תחום הרשלנות הרפואית הינו תחום משפטי מורכב ומסועף העוסק בכל ההיבטים המשפטיים הקשורים להגשת תביעות בגין עוולת רשלנות כנגד מוסדות רפואיים כאלו ואחרים. בכתבה שלפניכם, תוכלו למצוא מידע מקצועי מורחב על תחום הרשלנות הרפואית וההיבטים השונים הנלווים לתחום זה.

מהי רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית : "מתן שירותים רפואיים תוך סטייה ברמת הזהירות הסבירה שלה, כאשר סטייה זו גרמה לנזק למטופל שלא היה נגרם אלמלא סטייה זו", או במילים אחרות: גרימת נזק למטופל ו/או לאדם הנדרש לשירות רפואי כזה או אחר, בשל רשלנות מצידו של הרופא ו/או כל אדם העוסק באחד מהמקצועות בתחום הרפואה והשירותים הרפואיים.

חובת הזהירות הנדרשת בעת מתן שירותים רפואיים כאלו ואחרים, תקפה בכל סוגי השירותים הרפואיים הניתנים לאדם כזה או אחר, ולכן, הרשלנות יכולה להיגרם על ידי כל גורם רפואי בכל תחום רפואי כזה או אחר, לרבות, רופא מנתח, רופא המשפחה, טכנאי רנטגן, אחיות, רוקחים, מיילדים וכדומה.

 

רשלנות רפואית בניתוח

מהי תביעת רשלנות רפואית?

תביעות מסוג רשלנות רפואית משויכות לתחום דיני הנזיקין והן מוגשות במסגרת תביעות אזרחיות כנגד הרופא/גורם רפואי ו/או כנגד המוסד הרפואי האחראי לגרימת נזק אשר נגרם למטופל/מקבל השירות הרפואי עקב התנהגות הנתבע המעידה על הימצאותה של עוולת רשלנות. על פי החוק, הזכות לקבלת פיצויים מהנתבע בגין הנזק שנגרם, מתאפשרת אך ורק במקרים בהם ניתן להוכיח משפטית כי אכן מדובר בסוג של עלוות רשלנות.

חשוב לציין שתביעות בעילת עוולת רשלנות, ניתנות להגשה תוך שבע שנים מיום קבל הטיפול/שירות רופאי הרשלני אשר הוביל לנזק גופני ו/או נזק נפשי אצל התובע ו/או מי מטעמו (במידה ומדובר במקרים בהם הנזק נגרם לקטינים מתחת לגיל 18). כמו כן, חשוב לציין שניתן להגיש את תביעת הרשלנות גם במקרים בהם הנזק הגופני/נפשי עקב הטיפול/שירות רפואי הרשלני, אינו מתגלה בסמוך למועד קבלת הטיפול אלא בשלבים מאוחרים יותר, וזאת בתנאי שטרם חלפו עשר שנים מיום קבלת הטיפול/שירות רפואי הרשלני.

עילות בגינן ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית

כפי שציינו לעיל, תחום הרשלנות הרפואית הינו תחום משפטי מורכב ומסועף במסגרתו הגשת התביעה מתאפשרת אך ורק במקרים בהם ניתן להוכיח קשר נסיבתי בין הפעולה הרשלנית במהלך מתן השירות הרפואי לבין הנזק שנגרם כתוצאה מכך. יחד עם זאת, תחום הרשלנות הרפואית מקיף בתוכו מגוון רחב של עילות להגשת תביעה בגין עוולת רשלנות, כאשר בין יתר העילות הנפוצות ביותר ניתן למצוא את המקרים הבאים:

  1. מקרים בהם התקיים הליך אבחון שגוי של מחלות ו/או מצבים רפואיים מורכבים
  2. מקרים בהם התקיימה אבחנה מאוחרת של מחלות ו/או מצבים רפואיים מורכבים אותם ניתן היה לאבחן בשלבים מוקדמים יותר
  3. מקרים בהם נגרם נזק עקב רשלנות רפואית בניתוח, לרבות, ניתוחים פלסטיים.
  4. מקרים בהם ניתן מרשם/מינון לא נכון של תרופה והדבר הוביל להחמרה במצבו הגופני או הפיזי של המטופל.
  5. מקרים בהם נגרם נזק ליילוד ו/או לאישה ההרה עקב רשלנות רפואית בלידה ו/או במהלך תקופת ההיריון , לרבות, מקרים בהם חוסר אבחון מוקדם של מומים ביילוד אשר היה וצריך לאבחן במהלך ההיריון
  6. מקרים בהם מחלה מסוימת אובחנה באיחור וגרמה לעיכוב או מנעה ריפוי.

