שאלות נפוצות

מהי רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית מוגדרת כמצב בו הרופא פעל באופן שסטה מנורמות הטיפול המקובלות בנסיבות המקרה הנדון,

ובהתאם לידע העדכני שהיה קיים באותה העת בעולם הרפואה, ועקב כך גרם נזק למטופל. כדי להוכיח שהרופא הנתבע אכן התרשל מבחינה רפואית,

יש להוכיח שהוא התרשל בעת מתן הטיפול הרפואי, שלמטופל נגרם נזק, ושקיים קשר סיבתי בין התנהגותו הרשלנית של הרופא לבין אותו הנזק.

 

על מנת לקבוע האם הרופא התרשל מבחינה רפואית, גובש בפסיקה מבחן "הרופא הסביר", לפיו יש לבדוק האם הרופא הנתבע נהג בנסיבות המקרה הספציפי כפי שהיה נוהג הרופא הסביר במקומו.

עם זאת יש לזכור כי לא כל טעות בשיקול דעתו של הרופא או במעשיו תהווה בהכרח רשלנות רפואית. במידה והרופא פעל בהתאם לנורמת הרופא הסביר, טיפל במטופל במיומנות סבירה,

ובהתאם לידע העדכני שהיה קיים באותה העת, אזי הוא לא ייחשב כרשלן גם במידה והטיפול לא הצליח או אף גרם נזק למטופל.

 

שאלות נפוצות

 

את מי ניתן לתבוע במסגרת תביעת רשלנות רפואית?

במסגרת תביעת רשלנות רפואית, ניתן לתבוע כל גורם רפואי שטיפל במטופל שנפגע, כגון רופא, אחות, מרדים, רוקח, וכדומה.

במידה והגורם המטפל עבד במסגרת מוסד רפואי כגון בית חולים או קופת חולים, ניתן לתבוע גם את המוסד הרפואי, מתוקף האחריות השילוחית שיש לאותו מוסד רפואי כמעסיק של אותו גורם מטפל רשלן.

 

מהן העילות המקובלות להגשת תביעת רשלנות רפואית?

מטבע הדברים, הרשלנות הרפואית יכולה להתרחש בגין מגוון סיבות וסיטואציות שונות, אם בטיפולי שיניים או מצבים אחרים, ולכל אורך שלבי הטיפול הרפואי – החל בבדיקה המקדימה, דרך הטיפול עצמו, וכלה במעקב שלאחר מכן.

כך, לדוגמא, בשלב הראשוני של אבחון הבעיה הרפואית, הרשלנות יכולה להתבטא באבחון שגוי ועקב כך טיפול שגוי, או אי אבחון כלל, או אבחון מאוחר מדי.

בשלב הטיפול הרשלנות יכולה להתבטא בביצוע כושל של הטיפול, טעויות בכל הקשור לבחירת התרופות המתאימות למטופל ו/או המינון המתאים לו, אי קבלת הסכמת החולה לטיפול שבוצע בו,

אי מתן הסברים הולמים למטופל אודות הטיפול שניתן לו, ועוד. בשלב המעקב הרשלנות יכולה להתבטא, למשל,

באי מתן הנחיות למטופל כיצד לנהוג לאחר הטיפול הרפואי שניתן לו, אי ביצוע מעקב אחר המטופל, או ביצוע רשלני של המעקב, ועוד.

 

כיצד ניתן להשיג את המסמכים הרפואיים הנדרשים לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית?

כל מטופל זכאי לקבל את מסמכי התיק הרפואי שלו בהתאם לחוק זכויות החולה תשנ"ו- 1996.

סעיף 17 לחוק זה מטיל על הרופא המטפל את החובה לתעד את מהלך הטיפול הרפואי, סעיף 18 לחוק מקנה למטופל את החובה לקבל העתקים מהרשומות הרפואיות,

שמתעדות את הטיפול הרפואי שניתן לו, וסעיף 20 (א) מקנה למיופה כוחו של המטופל את הזכות לקבל מידע זה.

יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון כי בתי החולים וקופות החולים נוהגות לגבות תשלום לצורך צילום העתקי הרשומות הרפואיות, שגובהו נקבע בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

 

שאלות נפוצות

 

תוך כמה זמן ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית?

לגבי מועד התיישנות התביעה, יש להבדיל בין תובע בגיר לתובע קטין:

כאשר מדובר בתובע בגיר, מגיל 18 ומעלה, יש להגיש את תביעת הרשלנות הרפואית תוך 7 שנים ממועד מתן הטיפול הרפואי שגרם לו לנזק. במידה והנזק התגלה לא התגלה ביום שבו הוא נגרם,

אלא רק לאחר מכן, יש להגיש את התביעה תוך 7 שנים מיום גילוי הנזק, אך זאת בתנאי שטרם חלפו 10 שנים מיום גרימת הנזק.

כאשר מדובר בתובע קטין, שטרם מלאו לו 18 שנים, ניתן להגיש את תביעת הרשלנות הרפואית עד שהוא יגיע לגיל 25, מאחר וסופרים את תקופת ההתיישנות של 7 השנים מגיל 18.

 

מהם ראשי הנזק בגינם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית?

ככלל, מקובל לחלק את ראשי הנזק שבגינם תובעים פיצויים לשני סוגים עיקריים: ממוניים ולא ממוניים.

ראשי הנזק הממוניים מתייחסים לנזקים כספיים שניתן לכמת ולהעריך באופן אריתמטי בהתאם לחסרון הכיס שהם גורמים.

מדובר בנזקים בגין הפסדי שכר בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות, דמי נסיעות, תשלום למטפלים סיעודיים, התאמת דיור במידת הצורך, ועוד.

ראשי הנזק הלא ממוניים מתייחסים לנזקים לא כספיים, שאינם מוחשיים, ועל כן לא ניתן לכמת ולהעריך אותם באופן אריתמטי.

מדובר בנזקים כגון בגין כאב וסבל, פגיעה באוטונומיה, קיצור תוחלת החיים, ואובדן סיכויי החלמה.