.
המידה שבה מקלה אותה פעולה על הפריקה או הטעינה.
סמיכות הזמן שבין פעולת הלוואי לבין פעולת הפריקה או הטעינה.
לעיתים נבחנת אף סמיכות המקום שבו מבוצעת פעולת הלוואי למקום שבו מבוצעת פעולת הפריקה או הטעינה.
יצוין כי פעולות הנלוות לתהליך הפריקה והטעינה נבחנות בבית המשפט, הקובע בסופו של דבר האם ניתן להכליל אותן (כל מקרה לגופו) כרלוונטיות או לא, לקבלת פיצוי בעת חבלה.
פריקה וטעינה במסגרת פרטית
כאשר אדם במסגרת נסיעה פרטית ללא קשר לתחום עיסוקו, פורק פריט אישי כזה או אחר מרכבו, יש לקבוע כי לא מדובר בפריקה בהתאם למשמעותה בחוק הפלת"ד. (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים).
לפיכך נקבע כי פריקת מצרכים ופריטים אישיים המצויים בתא המטען והוצאתם מן הרכב בתום הנסיעה איננה בגדר פעולה של טעינה ופריקה. פתיחת תא המטען וסגירתו להוצאת המצרכים שנותרו בו, היא פעולה המהווה חלק אינטגרלי מן השימוש ברכב לצורך הנסיעה, לפיכך אין לראות את הנסיעה כמסתיימת או את השימוש ברכב מסתיים, טרם נסגר תא המטען. חבלה במקרה זה הנגרמת בעקבות פריקת מצרכים מתא המטען, כאשר בעת סגירתו נגרמה החבלה, תוכר לרוב כתאונת דרכים – בגינה ניתן לתבוע פיצויים.
עלייה וירידה מן הרכב
בתיקון מס' 8 לחוק הפיצויים אשר נכנס לתוקפו ב- 30.9.90 הוגדר "שימוש ברכב מנועי" על פי החוק, בין השאר, גם ככניסה או ירידה מהרכב. עם זאת, כפי שנקבע בפסיקה, לא כל כניסה או ירידה מרכב מהווים "שימוש ברכב מנועי" העונים להגדרת "תאונת דרכים" ומזכים את הנפגע בפיצויים על פי החוק.
על מנת שתאונה תוך כדי כניסה או יציאה מהרכב ייחשבו לתאונת דרכים, יש להוכיח כי הכניסה והיציאה היו קשורים לשימוש התעבורתי ברכב, היינו להתחלת נסיעה או סיום נסיעה.
ברע"א 96 / 8548 יחיאל פדידה נגד סהר נדון בבית המשפט העליון ערעור של נהג משאית אשר נכנס למשאיתו בעת שחנתה, כדי לקחת מתוכה מצית סיגריות. ברדתו מתא הנהג, במדרגות המשאית, מעד ונפל. בתביעה שהגיש לבית המשפט טען הנהג כי מדובר בתאונת דרכים. תביעתו נדחתה בנימוק כי "השימוש ברכב מנועי" כלשון חוק הפיצויים לא נעשה "למטרות תחבורה".
יצויין כי לא כל מי שנכנס או יורד מרכב יהא זכאי לפיצויים אוטומטיים ולא בטוח שמדובר יהיה בתאונת דרכים – הדבר תלוי בנסיבות הכניסה או הירידה מהרכב.
לסיכום – מעוניינים לדעת מתי הנכם זכאים להגיש תביעת פיצויים במקרים של חבלה כתוצאה מפריקה וטעינה, עלייה או ירידה מהרכב?
האם ריצה לכוון אוטובוס במטרה לעלות עליו לצורך נסיעה ומעידה במדרגות תוך כדי עליה עליו הינה עילה לתביעת פיצויים?
האם עצירת משאית במהלך נסיעה לצורך קשירת המטען וחבלה תוך כדי הקשירה מחלקים שנפלו ממנו, או מרכב חולף, מהווים עילה לתביעת פיצויים?
לקבלת ייעוץ אישי המתייחס ל"סיפור" שלכם אתם מוזמנים לפנות למשרדנו.
