רשלנות רפואית בניתוח

כשאתם סובלים ממצב רפואי שהסתבך, או התדרדר, יתכן והרופא המטפל יבשר לכם על הצורך הבלתי נמנע בניתוח. חובתו של הרופא המטפל ובפרט הרופא המנתח היא להסביר לכם במדויק את פרטי ההליך אותו הוא עתיד לבצע, והבעתם את הסכמתכם בכתב. עד כאן לא התרחש שום דבר חריג. אתם שמים את מבטחכם ברופא ויוצאים מנקודת הנחה שהוא המומחה והיודע מה נכון עבורכם, ולשם כך יש לכם צורך בעו"ד רשלנות רפואית.

אלא שאז יצאתם מהניתוח כשאתם סובלים מפגיעה חמורה אותה ניתן היה למנוע. הכוונה אינה לסיבוכים הרגילים הקשורים לכל הליך כירורגי, אלא לסיבוכים רשלניים, כגון פגיעה באיברים סמוכים, חיתוך ופגיעה בעצבים, הגדלת אזור החשיפה לקור/חום/גלי רדיו, השארת ספוג או חפץ זר אחר בגופכם לאחר הניתוח, ניקוב איבר המוביל לזיהום חמור, חוסר הקפדה על חיטוי המכשירים המשמשים לניתוח וכל פגיעה או שימוש בחומר הרדמה הגורם לנזק חמור אחר.

אנשים רבים סבורים בטעות שרשלנות רפואית בניתוח מתרחשת רק עם מנתחים שאינם מנוסים. בפועל גם רופא או מנתח מיומנים עלולים לבצע הליך רפואי באופן רשלני אותו ביצעו מאות פעמים בעבר באופן רשלני, בחוסר זהירות ולגרום לפגיעות מיותרות או למות החולה.

מה חשוב לדעת בנוגע למקרי רשלנות רפואית בניתוח?

חשוב לדעת! שמבחינה סטטיסטית אם הניתוח המתוכנן מבוצע בשעות הערב הסיכוי שתתרחש רשלנות רפואית הוא גבוה יותר מהסיכוי הקיים בניתוח מתוכנן המבוצע בשעות הבוקר.

רשלנות רפואית יכולה להתרחש בלידה או במקרים אחרים, במרכז רפואי פרטי, בקליניקה פרטית, או בבית חולים ציבורי. מצד אחד, בתי חולים נחשבים בדרך כלל כחלופה בטוחה יותר, שכן ההליך מתבצע כשהחולה מוקף בצוות רפואי נרחב, ציוד מתקדם וכל המשאבים הדרושים להתמודדות עם רוב מקרי החירום הרפואיים. אבל מצד שני, אנשים רבים נפגעים באופן קשה או אף מתים בשל רשלנות רפואית, גם כשהניתוח מתבצע בבית חולים מוכר ומכובד.

 

רשלנות רפואית בניתוח

 

הפגיעה יכולה להתרחש גם בעקבות סיבות פשוטות, כמו צוות רפואי שעובד יותר מדי שעות, ועד לסיבות חמורות כגון טעות אותה ביצע רופא או מנתח, אבחון רפואי מוטעה, או מנתחים וצוות רפואי המנותקים ממטופליהם, בשל "שחיקת המקצוע".

מהם המקרים אותם ניתן להגדיר כרשלנות רפואית בניתוח?
הרשלנות הרפואית נקבעת עם התקיימות אחד או יותר מהתרחישים הכוללים חוסר תיאום בתפקוד בין המנתח לבין אנשי הצוות המקצועי; כשהחולה לא קיבל פירוט מקיף לגבי ביצוע ההליך טרם הניתוח; או במקרים קיצוניים יותר כאשר מלכתחילה לא הייתה הצדקה רפואית אמיתית לבצע את הניתוח.

מקרים נוספים בהם ניתן להוכיח רשלנות רפואית הם שימוש בחומרי הרדמה לפני הניתוח, מבלי לבדוק נוכחות של אלרגיות מהם סובל המטופל בהווה, מבלי לבחון ולבדוק את הטיפול התרופתי הקבוע של המטופל; הפעלת ציוד רפואי ללא המקצועיות הדרושה, שימוש בציוד שלא בהתאם למצב המנותח; הותרת חפץ בגוף המנותח, כגון צינוריות, פדים, או כלי ניתוח שונים; וכל תרחיש רשלני או שאינו מקצועי אחר שאינו עונה על הגדרת "טיפול רפואי סביר".

 אז את מי תובעים?
בבית המשפט נוכיח את הכישלון לו אחראים המנתח או הצוות המקצועי, ואת היעדר הענקת הטיפול הרפואי הסביר והראוי. כלומר, אם לא בוצע שיקול הדעת הנכון, ולא הייתה הקפדה על מידת הזהירות ההולמת מנתח וצוות רפואי מקצועי ומיומן.

חשוב להבהיר שמשרדנו אינו עוסק בנקמנות אישית נגד רופאים ואיננו נוהגים לתבוע רופאים באופן אישי, למעט מקרים חריגים. התביעה תתמקד נגד המוסד הרפואי בו עובדים הרופאים המטפלים/מנתחים והצוות הרפואי.