תאונות עבודה

פגיעה בעבודה הינה מונח כללי שכולל תאונת עבודה ומחלת מקצוע. ההבדל בין תאונת עבודה למחלת מקצוע מתבטא בכך שתאונת עבודה הינה אירוע חד פעמי שהתרחש במהלך העבודה,

כגון נפילה של פועל בניין מפיגום באתר הבניה, ואילו מחלת מקצוע הינה פגיעה מתמשכת שנגרמה כתוצאה מתנאי העבודה של העובד, כגון טכנאי רנטגן שלקה בסרטן עקב חשיפה לקרינה מייננת במקום עבודתו.

מתי צריך סיוע של עורך דין תאונות עבודה?

קיים מגוון רחב של תאונות עבודה בגינן ניתן לתבוע בביטוח הלאומי, כך שהמדובר באירועים שיכולים להתרחש גם במהלך פעילות ספורט שאורגנה על ידי העבודה, במהלך פעילות גיבוש של העבודה, במפעל, במשרד,

במהלך שליחות, ואף עקב ירי ופגיעות תוך כדי התגוננות מפני גנבות ושוד, ועוד. לעומת זאת, קיימת רשימה של כ-40 מחלות בלבד שנחשבות למחלות מקצוע לפי חוק הביטוח הלאומי, ורק בגינן ניתן לקבל קצבאות.

מדובר במחלות ובעיות רפואיות כגון ליקויי שמיעה, שחפת, מחלות פרקים, מחלות עצבים, סרטן העור, ועוד.

היות ומדובר בפיצוי על פי חוק, קיימים קריטריונים ברורים באילו מצבים תוכר כנפגע עבודה ותזכה לקבלת פיצוי כספי בהתאם מהביטוח הלאומי,

אך חשוב מכל הוא לדאוג לקבל אישור מעסיק לתאונה – טופס ב.ל. 250, ואישור ראשוני של קופת החולים לפגיעה בעבודה.

הביטוח הלאומי מעניק מספר תשלומים לנפגעי העבודה. תשלומים אלו כוללים, בין היתר, דמי פגיעה, שמשולמים לעובד במשך 3 חודשים לאחר הפגיעה.

לשם כך, יש להגיש לביטוח לאומי את טופס ב.ל. 211 – תביעה לדמי פגיעה, טופס ב.ל 250, אישור תעודת המחלה שנמסר לעובד על ידי רופא קופת החולים שלו, מסמכים רפואיים, וכל יתר המסמכים הנדרשים.

במידה ונותרה לעובד נכות כלשהי בתום שלושת החודשים הללו, הוא זכאי לקבל גמלת נכות מעבודה, בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לו בעקבות הופעתו בפני הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי.

לשם כך חשוב להגיש את התביעה תוך 12 חודשים ממועד קרות הפגיעה. אם נקבעו לעובד 19%-9% אחוזי נכות, ישולם לו מענק חד פעמי, אם נקבעו לו 20% ומעלה, תשולם לו קצבה חודשית.

כמו כן הביטוח הלאומי מעניק לעובד שנפגע טיפול רפואי בחינם, על חשבונו. לשם כך יש לגשת לקופת החולים בצירוף אותו טופס ב.ל. 250.

נקודה נוספת שחשוב להיות מודע לה שהינה שכאשר עובד שכיר עובר תאונת עבודה שאירעה עקב התרשלותו של המעסיק, העובד זכאי ניתן להגיש תביעת פיצויים לא רק בפני המוסד לביטוח לאומי,

אלא גם כנגד המעסיק. יחד עם זאת חשוב גם להבין כי במקרה כזה העובד לא יהיה זכאי לתשלום כפול, הן מהביטוח הלאומי והן המעסיק, וזאת מאחר ויש לקזז את תשלומי הביטוח הלאומי מתשלום הפיצויים שעל המעסיק לשלם לעובד.

בנוסף, במידה והעובד נפגע גם עקב התרשלותו שלו, ולא רק עקב התרשלותו של המעסיק, אזי בית המשפט יפסוק לו אשם תורם בשיעור מסוים, וגם אותו יש לקזז מסכום הפיצויים של המעסיק.

מי יהיו נפגעי תאונות עבודה?

