כל מה שחשוב לדעת על תאונות עבודה לשנת 2019

 

כאשר עובד, שכיר או עצמאי, עבר תאונת עבודה אשר פגעה בכושר העבודה שלו, ועקב כך גם פגעה בכושר ההשתכרות שלו, באפשרותו לקבל פיצויים ממספר מקורות בארץ.

 

ראשית, העובד זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי פיצויים אשר מהווים תחליף לשכר שלו, ומסייעים לו לכלכל את צרכיו בתקופת אובדן כושר העבודה שלו, וכן הטבות שונות, כגון שיקום מקצועי, טיפול רפואי בחינם, ועוד.

 

במידה והעובד גם רכש פוליסת ביטוח פרטית שמכסה נזקים של תאונות עבודה, כגון פוליסת אובדן כושר עבודה, או פוליסת תאונות אישיות, באפשרותו לקבל פיצויים גם מחברת הביטוח.

 

במידה ותאונת העבודה של העובד אירעה עקב התרשלותו של המעסיק, באפשרות העובד גם להגיש תביעת פיצויים כנגד המעסיק. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שבמקרה כזה יש לקזז מתשלום הפיצויים שהוא יקבל מהמעסיק את תשלומי הביטוח הלאומי, וזאת בהתאם לעקרון של מניעת כפל פיצוי. בנוסף, במידה ולא רק המעסיק התרשל, אלא גם העובד עצמו, אזי ייפסק לחובת העובד אשם תורם בשיעור מסויים, שגם הוא יקוזז מסכום הפיצויים שעל המעסיק לשלם לו.

 

בכל מקרה בו עובד שנפגע מתאונת עבודה מחליט לתבוע פיצויים, וזאת מטעם המוסד לביטוח לאומי, ו/או חברת ביטוח פרטית, ו/או להגיש תביעת פיצויים כנגד המעסיק, מומלץ להיעזר בעו"ד שבקי ומנוסה בתאונות עבודה, וזאת על מנת להבטיח את קבלת הפיצויים, וכן לקבל סכום פיצויים גדול ככל הניתן.

 
פיצויים לתאונת עבודה
 

מהי פגיעת עבודה

פגיעת עבודה הינה שם כוללל סוגים מסויימים של אירועים שאירעו לעובד במהלך עבודתו, ואשר גרמו לו לנזק באופן שפגע בכושר העבודה שלו, ועקב כך בכושר ההשתכרות שלו, וזאת בהתאם לחוק או לפסיקה.

 

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מכליל בתוך המונח "פגיעת עבודה" שני סוגים: תאונת עבודה וכן מחלת מקצוע.

 

תאונת עבודה הינה תאונה חד פעמית שנגרמה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו, לרבות בדרך אליה וממנה. לדוגמא, מקרה בו פועל בניין נפל מפיגום במהלך עבודתו באתר הבניה, או נגר שנחתך באופן קשה ממסור עמו עבד. לפי הפסיקה, המאפיינים של תאונת עבודה הינם אירוע פתאומי, בלתי צפוי, אשר גרם לנזק באופן בלתי מכוון, להבדיל מהתפתחות מזיקה רצופה ומתמדת בהשפעת גורם שפעולתו נמשכת ללא הפסקה.

 

מחלת מקצוע הינה מחלה אשר נגרמה לעובד כתוצאה מחשיפה ממושכת לתנאי עבודה מזיקים. לדוגמא, פועל ייצור אשר נחשף לרעש מאד גבוה במשך תקופה ממושכת במפעל בו עבד, באופן אשר גרם לפגיעה משמעותית בכושר השמיעה שלו, או מציל בחוף ים אשר לקה בסרטן העור עקב חשיפה ממושכת לקרני השמש.

 

כלומר, ההבדל העיקרי בין תאונת עבודה למחלת מקצוע מתבטא בכך שתאונת עבודה הינה פגיעה נקודתית וחד פעמית, ואילו מחלת מקצוע הינה פגיעה מתמשכת ומתמדת, אשר נוצרת לאורך זמן עקב חשיפה ממושכת לתנאי עבודה מזיקים.

 

ברם, לא כל מחלה שנגרמה עקב תנאי עבודה מזיקים מוכרת לפי החוק כ-"מחלת מקצוע", אלא רק מחלה שנכללת ברשימה הסגורה של המחלות שמוכרות בהתאם לסעיף 85 לחוק הביטוח הלאומי ותקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954.

 

הרשימה הסגורה של מחלות המקצוע הקבועות בחוק יצרה קושי ואי צדק כלפי עובדים שחלו במחלות שונות עקב תנאי העבודה שלהם, אולם לא היו זכאים לקבלת פיצויים מהמוסד לביטוח לאומי מאחר ואותן מחלות לא נכללו ברשימה הסגורה שלפי החוק. על מנת לפתור קושי זה, יצרה הפסיקה הכרה במחלות מקצוע שאינן נכללות ברשימה זו במסגרת תורת המיקרוטראומה. תורה זו קובעת שהעובד יוכר כנפגע עבודה גם במקרה בו נגרם לו נזק ממשי שלא כתוצאה מתאונה חד פעמית אחת, אלא כתוצאה מתאונות זעירות רבות, חוזרות ונשנות, אשר כל אחת מהן בנפרד גרמה לנזק זעיר יחסית, אולם הצטברותן של כל הפגיעות יחדיו גרמה לו בסופו של דבר לנזק ממשי. כלומר, מדובר בהגדלת ההכרה במחלות המקצוע השונות על ידי הרחבה פורמאלית של מושג "תאונת העבודה."