וכלל אותם מקרים בהם ניתן להוכיח קשר סיבתי מובהק בין הטיפול הרפואי הרשלני אשר ניתן למטופל/ת לבין הרעה במצבו הפיזי/נפשי.

 

רשלנות רפואית – מה עושים ולמי פונים?

בכל אותם מקרים בהם עולה חשד להתנהלות רשלנית מצד המוסד הרפואי לגבי הטיפול/שירות רפואי אותו קיבלתם, מומלץ להיוועץ מוקדם ככל הניתן עם עורך דין רשלנות רפואית המתמחה בליווי תיקי תביעה בגין רשלנות רפואית כזו או אחרת, כאשר מטרת ההיוועצות המשפטית הרפואית היא לבחון את עילת התביעה ולבחון את סיכויי התביעה על סמך תקדימים משפטיים בתחום.

במסגרת היערכותכם להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, תדרשו בין היתר לפעול לאיסוף החומר הרפואי הקשור לטיפול/שירות הרפואי הרשלני אותו קיבלתם, לרבות, מסמכים המתעדים את מצבכם הרפואי לפני/במהלך/אחרי קבלת הטיפול/שירות רפואי בגינו מוגשת התביעה. כמו כן, תדרשו לקבלת חוות דעת מרופא מומחה וזאת לצרכי הוכחת נזק רפואי/נפשי כזה או אחר אשר נגרם כתוצאה ישירה ו/או עקיפה מהטיפול/שירות רפואי רשלני אותו קיבלתם.

חשוב לציין שהגשת תביעות בגין רשלנות רפואית הינו מאבק משפטי אל מול גופי ענק הכוללים גם את חברות הביטוח הגדולות המבטחות את המוסדות הרפואיים, ולכן, קיימת חשיבות רבה לשכירת שירותיו של עורך דין מנוסה ומיומן בליווי תיקי תביעות מסוג רשלנות רפואית. כמו כן, חשוב לציין שרשלנות רפואית אינה מוגדרת באופן עצמאי בחוק הישראלי והיא מסתמכת על ההגדרה הכללית של עוולת הרשלנות המופיעה בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין, כאשר תחום הרשלנות הרפואית זוכה להגדרה רק באמצעות פסקי הדין הניתנים על ידי בתי המשפט שמצידם מבחינים בין שלושה סוגי רשלנות רפואית עיקריים: התרשלות בטיפול עצמו, התרשלות בשל היעדר הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה. מנגד, חשוב לציין שתחום עוולת הרשלנות כפי שהוא מוגדר בחוק כולל בתוכו שלושה יסודות מרכזיים: חובת הזהירות, התרשלות וגרימת נזק, ולכן, תביעת רשלנות רפואית חייבת להסתמך על יסודות העלווה תוך בחינת מאפייניהם הייחודיים בתחום הרפואה.

רשלנות רפואית בלידה

מספר מילים על היקף התביעות בעוולת רשלנות רפואית בישראל

בממוצע, מוגשות בישראל מדי שנה קרוב ל-4,500 תביעות בעילת עלוות רשלנות רפואית, כאשר סכום הפיצויים הכולל בו זוכים התובעים מדי שנה עומד על רבע מיליארד ₪, כאשר הסכום הממוצע לפיצוי בגין רשלנות רפואית עומד על 250 אלף שקלים. יחד עם זאת, חשוב לציין שאחוז גדול מהתביעות המוגשות בישראל (קרוב ל-80 אחוז מהן), מסתיים בפשרה בין הצדדים וזאת טרם הגשת כתב התביעה.

סוגיית חישוב הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית

סכום הפיצוי בגין נזקי גוף מהווה למעשה את ליבת התביעות המוגשות בגין רשלנות רפואית, כאשר חישוב סכום הפיצוי אינו קבוע מראש והוא נתון להחלטת השופט בלבד המסתמך בין היתר על גילו של התובע, שיעור וסוג הנכות, רמת השתכרותו ומצבו הכלכלי, מצבו הרפואי לפני קבלת הטיפול/שירות רפואי בגינו הוא תובע וכדומה, כאשר ברוב המקרים, בית המשפט קובע את גובה הפיצוי בהתאם למידת הנזק והשוואת מצבו של המטופל למצבו הרפואי לפני קבלת הטיפול/שירות רפואי הרשלני.

במידה וגם אתם חושדים שניתן לכם טיפול/שירות רפואי רשלני מצד הגורם המטפל, אנו ממליצים גם לכם להיוועץ בהקדם האפשרי עם עו"ד רשלנות רפואית על מנת לבחון את כל האמצעים המשפטיים העומדים לרשותכם לצורך הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.