שלב א' – הוכחת תאונת עבודה או מחלת המקצוע – נבחן את נסיבות התאונה, סיפור המסגרת שלכם אל מול המסמכים הקיימים, נבדוק את סוג העבודה, כיצד בוצעה ובמשך כמה זמן.

אחת ממטרות פגישתנו היא לימוד התאונה/הרשלנות וזאת נעשה בין היתר בעזרת מלוא המסמכים הרלוונטים הקיימים בידיכם. המסמכים הרלוונטים הם – מסמכים רפואיים, הודעות והודאות
שמסרתם ושלחתם למשטרה ולגורמים מטפלים שונים, קבלות בגין הוצאות שהיו לכם, הקלטות במידה וקיימות (למשל במד"א), פרטים של עדים לאירוע הנזק וכל מסמך רלוונטי אחר שיכול
לתמוך ולחזק את הגרסה שלכם לקרות התאונה/הרשלנות/האירוע ונסיבותיהם.

בשלב הזה נבחן את היכולת שלנו להוכיח בבית המשפט את אירוע תאונת העבודה ונסיבותיה, כאשר במקביל נפנה למוסדות הרפואיים להעתקת מלוא התיקים הרפואיים כדי שדבר לא יעלם
מעינינו כי יתכן ודווקא באחד מהם ימצא האישור המיוחל שיתמוך בטענתכם כי נפגעתם בתאונת עבודה.

במחלות מקצוע למשל – חשוב מאוד לבחון את משך החשיפה שלכם לגורם הנזק.

שלב ב' – הוכחת רשלנות/חבות בתאונות עבודה – לאחר הוכחת התאונה אנו צריכים להוכיח רשלנות / חבות המעסיק שלכם. בשלב זה נבדוק את סוג העבודה, כיצד בוצעה, אילו הנחיות
קיבלתם מהמעסיק, מהי הכשרתכם והתאמתכם לסוג העבודה שביצעתם וכו'. פרמטרים רבים וחשובים אלו יש לבחון בטענת רשלנות, בוודאי כאשר זו נטענת ביחס למעביד שלכם.

רשלנות היא פועל יוצא של ההלכה המשפטית הנהוגה והמקובלת. מעבר לכך יתכן ובהתאם לנסיבות התאונה/רשלנות ניאלץ לחזק את טענותינו ולהגדיל את סיכויי הזכייה באמצעות חוות
דעת של מומחה בטיחות לתחום הרלוונטי (הנדסה, מכונות, עבודה, מוצרים וכו').

שלב ג' – הוכחת הנזק – נזק מוכיחים באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הרלוונטי.

שלב ד' – הוכחת הקשר בין התאונה והרשלנות לבין הנזק – צריך להוכיח את הקשר הסיבתי (עובדתי ומשפטי) בין התאונה/הארוע/הרשלנות לבין הנזק.

כדי לקיים את שלבים ג' + ד' נפנה אתכם לרופא מומחה בתחומו הרלוונטי לפגיעה שלכם כדי שהוא יעריך את שיעור הנזק והנכות שנותרו לכם בעקבות תאונת העבודה / מחלת המקצוע,
כאשר במסגרת חוות דעתו יקבע המומחה את הקשר הסיבתי בין הנכות לבין התאונה/מחלת המקצוע.

שלב ה' – כימות הנזק (מבחינה כספית) – מהו גובה הפיצוי המגיע לי? זאת בהתאמה לנפגע הספציפי, לנסיבות התאונה, להוצאות שגרמה ותגרום התאונה/הרשלנות, לגילו של הנפגע,
לשכרו של הנפגע ולתוחלת חייו של הנפגע.

שלב ו' – הגשת תביעה לביטוח לאומי, לבית הדין לעבודה, לבית המשפט וניהולן עד לקבלת הפיצוי האופטימלי מבחינתנו (באמצעות פשרה או פסק דין). לא בכל המקרים תוגש תביעה
לבית הדין לעבודה אך הדבר אפשרי במידה ותביעתכם תידחה ולא תתקבל בביטוח לאומי.

מאמרים:
צירוף נכויות מתאונות עבודה שונות
החמרת מצב של נפגעי עבודה
תביעת עיזבון לנפגעי עבודה
מחלת מקצוע