 

מהו אובדן כושר עבודה

אובדן כושר עבודה הינו מצב בו אדם מאבד את יכולתו לעבוד עקב בעיה רפואית שיש לו, וכתוצאה מכך גם מאבד את כושר ההשתכרות שלו ואת יכולתו לממן את צרכיו ומחייתו.

 

אובדן כושר העבודה יכול להיות חלקי או מלא, מבחינת היקף אובדן הכושר לעבוד, וכן זמני או קבוע, מבחינת משך תקופת אובדן הכושר לעבוד.

 

היקף אובדן הכושר לעבוד

אובדן כושר עבודה חלקי נוצר כאשר העובד יכול עדיין להמשיך ולעבוד גם לאחר פגיעת העבודה שהוא חווה, אך לא באותו אופן בו הוא עבד לפני הפגיעה. מדובר לדוגמא במצב בו הוא יכול להמשיך בעבודה הקבועה שלו אך במשך פחות שעות, או שהוא נאלץ לעבוד בעבודה אחרת, ולהשתכר פחות ממה שהוא הרוויח בעבודתו הקבועה.

 

לעומת זאת, אובדן כושר עבודה מלא נוצר העובד איבד לחלוטין את כושר העבודה שלו, לא בעבודה הקבועה שלו ולא בעבודה אחרת, וגם לא במשך שעות עבודה נמוכות יותר. מדובר בדרך כלל במצבים בהם העובד איבד לפחות 75% מכושר העבודה שלו.

 
מחת מקצוע בתביעת פיצויים

משך תקופת אובדן הכושר לעובד

אובדן כושר עבודה זמני מתרחש כאשר העובד מאבד באופן זמני בלבד את כושר העבודה שלו, בדרך כלל למשך תקופה של עד שלושה חודשים. בתום תקופה זו העובד חוזר לתפקוד תקין ומלא, כשם שהיה לפני שאיבד את כושר עבודתו. לדוגמא, מדובר במקרה בו עובד נפל מגובה רב ושבר את רגלו בלבד, כאשר בתום תקופת החלמת השבר, רגלו חוזרת לתפקוד מלא לכל דבר ועניין.

 

לעומת זאת, אובדן כושר עבודה קבוע, מתרחש כאשר העובד אבד לצמיתות את כושר העבודה שלו, ואינו יכול עוד לחזור לתפקוד תקין ומלא כפי שהיה לפני שאיבד את כושר עבודתו. לדוגמא, מדובר במקרה בו העובד נפל מגובה רב ועקב כך הפך למשותק בכל גופו, כך שהוא איננו מסוגל עוד לעבוד כלל.

 

מהם התשלומים שניתן לקבל מהביטוח הלאומי בשל פגיעת עבודה

קיימים מספר סוגים של תשלומים שניתן לקבל מהביטוח הלאומי עקב פגיעת עבודה. יובהר כי לצורך קבלת תשלומים אלו אין רלוונטיות לסוגיית האשם של העובד, כך שהוא זכאי לקבלם גם אם התאונה אירעה באשמתו ועקב רשלנותו שלו.

 

לשם קבלת תשלומים אלו יש להגיש את התביעה בפני הביטוח הלאומי תוך שנה ממועד פגיעת העבודה.

 

בתחילה העובד יהיה זכאי לקבל דמי פגיעה, וזאת למשך שלושה חודשים. דמי הפגיעה משולמים לעובד בתנאי שהוא לא מסוגל לעבוד בעבודתו הקבועה או בעבודה מתאימה אחרת. סכום דמי הפגיעה הינו 75% משכר העובד.

 

במידה ובתום תקופת קבלת דמי הפגיעה תיוותר לעובד נכות עקב פגיעת העבודה, הוא יהיה זכאי לקבל גמלת נכות מעבודה, וזאת בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו לו על ידי רופא מטעם המוסד לביטוח לאומי:

• עובד בעל פחות מ-9% נכות מעבודה – אינו זכאי לגמלה.

• עובד בעל 9% – 100% נכות זמנית מעבודה – זכאי לקצבה חודשית.

• עובד בעל 9% – 19.99% נכות קבועה מעבודה – זכאי למענק חד פעמי.

• עובד בעל 20% – 100% נכות קבועה מעבודה – זכאי לקצבה חודשית.

 

במידה והעובד חלילה ילך לעולמו עקב פגיעת העבודה, בני המשפחה הקרובים שלו יהיו זכאים לקבל גמלת תלויים, אשר תשולם להם באמצעות תשלום חד פעמי או תשלום חודשי, בהתאם לתנאי הזכאות.

 

עובד שהוכר כנפגע עבודה זכאי לקבל גם טיפול רפואי בחינם, וזאת באופן שייקבע על ידי רופא קופת החולים של העובד. לשם כך, על עובד שכיר לפנות לקופת חולים עם טופס ב.ל. 250 – טופס הפניה מהמעסיק לקבלת טיפול רפואי. עובד עצמאי צריך לפנות עם טופס ב.ל. 283 – טופס בקשה לטיפול רפואי בקופת החולים.